נופשקמה ש.
אז נסענו לנופש משפחתי
פעם ראשונה מזה שלוש (!) שנים
השקעה כספית גדולה
המון התארגנות, המון מאמץ

יתושים שעושים לנו את המוות
צימר לא מאד נוח
ילד אחד שלא אוהב לטייל
ילדים מתלוננים
לי היתה סוג של נפילה ברמה הנפשית בימים הראשונים (נופשים מהווים אצלי טריגר)

היה גם טוב
היו ימים קסומים באמצע

אבל עכשיו שוב היה יום מעצבן
עם ילדים מעצבנים
שלא יודעים להעריך
וברור... הם ילדים... ככה זה...
אבל אני מרגישה כל-כך
מתוסכלת
ומיואשת

ומרגישה אמא לא משהו שאני נותנת להם לראות עד כמה הם מתסכלים אותי כשהם ככה כבדים

במקום,
אני יודעת...
להפעיל עוד יצירתיות
ולהמציא עוד מצב רוח
ולהתמקד עוד בחיובי ובברכה
(עשיתי את זה גם, והרבה..)

וזה גורם לי להרגיש שנמאס לי מעצמי 😔

ביקשתי לעצמינו ״רק״
הרבה משפחתיות
הרבה ירוק
הרבה כיף
הרבה חוויות
הרבה זכרונות
הרבה ניתוק ומנוחה
(בהתחלה כתבתי ״קצת משפחתיות, קצת ירוק, קצת כיף וכו׳״, אבל תיקנתי כי באמת-באמת שרציתי הרבה)

למה זה צריך לבוא
ביחד עם
עוגמת נפש ואכזבות וילדים שלא זורמים ועצמי שלא זורם? זה פשוט מוציא את הרוח מהמפרשים...

לשלוח? לא לשלוח? תהיו טובות איתי, טוב?
איתך הכי איתךרסיס אמונה
בתחושות
בהרגשה
בתסכול


יום אחד הם יגדלו ויהיו הורים
והם ידעו להעריך

חיבוק גדול
זה קורה וזה מתסכל ברמותמיואשת******
ואני מרשה לעצמי לומר להן. כן. להסב את תשומת ליבם למאמץ להשקעה לרצון שלנו לשמח אותם ולהיות איתם. להסביר שלא הכל הולך בדיוק כמו שרוצים אבל התאמצנו מאד. וכמה חשוב לומר תודה. וכמה אנחנו מצפים מהם להעריך את מה שכן יש. וחיות עם מצב רוח טוב אחרת למה באנו. כן. מחנכים גם בחופש. בנעימות אבל מחנכים.
ובדכ בסוף כל יום אחד מאיתנו מזכיר להם לומר תודה ל״אבא שנהג היום מלא זמן בטיול״ או ל״אמא שמצאה את המסלול הזה וארגנה דברים״ לאבא שהכין סנדוויצ’ים ולאמא שארזה את המזוודות וכו.
וזה משתפר
עם הגיל וההבנה והחינוך. זה משתפר
חיבוק גדול !!! ❤️❤️❤️
כל כך מבינהאני זה א
אותי זה הביא למסקנה שכשהם קטנים נופש זה בעיקר תלונות של ילדים לא פשוט בכלל ומאז יוצאים יום פה יום שם בלי לינה.כשזה קצר יותר קל להם להנות ופחות תלונות .
וכן גם לפעמים אנינאומרת להם שזה לא נעים לי ונורא התאמצנו כדי לשמח אותם לא מתוך מרמור אלא מתוך כנות.
ולפעמים הם גם אומרים תודה חחח
וחייבת להוסיףאני זה א
את אמא אלופה ומדהימה
חיבוק ענר
חושבת שהציפיה שלך לנחת ורוגע וירוק וכעף זה מובן ממש וטבעיליבי ער
ובאמת מגיע לך!
אבל באמת עם ילדים קטנים..זה לא ממש הולך ..
טיול קצר-גיחה למעיין או לכנרת או פיקניק ופארק שעשועים או מסלול קצר וכיף
יספקו יותר נחת וכיף ומשפחתיות וירוק


הרפתקאה ארוכה של כמה ימים ולינה בצימר..לרוב לא יספקו את הנחת הרצויה

ולנחת אמיתית- תשאירו את הילדים עם בייביסיטר ותסעו לבד

כשהילדים יגדלו יותר( הבנתי שהם קטנים?)
אז זה יהיה אחרת

זאת דעתי
מעדכנתקמה ש.
בס״ד

איך ששלחתי כבר הוקל לי. והמשך היום חזר להיות כיף ב״ה.

עכשיו פתחתי לראות את התגובות. כמה עזרתן לי במילים שלכן! קיבלתי מכם שאני נורמלית, שאני בסדר, שהמשפחה שלנו רגילה, שהכל בסדר, קיבלתי תקווה שזה משתפר עם הזמן, ואפילו קיבלתי מחמאה...

תודה אהובות. ממש 💞
חלק מחופשהסיה
זה גם מריבות ועוגמת נפש
אם יודעים שחופשה משולבת גם עם זה יותר נהנים כי פחות מצפים ולא לוקחים ללב ולא לוקחים אישי
כי יודעים שככה זה אצל כולם יציאה עם ילדים זה גם המון אכזבות אבל אחכ במבט של זמן זןכרים את הכיף כשמסתכלים בתמןנות
אצלינו תמיד יריבו מי ישב לי החלון באוטו באים לצימר מריבות מי יושן על כל מיטה מי מתרחץ ראשון לא חסר על מה לריב
כל מסלול מריבות כי כל אחד רוצה להיות המדריך ואז יש ילדים שעוקפים את המדריך ויש כאלן שמשפריצים מים על מישהוא שלא רצה להתרטב ויש מי שגומר את המים או את הממתקים
הרשימה ענקית אבל היום אני למדתי שזה חלק מהחויה לא מנסה לפשר ביניהם זורמים עם מה שקורה
ודרך אגב התמונות שלנו יוצאןת מעלף!!!
אני כל פעם מסבירה שזה לא משקף את מה שהיה זה רק התמונות יפות
מוכר מוכר מוכרחדשה ישנה
גם מהצד של האמא
וגם מהצד של הילדה... כמה מריבות היו אצלינו הטיולים משפחתיים...פוווו.... ריחמתי על אבא שלי שכ''כ טרח ואירגן הכל והאחים שלי מוציאים את כל החשק....
זה קשה לצאת מאזור הנוחות,
חם,
דביק,
צפוף עם כולם באוטו
אבל כ''כ חיכינו לחופשה הזאת... אז מה נסגר איתנו??
להרים עיניים לשמיים ולהתרכז בתכלת הבהיר הזה למעלה,
לנשום עמוק 3 נשימות עמוקות....
חיבוק גדול! אני בטוחה שאת אמא מהממת מאין כמותה. ועודדת והבאת ועשית ואמרת וחזרת..גם את בנאדם ונמאס לעודד . שיעודדו הם אותך😁
נראה לי כולם חוות את זה במידה מסויימת...שמחה
רוצה להציע נקודת מבט קצת אחרת-
נסעתם לנופש- אתם הורים מהממים ומשקיעים!
אבל- אתם לא ליצנים ולא קוסמים, ו *לא* אחראיים על התגובות של הילדים.
אתם עשיתם את המקסימום!
מי שבוחר להנות- כיף לו!
מי שבוחר לקטר- בעיה שלו, וכל הבאסה לו.
אתם הורים אלופים! ומי שלא נהנה מפסיד.
חופשה עם ילדים זו עבודה מהנהתיתי2
צריך לנוח אחריה
ולא לצפות לאיזה רוגע ונירוונה במהלכה... אלא ההיפך. התמודדות עם כל האתגרים הנוכחיים - החל מגמילה והקאות וכלה במריבות, קריזות ותכונות אופי טעונות טיפוח...

ואף על פי כן
זו חוויה גדולה ומשמעותית
מרגע שאני מוכנה לה נפשית - אני מוכנה לספוג הרבה
ולחזור הביתה עם תחושת סיפוק של כמה ימים אינטנסיביים ביחד
ורגעים קטנים של הנאה ואושר.


ממליצה
לא ללכת להרבה ימים. יומיים-שלוש מספיק.
ולחשוב מראש על תכנית שמדברת לילדים.
אנחנו השנה יצאנו לקמפינג כי ידענו שזה ילהיב אותם ו"יעשה להם את זה". עם כל הטורח שלנו זה היה ממש משתלם...
חלק מההורותהריונית ותיקה
אני ובעלי יודעים מראש - שאנחנו יוצאים לנופש אנחנו יוצאים לעבוד - לא פחות!
יש גם עצבים וכל הדברים הרגילים ....והכל טוב זה חלק מהעניין וצריך להגיע עם מינימום ציפיות והרבה הרבה זרימה וכן לנווט דווקא לדברים שמדברים יותר לילדים הספציפיים שלך .... חח כל פעם שאנחנו באיזה נופש אני ובעלי צוחקים שאנחנו חייבים להגיע לבד להשלמות....
וואו, יצאתם לכמה ימים?בת 30
תשמעי, זה מאוד מאוד מאתגר!!.
אני יודעת על עצמינו, שכדי לצאת ליומיים טיול עם לינה בשטח באוהל, אנחנו צריכים להיות כ''כ מתוכננים, מאורגנים, טכנית ונפשית, ולחשוב על כל מה שאפשר מראש,
ובפועל- להיות סופר סבלניים, עם אורך רוח כמעט אינסופי, ובקיצור- לעבוד קשה!!!!
נופש עם ילדים זה עבודה!! במיוחד עם קטנים שהשגרה שלהם כ''כ חשובה להם

עצם זה שהיו הרבה זמנים טובים ושמחים- זה העיקר.

אני כן ממליצה לך, אחרי שתחזרו, לעשות משהו שיחקוק להם בזכרון את החוויה החיובית של החופש.
נניח- לעשות אלבום של ''איזה דברים כיפים עשינו החופש'' ולצייר כל מיני רגעים נחמדים,
וככה החוויה אצלם נחקקת כחוויה טובה שירצו לחזור עליה בעתיד. (אם אמא שלהם אי פעם תרצה שוב...)
וואו אני ממש מתחילה לראות את זה אחרתקמה ש.
בס״ד

תודה על כל התגובות!

הייתי צריכה לפתוח את השרשור הזה לפני שנסענו, היה מסדר לי את הדברים בראש אחרת!

תודה ששיתפתן מחוויותיכן! תודה על ההזדהות והחיבוק! תודה על העצות! תודה על המבט על הדברים... ממש שרשור מעשיר בשבילי.

ממש מזכיר את מה שאני חוויתיאורי8
חזרנו היום מנופש של כמה ימים, עם משפחה רב גילאית, ואכן מצאתי את עצמי מתאכזבת ומותשת מהקיטורים, המריבות, הוויכוחים . ברור שהיה הרבה טוב וכייף ומגבש, אבל היו רגעים מתישים רבים, לי היה קשה דוקא מצד המתבגרים, שיש להם דעות על כל דבר- כל דבר ויכוח- איזה מסלול עושים ( גם אם סיכמנו מראש) , למה יצאנו מאוחר, איפה אוכלים, מה אוכלים ועוד אלף דברים.
עדיין בעיני היציאה שווה, גם זה מגבש, היה גם הרבה כייף משפחתי, וטיולים זה האויר שלי בחיים.
הודענו להם שבשנה הבאה, אנחנו נותנים תקציב והם מתכננים/ מארגנים/ מסדרים, אנחנו יושבים ונחים, ואז לא יהיה להם על מי לקטר, לא בטוחה שיעבוד, ננסה. ההודעה שלך ממש באה לי במקום ועזרה לי להיזכר שזה נורמלי
גם אני מגיעה לכל נופש עם חלומות... והמציאות יותר מורכבת
אני אומרת להם דוגרימיואשת******
תוך כדי החופש. עוצרת רגע. יושבת איתם. מזכירה כמה עבדנו קשה להגיע לחופש, שלקחנו ימי חופש יקרים מהעבודה, שהתחמק הזה עולה מלא כסף , והמאמץ שאני ו משקיעים כספית פיזית ונפשית הוא גדול. מזכירה שאנחנו עושים את זה בשביל שיהיה לנו נחמד ונעים כמשפחה, יש מריבות ו ויכוחים מוציאים לנו את כל החשק להמשיך ולהנות. וזה עצוב לנו, כהורים, כבני אדם, שיש כזה יחס לכל מה שהשקענו.
אין לך מושג כמה זה מאפס ומשנה ומשתיק הכל. נוסה כמה פעמים בהצלחה. לפעמים הם פשוט צריכים שידברו אליהם כבני אדם בוגרים ויסבירו להם פשוט ולענין. והם מבינים.
עשינו את זה , ואכן עזראורי8
בחלק האחרון של הטיול, לקחו אחריות וזרמו וב"ה סיימנו את הטיול בטוב ובהרגשה טובה.
באטלפהא של הבת שלי, הם מעבירים המון אחריות לתלמידות בארגון אירועים וטיולים, וזה עובד, כשאתה מארגן אתה לא מקטר.
ננסה לעשות משהו בסגנון גם בבית, דורש מאיתנו ההורים לותר קצת על השליטה והתכנון
את ממש צודקתתוהה לי
רק מחדדת נקודה אחת, שבעיניי לא נכון להורים לגרום לילדים שלהם תחושות אשמה עקב ההתנהגות שלהם. כלומר להעביר מסר שהם מעציבים את ההורים שטרחו כל כך קשה וכו. זה בעיניי קשה לילדים. יותר נכון בעיניי לומר שיש אווירה פחות נעימה, שמטרה של טיול משפחתי זה כיף ובמקום שיהיה כיף יש אווירה לא מאד כיפית. זה משקף שלמעשים שלהם יש תוצאות. ולא שהם כפויי טובה כי הם מעציבים את ההורים שהשקיעו כל כך הרבה. לא שאת אומרת להם שהם כפויי טובה רק זה הסבטקסט.
לא חייבים להסכים מיואשת******
הגישה שלך מכונה בעיני לילד קטן. לילדות גדולות ונערות זה בהחלט חשוב לי שיבינו שזו התנהגות כפוית טובה והן מצערות אותנו ומה זה הכרת תודה. לימוד חשוב מאד ואני לא ״פוחדת״ שהם ירגישו אשמה אם הם ציערו את ההורים שלהן.
אבל ילדים תמיד יהיו כפויי טובהתוהה לי
ביחס למידת הנתינה של ההורים, לא? הורים מעניקים כל כך המון לילדים שלהם ואין ציפיה שהילדים יעריכו ויכירו טובה בהתאם למידת הנתינה. כמובן שצריך לחנך ילדים לומר תודה ולהכיר טובה אבל לא ממקום של אשמה וכפיות טובה ועצב של ההורים וכו, כי ילדים הם ילדים, וחלק מזה זה שהם לפעמים כפויי טובה, חא ממקום רע אלא ממקום שהם ילדים.
ואנחנו תמיד נחנך אותם לא להיות כאלומיואשת******
וללמוד להכיר תודה
וזה לא ביחס למידת הנתינה של ההורים
אם אנחנו בטיול והם מבינות שהוא עלה הרגה כ ולקחנו חופש מהעבודה והשקענו מאמציםצכלמצוא יקום מוצלח זה הכל בטווח ההבנה שלהן ואם הן מתחילות לריב ולקטר זה לגמרי בתחום הנורמלי להבין שזו כפיות טובה
אני חושבת שהכרת תודה וכפיות טובה הן אבן בניה מאד חשובה בחינוך ולא קרה כלום אם מתנהגים לא יפה לאמא או אבא ומרגישים דפוק אחר כך. זה מה שאמורים להרגיש אם מתנהגים לא בסדר . למה אשמה זה משהו שצריך למנוע מהם להרגיש אם הם אכן אשמים בלצער את ההורים?
זה לא שאנחנו נעשה להם מלא רגשי לאורך זמן. אבל בהחלט נגיד זה לא נעים לנו אחרי כל ההשקעה הזו והרצון שיהיה לנו גיל כמשפחה שככה אתן מתנהגות. בדרכ מספיק משפט או שניים והן אומרות סליחה ומתאפסות וממשיכים בכיף.
תודה על ההסבר עכשיו הבנתי יותר לעומקתוהה ליאחרונה
מבינות אותך עד קצה הזרת ברגלאמא גם

תארת בדיוק בדיוק מה שהרבה אמהות מרגישות

מזכירה לי את עצמי🙈שירוש16
בתור ילדה.
היינו כמה ילדים במשפחה חד הורית. אמא שלי עשתה הכל כדי שתיהיה לנו חופשה כיפית ומושקעת.
אנחנו בתור ילדים לא ממש ידענו להעריך את זה.
עשינו דברים... השם שימור...

אבל, כאחת שמסתכלת על הצד השני אני זוכרת כל מיני סיטואציות שמבוגר היה מפרש אותם אחרת.
לדוגמה: אמא שלי לקחה אותנו לשייט על אונייה גדולה. בעיקר סגורה. והיינו צריכים לשבת שם ולראות את הנוף.
מה אגיד לך?
אטרקציה נחמדה למבוגר שרוצה שקט ושלווה אבל לא כל כך מתאים לילדים בני 5-10 שמחפשים לשחק ולהנות.
לא היה לנו אוכל. אמא שלי הביאה חטיפים ופירות שלא אהבתי אז לא אכלתי. אז נשארתי רעבה 3 שעות..
זה מה שאני זוכרת מהשייט האומלל ההוא.

עוד דוגמה: אמא שלנו לקחה אותנו לפארק מתנפחים. מדובר במתנפחים ע נ ק י י ם. משהו שאין בישראל. נהננו המון. אממה, זה היה בשמש הקופחת, לא היה צל והיה אסור להכניס אוכל למתחם.
אחרי האטרקציה רצינו לשבת במקום מוצל, עם מזגן ולאכול משהו. ילדים בני 7/8/10 צריכים לאכול משהו אחרי כל זה. ואז אמא שלי החליטה שזה הזמן לצאת לקניות בחנות ליד.
קיצור.. נהננו מאוד אבל לא היה כיף להישאר רעבים, עייפים ועם כוויות שמש לכמה ימים.

אני חושבת שמה שהכי עזר לנו כמשפחה היה תכנון.
ילדים צריכים שינה, אוכל ותעסוקה.
אם נותנים לילד להישאר עד עד שעות מאוחרות בלילה - הוא לא יוכל לתפקד יום למחראת.
בנ"א צריכים לאכול ולשתות. צרכים בסיסיים. אם לא לוקחים את זה בחשבון ברמה של הילד (מבוגר יכול ללכת גם 3 ו4 שעות ללא אוכל וזה לא יפריע לו. לילד בן 10 זה יכול ממש להציק. במיוחד אם הוא באמצע או אחרי מסלול והוציא הרבה אנרגיות. לחכות עוד 20 דקות עד שנגיע הבייתה ונכין את האוכל יכול להיות מבחינתו סיוט)
בנוסף, היו פעמים שאמא שלי לקחה לדרך חטיפי גרנולה, פירות ומים. זה יפה, אבל בתור ילדים התרגלנו לאכול חטיפים, קרקרים, עוגיות ושתיה ממותקת. גם אם זה לא בריא חופשה זה לא הזמן לשנות הרגלי אכילה או לשכנע ילד לאכול משהו חדש (כי אין לנו אוכל אחר כרגע...)
תעסוקה צריכה להיות מותאמת לגיל, ליכולות ולהעדפות של הילדים. אני זוכרת שאמא שלי לקחה אותנו לפארק שעשועים עם אטרקיות מורכבות. אממה, רוב האטרקציות לא התאימו לילדים בגיל שלי ומטה. זאת אומרת, רק אחי הבכור יכול היה לעשות את האטרקציות, אני ושאר אחי פשוט ישבנו משועממים...

אני לא אומרת שכך זה אצלם.
אבל זו סיטואציה שקיימת. הורים באמת מנסים ומשקיעים כספים רבים כדי שהילדים יהנו, מבלי לשים לב זה לא קורה בגלל פרטים טכניים קטנים.

סתם חומר למחשבה....
וואי.ממש חומר למחשבה.בעיקר בקשר לאוכל.תודהאחתפלוס


נכון מאודבת 30
אנחנו לוקחים איתנו טונות אוכל לבין לבין...
וגם מנסים לתכנן נסיעה בצורה שהקטנים יוכלו לישון בצהריים בזמן הנסיעה
חשבתי הרבה על מה שכתבתקמה ש.
בס״ד

תודה על ההשקעה בתגובה, קודם כל 💙

אוכל ב״ה היה לאורך כל הנופש, וגם חטיפים ביד רחבה (ביום יום זה לא נמצא אצלנו בבית 🙂).

לגבי הדברים שעשינו - זה היה די בקטנה. ממש לא ברמה של טיולים מפרכים של חצאי יום. קצת הליכה בטבע... והיו גם כל מיני דברים ממש ממוקדי ילדים (ים, פינת חי, קטיף וכאלה).

כשכתבתי את הודעת הפתיחה, הייתי בדיוק בהתלבטות האם אנחנו עשינו בחירות הגיוניות ופשוט צריך להפנים שנופש זה כמו החיים הכלליים - עם כיף ועם קושי, עם עליות וירידות, עם יופי ועם אכזבות, עם ברכה ועם אתגרים... או שבאמת הגזמנו עם הדברים שתכננו, כמו שנשמע שקרה בחלק מהנופשים שהיו לכם כילדים.

אחרי שקראתי את התשובות של כולן כאן, השתכנעתי שבאמת ככה זה, וילדים פשוט נשארים ילדים, גם בנופש - עם תלונות ועם דרישות ועם מריבות... גם אם תכננו משהו מותאם וכיף...

לגבי השינה, אני ממש מסכימה איתך שילדים צריכים את זה ממש כמו אוכל ושתייה. מאידך, אם נקפיד על שינה מסודרת ובשעות מוקדמות וכו׳ אז מאד קשה לטעום מכל מני דברים טובים שנופש יכול לתת. בנופש יש יציאה גדולה מאיזור הנוחות אבל זה מחיר ששווה לשלם אותו, ככה הרגשתי, לפחות. סתם דוגמה, אם היינו מקפידים על שינה בזמן הלילה, לא היינו יכולים לאגור כל מיני זכרונות מתוקים וכייפים מחוף הים. כי רק בשעות הערב החוף התרוקן מרוחצים ומבגדי ים, ומבחינתנו אי אפשר להגיע לים כמשפחה כשכולם מסביב בבגדי ים...

אני גם מרגישה שזה שונה נופש למשפחה עם נגיד רק תינוק אחד או רק שני פעוטות. ואז שווה אולי לשים את הדגש על לכבד את הקצב הטבעי שלהם. זה לפחות מה שעשינו כשהיו לנו רק 1-2 ילדים קטנים. הפסדנו דברים מסוימים שרצינו לעשות אבל יתכן שהילדים היו יותר נינוחים. אבל עם משפחה רב-גילאית אני מרגישה (לא רק בנופש אגב) שקשה להתנהל ככה, וצריך איזשהו איזון בין הצרכים, היכולות, מוקדי העניין וכו׳ של כל אחד ואחד. ויוצא מזה שזה יותר מורכב וגורם ליותר תסכולים אבל מצד שני זה כל הביחד הזה (על הצרכים השונים של כל אחד ואחד) שיוצר את הגיבוש ואת המשפחתיות שבנופש.

כן יש לנו התלבטות לגבי טיולים. אני תוהה אם ככה זה והרבה ילדים לא אוהבים טיולים כשהם קטנים, וזה הרבה מכיוון שהם לא רגילים, ואם כן לכאורה ככל שנעשה את זה יותר הם יתרגלו יותר וילמדו לאהוב את זה. או שזה ייחודי לילדים שלנו (בעיקר לאותו הילד הספציפי שלנו) וככה זה, וזהו. והנפקא מינא הוא שכדאי לבנות נופשים בלי או כמעט בלי טיולים. (שזה יהיה דבר מאד מאכזב בשבילי....)

ולסיום - מתישהו היום בנסיעה (קצרה) ממקום למקום, הילדים ביקשו חטיף, מיד אחרי שכבר קיבלו שניים. אני ישר הושטתי להם משהו. בעלי ממש התפלא ושאל ״מה? עוד?״ ועניתי שכן כי ״כתבו בפורום שצריך לתת הרבה אוכל לילדים בנופש, שהם לא יהיו רעבים״. 😘
חיבת להוסיף משהו קטנטןאני זה א
לפני שבוע וחצי הייתי צריכה לעשות איזה סידור בעיר שאני גרה בה..
עכשיו לרובבכשזה משהונקטן אני משאירה את הגדולה (בת 10) עם הקטנים וקופצת באוטו להביא מה שצריך.
אבל הם היו משועממים אז החלטתי שניקח אותם ונעשה טיול קטן מדובר על הליכה של 20 דקות כל צד ותכננתי באמצע לעצור בגינה ולקנות קרטיב בקיוסק ככה שזה היה אמור להיות מותאם לילדים.. בקיצור אחרי 100 מטר אולי התלונות החלו להגיע חם לי וכו.. אז עשיתי להם משחק שרצים לתחנה הקרובה ומחכים לי בספסל וזה אכן עזר.. אבל בחזור אחרי שקנינו מה שהיה צריך וקרטיבים לכולם ושיחקנו בגינה שוב תלונות ..
חזרנו מזיעים והאמת התבאסתי שככה הם הגיבו
והפלא ופלא כמה ימים אחכ שמעתי אותם מדברים ביניהם איזה כייף היה ללכת ברגל..
בקיצור יש מצב שלמרות התלונות והקושי עדין תישאר להם חוויה טובה מהנופש. ..
זה כל כך נכון!...שמחה
וואי תודה! ממש מקווה שכך יהיה גם אצלנו בע״ה!קמה ש.
ברוראורי8
הם חזרו ממש בהרגשה טובה, במיוחד שהיום האחרון היה באווירה טובה יותר.
וגם בכללי, מתבגרים זה עם, יש להם דעות, והם בטוחים שהם צודקים. אנחנו לפעמים באים עם החלום לנופש כייפי ושוכחים שנופש הוא המשך של החיים בעוצמה רבה יותר, כי נמצאים המון יחד, ואם אני ובעלי כבר למדנו להסתדר ולהחליט החלטות יחד, הם עוד לא למדו, סוג של מחנה אימונים רגשי מרוכז.
מרוב שאני אוהבת טיולים, הם תמיד נראים לי פסגת השאיפות ואני פשוט שוכחת שהם המשך של החיים.

מתבגרים זה עם א ח רשירוש16
בתגובה שלי התייחסתי בעיקר לילדים.
מתבגרים זה אתגר.. אם אפשר בכלל לרצות אותם זה נס..

בהצלחה
תודה...אורי8
במשפחה שלי יש ב"ה מתבגרים, ילדי יסודי, ילד גן ופעוט בן שנתיים.
לטייל עם ילדים למדנו מזמן, מביאים המון חטיפים ואוכל זמין, לא מצפים ליותר ממסלול/ אטרקציה אחת ביום, מתנהלים בנחת.
התינוק/ פעוט ישן בנסיעות את שנת הצהריים שלו( בעבר ממש תכננו את היום ששנת הצהריים שלו תצא בנסיעה, הפעוט הנוכחי נח וזורם עם כל מציאות בערך).
ואז באים המתבגרים , מסתכלים במבט - " יודע כל/ מזלזל/ מחנך"-
מה? זה כל מה שעושים היום?
רוצים מסלול אתגרי יותר/ למה מבזבזים כ"כ הרבה זמן על התארגנות/ אוכל?
החוף הזה לא שווה רצינו חוף אחר וכו...
דוקא הקטנים והבינוניים היו ממש בסדר
אפשר לנסות לאזן..לפניו ברננה!
לעשות חלק מהדברים לכולם וחלק מהדברים לבוגרים יותר רק עם אחד מההורים...
כמו לדוגמה טיול זריחה או טיול לילי, ואפילו להגיע לשבת במעיין והגדולים עושים מסלול...
לשתף אותם בתכנון הטיול, תוך שהם לוקחים בחשבון את הצרכים של הקטנים.
לשתף בתכנון - בהחלטאורי8
ומתכוונים לשתף יותר בטיולים הבאים.
להתפצל- ממש לא. לא בטיול הזה. במהלך החופש הגדול, עושים כל מיני דברים מפוצלים. זה נופש שמטרתו להיות יחד.
וגם ככה הנופש די קצר( 2 לילות).
הם לומדים להסתדר ולהתחשב.
אולי מוכנה לחשב על משהו קצרצר של פיצול.
ודרך אגב- מי שאוהב אצלנו מסלולים שווים - זו אני, אבא פחות.
אבל לי אין כח למסלולים קשים.
אגיד לך משהושירוש16
היום הילדים מתרגלים לאקסטרים.
זה מסר שעובר בכל מקום. בפרסומות, בסרטים/סדרות, הילדים כל הזמן רוצים אקשן וריגושים.
משהו אקסטים חדש שמעולם לא עשו...

ראיתי את זה גם בטיול השנתי בבי"ס.
כל שנה שיכללו את הטיולים. עשו משהו חדש, יותר טיולים, יותר מסלולים ושייט/מסעדה לסיום.

לא פלא כשהם מתבגרים הם מצפים ליום מלא וגדוש עשייה וכיף בתור טיול.
חוף ים ומנגל לא מדבר אליהם כחלק מנופש משפחתי סוף-שנה-סוף-הדרך...

לא יודעת מה הייתי אומרת להם. ייתכן והייתי שותקת ונותנת להם לקטר. שיהנו.
אולי שואלת אותם/מציעה להם שאת הטיול הבא (אם מדובר בנופש של כמה ימים אז את היום הבא) הם יתכננו. אולי זה יעזור להם להבין כמה השקעה יש בכל תכנון/טיול/יציאה.
הזדמנות ללמד הכרת תודהמיואשת******
וכמה שזה חשוב
וטוחנים להם את זה במוח
זה נכנס בסוף.
ממש אהבתי את הרעיון שלך לשתף
בתכנון, שיראו כמה זה קשה לרצות את כולם וכמה זה קשה להכין אוכל וכו. ממש רעיון טוב. אימצתי 😁
גם אני בדיוק חוזרת מטיולחדשה ישנה
והילדה לא הפסיקה להתלונן ולהתבכיין,
יצאנו ושאלתי אותה אם היה לה כיף והיא אמרה שכן..כולה מבסוטית.
ונזכרתי בטיולים ביסודי ובאולםנא, כמה התלוננווווו במסלוליםו... בלי סוף
מוסיפה משהואמא גם

כשבונים נופש

גם ההורים חשובים!

אז אם את אוהבת טיולים ורוצה שזה יהיה בקטנה איזה טיול,אז למרות שהילדים לא אוהבים,אז מה? את גם חשובה והרצונות שלך חשובים,וצריך לקחת אותך גם בחשבון. כמו שלוקחים את הרצונות שלהם בחשבון. נופש לא חייב להיות כבקשתך,יכול להיות שחלקו תהנה וחלקו לא, הוא  צריך להתאים לכל הנוכחים,ולא יוכל לעולם להתאים לכל אחד ואחד במדוייק.

וזה לגמרי בסדר,ואפילו מאוד מלמד בשביל הילדים,ובשביל הילד הספציפי גם. 

כשילד רואה את ההורה שלו לא רק מצד ספק הצרכים שלו,אלא גם כבן אדם בפני עצמו עם צרכים ורצונות משל עצמו,זה דבר מגדל בעיניי

ואני רק יכולה לשער שלראות את האחר זה אחד הערכים שרוב ההורים רוצים לחנך את הילדים שלהם

ממש ממש מסכימה!!!מיואשת******


מסכימה מאד. ואנחנו לוקחים גם הורים מבוגרים איתנואמא יקרה לי*

שזה סוג של מתבגרים שהרבה פעמים רוטנים ומקטרים...

אבל מתאימים את עצמינו אליהם ומדברים על זה עם הילדים שחלק מהפעילויות

זה לא מה שהם היו רוצים אבל בשביל סבא וסבתא שאנחנו כ"כ אוהבים אנחנו מוותרים.

וזה מוציא מהם כ"כ הרבה התחשבות וכיבוד הורים כלפיהם שזה ממש מרגש ומחזק את הקשר איתם

ולסבא וסבתא נותן הרבה נחת שהם סוחבים הלאה וכל פעם נזכרים בטיול בערגה ובציפייה.

אז ככהשירוש16
מעולם לא התכוונתי להגיד שעשית טעות בתוכניות. את מכירה את המשפחה שלך ויודעת מה הכי טוב להם.
רק רציתי להעלות נושא למחשבה בנוגע לטיולים ונופשים באופן כללי. נושא שבדרך כלל לא מדובר וקצת שולי אבל לדעתי יש בו חשיבות.

לגבי האורקציות שעשיתם -
אין לי מושג אם מדובר באטרקציות שמתאימות או לא. שוב, זה תלוי בגילאים ובאופי של המשפחה.
יש אטרקציות שמתאימות לכל המשפחה כמו מעיינות שונים. הילדים הגדולים יכולים להסתובב בשטח לבד/עם ליווי הורה ושאר הקטנים נשארים ליד מקווה מים קטן (ורדוד). פיקניק.
נכון, זה לא הליכה אינטנסיבית בשטח כמו שהגדולים רוצים, וזה לא בריכה קטנה כמו שהקטנים רוצים. זה איפשהו באמצע.

תמיד יהיו מריבות קטנות וחיכוכים. ככה זה. חינוך ילדים לא מסתיים בכניסה לרכב או צימר. אין לנו הפסקות (הלוואי🙏) אבל לדעתי יש אפשרות למנוע חיכוכים רבים ע"י תיכנון מראש.

לגבי השינה-
נכון, אם לא נשארים ערים עד השעות הקטנות של הלילה באמת מפסידים הרבה. אממה, לילדים הקטנים זה סיפור אחר.
זה כמו שמישהו ייקח אותך על אוניית פאר שמפליגה לאנטארטיקה. את תראי מחזות מהממים ותהני מכל רגע. אממה, לא נתנו לך לקחת מעיל...
זה אבסורד.
ילדים לא יכולים להנות אם אין להם את הכילים המתאימים לעשות את זה. (גם מבוגרים, אבל להם יש כילים אחרים)
אם רוצים ליסוע לחוף בשעות מאוחרות - דואגים לשנ"צ. אפשר לפצל את המשפחה- הבוגרים ייסעו עם אחד ההורים לפארק/אטרקציה שמיועדת לגילם וההורה השני נשאר עם הקטנים בבית וזוכה לשנ"צ גם הוא.
או, יום למחראת קמים מאוחר ולוקחים בחשבון שהאטרקציות יתחילו בשעה מאוחרת.
יש מיליון פתרונות לכל דבר.

דווקא לדעתי הרעיון של הפיצול הוא הכי טוב במקרה שיש ילדים במגוון גילאים.
נכון שהמשפחה לא כל הזמן ביחד (יש בזה משהו חיובי) אבל זה פיתרון אפשרי שיכול לרצות את כל או רוב הילדים.

לגבי טיולים-
אתן לך דוגמה ממני: אנחנו כמשפחה מעולם לא עשינו טיולים ארוכים עם הליכה מרובה. זה לא היה הסטייל שלנו. הגענו למעיין/נחל, התבייתנו במקום ולא זזנו יותר מידי הלוך ושוב.
בטיול השנתי בבי"ס היו מגוון מסלולי הליכה. אני ממש שנאתי אותם. לא הבנתי מה כיף בהליכה ללא מטרה. סתם ללכת.
אז לא הייתי עושה איקס שלם על כל טיול באשר הוא.
תבדקי מה הסיגנון שלכם. האם אתם מעדיפים מסלולים ארוכים במדבר צחיח או הליכה של חצי שעה במים או סתם לשבת על יד אגם או נחל או פארק.
כנ"ל לגבי אטרקציות אחרות.
(אגב, הליכה של חצי שעה במדבר צחיח יכול להיות מאתגר לילדים קטנים וגם משעמם..)

קיצר..
יצא לי ממש ארוך. לא התכוונתי אליך אישית בהודעה הזאת אלא באופן כללי.
יש פה הרבה הודעות של: כן, תעשי מה שכיף לך ומה שעושה לך טוב. הילדים יצטרכו להתמודד.
נכון, באופן כללי אנחנו עושים מה שמתאים לנו. אבל לדעתי כדאי לקחת בחשבון את הצרכים הבסיסיים של הילד.
תודה שירוש 🌸קמה ש.
אני רוצה להאיר את תשומת ליבך למשהומיואשת******
לי זה נשמע גם בהודעה הזו וגם בקודמת שאת הולכת על הקיצון השני. יש המון ענין של גמישות. ההשוואה של שעת שינה של ילד לאנטרטיקה בלי מעיל היא מה זה מוגזמת בעיני, ברמות.
נכון צריך לחשוב על הילדים והצרכים שלהם אבל חום זה יציאה מהשגרה ובמשך שנים הילדים שלנו לא ישנים נורמלי בחופש ולפעמים הולכים יותר ממה שבא להם ולפעמים אוכלים חטיף בריאות ולא במבה ולפעמים לא אוכלים שעתיים... וואללה לא קורה להם כלום והם מאד נהנים אפילו . כל הקוועצ׳ים של החופש לא בהכרח קשורים לזה בכלל. זה יותר דינמיקה מכל דבר אחר ולדעתי האישית ככל שבעה משפחתך תתבגר את תראי שאת תנסי לספק את כל הצרכים האלו שלך היו חסרים כילדה לילדים שלך והם ככל הנראה ימצאו מששהו אחר להיות רטנוניים עליו, כי ככה זה פשוט.
קצת כאב לי לקרוא כמה ביקורת יש לך על אמא שלך שנשמע שעשתה הרבה בשבילכם גם אם היא צירפה קניות לטיול וגם אם היא הביאה אוכל שלא עפתם עליו. סליחה. לדעתי ילדה רעבה שלא אוכלת אוכל כי הוא לא הפייבוריט שלה אז זה קצת בעיה שלה ולא נורא אם היא תלמד להתגמש קצת. אפילו חשוב.
אז אני לא אומרת, כל הנקודות שהעלית הם חשובות וטוב שהן תהיינה במודעות, אבל לדעתי לקחת אותן קצת לקיצון ברמת החשיבות שנתת להן
חופש הוא חופש . יש בו המון גמישות ודברים שונים וכן זה מאד טוב לילדים ללמוד להסתדר עם זה. גם אם הם לא מתים על הליכה במסלול ארוך (גם אני לא) ושאר האחים שלהם כן אוהבים, לומדים להנות. כן , זה ממש לימוד וזה אנחנו בתור הורים גם שמתווכים להם את היכולת הזו ליהנות ומלמדים אותם למצוא את הכיף בכל דבר. גם טיול של חמישים אחוז כיף הוא כיף. אנחנו מדברים על זה שאי אפשר כל מה שרוצים בחיים וצריך להנות ממה שכן יש לנו כרגע.
טוב חפרתי קצת ולא יודעת אם הצלחתי להעביר את ההרגשה שלי... מקווה שהובנתי.
שבת שלום 🌹
אני מסכימה איתך שיש מקום לגמישותשירוש16
אבל לכל אחד יש את הצרכים הבסיסים שלו והוא צריך אותם על מנת לתפקד.

רק רציתי להעיר נקודה שלפעמים אנחנו כמבוגרים פחות שמים לב לצרכים האלו מנקודת מבט של ילדים.

שינה זה דבר הכרחי.
כנ"ל אוכל, ביגוד מתאים, עשיית צרכים וכ'ו.
ילד (אני לא מתכוונת למתבגרים וילדים בוגרים 12+ אלא על ילדים ממש. 0-10)
מבחינתך, לאכול דבר שאת לא אוהבת זה סבבה. אם את ממש רעבה את תאכלי. ילדים זה לא ככה. ואם כל הכבוד - גם לך יש גבולות. את לא תאכלי מאכלים שאת ממש שונאת ולא מסוגלת להכניס לפיך.
כנ"ל לגבי שינה. את מסוגלת לתפקד על 4/5/6 שעות שינה. מעולה. אז את יכולה ללכת לישון ב2 לפנות בוקר ולקום ב6 כדי להספיק מליון אטרקציות.
זה לא ככה אצל ילדים.

נכון שרוב המריבות לא מחילות ונגמרות על צרכים בסיסיים. בדרך כלל המריבות לא שם בכלל אלא על הפרטים הקטנים/קנאה/לא-בא-לי וכ'ו.
אבל לפעמים החוסר יכולת של ילד להתמודד עם תופעה חדשה, הליכה ארוכה, וויתור או אפילו קינאה באחיו נובעת מרעב/עייפות וכו.

לא היו לך ימים שהגעת לקצה גבול היכולת שלך עם הילדים והסבלנות פקעה על רקע חוסר שינה/אכילה? לא קרה לך אחרי לידה שהתעצבנת על משהו קטן וחסר חשיבות כי לא עצמת עין יותר מ3 שעות רצוף כבר כמה חודשים?
כמו שמבוגר צריך מינימום צרכים בסיסיים כדי לשרוד ולתפקד (ולהנות) כך גם ילדים.

לגבי להכריח ילדים לעשות משהו בניגוד לרצונם כי כך רצונו של ילד/ים אחרים...
לא יודעת מה להגיד לך.
אני אישית לא סבלתי אטרקציות מסוימות בתור ילדה. לונה פארק היה מבחינתי מקום מיותר. הרכבת הרים עשתה לי בחילות איומות והייתי מקיאה.
האם היה טוב אם ההורים שלי היו מכריחים אותי לעלות על המתקנים? ולהיות שם יחד עם כל המשפחה? ולהנות?
תחשבי על זה...

לגבי החוויות שלי כילדה-
קצת מוזר לי שאת שופטת אותי על כך מבלי להכיר את התמונה המלאה.
ואני גם לא ארחיב פה יותר ממה שכתבתי כי יש בזה אאוטינג.
מה שכן אגיד-
ברור שנהננו באטרקציות השונות. ואני מודעת הייטב לכמות ההשקעה שאמא שלי הכניסה לכל חופש ונופש.
אבל, זה לא סותר שהיא עשתה טעויות. (לפחות הייתה זאת טעות מנקודת מבט שלי כילדה)
זה לא היה סתם אוכל שלא אהבתי. היה זה שעת צהרים ובמקום להביא ארוחה (סנדוויצ'ים/פסטה/ירקות חתוכים) היא הביאה חטיפי גרנולה ופירות.
גם לגבי הקניות. היא לגמרי צודקת, זכותה המלאה והבעדית לעשות קניות מתי שמתחשק לה.
השאלה אם זה היה חכם במיוחד.

בנוסף, הציפיות שלי מילד בן 10 לא דומה לציפיות שלי מילד בן שנתיים ותינוק.
תינוק יכול לחכות דקה שתיים בבכי עד שההורים שלו מתפנים אליו.
ילד בן שנתיים יכול לחכות 5 דקות.
ילד בן עד יכול לחכות רבע שעה ויותר. אפילו שעה.
אבל תסכימי איתי שלא תשאירי תינוק עייף/רעב לבד בוכה למשך שעה עד שתתפני אליו. הוא לא מסוגל לעמוד בזה. אנחנו ההורים ותפקידינו למלא להם את הצרכים שלהם.
אפשר ללמד ילד סבלנות, ענווה, להנות ממה שיש, לוותר וכ'ו. אבל אי אפשר (לדעתי) לצפות ממנו לוותר על הצרכים הבסיסיים שלו ושהוא לא יתלונן או יגיב בהתאם (ילד קווצי' וכ'ו).
מבחינתי להכריח ילד לאכול משהו שהוא לא אוהב או לגמרי לא מסוגל להכניס לפה זה פשע.
כנ"ל לא לספק לו את כמות השינה שהוא צריך.
כמו שאת לא היית רוצה את זה - לא חושבת שזה הוגן לעשות ככה לילד.

אני יודעת שיש סיבות אחרות לוויכוחים ומריבות בין ילדים. רוב המריבות והתלונות הן בגדר החיים הנורמליים.
אבל בנופש יש הזדמנות פז לפספס אלמנטיים חשובים ובסיסיים שגוררים אחריהם ילדים עצבניים שיוציאו כל אחד מהכילים.
וזה לא הארטיק שX קיבל ולא Y. זה הרבה פעמים יושב על חוסר שינה, אוכל, שיעמום וכ'ו.
שוב, אני חושבת שאת מאד מקצינהמיואשת******
כבר כתבתי בהודעה הקודמת שאני מסכימה איתך שאלו נקודות חשובות.
אבל את משווה את זה לבלי מעילים באנטרטיקה וכותבת מילים כמו פשע.
לדעתי זה הגזמה מוקצנת שמעידה על חוסר גמישות ממש.
אני לא חושבת שיש לא לך ולא לי צד שמישהי פה מעירה תינוק אחרי שעתיים בלילה. וגם לא ילד.
מדובר על שעת שינה פחות ממה שהוא רגיל נגיד, או הליכה שעה יותר ממה שהוא רגיל, או אוכל שהוא פחות אוהב. חטיף ופרי במקום סנדוויץ זה לא כזה נורא. ממש לא קשור למושגים כמו פשע וקפיאה מקור.
כך לדעתי.
ואני לא שופטת אותך חס ושלום, רק אומרת שמה הודעה הקודמת שלך היה נשמע הרבה ביקורת על אמא שלך ולי אישית כאב לקרוא את זה. אין לי ספק שיש מורכבות וקשר שלם בינכם שאני לא מכירה ולא יודעת.
אבל לי כאמא, אם הבת שלי תבוא עוד כמה שנים ותגיד לי זוכרת את הטיול שהלכנו לשם ולפה תדעי לך שהייתי צריכה להביא סנדוויץ ולא חטיף בריאות- אני הייתי חוטפת את העצבים של החיים שלי ואומרת לה שתתבייש לה אחרי כל ההשקעה שעשיתי בשביל שיהיה לה כיף שזה מה שהיא בחורת לזכור (כי בעיני זה בחירה מה לזכור ובמה להתמקד)
אז זה בנקודת מבט האישית שלי, וברור שהיא מתאימה לי ולהשקפתי ולקשר שלי עם ילדי ואצלך זה משהו אחר וכל הקשר מול אמא שלך שונה. פשוט רציתי לומר את נקודת המבט הזו.

ושוב אני ממש ממש מסכימה איתך שאלו נקודות חשובות מאד אוכל ושינה וכו. באמת שכן. פשוט לא בקיצוניות שהצגת את זה (או לפחות ככה זה נקרא לי. אם לא קראתי אותך נכון אני מתנצלת)

ובנוגע תלונה פארק אני שונאת רכבות הרים ואני לא מכריחה את הבנות שלי לעלות על שום מתקן אבל כן כולם באים וכל אחד בוחר מה שבא לו. לא שייך להישאר בבית גם אם תעלה בסוף על מתקן אחד.
לא נעשה מסלול של שמונה שעות למישהו שלא אוהב ללכת שעה. אבל כן נצפה ממנו לבוא למסלול סביר ולהנות מעצם העובדה שהיום יצאנו כמשפחה ואנחנו ביחד ויש נוף יפה ואויר טוב וצחוקים. גם אם הוא לא אוהב ללכת.
אנחנו מסכימות אחת עם השניהשירוש16
אין עיניין להתווכח פה.

הקשר והאינטראקציה שלי עם ההורים שלי לא דומים לאינטראקציה עם המשפחה שלך ולכן לא נראה לי בכלל שייך להשוות או לשפוט.
לכתוב הפורום פתוח 'התגובה שלך לאמך הייתה נוראה' זה לא הכי נעים לשמוע.
(1. זאת לא הייתה תגובה לאמי אלא מחשבות ששמרתי לעצמי. כן, בגיל 7 ו8 כבר ידעתי שאימי משקיעה המון באטרקציות הללו וידעתי לשתוק מתוך כבוד. זה לא אומר שלא סבלתי וששכחתי מזה.
2. לפני כמה שנים פתחתי את הנושא מול אימי והיא לגמרי הסכימה איתי שצדקתי בנושא. אבל מה לעשות שהיא הייתה אם חד הורית והיא עשתה את המקסימום מבחינתה באותה תקופה?)

להגיד "מה הבעיה בפרי וחטיף" זה מרגיש לי שאת שופטת אותי על פי המבט שלך והאינטראקציה משפחתית והעדפות אוכל שלך.
זה קצת מוזר.
לך פרי וחטיף נשמע סבבה. לנו כילדים שמעולם לא אכלנו גרנולה (נטול סוכר/שומן/מלח/טעם..) ולא את הפירות שאימי הביאה לטיול זה היה המצב. שנשארתי רעבה.
את באמת מצפה מילדה בת 9 שתדלג על ארוחת צהרים ותיהיה שמחה ומאושרת?

את מדברת במושגים של מתבגרים או ילדים גדולים שיכולים לחכות כמב שעות עד לארוחה הקרובה. בתור ילדים קטנים (1-10) זה לא המצב. לא תמיד. (ואגב, יש ילדים שיותר רגישים לרעב/עייפות מאחרים. כמוני למשל).

העלתי נקודות חשובות. את חושבת שהדגמתי אותן או הדגשתי אותן יותר מידי - לא חושבת. אלו הנקודות היחידות שהעלתי כי מנקודת מבטי חשוב *גם* לשים לב אליהם.
לא הדגשתי כמה שהם חשובים וחזות הכל. להפך. וגם כתבתי לך את זה פה במיוחד.

מעיל באנטארטיקה היה כדי להמחיש מה היה קורה אם היו לוקחים אותך למקום נופש חלומי אבל לא נותנים לך גישה לצרכים בסיסיים כמו ביגוד מתאים. לא שילד שרעב למשך 15 דקות זה כמו לקפוא מקור. אלא שצריך לספק לילדים את הצרכים הבסיסיים שהם צריכים על מנת לצפות מהם להנות וכדי למנוע חיכוכים מיותרים. (כמות שינה זה תלוי בגיל ובצורך של הילד. לכן לדעתי לא נכון לקבוע לכל ילד בכל חתך של גיל מה מתאים ומה לא) באופן כללי נראה לי שלקחת את ההשוואה בצורה שלא התכוונתי להציג אותה.
אבל לא כתבתי כזה משפט בשום מקום.מיואשת******

אני מצטטת לך מה שכתבתי  - "קצת כאב לי לקרוא כמה ביקורת יש לך על אמא שלך"

זהו.

לא כתבתי לך שאת איומה ונוראה ושום דבר כזה.

וכן, בעיני גם ילד בן שמונה מותר לו לאכול גרנולה ופרי במקום סנדוויץ ולא יקרה לו כלום. בפירוש מצפה מילדה בת תשע להיות שמחה ומאושרת מהטיול ולאכול מה שיש גם אם היא לא משתגעת על זה. ואם ילד מתעקש להישאר רעב אז הוא ילמד לאכול דברים שהוא לא אוהב. זה הבדל בגישה ביננו. וכמובן לא חייבים להסכים. 

ואת מתייחסת לאוכל שאוהבים כצרכים בסיסים , אני לא. מבחינתי אוכל זה צורך בסיסי. זהלא חייב להיות האוכל הכי מדהים וטעים בעולם ואני בהחלט מצפה מילדים להתגמש בטיול ולאכול מה שיש אם במקרה לא הבאנו מה שאהוב עליהם (לא שאעשה את זה מלכתחילה, אבל אם יצא כך, אכעס על ילד שלא אוכל בגלל שהוא בררן שכזה. זה טיול, יש אוכל, תאכל.זהו. ממש לא חושבת שמנעתי ממנו צורך בסיסי.)

 

אז הגישות שלנו שונותשירוש16
לא נורא.
אמא שלי גדלה על שיטה כזאת. אמא שלה שמה לה בצלחת אוכל והיא נאלצה לאכול. גם אם היא לא אהבה את האוכל.

דווקא בגלל זה אמא שלי מעולם לא הכריחה אותהו לאכול משהו בניגוד לרצונינו. היא זוכרת את החוויה הזאת כטראומה בילדותה. כנ"ל אחיה ואחיותיה.

זה בסדר גמור לתת לילד אוכל שהוא לא הכי אוהב. כמו שמבוגרים כמוני וכמוך לעיתים מתפשרים על מאכלים מסוימים בנסיבות שונות.
אבל, את מעולם לא תכריחי את עצמך לאכול משהו שאת שונאת.
למה שתכריחי ילד לעשות את זה?

אני לא אומרת שצריך להסתובב עם סנדוויצ'ים מרוחים בשוקולד כי זה הפייבוריט. אבל להאכיל ילד מאכל שהוא שונא ומעולם לא הכניס לפיו
או להציב לו אולטימטום: או שתאכל או שתישאר רעב, זה נוראי בעיני.

אני ממש לא בררנית באוכל. להפך.
נהנתי לנסות דברים חדשים. ובילדותי עוד יותר. (עכשיו יש לי ציליאק אז פחות יוצא לי😢)
אבל לתת לילד רעב פרי וגרנולה שהוא שונא במקום ארוחה מלאה ולתת לו להישאר רעב כמה שעות טובות זה לא רעיון יצירתי במיוחד.
ועוד לדרוש ממנו שיהיה מאושר ושמח בחלקו...

אין לך מאכלים שאת לא מסוגלת להכניס לפיך? שום טעם באוכל שמבחינתך זה איקס שלם?
אני לא מדברת על ילד שמעדיף פיצה לארוחת צהרים על פני ביצים וסלט. אני מדברת על מאכל ספציפי שילד/מבוגר לא אוהב.
אחי לא אוהב סויה
אמא שלי לא מסוגלת להתקרב לחצילים
אני שונאת ליקריש
ועוד אח לא מתקרב לעגבניה
וכל המשפחה המורחבת לא סובלים קוקוס.
מעולם לא שמעת על זה?

ברור שזה קיים בכל מקום. לא רק במשפחה שלי. אני מושכנעת בזה.
לכן, אני לא חושבת שזה לא חכם במיוחד להכריח ילדים לאכול דברים שמחינתם זה איקס גדול או שהם לא רגילים בנופש שמטרתו להנות ולצבור כוחות.
כי במקרה הטוב הילד ינסה אחרי הרבה שיכנועים, במקרה פחות טוב יימצאו לו משהו אחר, במקרה הגרוע הוא יישאר רעב וזה מתכון בדוק למריבות ועצבים.
ולכן הצעתי לא להיכנס לנישה הזאת.
פשוט למנוע התמודדויות מראש.

אתן לך דוגמה:
אם אני נמצאת באמצע מסע קניות חשוב והתינוק שלי איתי. אקח לדרך דברים שהוא אוהב. ואם התחלתי להאכיל אותו מאכל חדש והוא עוד לא התרגל לטעם אני לא אקח את הסיכון שהוא יפלוט את הכל מהפה באמצע הקניון ויישאר רעב. סתם חבל על העצבים והביזבוז זמן.
אמרתי שלא אעשה את זה בכוונהמיואשת******

ולכן כל ההשוואות שלך והדוגמאות והמליןם "להכריח" לא קשורות פה.

אבל כן, אם יצא, ואנחנו בטיול ושכחתי\נתקענו ווטאבר, אצפה מילד, גם בן 7, לקבל ולהבין ולהסתדר עם מה שיש, וכן, להיות שמח מאד! כי אנחנו בטיול והוא לא הולך למות מרעב. בואי..

 

דוגמא? עכשיו הגענו לצימר מאוחר מהרגיל. וכבר היינו רעבים , ובעלי נסע לקנות אוכל במכולת. לקח זמן, הוא לא הכיר, הסתבך, עד שפרקנו, והגענו מאוחר וכו.

אז כן, ילדה בת פחות מתשע היתה רעבה, ואמרתי לה או שתיכנסי איתנו לבריכה ותהני בינתיים למרות שאת רעבה, או שתשבי עצבנית ותגידי אני רעבה מאה פעמים.

האוכל בגל מקרה יגיע באותו הזמן. בחירה שלך מה לעושת בזמן הזה

וכן, ילדה קטנה נכנסה לבריכה ונהנתה מאד אפילו שהיתה ממש ממש רעבה.

קורה

אםיום אחד היא תגיד לי - זוכרת את הצימר המקסים שהיינו בו ואת הבריכה הנפלאה? חבל שלא דאגת לאוכל כמו שצריך אמא , אז כן, אני אכעס ממש. אבל כאמור זו אני, וזה הגישה שלי, וכך אני רואה את הדברים. אינדבידואלי לגמרי.

 

שובשירוש16
הכל תלוי בסיטואציה ובצורך של הילד.

לך יש ילדה מקסימה שיכולה להנות ולשחק כשהיא רעבה. מעולה. זכית.
יש ילדים רבים (בגילאים שונים כמו 2/3/5/7) שלא יהיו מסוגלים ללכת ולהנות.
אני אישית מאוד סובלת כשאני רעבה. אני מאבדת ריכוז, יש לי בחילות, כאבי ראש ובטן הרבה לפני שאני 'מרגישה רעבה'.
אז לי חשוב לאכול בשעות קבועות.

הבן שלי תינוק מקסים ממש. הוא לא מתלונן ותמיד מחייך.
אממה, כשהוא רעב - הוא מתחיל לצרוח. אין לו 'סימן מקדים'. הוא מושלם ושמח ומשחק יפה עד שהוא מגיע לקצה.
למדתי שהוא צריך מסגרת יום בנויה ולא 'לתת לו' לנהל את היום. אני מאכילה אותו לפי שעות מדויקות ודואגת לשנ"צ ברגע שקצת מעפעף. כי זה מה שטוב לו. שעת ההשכבה בלילה היא קבועה (לפי שעת הקימה בבוקר) ואין להעיר אותו בלילה. (גם לא כשהיינו אצל ההורים והם ממש רצו להחזיק אותו ולשחק איתו.) אחרת יום למחראת הוא פשוט סמרטוט.

אצלך זה עובד מצוין. מעולה.
לא כל הילדים כך.
גם לא כל ילד הוא סמרטוט בלי כמויות שינה קבועות. אבל יש כאלה שכן. עובדה.
אוקי, כל אמא מכירה את הילד שלה.מיואשת******

אם יש לי ילד שאני יודעת שהוא רגיש ספציפית מאד לצורך מסוים ברור שאהיה יותר קשובה, במקביל בהזדמנויות אחרות אנסה לעבוד איתו על הגדלה הגמישות בתחום הזה.

אגב , אולי אמא שלך לא ידעה כמה את רגישה?

בכל מקרה כמו שאמרתי, לא אעשה את זה בכוונה גם לילד רגיל ולא רגיש. אבל כן חושבת שגמישות בחיים ובמיוחד בחופש וטיולים היא דבר חשוב.

את צודקתשירוש16
אמא שלי באמת לא ידעה כמה שהייתי רגישה לנושא. היא גם לא הבינה למה כשאמרתי "אני רעבה" והתלוננתי במקביל על כאבי בטן וכאבי ראש. זה פשוט לא הסתדר לה.

אין לי שום טענה כלפיה שעשתה משהו לא בסדר מתוך בחירה להרע. להפך. היא עשתה הכל טוב בשבילינו. שנהנה.

אני רק אומרת שיש דרך אחרת להסתכל על דברים ושאפשר ללמוד מטעויות במקום להתמיד בהן.

אני חושבת שמאוד חשוב ללמד ילד גמישות ויכולת לוותר.
אבל אני לא חושבת שילד צריך לוותר על צורך בסיסי שחשוב לו לתפקוד. כל ילד והצרכים הבסיסיים שלו.
אז בגדול אנחנו מסכימות מיואשת******

אני חושבת שנקודת המבט משתנה עם השנים ועם גדול הילדים, ככל שהם גדלים אנחנו נותנים להם 250 מליון אחוז מאיתנו, ונראה לי שאני לפחות כבר הגעתי לגיל - מבחינת גיל הילדים שלי דווקא לא הגיל האישי - שאני כל הודעה קוראת כבר מנקודת המבט של האמא ולא של הילדה בסיפור.

את מספרת על עצמך כילדה בגיל מסוים ואני ישר חושבת כאמא לילדה בגיל הזה 

אני חושבת שזה משנה את הצורה שאנחנו מסתכלים על סי]פורים ץ לפחות אצלי. דברים שפעם חשבתי על ההורים שלי , היום פתאום אני ממש מבינה אותם ומתביישת באיך שחשבתי עליהם. כנראה אני משליכה את זה על עוד הרבה דברים עכשיו. עברתי צד.. אני זקנה.

אבל אני מסכימה איתך שחשוב להיות קשובים וללמוד מטעויות.

אני יכולה לספר מקרה שקרה ליאמאשוני
ההורים שלי הזמינו את כל האחים כולל בני זוג וילדים לחופשה בחו"ל (אז לא היה הרבה)
אני הייתי בהריון ראשון.
אמא שלי כל הזמן אמרה שהיא דואגת לאוכל וביקשה שלא נביא הרבה ציוד כי הוא רוצה לרשום על שמנו את המזוודות בגלל האוכל והכלים וכו'.

בד"כ הארוחות אצל אמא שלי בבית הן ארוחות שנשאר שלושת רבעי מהאוכל מרוב שהיא מכינה כמויות...

קיצר לא לקחתי בחשבון שבטיולים לחול היא תמיד הייתה מספרת איך הם מסתדרים עם אוכל כשר מהבית שכולל לחם עם גבינצ לבוקר ולחם עם שניצל לצהריים וירקות וביצים לארוחת ערב..
ככה כל יום. (אין כפל סנדוויצ'ים)
אז לא הבאתי איתי כלים בכלל ולא אוכל (ברגע האחרון דחפתי חבילת ביגלה שיהיה..)

לצערי זה היה גם בתקופה שמבחינת בעלי היה מורכב ממש כל הנושא של הכסף והקניות... (באותו טיול כדי ללכת לשירותים ציבוריים הייתי צריכה לבקש מטבע מאחי)

אני זוכרת את הנופש הזה כתקופת עשרת ימי הרעב. נכון שמבחינות אחרות היה מדהים וההורים שלי הוציאו עליו המון המון כסף ויש לי גם חוויות טובות.
גם ברור שאני לא אגיד על זה משהו לאמא שלי. בקטע של טאקט.
אבל אני בהחלט חושבת שחבל מאוד שהיא לא דאגה לאוכל נורמלי או לפחות הייתה אומרת שזה התפריט הבסיסי והשאר עלינו...

אני ממש זוכרת את עצמי מוצצת את הנקניק ולועסת לאט לאט את הלחם כדי להפיק ממנו כמה שיותר בתור ארוחה...

אני לא באה להשוות למקרה של בת ה9 שלך, את יודעת מה קרה שם.
(ואם היא נהנתה בבריכה כנראה שהמצב לא היה נורא...)
אבל בהחלט יש מצבים שאם צורך בסיסי לא מסופק אז כל ההשקעה על המעבר יכולה לרדת לטימיון...
טוב, רעב של אשה בהריון זה בהחלט מצב קיצוני ;)מיואשת******


אגב זו הסיבההשתמיד אבל תמידאני זה א
בטיולים משפחתיים שאמא שלי דואגת לאוכל ובאמת בנדיבות רק לא תמיד בדיוק מה שהילדים המפונקים שלי רוצים אני דואגת לגיבוי קטן של חטיפים שלא תיווצר אי נעימות ..למרות שאמא שלי משתדלת שיהיההמותאם לכולם לא תמיד זה מצליח במיוחד בשטח למשל פעם אחרונההשאלה אותי מההלהביא ואמרתי לה משהו מסויים והיא שכחה .עכשיו באמת שהיה עוד מלא אוכל אבל בשביל ילד אחד שלי זה היה קריטי אז שתקתי ולא אמרתי כלום והוצאתי לו מהתיק שלי את הגיבוי..
תודה שוב על כל מה שכתבן, יקרות 💙💙קמה ש.
בס״ד

ממש עזרתן לנו (גם לבעלי)!
הזכרת לי משהו מצחיק ממשתוהה לי
בתור נערה נסעתי לארצות הברית לדודים שלי. יום אחד דוד שלי לקח אותי ואת שתי בנותיו שהיו בנות 10 ו7 בערך ויצאנו לנהר מהמם ביופיו עם סירת הקנו שלו, צמחים מרהיבים, חיות מוזרות. ובמשך כללללל זמן החתירה בגן עדן הזה נחשי מה, הן לא הפסיקו לריב אחת עם השניה. זה היה סיוט מארץ הסיוטים. הן רבות, והאבא מתעצבן ועקיצות והעלבות ועצבים עד לשמיים, ואני כל הזמן בלב חושבת שאמאלה, שיגידו תודה שהן חותרות בקנו בגן עדן, ופשוט התחשק לי להטביע את כולם בנהר מרוב שזו היתה חוויה נוראית..
חחחח... אני מצטערת, אבל זה ממש הצחיק אותי!חדשה ישנה
תסתכלי בכותרת שלי.. היום זה מאד מצחיק גם אותי🤣תוהה לי
המשפט האחרון....מיואשת******
התייעצות - שמות דומים מדי?*אורחת

נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?

נועה ונעמה כן כי זה נשמע שונה מספיקטארקו

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

יש לי בן ובת עם שמות דומיםשיח סוד

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

מכירה אחיות עם השמות האלההשם שלי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

בעיניי ממש סבירשלומית.

נשמע לי סבבההשקט הזה

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מסכימהאמאשוני

תודה לעונות! אשמח מאוד לשמוע נוספות*אורחת

לדעתי בכלל לא דומה בצלילים, לגמרי הייתי קוראתnik

נראה לי שאני לא הייתי קוראתמכחול

מרגיש לי כן דומה מדי.

אני הייתי מפחדת שבהמשךנירה22

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

אמא שלי מתבלבלת גם בשמות לא דומיםהמקורית

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

חח בולהשקט הזה

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

כנל חח..טארקו

אני גם מתבלבלתמתיכון ועד מעון

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

לילדים שלי יש שמות שונים, ובכל זאת,מוריה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

האמת אני מתבלבלת בכולם בלי סוף ולא דומה בכללבאתי מפעם

נשמע לי סבירשיפור

הדמיון124816

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

זה תלוי איך קוראיםהשם שלי

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

אני לא חושבת בכלל שזה דומהאוזן הפיל

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי נשמע דומה מדי...גויאבה45

מאנונימי כי אאוטינגאנונימית בהו"לאחרונה

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

בן 11 חודשים ואוכלפה לקצת

היה על הנקה מלאה

הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים

עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)

איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?

אוכל ארוחה כל 3 שעות?

אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם

בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים

ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.

ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?

ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)

וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי

מה אוכלים בין הבוקר לערב?

ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?

אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף

אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....

וואי עוקבת.שיח סוד

הייתי מעבירה לו את המבושלת ל12המקורית

וב4 שוב פעם משו

אצלי היה דומהמישהי מאיפשהו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

זו לא צריכה להיות ארוחה כל שלוש שעותהשקט הזה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

נשמע לי לוח ארוחות מעולהיראת גאולה

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

תודה לכן על התגובות!פה לקצת

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

אגס חתוך? אפרסק?יראת גאולה

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

מפחדת להביא לו ככה, הוא לא קטן?פה לקצת

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אפשר לתת לו פרוסה בידיראת גאולה

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

רצועות של ירקותיעל מהדרום

הוא לא אוכלפה לקצת

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

חשבתי שאת מחפשת בעיקר בשביל נשנושיעל מהדרום

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

מספיק להביא לו נשנוש כארוחה?פה לקצת

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

אהה. נראה לי שפחותיעל מהדרום

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

רצועות של ירקות אפויים זאת ארוחה מעולהשיפור

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

פריכיות אורז יותר בריא מביסקוויטשמש בשמיים

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

תחלקי את זה לארוחות עיקריות וארוחות בנייםמקרמה

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

מקפיצה לישמעונה

אני מכירה שאצל תינוקות מנת פירות היא ממש ארוחהיעל מהדרום

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אני רואה שכמה כתבו פה להקדים את הצהרייםפה לקצת

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

תשאירי לו מנה מיום קודםיעל מהדרום

רעיון מעולה!שיפור

מוסיפה כמה דברים ממש חשובים לדעתיצמאה

הוא בלי מטרנה?

  1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

  1. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

  2. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

  1. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

  2. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

marriage solutionIsabelnoah889אחרונה

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

עגלה נוחה במדרגות- יש חיה כזו?nik

אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..

יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..

עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.

יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?

גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..

קיצור אשמח להמלצות🙏

היירק לרגע 1

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

לגבי מדרגות,כנה שנטעה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

טוב לדעת! כי היתה לי איזושהי מחשבה כן להשקיע🫣nik

עונה לשתיכן- ספורטליין נחשבת עם גלגלים גדולים?nik

לא מכירה אבל לא צריכים גלגלים מאוד גדוליםרק לרגע 1

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

מוסיפה שלא משנ איזו עגלה מדובר על טיולוןרק לרגע 1

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

אז מה עושים בתקופת האמבטיה?nik

מעבירים למנשא?

בגדול כל החברות אומרות שגם טיולון אסוררק לרגע 1

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה מהכנה שנטעה

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

מדרגות יכולות להרוס את העגלההשם שלי

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

אין לי בעיה גם עם אמבטיה במדרגותהשם שלי

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

לי יש את הספורטליין xl , אני חושבת שהגלגלים שלההשקט הזה

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

הסיילו הרגיל מותר טוב מהאקסל מצד גלגליםהלוואייי

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

דווקא הגלגלים הגדוליםהשקט הזה

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

באמצע זה טוב.. ממש גדול זה כבד.קטן לא נחהלוואייי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

אז נשמע שהעגלה שיש לי תהיה מספיק טובהnik

תודה!

כן אה..מדרגות ועגלה זה לא שילוב מוצלח ככה או ככה🫣nik

תודה!

במדרגות יש שתי בעיותהשם שלי

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

את מתכוונת להוריד במדרגות או חהוריד מדרגה מדרגה?בוקר אור

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

מדרגה מדרגהnik

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

ואיך תעלי?בוקר אור

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

גם מדרגה מדרגה😅nik

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

מה עם דונה?רק לרגע 1

אופציה שנשקלת ברצינותnik

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

ממש לא נוחה במדרגות. יותר גרועה מכל העגלותיראת גאולהאחרונה

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

גם לנו יש מדרגות בכניסה לבית~מרמלדה

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

גיליתי שיש סלקל של ספורטליין שאפשר להשכיב!nik

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיס+שאלה על "חיטוי" דובימתואמת

היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.

שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.

הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)

בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?

גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?

תודה מראש לעונות!


(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)


>>> ושאלת בונוס:

יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.

אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...

בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...

יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)

לגבי מעקב124816

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

תודה!מתואמת

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

רק לגבי הדובי...אחת כמוני

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

אם כן, אז לא בקרוב... (הוא מאיקאה, ולא נגיע לשםמתואמת

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

התכוונתי לרכוש נוסף ולא במקוםאחת כמוני

כן? לזמןש הוא בכביסה

כן, כן, הבנתי. זה באמת רעיון טוב בעיקרון, תודה!מתואמת

הייתי שואלת בשכונה/בניין אם מישהו מגיע לאיקאהטארקו

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

נכון, חשבתי על זה. אולי באמת כך נעשה...מתואמת

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

להיפך, הוא כל כך מוצלח, שאת רוצה לשכפל אותויראת גאולה

היית אומרת אותו דבר על בעל, למשל?🙈מתואמת

לא, אבל על ילדים כן 😍יראת גאולה

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

😅מתואמת
דווקא בילדים יש לי שכפול אחד, אפשר לומר (אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)
חחח... לגמרי!שיפור

ישות אחת עם שני גופים, משלימים, לא מתחריםשיפור

לגבי הבונוסאורוש3

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

הבעיה שהיא לא מוכנה להיפרד ממנו...מתואמת

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

כן אצל הקלינאית מילאאורוש3

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

כנראה זה מה שנעשהמתואמת
עכשיו אנחנו בפארק, אז הדובי סופג את כל נפלאותיו... אולי כן אצליח להכניס אותו לכביסה מהירה כשנחזור.
חחח אוי ווי. ממש מכורהאורוש3

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

זו הקטנה, היא עוד לא בשנתייםמתואמת

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

כן גם אני. נשמעת מתוקה ביותראורוש3

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

העניין הוא שאין ממש תיקמתואמתאחרונה

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

יש חיה כזאת שלא יבדקו בדיקת פתיחה לפני הלידה?פומלה

ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.

מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,

מה למען ה' היא אמורה לעשות?

באמת קשהמקקה

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

יש כל מיני פרוייקטיםמוריה

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

חשוב לך לקבל אפידורל?יראת גאולה

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

אולי תנסי לדון בנושא עם הצוות מראששיפור

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

אני אסבירפומלה

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

😓מוריה

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

התינוק יצא גם בלי בדיקת פתיחהאמאשוני

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

היי אני כאן כדי להגיד שעברתי לידה שלימה בליליני(:

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

אפשר לאמר זאת בלידהרק לתגובה אחתאחרונה

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

אז התחלנו גמילה (קולולו)אהבה.

איך זה עובד? אי אפשר לצאתמהבית? לגינה וכו, מה עושים כל היום בבית?

אני זוכרת שגמני שאלתי את זה❤️

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

למה לא לצאת?מקקה

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

זה לא שאי אפשר לצאתאמאשוני

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

אני יצאתי לגינהשומשומונית

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

אני לפעמים שמתי טיטול ליציאות ארוכות/ נסיעותיעל מהדרום

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לגינה יצאתי עם בגדים להחלפהשיפוראחרונה

לנסיעות שמתי טיטול

ריבוי תנועותכנה שנטעה

מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣

יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.

וואי זוכרת שגם אותי זה ממש הלחיץשיח סוד

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

כן. חשוב לבדוק אם דפוס התנועות משתנה.גם אם יש הרבהכורסא ירוקה.

אני הייתי הולכת*אורחת

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

עונה לכולכן, תודה על התגובות!כנה שנטעה

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

אם את במכבי- יש מוקד נשים, לא צריך הפניהnik

חינם עד 19.

זה תלוי בסניף. אצלינו זה נסגר בצהרייםיעל מהדרום

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

רב הסיכויים שהכל טוב. אבל עדיף לבדוקבאתי מפעם

תודה לכן!כנה שנטעה

לא יודעת אם הלכת להבדק וזה כבר לא רלוונטי לךקנקן שבוראחרונה

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)

מחפשת רעיון לקמפינג, אשמח לעזרההריון ולידה

אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג

אבל-

  1. מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...

  2. אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.

  3. אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..

תודה רבה!

אולי להשכיר מזרון רק בשבילך?יעל מהדרום

אולי לקחת דירה פשוטהאמאשוני

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

אנחנו עשינו שנה שעברה קמפינגדיאן ד.

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

לא יודעת מה ההגדרה של זול מבחינתךטריה

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

מה עם החלפת דירותשלומית.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

תודה רבה! עונה לכן:הריון ולידה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

יש לכם אולי משפחה או חברים באזורים רלוונטים?כורסא ירוקה.

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

למשפחה בת 11 נפשותיהודיה מא"י

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

יש לכם אוהל?מנגואית

500 זה מחיר לדירה זולה לזוגאמא לאוצר❤

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

אנחנו שכרנו ב500 ללילה דרך אייר בינביאוהבת את השבתאחרונה

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

לגבי המזרון, יש מזרונים מתפנחים יחסית נוחיםקנקן שבור

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

יש את יער השלום בירושליםניק חדש2

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

מזרן מתנפח דווקא ממש נוח!מתואמת

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

תבדקו קמפינג במקומות עם כרטיס מטמוןרק טוב!

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

יש מתחם קמפימג מסודרתודה לה'.

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

שמעתי על קמפינג אלרום. חפשי בגוגל מספר...שש וארגמן

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

מזרון דק מהבית לדעתי יותר נח ממתנפחחילזון 123

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

יש לנו אוהלים טובים גדולים וגם מזרן מתנפח איכותיהריון ולידה

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

אז ממליצה ממש על שמורת עוז וגאון בגוש עציוןיעל...

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

בצפתכי כל פה

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616

אולי יעניין אותך