הראשון, היא עניין פעוט, אבל דווקא הדברים הקטנים האלו אני אוהבת לזקק מחשבות ותחושות, אז מתנצלת מראש ממי שאני מבזבזת את זמנה ומחשבותימהכל שטויות...
אז המקרה כזה: אתמול במוצ"ש עטפתי ספרים לביה"ס (שמתחיל היום)
עטפתי את ספרי הקודש שזה היה חשוב לי, ואמרתי שאת שאר הספרים (בכריכה רכה) אעטוף בהמשך השבוע אז שיזכור להחזיר אותם.
הבן ניסה לבקש שוב ואמר שאני עוטפת כל כך יפה ואם אפשר לעטוף הכל עכשיו
הסברתי שאני לא מרגישה טוב (אני סובלת מבחילות בעיקר בחצי השני של היום)
בעלי התערב ואמר לילדון שלא ללחוץ עלי לעשות משהו שלא מתאים לי וככה נסגר הנושא.
אשמח לשמוע מה תיאור המקרה מעורר בכן.. ובבקשה בלי להיכנס לשיפוטיות כללית מרחיקת לכת.. ספציפית על המקרה הזה. (אשמח לגיוון בתשובות שאדע איפה בדיוק תופס אותי)
הנושא השני הוא רציני יותר, ואנו שוקלים אותו בכובד ראש,
הנושא הוא הפרדת חדר הילדים. כרגע 3 ילדים ישנים בחדר אחד (בן 8.5, בת 6, בת 3)
עד היום היה חשוב לי שכולם יהיו ביחד כדי שלא יהיה ילד שישן לבד שלא יתרגל לחיי פינוק. (מאוד חשוב לי ללמד את הילדים להסתדר עם עוד אדם בחדר, לשמור על סדר וניקיון, להתחשב בשעות השינה, לכבד את הפרטיות של האחר וכו'
העניין שעכשיו הילדים (בדגש על בת ה6) מרגישים חוסר נוחות עם ילדי המין השני.
לבן זה פחות הפריע כי למד להסתדר וגם בתור בכור היו לו פריווילגיות, הוא גם מתלבש תוך 10 שניות אז אין בעיה לשמור על הפרטיות למשך זמן זה. הבת יכולה לרחף ערומה שעות עד שמתלבשת פיג'מה ואני לא יכולה למנוע מהילדים לא להיכנס לחדר שלהם בזמן התארגנות ערב במשך שעות... (אם כי אפשר למצוא פתרון ספציפי למשל חלוק מגבת עוטף טוב)
בהנחה שיש את התנאים הפיזיים להפרדת חדרים- אשמח לשמוע מה השלב שבו הפרדתם חדרים והאם ההחלטה הייתה חכמה או בדיעבד הייתם עושים משהו אחר.
האם המין של הילד הרביעי נכנס למשוואה? (לתחושתי לא, כי לא חושבת שיש בעיה שילד בן 12 ישן בחדר עם אחותו בת 3 נגיד, אבל אולי אני טועה)
הוא עוטף יפה יותר ממני... פרפקציוניסט...)
כמנהג אחים אוהבים ;)

מדברים