כמה זמן אחרי הלידה עשיתן בדיקת פא"פ?כי לעולם חסדו
ומה בדיוק עושים בבדיקה הזו?
זה מטוש כזה שהקצה שלו דומה קצת למסרק של מסקרהבתי 123
הרופאה משפשפת טיפונת את צואר הרחם כדי שתהיה דגימה של תאים
זה כואב?כי לעולם חסדו
חשבתי שעושים את זה עם ספקולום...
אמרתי לרופא נשים שאני רוצה לעשות והוא אמר שזה בודק מחלות מין אז דתיות לא עושות :-O
כן פותחים עם ספקולום יש נשים שזה כואב להן ויש נשיםבתי 123
שלו אבל זה די מהיר
אמרתי לרופא נשים שאני רוצה לעשות והוא אמר שזה בודק מחלות מיןכי לעולם חסדו
אז דתיות לא עושות :-O
בכלל לאעלה למעלה
זה בדיקת מניעה לסרטן צוואר הרחם
רופא לא אחראי במיוחד הבדיקה בודקת שינוי בתאיםבתי 123
בצואר הרחם שהמקור שלהם הוא וירוס הפאפילומה שהיה בעבר.
אז נכון שלזוג שהתחתנו שניהם בתולים והאישה שומרת טהרת המשפחה זה נדיר עד בלתי אפשרי
אבל היום גם אצל זוג דתי הרופא לא יכול לדעת בדיוק מה העבר שלהם ויד לא עלינו גם בגידות בכל המגזרים
אז בשביל בדיקה שעושים פעם בכמה שנים מומלץ לנשים שגם לא נמצאות בקבוצת סיכון
באופן אישי את יכולה להחליט לעצמך אם ופעם בכמה זמן לבצע את הבדיקה על אחריותך
גם מן הסתם שהמחלה אמורה להתחיל ממישהויעל מהדרום
לק"י

אז מן הסתם שהיא יכולה להופיע גם כשיש רק בן זוג אחד.
אממ.. לאשירוש16
היא מחלה וירלית (כמו שפעת) שעוברת רק במגע (מיני).

לכן, בחורה בתולה אין סיכוי שתיהיה נשאית וגם בחור רווק בתול.
אם הזוג שמתחתן מעולם לא קיים יחסי מין אין סיכוי שאחד מהם נשא.
למה אומרים שזה לא 100%? כי אנשים משקרים, מקיימים יחסים מתוך למסגרת הנישואים, בגידות וכ'ו.

אני הייתי עדה למקרה בו אישה נבדקה ע"י רופא בגלל תסמינים מסוימים והוא גילה שיש לה STD. אז או שהיא בגדה או בעלה.
אישה דתיה עם מטפחת והכל. חסידית.

זה קורה בכל המגזרים בכל המקומות
לכן אף רופא לא יכול לא להמליץ על הבדיקה.
אז מאיפה זה מתחיל?יעל מהדרום
כמו שאר המחלות האלו הגיעו אי שם מנשאיםבתי 123
כמו חיות והתפשטו בעולם אצל בני אדם אבל עכשיו הם עוברות רק במגע מיני
העניין עם המחלה הספציפית הזו שאדם עלול לחלות בוירוס ורק שנים רבות אחרי תתפתח מחלה
טוב, חושבת שהבנתי. תודהיעל מהדרום
הרופאה נשים שלי אמרה לי שזה לא נכון.מיואשת******
יש בערך 5-10 אחוז מהמקרים שמתחילים ללא הדבקה אלא משינוי של תאים או משהו כזה, לא זוכרת בדיוק, וזה יכול להופיע גם אצל נשים שלא קיימו יחסים מעולם.
לפני כחצי שנה כשעשיתי את הבדיקה שאלתי אותה במפורש וזה מה שהיא אמרה
זה נראה לי מסביר מה שהרופאה שלי אמרה לייעל מהדרום
לק"י

שלא מומלץ לעשות קרוב מידי ללידה, כי האזור עדיין לא במצב תקין, ולכן התוצאה עלולה לצאת בעייתית למרות שהכל בסדר.
יש אפשרות לסרטן צוואר הרחםשירוש16
בלי קשר לפפילומה.

פשוט, בנוכחות וירוס הפפילומה סיכוי גבוה שהתאים יעברו מוטציה לתאים סרטניים.

אבל סרטן צוואר הרחם יכול להתרחש בלי זה. נדיר, אבל יכול.
את מתכוונת לכך ש5-10 אחוז מהמקרים בהם יש אבחנה של סרטן צוואר הרחם הגורם הוא לא וירוס הפפילומה. ובמילים אחרות - הגורם השכיח ביותר (90%+) לסרטן צוואר הרחם זה וירוס הפפילומה. שאר הסיבות מהוות 5-10% מהמקרים.
אההה. הבנתי. תודה על ההסבר! ואפשר נצלו"ש?מיואשת******

יש לך מידע על החיסון לזה? כדאי?

יש חיסון לוירוס הפפילומהשירוש16
מתבגרים מקבלים אותו בדרך כלל בתיכון כחלק מתוכנית חיסונים.

את יכולה לשאול את האחות בקופ"ח על כך. היא בוודאי תוכל לתת לך מידע ותפנה אותך לרופא שייתן לך מרשם לזה.
יש הרבה אולפנות שלא מחסנים חיסון פפילומהחצילוש
אצלנו הסבירו מה זה, אמרו שבתור אמירה של המוסד החינוכי לא מחסנים, כי לא אמור להיות צורך, ומי שבוחרת בחירות לא מושכלות וצריכה שתתחסן עצמאית חחח
איזה אחריות מוגזמת להטיל על ילדותבאורות
כי ממש נערה חושבת בתוך הסחרחרת של להיות מתבגרת שאם תקיים יחסים לא מוגנים זה יגרום לסרטן. ועוד עם כל חוסר ההסברה שיש..
למה? ההסבר היה מפורטחצילוש
ושלחו גם מכתבים להורים.. למה ש95% סתם יעברו חיסון בשביל 5%? עדיף שה5% יתחסנו בעצמם
בעוד שגם אם מישהי מקיימת יחסים44444
עם מישהו אחד ש"נפלה" איתו ולשניהם זו הפעם הראשונה אז אין פה הסיכון.
אם כבר הסיכון להריון הרבה יותר גדול.
הבעיה מבחינת הוירוס זה לא זוג ש"נפל" אלא עם נערות שמקיימות יחסים עם כמה גברים שקיימו עם כמה נשים.
מה שמקטין את הקבוצה שזה רלוונטי לגביה....
אני מסכימה חצילוש
למה שרשרת אלי?
ובכללי אצלנו באולפנה הייתה ממש הסברה בכל הנוגע לנושאים האלוחצילוש
לא השאירו מישהי בחוסר ידיעה
זה גם יכול לגרום להריון.. ובאופן יותר מצויחצילוש
יש גם עניין של אחריות אישית בעיני...
בעיני זה לא היחסים לא מוגנים אלא ל״ע ענין הבגידהמיואשת******
אני לא מתכוונת לומר לבת שלי שיש סיכוי שבעלה יום אחד אולי יבגוד. אבל יש סיכוי, קטן, נכון, אבל יש. בכל מגזר. וזו הסיבה שלדעתי כן צריך לחסן את כולן. כי זה לא משהו שמישהי תחשוב עליו בגיל כזה וטוב שכך, ומצד שני החיסון הכי יעיל בגיל הזה.
אבל מי מבטיח לך שהבת שלךבאורות
תקיים יחסים רק עם גבר אחד? אי אפשר להתחייב לזה..
למה אבל?מיואשת******
לא הבנתי מה את
רוצה לומר
אמרתי שבעיני כן חשוב החיסון.
אני פחות משקיעה מחשבה במה הבת שלי תעשה כי אני מחנכת אותה לאחריות אישית אבל על אחרים לעולם אי אפשר לקחת אחריות.
התכוונתי לסיבה שבגללה אמרת שצריךבאורות
ואונס?...שמחה
שלא יקרה לאף אחת!
אבל אף אחת לא מתכננת דבר כזה, וזה לצערנו קורה...
מעניין, לפני כמה שנים זה היה? לא נראה לי שיש לאולפנא סמכות כאורי8
הבכורה שלי למדה באולפנא, מאוד תורנית, ושם הסבירו לבנות ולהורים את משמעות החיסון והשאירו את הבחירה בידי ההורים.
כשהייתי בחטיבהחצילוש
6-7 שנים
כן פשוט קראתי עליו כל מינימיואשת******
מזה שהוא יעיל עד לזה שהוא לא יעיל ויש לו תופעות לוואי חמורות. אז תהיתי אם יש לך מידע קצת יותר אמין לשלוח לי בתור מישהי שמבינה בתחום החיסונים
אני ממש לא ממתנגדי החיסונים אבל בררתיבתי 123
המון על החיסון הספציפי ונאמר שבכלליות המחלה הזו מאוד נדירה בארץ גם אצל נשים חילוניות חושבים שזה קשור גם לברית שיש פחות זיהומים אצל גברים.
אז אני בהחלט בעד בדיקת פאפ פעם בשלוש שנים בדיוק מכל הסיבות שרשמו כאן
אבל לא בעד חיסון שיעילותו מוטלת בספק רב ויש שמועות על תופעות לואי חמורות.
את יודעת למה כל הבנות בכיתה ח מקבלות את החיסון?
במקור רק בנות בסיכון או בנות שרוצות היו אמורות לשלם באופן פרטי ולקבל את החיסון לכתחילה הוא לא מיועד לכלל אבל עתרו לבגץ שלא יתכן שהחיסון לא מונגש לכלל האוכלוסיה ובחינם וזה פוגע בבנות במעמד סוציו אקונומי נמוך שלפעמים דוקא הן ביתר סיכון
אין לי מידע...שמחה
אבל כשביררתי בעבר
(לאחר ששמעתי דברים חמורים על החיסון)
אמרו לי שזה לא נכון ואפשר למצוא מידע.
מעודדת אותך להמשיך לחפש...
כמעט כל חיסוןשירוש16
מוגבל מבחינת היעילות שלו.

ישנם חיסונים שיעילים ל5 או 10 שנים ויש כאלה שלוקחים פעם בחיים.
ישנם חיסונים שמקבלים פעם בחיים, למרות זאת יעילותו מוגבלת בכמות זמן ולא מקבלים חיסון נוסף. כמו חיסון לRSV.
תינוקות ופגים מקבלים את החיסון כי הם בסיכון לקבל אותו ולחוות תסמינים קשים המסכנים את חייהם. אדם מבוגר יכול להסתובב בחוץ, חי נושם ופעיל מבלי לדעת שהוא חולה בRSV. אם הוא ידביק פג הפג עלול למות.

לכן הקבוצה בסיכון מקבלת את החיסון ולא כלל האוכלוסיה.

יש תיכנון מדויק ומוקפד אחר החיסונים.
אני יודעת שיש הרבה אנשים שבטוחים שחברות החיסונים מחלקים אותם כמו סוכריות מבלי לבדוק את יעילותם או את הסכנות שלהם.
אבל זה פשוט לא נכון.
ראי כהוכחה לכך את החיסון החדש המועד לקורונה.
הרי יש כבר את החומר. הצליחו לייצר במעבדה חיסון. למה לא מחלקים אותו לכלל?
כי יש מאות בדיקות בטיחות שהמוצר צריך לעבור, ניסיונות בבע"ח ובבני אדם, אישורים חתימות ופוליטיקה לא פשוטה.
לא קל לייצר חיסון ולהרוויח ממנו.

בדרך כלל כשחיסון יוצא לדרך הוא בטיחותי. לפחות על פי בדיקות ראשוניים בוצעו בו.
לאורך השנים יש טכנולוגיות ובדיקות חדשות שמבצעים. ולכן לפעמים משנים את מרכיב החיסונים. (רוב החיסונים בימינו בכלל לא מכילים חי מוחלש או מומת. אלא הנדסה גנטית שיוצרה במעבדה)
לפעמים מגלים שכמות מסוימת של חומר יוצר בתנאים לא טובים או שיש פגם באריזה וכ'ו ועושים ריקול. (גם עשו את זה בקוטז', חומוס וקורנפלקס...)
לכן כל פעם שתלכי לאחות לקבל חיסון היא רושמת בתיק שלך מספר שנקרא "מספר אצווה". במידה ויגלו פגם כלשהו ויעשו ריקול או בדיקה ומעקב אחר המטופלים שכבר קיבלו את החיסון מאותה אצווה יוכל לאתר את כולם.

לא ראיתי את הכתבות שאת ראית. אם את רוצה את מוזמנת לשלוח אותם אלי ואני אבדוק את הכתבה ואראה במה מדובר.
קצת מידעבת 30אחרונה
מבחינת יעילות, אני לא יודעת בדיוק. בטח שלא מאה אחוז יעילות.
מבחינת בטיחות, היו מקרים בודדים (בעולם, לא בארץ,) של מוות.
ועם השנים, מתגלה שמי שיש לה במשפחה נטיה למחלה אוטואימונית בשם זאבת, אסור לה לקבל את החיסון, כי הוא עלול לגרום להתפרצות המחלה. (ילדה ממושב בדרום)
זה מה שזכור לי כרגע.
בגדול ההמלצה היא לקבל אותובאורות
לפני התחלת מגע מיני.
אם יש לך בן זוג יחיד איתו את מקיימת יחסים וזה הולך להשאר ככה, הסיכוי מאוד נמוך (בטח אם כבר נבדקת ויצאת שלילית). החיסון עולה כסף מעל גיל 18.
כן מומלץ לחסן את הילדים.
אז הבדיקה חשובה גם בלי קשר לפפילומה וליחסיםיעל מהדרום
כן. אבל בגיל מבוגר.שירוש16
מעל 50.
אז למה לי הרופא אמר שזו בדיקה מומלצת מגיל 25?בתנועה מתמדת
לנשים צעירות הוא מומלץ לאיתורשירוש16
פפילומה.
נשים צעירות באוכולסיה הכללית מקיימות יותר יחסים עם זוגות רבים ומתחלפים.
לכן, באופן כללי, ההמלצה היא לחסן בגיל ההתבגרות ולהתחיל בדיקות פאפ.

לנשים שלא מקיימות יחסים באופן תדיר עם בני זוג שונים - נדיר עד בלתי אפשרי למצוא את הוירוס.

ישנם סיבות אחרות להערות של סרטן צוואר הרחם שקשור בעלייה בגיל. לכן מעל גיל מסוים בדיקת פאפ מהווה בדיקת סקר כחלק מסל הבריאות.
הבדיקה בסלYaelL

לנשים בגילאי 35-55, לא לנשים מאוד מבוגרות. זוהי קבוצת הגיל בה נפוץ יותר סרטן צוואר הרחם.

באמת? אצלנו עושים מגיל 25 נראה ליבתי 123
וללא עלות
ככה זה לפחות בכלליתYaelL

למיטב ידיעתי, לא סגורה על זה במאה אחוז, זה מה שאני זוכרת.

אני מתחת לגיל 35 ומעולם לא שילמתי עליה.44444
אני בכללית.
אני מעולם לא שילמתי.44444
ואני מתחת לגיל 35....

גם בתכל'ס אין בה שום סיכון ולא כואבת אז לא היה לי אכפת לעשות.
סרטן צוואר הרחם ממילא לא מגחע רק44444
מהוירוס. זו אחת הדרכים- לא היחידה.
לי הרופאה המליצה לעשות כמה חודשים אחרי הלידהיעל מהדרום
לא עשיתיoo
זה לא קשור ללידה , צריך לעשות כל שלוש שניםמיואשת******
וממש לא בסדר הרופא. גם נשים דתיות צריכות לעשות. טוב מאד שביקשת.
יותר משנה...ים...
סה"כ הרופאה לוקחת דוגמית מבפנים
לא כזה נורא, קצת לא נעים ועובר מהר
לגבי כאב בבדיקותאמא חדשהה
מקווה שזה בסדר שאני כותבת בשירשור הזה
הרבה פעמים עולה פה חשש או שאלה לגבי כאב בבדיקות
ולא משנה אם זה בדיקת ספקלום/או"ס/פאפ/ידנית
ואז יש תגובות ש"זה לא בדיקה כואבת" או שזה "לא אמור לכאוב"
בא לי להגיד לכל מי שכן כואב לה
את לא לבד!!
את לא מדמיינת!!
אם כואב לך אז כואב לך
ויש לך את הזכות לבצע כל בדיקה במקסימום רגישות וכבוד
לגוף ולנפש שלך
ואם זה משהו שקורה הרבה (גם ביחסים יכול לכאוב)
כדאי מאוד לטפל. המלצתי פה השבוע על האתר של איגוד "שלמה"
גם פה באתר יש פורום מתאים שאפשר לקבל בו מידע ותמיכה
אף אחד לא אמר שזה לא בסדרYaelL

ברור שמי שכואב לה לא משקרת או ממציאה... אבל יש בדיקות שלמרבית הנשים לא כואבות. חתך בבטן של ניתוח קיסרי למשל, זה כואב לכולן וברור שלא יעלה על הדעת לבצע את זה ללא הרדמה. אבל יש פעולות שלא מערבות סכינים והן יחסית חיצוניות ולכן באמת לא אמורות לכאוב. וזה לא שולל את הזכות הזכות של כל אחת להיבדק ברגישות וכבוד, לא רק למי שכואב לה...

כל פעם עשיתי בזמן אחרשומשומונית
בלידה הראשונה באתי לעשות, והרופאה לא עשתה לי כי צריך להיות מעל 25 ואחרי 3 שנות נישואין. בלידה השניה עשיתי אחריה. בלידה השלישית לא עשיתי אחריה כי עברו שנתיים ו9 חודשים מהפאפ הקודם והרופאה לא הסכימה לעשות (צריך 3 שנים בין בדיקה לבדיקה). שכחתי לבוא אחרי 3 שנים, וכשנזכרתי זה היה אחרי 5 שנים (שנה אחכ ילדתי). עכשיו סופרת 3 שנים עד הבדיקה הבאה.
עוקבת מצטערת שבשבת פשוט מפחדת שיעלם ליאניחדשהכאן
עשיתי בבדיקה אחרי הלידה אצל רופאת נשים.44444
מכניסים משהו לצואר הרחם.
לא כאב במיוחד.

אבל....
כדאי להגיע כבר מותרים לבדיקה הזו.
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמתאחרונה

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוקאחרונה

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.אחרונה

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרום

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

לדעתיבאתי מפעםאחרונה

מה שהכי חשוב זה להגיע כמה שיותר רגועה נפשית.

אם התעסקות הזאת מרגיעה אותך, מצוין,

אם זה מכניס אותך לסטרס אז ממש לא.

אגב, אצלי לידה ראשונה עשיתי לי קצת עיסוי פרינאום ויצאתי עם תפרים , בשאר הלידות לא עשיתי כלום וב"ה בלי תפרים.

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

מסוכן מאוד!מכחולאחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרוםאחרונה

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליoo

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

יש לי פעמיים הפרש כזהמתואמתאחרונה

פעם אחת בדיוק כזה ופעם אחת קטן יותר.

גם אצלי הם עדיין ינקו.

בזמן ההיריון עצמו לא תמיד היה קל (בעיקר בגלל אתגרים עם התינוק הקיים), אבל אחרי הלידה היה טוב יותר (פעם אחת היה קל יותר מהפעם השנייה).

זה הרבה תלוי באופי של התינוקות, אם הם רגועים או לא.

בכל אופן, זה היה חמוד לראות אותם יחד כקטנים, ועוד יותר חמוד לראות אותם כשהם גדולים.

בשני המקרים אצלנו מדובר בשני מינים שונים (בת ובן ובן ובת), ובכל זאת יש ביניהם קשר טוב ומתוק, משהו מיוחד כזה...🥰

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפור

מבינה אותך🫢ניק חדש2אחרונה

מה שעוזר לי להתעודד זה שאני אתגעגע לגיל שהם בכלל מתקרבים אלי

כי הגדול מתחיל לגלות סימני סלידה😅 ובושה.