פרידה אחרי 3 שנים אני מרוסק לגמרי ולא יודע מה לעשותמבולבלמאוד12346
אהלן חברים, אני כבר אומר שזה הולך להיות אשכול ארוך אז אני מודה למי שיקרא את הכל מראש.
אז ככה, אני והיא הכרנו לפני 3 שנים, התחלנו לצאת, הכל היה מושלם וטוב וכיף והתאהבנו והכל היה בסדר.
זה ישמע מצחיק, אבל הבעיה התחילה ב-3 חודשים שלנו ביחד, התפרץ לי מה שנקרא OCD. למי שלא יודע יש כמה סוגים של OCD,ואצלי זה התאפיין במחשבות אובססיביות שלא נותנות לי מנוח, הבעיה שבהתחלה פשוט לא הרגשתי טוב ולא ידעתי להסביר מה אני מרגיש, לא ידעתי באותו זמן שזה OCD ושיש לזה טיפול וחשבתי שזה יעבור עם הזמן ופה הייתה הטעות הכי גדולה שלי כנראה.
מאותו יום במשך כמעט שנה, כמעט כל יום או כל יומיים הייתי שוקע למחשבות ושוקע לבאסה, פשוט נפגש איתה וכל הזמן בוכה לה ומתפרק לה ואומר לה כמה קשה לי, שלא תבינו, היא קיבלה אותי תמיד והכילה אותי ותמיד אמרה לי כמה הכל בסדר וכמה הכל גם יהיה בסדר ושהיא פה בשבילי תמיד.
תעשו 1+1, בן אדם שככה סופג כל יום מהבן אדם שהוא אוהב פעם אחר פעם, בסוף נשבר לו.
אחרי שהשנה הזאת חלפה היו תקופות טובות יותר שפתאום המחשבות נרגעו למשך חודש חודש וקצת, ופתאום היו חוזרת לשבוע קשה ומייסר. שזה עוד יותר שבר אותה כי כשהיה טוב היא חשבה: ״יופי סוף סוף זה עבר ולא נצטרך להתעסק בזה״ ואז פתאום זה חזר והכה בה שוב.
הנפילה הראשונה הייתה לפני 5 חודשים, שיום אחד היא הייתה בבסיס והתקשרתי אליה, התפרקתי בטלפון ובכיתי לה שקשה לי, בפעם הראשונה היא הגיבה בבכי בעצמה פרצה בבכי היסטרי ואמרה שהיא פשוט לא מסוגלת יותר להכיל את זה ושזה פשוט גומר אותה ומקשה עליה, במילים אחרות בטלפון היא אמרה לי פשוט שזה לא יכול להמשיך ככה והיא רוצה להיפרד. לא היה לי מה לומר כי היא צדקה פשוט ביקשתי סליחה ואמרתי לה שניפגש בבית ונדבר. היא חזרה וכמובן שביקשתי ממנה סליחה והבטחתי לה שאני אקח טיפול ושאני אפסיק עם הנפילות האלה ואפסיק לגרום לה להרגיש רע על הדרך. ככה באמת היה, באמת לקחתי טיפול, באמת הפסקתי לשתף אותך במחשבות לא רצויות שלא תורמות בכלום.
זה פשוט עבר למשהו אחר, מזה שלא שיתפתי אותה, אגרתי בתוכי כל כך הרבה דברים, שהרגשתי שאני מתפוצץ מבפנים, וזה יצא עליה בדרכים אחרות, בריבים ועצבים, הייתי מתפרץ עליה בלי שום סיבה ושוב פוגע בה, וזה קרה גם פעם אחר פעם, עד שהגיע הפיצוץ השני בדומה לראשון, ״די נמאס לי אני לא יכולה להמשיך ככה זה פשוט הורג אותי״, ושוב, היא צדקה.
ביקשתי סליחה שוב והבטחתי גם שהפעם גם זה לא יקרה, לא יקרה שאני אצא עליה ונריב כל הזמן והבטחתי להשתפר ולהיות הבן אדם הכי טוב בעולם בשבילה, תאמת.. ככה היה! עשיתי שינוי מדהים ובאמת היינו במצב כל כך טוב, כל הזמן נהנו אחד עם השניה וצחקנו, היה לנו טוב במשך 3 חודשים וזה היה פשוט כיף
ואז הגיע יום חמישי הזה. אספתי אותה מהרכבת והדבר הראשון שהיא אמרה לי זה: ״תעצור רגע בצד אני רוצה שנדבר״ והיא עם דמעות בעיניים.. באותו רגע כבר הבנתי.
היא פתחה את זה ואמרה שמאז הפיצוץ הראשון, הרגש שלה התחיל לדעוך והיא כל הזמן ניסתה לסדר את זה, כל הזמן ניסתה להעלים את זה ולהתעלם מזה, אמרה שכל פעם שהיה לנו ריב הכי קטן היא הרגישה שזהו שדי שלא באלה יותר.. היה לי קשה לשמוע את זה אבל גם הבנתי את מה שהיא אומרת.
קצת כעסתי עליה בקטע שאמרתי לה, איך לא שיתפת אותי בזה? שאת ממש מרגישה ככה.. במקום לשמור לשמור ואז להתפוצץ יכלת פשוט לדבר מהתחלה ואולי דברים היו נראים אחרת.. אבל זה כבר לא משנה.
אמרה שהיא התאהבה בי שהיא הייתה בת 16, והיום היא בת 19 ושהיא התבגרה ושהיא לא רואה את העתיד כמו שראינו אותו ביחד תמיד, ראינו חתונה וילדים ועד סוף החיים והיא פשוט הפסיקה לראות את זה.. אמרה שברגע שבאמת הכל הסתדר והכל היה מושלם בחודשיים שלוש האחרונים, היא כל כך שמחה וקיוותה שהרגש שוב יעלה ויחזור לה, ולהפך הוא רק המשיך לרדת ולא חזר.
היא אמרה שהלב שלה פשוט אומר לה שהיא לא צריכה את הזוגיות הזאת עכשיו, שהיא חייבת להיות לבד. קצת ללמוד מי היא לבד ולהסתדר לבד, ומה שיהיה בעתיד אף אחד לא יודע.
דיברנו והיא אמרה שאין לי מה לחכות לה כי אני רק אפגע, היא אמרה באותה הזדמנות שזה לא בגלל שהיא בטוחה שלא נחזור, היא פשוט לא רוצה שאני אפגע כי זאת גם אופציה, והיא אמרה שאי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד וגם אמרה: ״יכול להיות שעוד חודשיים אני אבין שעשיתי את הטעות של החיים שלי״ אבל בתכלס, יכול להיות שגם לא ..
למי שלא הבין אני אוהב אותה אהבת נפש, מבחינתי היא הייתה הנפש התאומה שלי והכל נגדע ברגע.. הבנתי בראש שאני צריך להמשיך הלאה אבל הסיכוי הקטן הזה שאולי באמת היא תבין שהיא עשתה טעות לא עוזב אותי.. באמת, אני יודע שהכל נכון, שהזמן יעשה את זה שלו, שהכאב לאט לאט יעבור אני יודע. אבל אני לא מצליח פשוט להגיד לעצמי שאני צריך פשוט להמשיך הלאה ולא להסתכל אחורה.. זה באמת שובר אותי.
אין לי מושג מה לעשות אני די בדיכאון, לא אוכל ובקושי ישן. ומתי שאני ישן אני חולם עליה גם.. מרגיש חוסר אונים מוחלט ..
אני לא בטוח ש OCD גורם לבכי כזה.די שרוט

אבל אני לא באמת יודע.

 

בכל אופן, אתה בחור טוב וחמוד ומאוווווד צעיר.

אני אומר קח את הזמן עכשיו לעצמך. תטפל בהתפרצויות, תתאזן, אל תתבייש בעצמך, תעשה גם דברים כיפיים לעצמך. תתחיל לחשוב על העתיד בלי קשר אליה. יש לך עוד לימודים לעבור, לסיים צבא, טיול שאחרי הצבא. הכל עוד לפניך, חבל להתקע על דבר אחד.

 

 

תאמין לי שאתה לא רוצה שמישהי תהיה איתך רק מרחמים אז טוב שנפרדתם.

תאר לך שהיא הייתה נשארת, בלב שלה היא לא באמת איתך והייתם מתחתנים ואז מגיעים ילדים ובוג'ארס של החיים. כמה תסכול ועגמת נפש הייתה נגרמת לשניכם. חבל.

 

תשקיע בעצמך.

 

ועוד דבר קטן, עכשיו קשה לך.

בעוד 3 חודשים בלי שתדברו אתה תראה שלא משנה מה אתה כבר תתחיל לשכוח.

תמיד ממרחק של זמן מתמודדים עם הכל. זה בא מעצמו ואתה לא צריך לעשות הרבה.

 

 

 

קשר כזה ארוך בלי מחויבות וחתונה ברוב הפעמים נגמר..שקדיה#
היא צודקת שהשתניתם.. אולי זה באמת כבר פחות מתאים

וגם אני ממליצה לך לנסות להיות קצת לבד. לפי מה שאתה כותב הרבה בכית לה, פרקת.. זה קצת הפך להיות כמו מטופל ומטפל וחבל שתמיד תהיה בצד המסכן והתלותי של הקשר. אני חושבת שבקשר חדש לאחר טיפול נכון תרגיש חזק ויציב יותר.
גם אני חושבת שאתה צריך זמן לעצמךLia

זה בסדר להתאבל כמה ימים עד שבועיים.. 

 

ואחר כך תתרכז בעצמך. אל תחפש שוב קשר. שום ריבאונד..

 

אם אתה בגיל שלה, 19, אז תתחיל לבנות את העתיד שלך. מה אתה אוהב, מה אתה רוצה ללמוד... תלמד, תשיג ההישגים.. תטפל בנפש שלך, תהפוך להיות קודם כל אדם ששלם עם עצמו ושמח בזכות עצמו ולא בזכות אף אחד אחר. בלי תלות באף אחד. לא רגשית ולא גשמית. אם אתה רוצה להתחתן בעתיד הקרוב זה זמן טוב להכין את התשתיות. 

 

ועוד עצה - תהנה מהגיל שלך. תטייל, תראה עולם, תכיר אנשים, והכי חשוב תלמד להכיר את עצמך באמת. כשתהיה במקום טוב מכל הבחינות אני בטוחה שהקשר הבא שלך יהיה הרבה יותר בריא ומחושב - ובעיקר שמח. בהצלחה.

לך לטיפול אם צריך קח כדורים שתוכל לתפקדמוש השור...
תבין שלא נהגת נכון שלא טיפלת בעצמך. הפרעות נפשיות זה לא משחק.
אתה אוהב אותה באמת? תכבד את רצונה ותשחרר תן לה ללכת להמשיך בחיים שלה. תודה לה על כל הטוב שהיה ביניכם וזהו. נגמר.
אתה אוהב את עצמך- תן לך יום יומיים להתפרק עוד שבוע להתבעס תתעשת ותתחיל לחיות תחיים הלאה.
תקום מהמיטה תאכל תשתה צא לבלות תחיה את החיים וכשיגיע הזמן כשתהיה מאוזן אחרי טיפול נכון ומדוייק תתחיל להכיר ולצאת ולחיות את החיים בשניים.
היא צודקת. קחו הפסקה, ואתה- גם טיפול. כל טובהעני ממעש
איש יקר קח פסק זמן מזוגיות ותתחזקor1900
קח פסק זמן
תטפל בעצמך תתחזק
מה ששלך מחכה לך
מותר להיות עצוב תשחרר את זה
דבר עם חבר טוב תשחרר את עצמך
תתעסק בתחביבים שלך בחיזוק של עצמך
שקול טיפול ייעשה לך רק טוב
ושתרגיש שלם ובריא תמשיך לחפש את האחת שלך לא דקה ליפני שתרגיש שלם עם עצמך

בהצלחה

אם תרצה בפרטי בשמחה רבה רבה
קשה מאוד, אתה צריך קודם לטפל בעצמךחולת שוקולדאחרונה
מה זה "לקחתי טיפול"?
לך לפסיכיאטר, לך לפסיכולוג טוב, ocd ממש לא עובר לבד וכן, זה חוזר שוב ושוב, אבל אם תסתכל על זה כל פעם כגל שבא והולך וכשזה הולך תתרכז בהווה ולא בזה שזה יכול לחזור יהיה לך יותר קל, כשזה בא תנסה שזה לא יתפוס את כל כולך, אל תיבהל, תמשיך בחיים, תנסה כמה שאפשר לתפקד, לצאת, להתעניין גם בסתם עניינים רגילים של החיים, המחשבות יתפסו פחות מקום אם תיתן להן פחות מקום (זה לא אומר להתעלם מהן או לא לחשוב בכח אלא לתת למחשבה להכנס ולנסות להעביר אותה בלי החרדה, כמו מחשבה רגילה)
ההתמודדות עם המחשבות אחרת ל ח ל ו ט י ן כשמתנהלים ככה, חיים חיים רגילים שיש בהם התמודדות ולא חיים רק את ההתמודדות (זה גם מוריד את המחשבות)
(אני יודעת שזה קשה ולא תמיד בכלל אפשרי, לי לקח 4.5 שנים להצליח בזה ולהאמין כשאני בתוך זה שאצא מזה)
בסוף, המחשבות מספרות לנו סיפור, הן רק סימפטום, לך לפסיכולוג טוב ותעבוד איתו על השורש
כשתהיה במצב יותר טוב ותצליח להיות נחמד יותר לסביבה תחשוב הלאה
תגידו, אלימות מילולית ורגשית יכולה לבוא גם מצדשאלה קשה

האישה?

מה זה אומר באמת?

מישהו יכול לעשות קצת סדר?

נראלי זה מה שאני עובר, רוצה להיות בטוח

בוודאי שיכולאריק מהדרום

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

בוודאי שזה אפשריפשוט אני..
כן, אבל למה חשובה לך ההגדרה הספציפית?שוקו.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

גברים ונשים אלימים בערך באותו אחוזמשה

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

מעניין שאתה סבור כךפינג פונג
היה מחקר שנעשה באוניברסיטת חיפה על זהנקדימון
שמעתי באיזה פודקאסט לפני כמה שנים.
זה ידוע כבר הרבה שניםמשה

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

בהחלט כן, אבל -פינג פונג

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

זה נכון.משה

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

כל מילהפינג פונג
תודה לכולם. אשמח להתייחסות לחלק השני של השאלהשאלה קשה

מהי אלימות רגשית ומילולית

לא מסכימהנעמי28

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

 

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

מסכים. לנשים יש יותר כח במילים4ne1

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

כןנפשי תערוג

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

 

 

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

יש אישה שאף פעם לא מזלזלת בבעלה?שאלה קשה

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

ודאי. למה לזלזל באדם שמעריכים אותו?גפן36

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?


גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.


אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.


בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

עצם זה שאתה חושב שהבעיה היא בךמתואמת

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

כשאתה עובר אלימות מצד אישה4ne1

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

אין אישה רעה יש אישה שרע להנפשי תערוג
🤣Seven
התגובות פה מורידות לי תאיי קיו
למה? זה דווקא הומור משובחנפשי תערוג

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה בדיוק מה שאני חושבשאלה קשה

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

 

זה בצחוק, נכון?פשוט אני..
אני מנסה לדון אותך לכף זכות... 
זה נשמע כמו ציניות חריפהנפשי תערוג
לא יודע אם כתבת בציניות או ברצינותמתוך סקרנות
אבל להטיל את כל האחריות על צד אחד, כאילו אשה היא ילדה קטנה שלא אחראית למעשיה, מזלזל מאוד בנשים....
כן ישרקאני

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

ברור. למה לזלזל באדם שהכי יקר לי?!?!יעל...אחרונה
ישיבה לנשואיםשאלה קשה

הולך הרבה זמן עם הרגשה שלא מספיק ניצלתי את הישיבה.

למדתי במקום נחשב מאוד, אבל היום אני מבין שלא באמת התקדמתי שם [גם מבחינת הקו של הישיבה היתה תחושה של להעביר את הזמן, לא איזה אסטרטגיה של צמיחה].

ממש רוצה לעשות את המסלול הזה שוב, והפעם במקום שבאמת מצמיח ומגדל אותך, אישיותית ותורנית, וגם קצת נפשית.

זה שייך?

אם כן, תנו המלצות על ישיבות

אתה מתכוון לכולל?אריק מהדרום
כן זה קיים, אם אשתך מוחלת לך על זה שהתחייבת בכתובה לזון אותה ומרשה לך ללמוד תורה אז זה שייך.
הוא מחפש ישיבה, לא משגיחנקדימון
וואואונמר
יש הרבה ישיבות (דת"ל) שיש בהן נשואים...מתואמת

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

הרבה יותר מאחדהסטורי
קבע עיתים לתורה4ne1

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

מה אישתך אומרת על העניין?נפשי תערוג
מה אכפת לך? זה שלו עם אישתונקדימון
הוא מחפש ישיבה, לא משגיח
יש רקע חרדי?משה
למה?שאלה קשה

אגב, מה עם תורת החיים?

בתורת החיים יש הרבה אברכים נשואיםSevenאחרונה
וודאי שיש דבר כזההסטורי
הכרתי גם כמה, שכבר 'יצאו' מעולם הישיבות ואחר כך חזרו.

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

כשצריך ללכת לטיפול/ייעוץ ופשוט אין כסףחוזר תמיד לאשתי

מה עושים?

הולכים לעבוד?אריק מהדרום
העבודה זה בשביל שיהיה מה לאכולחוזר תמיד לאשתי

ולא נשאר כסף לטיפול

יש אפשרויות זולותפשוט אני..
כמו דרך קופת החולים, או מטפלים בהתמחות או חדשים וכו'
שה' ימלא חסרוניכםשוקו.
עבר עריכה על ידי שוקו. בתאריך ב' באב תשפ"ו 11:32

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

 

אולי לנסות לקרוא ספרים בנושאנקדימון

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.


אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...


אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

באיזה נושא אתה מאותגר?משה

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

 

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

 

 

כל הכבודתודהלה'

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

יש כאלה זולים יותרנפשי תערוג

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

עמותת חיים של טובהnik

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

הולכים מטעם קופת חוליםנעמי28

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

זוכריםעוד מעט פסח
שלהתגרש עולה הרבה הרבה הרבה יותר.
תבדוק אם יש שר'פ בעירייה שלכםעל הנסאחרונה

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

חסכים של ילד שגדל בבית בלי הרבה כסףחוזר תמיד לאשתי

להורים שלי אף פעם לא היה יותר מידי כסף.

גם היום אנחנו לא מקבלים כמעט עזרה.

לא חשבתי שאני עדיין סוחב את זה.

לאחרונה כמה פה העלו את הנושא הזה וזה הציף בי הרבה כאב.

מה אומרים? שתפו

כואבהסטורי
למעשה - ללכת לטיפול אצל איש מקצוע 
אם יש נושא אחד שייעוץ ב-400 שח לשעה לא יכול לפתורפשוט אני..

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

דווקא יעוץ טוב יכול לעזור הרבה לבעיות כלכליותאריק מהדרום
ואפילו בהרבה יותר מ-400 שקל לשעה.
התכוונתי לטיפול נפשי, לא כלכליפשוט אני..

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

הומור... קצת רגישות..חוזר תמיד לאשתי
סתם כאב? או נפק"מ?נקדימון
אם זה סתם כאב (בלי לזלזל חלילה) אז לדעתי חבל על הכסף לטיפול. אני מניח שיש לך כאבים וצער וחרטות נוספים בחיים אבל אתה חי איתם.

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

כסף זה אחד הנושאיםנעמי28

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.


זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

האם חום ואהבה כן קיבלת?5+

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

וואו, תשובה מאלפת ממש.חוזר תמיד לאשתי

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

אפשר להתגבר על זהזיויק

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

הכאב שעלה הוא בגלל שיש מחסור ספציפישוקו.אחרונה

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

היי ממש איכזבתםאדם פרו+

נכנסתי לפורום נשואים טריים

רציתי לקרוא איך אתם רבים

ואיזה כיף למי שהוא כמוני

גרוש

וככה להתעודד קצת.


 

ואני חייב לציין שממש איכזבתם

שום מריבה שום כלום

אתם לא צריכים להסתיר

זה לא רשת חברתית פה


 

תכתבו את האמת הקשה

נתמודד איתה

🤣🤣🤣פשוט אני..
תקרא את השרשור שמתחיל בHakuna.Matata
מפה לאן?
תודהאדם פרו+
החיית את נפשי

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

משהאחרונה
מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

יש כאן גם עניין של גישהנעמי28

ולא רק צודק או לא צודק


מה אם הוא היה מרוויח עשרות אלפי שקלים משעה של עבודה וההתנהלות שלו עדיין היתה דומה? קם מאוחר ועושה שום דבר?

כסף נכנס, ממנו/מההורים שלו.

אפילו דירה הם מוכנים לתת.


יש כאן הרבה יותר מצודק או לא צודק.

יש דינמיקה, לקיחת אחריות, שחרור אחריות וקבלה שאנחנו לא יכולים לשלוט על האחר על האופן שהאחריות הזאת תתבצע.


אני גם הייתי מתחרפנת  מהתנהגות כזאת.

אבל כדי שיתאפשר לחיות איכשהו ביחד צריך להבין ולהשלים עם זה שבדיוק בדיוק כמו שהיא מצפה וכמו שהיא רואה אחריות, לא יהיה.


כל אחד חווה את המשבר הזה בזוגיות בפן מסוים, חלק בפן הדתי, חלק בפן הרגשי, חלק בפן הכלכלי.


אני מניחה שאם הייתי בחוויה דומה הייתי משחררת אחריות ומכניסה את הכסף שאני מרוויחה להשקעה או חיסכון ולא להוצאות שוטפות ונותנת לו להתמודד.

אבל לא בריב, בשיחה עם קביעת עובדה.

שואל בזהירות: הפער בין הקבוצות לבית פנימהחוזר תמיד לאשתי

יש תחושה כזאת שבקבוצות פורומים וכו' יודעים יותר לפרגן ולתת את הלב מאשר בבית...

אתם מצליחים לזהות האם זה גורם לכם לאיזה תחושה כאילו שם יותר טוב מהבית?

 

בסוף כולנו מבינים שבחיים האמיתיים הכל הרבה יותר קשה.

האם הקבוצות גורמות לנו לאיזה שהוא יאוש מהבית?

ברגעים הקשים פתאום נזכרים בקבוצות?

משתדל ללמוד מכאן כדי להוסיף בבית בעז"הנפשי תערוג
מצליח?חוזר תמיד לאשתי

אני מדבר על האתגר הענק שיש פה

זה מחלחל עמוק לתת מודע בלי ששמים לב

יפה ששמת לברק מקווה
לא הבנתי את השאלהרקאני

מה הקשר בין הקבוצות לבית?

איזה אתגר?

אני חושב שפה יש פחות מוצפויותמשה

בין השאר בגלל שזה בכתב. ואין מפגש כל כך קיצוני עם האמוציות הרגשיות כמו שהוא קורה בבית.

מאוד קל להתבטא בבהירות. וגם אם מישהו מוצף ואחרי כמה הודעות פולט עוד עובדה שמשנה את כל הסיטואציה, עדיין אפשר לקרוא את זה ולעבד את  זה יותר "שכלי".

 

בבית, הבטן מופעלת.

ההסברים יפיםחוזר תמיד לאשתי

אני חיפשתי הזדהות. איזה כיוון מה לעשות איך פותרים את זה

ממש לא מבין את ההשוואההסטורי
לא יודע בדיוק לאלו קבוצות אתה מתייחס. אני רק כאן, משתדל לשתף מינימום מחיי הפרטיים. לומד מכאן לייחס לאשתי ולהבין יותר סיטואציות שמגיעות אלי כרב שעונה לאנשים.
אוו סוף סוף אני שומע שקשה לכםאדם פרו+

בחיים האמיתיים.

אני אסביר לך איך הכל מסתדר והכל אמת

ואין קושיה כלל.


כשהאדם שוכב על הגב או הספה

וגולש בפורום. הוא במוד שהוא רוצה

להרגיש טוב. נוח לו.

הוא לא בתוך מרוץ היומיום.

ואז הוא יכול לכתוב מהשאיפה הכמוסה (והאמיתית)

שלו לעשות טוב לכולם.


מקווה שיישבתי לך את הקושיה

בברכה

וואלהחוזר תמיד לאשתיאחרונה
טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד

יהיו עלויות רבות בחתונה,

יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?

בוודאי שנעמוד בתקציב שיש לנוארץ השוקולד
ועדיין היינו רוצים להוציא פחות מהתקציב המלא כי מרגיש לנו שזה סכום עצום עבור ערב מרגש 1.

מכירים את סדר גודל התקציב שיש לנו וברוך ה' זה סכום שניתן להוציא ולא צריך לחרוג ממנו

אולי יעניין אותך