היי,

אני לא נשוי, אבל אני בא לפה לפעמים לקרוא דברים מחכימים.

אני גר עם שותפים.

היה לי שותף אחד במשך כמה שנים.

מסוג האנשים שנראים עדינים, מקסימים, "מרשימים", מדברים ממש טוב ובצורה חלקה, היה בשירות קרבי וכל מיני דברים כאלו. אבל לאמיתו של דבר הוא משהו שמכונה covert narcissist שרק אנשים שיודעים לזהות אנשים כאלו או אנשים שגרים איתו ממש יכולים לשים לב לזה. אני לא יודע אם הוא בעצמו מודע לזה, לפעמים האנשים האלו לא מודעים למה שהם באמת. 

מדי פעם הוא היה משקר בדברים קטנים וגדולים. הוא היה מנסה להוציא כסף במרמה מכל מיני רשויות וחברות. היו לו כמה התנגשויות "כמעט" עם החוק. לפעמים היה "נפלט" לו איום "אם לא תעשה כך וכך אז אני אעשה כך וכך". טון הדיבור שלו הוא טון "מצווה", הוא לא רואה אף אחד חוץ מאת עצמו כאשר הוא רוצה דברים, הוא היה עושה דברים נגד החוזה שהיו פוגעים באחרים, היה מאד קר רוח כשאחרים נפגעו ממנו, כאילו שלא קורה כאן משהו משמעותי ובאופן כללי כל האישיות "פייק". 

הוא התארס כמה פעמים וזה התבטל כל פעם.

אז לפני איזה חצי שנה הוא התארס שוב. הוא הביא את מי שיצא איתה כמה פעמים לדירת שותפים, והיא נראתה קצת, איך אגיד את זה, לא הכי סגורה על עצמה מבחינה רגשית. כלומר - נראתה קצת "מעורערת" נפשית / לא חזקה נפשית, משהו בה לא הכי בריא מבחינה נפשית / רגשית. אבל חוץ מהנקודה הזאת כן "בחורה טובה מבית טוב וכו'".

בטח כמו כל אדם נורמלי שהיה נקלע לסיטואציה דומה לשלי התלבטתי אם "לעשות שיחה" עם ארוסתו ולהציג בפניה נקודות א ב ג ד ועוד... ושבעצם ההתנהגות ה"טובה" וה"יפה" שלו היא חיצונית בלבד ובפנים הכל שחור...

אבל נזכרתי שקראתי על הנושא הזה כמה דיונים פה ושם בעבר בכל מיני מקומות וההמלצה הייתה לא להגיד וכאילו לא להתערב. וחשבתי שאם היה משהו חד משמעי כמו עבריינות חד משמעית שעליה צריך להכנס לכלא הייתי צריך להגיד, אך דברים אחרים - לא.

אז הם התחתנו לפני כחודשיים. ואתמול דיברתי עם חבר שלי שהיה אצלו בבית עם עוד כמה חברים לפני איזה שבוע והוא אמר שהיה לא נעים. שהיה ביניהם צעקות, שהיא הייתה עצבנית, שהיא לא נראתה הכי בסדר ועוד (והם לא "הצליחו" שהדברים האלו יהיו חבויים מעיני החברים שהיו שם). 

כמובן שאי אפשר להסיק ממקרה אחד להכל, אך למרות זאת הרגשתי צער גדול. ושוב עלתה לי השאלה - אולי כן הייתי צריך להגיד משהו... אחרי שגרתי איתו בדירת שותפים במשך שנים, וראיתי שוב ושוב שקרים, רמאויות, התפרצויות, פגיעות באחרים והכל "מכוסה" על ידי "אישיות" שלכאורה יפה ונעימה שבעצם מאד מתעתעת ואנשים שלא מודעים לאנשים כאלו יכולים ליפול בפח של האישיות ה"נוצצת", אולי כן הייתי צריך להגיד משהו? איך היא, שלא הכי בריאה נפשית / רגשית, ולא צעירה מבחינת הגיל ובטח היה לה איזה נואשות להתחתן, איך היא הייתה צריכה לראות כזה דבר כשהוא בטח רק ניסה להרשים אותה בכל הפגישות והראה רק את הפייק אישיות?

למי שלא מכיר ולא בקי בנושא - אני לא מדבר על הדברים הרגילים - אנשים רגילים עם בעיות רגילות שפה ושם יכולים להיות ויכוחים, אלא על בן אדם שבמהות הוא לא טוב ומסתיר את זה תחת אישיות שנראית טובה, זה קטגוריה אחרת לגמרי מהדברים הרגילים.

זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת

ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך

איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?

אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות

אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון 

מתחתנים עוד חודש בעז"ה

קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה

היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש

מה עושים?

אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף

ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה

אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים

ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים

"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"

או 

"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"

אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,

אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.

אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,

אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות, 

אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,

אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,

אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה

אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"

אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"

נעצור רגע.

ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -

אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?

ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?

וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה

ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.

רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?

מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?

כי כולנו אנושיים.

ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.

נצליח לראות את האנושיות שלו.

את האנושיות שלה.

כמוני.

גם אני בן אדם

גם היא

גם הוא.

אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ? 

או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?

ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח? 

או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?

ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?

ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?

שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.

קרה לכם פעם?

מבקש את עזרת הרגישים.

מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.

תודה

אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.

(אחרי סשן שלא ממש פתר)