אפילו לא סיימתי את הפרוסת עוגה הזאתי!!
וגם העוגיה
פויה, זה מתוק מידי!!!
אנשים, אל תאכלו עוגת שוקולד, או עוגיות אלפחורס.
סתם, המלצה שלי..
אלא אם באלכם בחילה מרוב מתוק
אפילו לא סיימתי את הפרוסת עוגה הזאתי!!
וגם העוגיה
פויה, זה מתוק מידי!!!
אנשים, אל תאכלו עוגת שוקולד, או עוגיות אלפחורס.
סתם, המלצה שלי..
אלא אם באלכם בחילה מרוב מתוק
אבל אני אעשה? זה מתוק מידי
אממ חוצמזה
שזה אומר שהיא מתוקה 
![]()
רעיון לתירוץ.
אייסקפההבעיה היא שאני הכנתי ת'עוגיות 😅😅
והעוגה.. אפילו אחותי שהכינה לא הצליחה לסיים מרוב שזה מתוק..
אז אני לא יצאתי רעה בכל מקרה 
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)