הופתעתי!!

האם התבלבלת במילים, או שזה בכוונה?

כי אנשים שעשו בפתוחה אומרים לי שכל השאלות ממוחזרות, ורק צריך להסתכל במבחנים של שנים קודמות...

אבל נכון חלקית. גם בבר אילן, כמו בכל מקום, יש שאלות ממוחזרות.

אבל אין קשר בין נתון קטן אחד למכלול כולו.

מי שיאמר שתואר במדעי המחשב בבר אילן קשה יותר מבפתוחה כנראה לא מכיר את אחת מהן

זה קשור לכמות החומר, לרמת הלימוד, לקושי המטלות, לרמת המבחנים ועוד כל כך הרבה משתנים.

שנית - מאיפה הידע, של איזה מקום יותר קשה?

אתה יודע ספציפית לגבי סמינריונים, איפה יותר קשה?

וגם - לגבי אפיקי מעבר: אם אתחיל את התואר השני בבר-אילן, נניח שני-שליש מהקורסים, האם אוכל אח"כ לעבור לפתוחה כדי לסיים את התואר?

נתחיל מזה שאין מקום שקל ללמוד בו מדעי המחשב.

לא באוניברסיטאות ולא במכללות. 

עכשיו, ברזולוציות הבין-מוסדיות:

באוניברסיטה הפתוחה כל קורס הוא בהיקף רחב יותר מקורסים מקבילים באוניברסיטאות אחרות. אין כמעט קורסים שמזכים בפחות מ-4 נ"ז (וגם זה לא תמיד משקף את מידת ההשקעה) ולקחת יותר מ2-3 קורסים בסמסטר אחד זה קשוח מאוד, לכן הרבה סטודנטים פורסים את התואר ליותר שנים או מפסיקים לעבוד. כבר שמעתי סטודנט מהטכניון שעבר לפתוחה (או להיפך, לא זוכר ) שהיו קורסים שהיו קשים יותר באו"פ כמו מבוא למדעי המחשב המקולל, ויש קורסים כמו מערכות ספרתיות שהיו קלים יותר.

לגבי שאלות ממוחזרות, תלוי איך תגדירי מחזור. מתכונות של שאלות כנראה יחזרו על עצמן (שאלה 1 בלוגיקה, שאלה 2 בתורת הקבוצות, שאלה 3 קומבינטוריקה וכו'), אבל לא שהשאלות יועתקו מילה במילה מסמסטרים קודמים. בסופו של דבר זה תלוי ברכז הקורס.

נכון שלפתוחה אין תנאי קבלה, אבל שם זה בערך נעצר.

כל זה לגבי תואר ראשון, לא יודע לגבי תואר שני.

אבל יש להם קורסים מעניינים בתכנית הלימודים שלהם.

יותר קשה בבר אילן מאשר באריאל?

או שיותר עדיף ללמוד בבר אילן מאשר באריאל? למה?

אני עושה תואר שני כדי "להתאורר" מהעבודה, כיוון שאני מקבלת יום חופש עבור זה.

לכן לא אכפת לי מה "נחשב", אני רק רוצה שיהיה קל (יחסית למדעי המחשב).

ועוד שאלה - איך בכלל נוסעים לאריאל?? (מירושלים) זה לא מסוכן??

1. בד"כ אוניברסיטה שנחשבת טובה - נחשבת טובה בהכל. 

אין פקולטה לא טובה בעברית, למשל. 

העברית נחשבת יותר טובה מבר אילן בערך בהכל (משפטים, כלכלה, פיסיקה, מדעי המחשב וכו'). 

כנ"ל לגבי ת"א. 

לפעמים, באוניברסיטאות שנחשבות ממש גרועות, יש מחלקות שנחשבות לטובות יחסית (מדעי המחשב באוניברסיטת חיפה, למשל). 

2. תלוי בכמה הציון נמוך ובאילו מוסדות מדובר. 

אני זוכר מודעות שדרשו 85 מבר-אילן, 82 מבן גוריון או 80 מהטכניון. 

3. זה באמת בד"כ פקטור מרכזי.

4. מבחינה מקצועית, יש גם חשיבות רבה למיקום. 

אז מאוד קשה לדעת מה "מעסיקים" יעדיפו יותר. 

אני חושב שרוב האנשים יעדיפו ללכת לעובדת סציאלית שמטפלת באנשים (למשל, cbt) אם היא למדה בעברית - אבל קשה מאוד לדעת. 

אני חושב שברוב המקרים, אנשים מעדיפים מקצועיות. 

ברור שלא כולם. 

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

אפשר לפרסם את השרשור כדי להגדיל סיכוי לתשובה?

הי,
יודעת על מישהי שלמדה אומנות בשלוחה החרדית - היה אפס צינזור, גם בספריה היה ספרים ותמונות בלשון המעטה, לא ברמת צניעות מינימלית. גם המרצים מדברים על הכל בלי סינון.
בשלוחה הרגילה, זה עוד יותר, מן הסתם.
אולי זה שיקול - למי שפנתה

לפעמים זה נותן כיוון

ממרצים שלמדו או מלמדים שם.

יכול להיות שחלק כן השתפר עם השנים, אני לא יודעת מניסיון.

אווירה תחרותית נוראה בין הסטודנטים, סיפורים על אנשים שמחבלים אחד לשני ביצירות. 

ביקורתיות מאוד קשה מצד המרצים, מילים מאוד קשות, מסמנים לסטודנטים איקס גדול ישר על העבודה.

הכי קיצוני: בגלל כל זה, היו סטודנטים שהיו מגישים את העבודות ואז עולים לגג להתאבד.

וגם זה מקום מאוד חילוני ומאוד שמאלני. 

מבחינת צניעות זוועת עולם. מבחינת פוליטיקה, הם הוציאו בתור פרוייקט אומנותי תמונה של ביבי עם חבל תלייה לפני כמה שנים.

יש המון פרוייקטים ללימוד אומנות ועיצוב לדתיים שקמו בשנים האחרונות, הם סובלים מחסרונות משמעותיים משלהם (בעיקר חוסר מקצועיות משווע) 

אבל כל הנ"ל אלו דברים שנשמעים לי מאוד מרתיעים. שוב, לא באמת מניסיון.

בגדול זה לא המקום להתייעצות זו נישה מאוד מצומצמת ואם את בכיוון של בצלאל את כנראה מגיעה מכיוון טיפה שונה.

לא עונה כי עברו שנים מאז שהייתי בנישה הזו של האמנות למדתי אבל לא שם ומכיר כאלה שכן.

חלק ימליצו חלק פחות אבל ההפחדות כאן בלי פרופורציות. כמו בכל מקום זה תלוי בך בכוח הפנימי שלך ובשמירה שלך על עצמך ועל מה שחשוב לך. תנסחי את זה לעצמך מראש.

מי שלא למדה שם ומגיבה... זה מדבר בעד עצמו אין סיבה לחרדות בהצלחה

כנ"ל חוסן, וכנ"ל ערכים והגדרות דתיות.

להגיד זה תלוי בך זה נחמד אבל לא באמת עונה על השאלה אם האווירה מתאימה למי שמחפש מסגרת דתית וצנועה.

אכן אין סיבה לחרדות. 

זה חממה מוגנת ורגועה לבנות שרוצות תואר של בצלאל בלי כאבי ראש

אבי נגר

מישהו יודע ומכיר בי"ס עם מסלול קצר יותר לאומנות ששווה באמת?

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק