שדרך מסוימת היא הדרך הנכונה / האידאלית לפי התורה. השקפה מסוימת ביהדות שהנפש שלי פשוט סירבה להשלים איתה.
מי שחושב שפילוסופית השואה מכחישה את האלוהות.
אני מוכן להבטי לו שאוריד את הכיפה ואעשן בשבת אם יענה לי על השאלה הבאה:
"אם לדעתך העוול מוכיח שאין א-ל או שהוא איננו מוסרי שלם, מדוע השואה עדיפה על פני ילד שנשרט, האם עוול קטן אלהות כן יכולה לעשות"?
ופה טמון הכלב: שופ פילוסופיה ושום בטיח. קושי נפשי במקרה הטוב (שאותו אינני יכול לשפוט חלילה) ותאוות במקרה הרע (שלזה אני בז)
וזה מעבר לכך שמי שטיפהלה מכבד את עצמו, ילמד תנ"ך וחז"ל כראוי ויראה שלא קרתה כאן שום הפתעה ביחס למצופה מהא-ל. אז מה הוא נדלק?
שימי לב לשורה האחרונה שכתבתי...
מה את אומרת בעצם? שחיזקתתי כי הראתי שיש כל כך רוע בעולם, תמידי וקבוע. ואם ככה הקושיה זועקת במלא עוצמתה - איך יכול א-ל רחום וחנון לעשות ככה?
ואכן, זוהי קושיה עצומה, אך את התשובות עליה לא ניתן "לשלוף" אלא יש לעמול ולהשקיע וללמוד ולהזיע, ו"כולא האי ואולי" - מי יבא בסוד ה' ויידע אורחותיו, או כמו שסיכם ירמיהו (והרב סבתו.....) "אכן אתה א-ל מסתתר".
קושיה עתיקת יומין היא זו, הן כבר משה רבינו שאל אותה את האלקים, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "הודיעני נא את דרכיך", - מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו... ותשובת ה' על זה הייתה "כי לא יראני האדם וחי".. עלינו לקבל, שאין בכח אנוש להכיל דעת עליון, לרדת לעמקי דעתו וצפונות תבונתו....
אך עם זאת, קולמוסים רבים נשברו בכל הדורות בנסיון להגיע בכל זאת לאיזה שהוא משהו, קמצוץ תפיסה בהנהגה האלקית... ויש בידינו אי אלו כתבים שניתן להתבונן בם ולהשיג תבונה..
מי שירצה לעמוד במשהו על הנהגת ה', מוזמן ללמוד את התנ"ך בעיון.. את כתבי הראשונים הפילוסופים, וכמובן - את מרחבי כתבי רבינו הרמח"ל שהאריך כל כך על מהות ומקום הרוע בעולם, ומה תכליתו ותיקונו.
איך אתה מעז בכלל לשאול את זה כאילו ששריטה קטנה אפשר להשוות לשואה.
ובכלל שריטה זה חלק מהחיים, אי אפשר להתקדם בלי לפול אף פעם, אני לא חושבת שהשואה זה חלק מהחיים,
ובכלל רצח עם זה הדבר הכי נורא שיש.
אני מבינה אנשים שהפסיקו להאמין בעקבות השואה לא בקטע אם זה צעד נכון או לא ונסתרות דרכי אלוקינו אבל קצת קשה להתפלל ולהודות לד אחרי שמתו כל המשפחה, החברים, הרבנים.
אם אני אפסיק להאמין זה רק מזה שאני לא יודעת למה ושאולי הכל סתם.
החיים...
המצוות...
תראי, אני לא מכיר אותך אז אני לא אגיב ב"אני רגיש פי כמה ממך", מה שאני כן יכול לומר זה שאני רגיש לשואה פי כמה מהרבה אנשים ממוצעים, ככה שלא בטוח בכלל שהרגישות שלי היא פחות משלך, ובוודאי לא התכוונתי להקטין מחומרתה.
אלא להגדיר עובדה פילוסופית, השואה היא לא פירכא לאלוהות יותר משריטה, כי אם הא-ל לא יכול להרע, אז גם שריטונת - שתכל'ס היא "רע" (וממש לא רלוונטי אם זה חלק מהחיים וממשיכים הלאה או לא) - תפרוך את קיומו.
ומי שחולק על זה וחושב שהשואה היא פירכא - אינו טוען טענה פילוסופית, אלא טענה רגשנית, ובדיוק כמו שכתבת "אני רגישה לשואה"- הווי אומר - נטיית דעתו בנושא נובעת מתחושותיו ורגשותיו ולא מלוגיקה טהורה.
גם אני "מבין" את מי שהפסיקו להאמין, אבל זה לא בגלל שנראה לי שהלוגיקה שלהם מוצלחת במיוחד (-תכל'ס - גם בלי שאוכיח את הבעיה הלוגית, עצם ההיסמכות על אדם שיש לו מטען רגשי כה גבוה בנושא היא כבר כשל, מה שנקרא "הנוגע בדבר לא דנו ולא מעידו") אלא בגלל שהם עברו חויה כל כך קשה שאין לי שום דרך לדון אותם על מה שעשו כתוצאה מרגשותיהם.
לכן, לסיכום, איני רואה שום "העזה" בדברי, אלא הצגת עובדות לאשורן.
אם יש לך פירכה לוגית על דברי - אשמח לשמוע את דברייך.
ולכן אם את מסכימה איתי, אז את יכולה לומר ש"הרבה אנשים טוענים שפילוסופית....." אבל לא ש"הרבה אנשים מבחינה פילוסופית.."
נראה לי הספקות זה לא אם הוא קיים, זה אם הוא אוהב אותנו.
ולכן זה מגיע אחרי סבל..
אנחנו מרגישים שהוא לא אוהב אותנו, כי כואב לנו- ומי גורם להכול, הוא, אז הוא כביכול מכאיב לנו- ואז זה מצטייר לנו כחוסר אהבה וכריחוק(שמאל דוחה)
אז מי שמודע לעצמו לפעמים מרגיש לא אהוב, דחוי ולא רצוי לפניו
ומי שפחות מודע להרגשותיו יכול לפעמים לתרגם אתזה להתעלמות ממציאותו
להרגיש את השני מאשר את עצמנו, ק"ו שהשני לא נוכח במציאות שלנו כיום
למה זה כזה מופקע בעיניך?
נראה לי שיא ההגיוני, כשבנאדם (כל עוד לא השלים וצירף וזיכך את מידותיו) מתקומם יותר כשהסבל פוגע בו..
וכל כך לא חסרות דוגמאות...
בגלל שלגבי אנשים אחרים אנחנו לא יודעים מה הם עשו וכמה הם משתדלים וכו' וגם אם יודעים, לא מרגישים את העוצמה
אז יותר קל להגיד לעצמך סיבה למה הוא סובל...
אבל אדם כלפי עצמו זוכר את המאמצים שלו, מרגיש שהוא באמת משתדל, למרות שהוא עשה פה ושם שטויות..
והוא רוצה לקבל אהבה בהתאם למה שהוא מרגיש.
פתאום מקבל בומבה. האכזבה היא קשה יותר.
אם אני לא שובר את התפיסה הקודמת שיש לי אני לא יכול להשיג תפיסה אחרת.
בכל התקדמות בחיים זה ככה.
החכמה היא לזמן אלינו את המשברים ולא לתת להם לבוא אליהם בלי שציפינו להם.
במקום משבר - לשבור בעצמנו את מה שצריך לשבור.
לא סבל שלי ולא סבל של אחרים.
אם היו לי משברים זה בגלל סדקים באמונה שנובעים משאלות אמיתיות
הימים שלנו מחולקים ל3:
ימים בהירים, מוארים, הכל הולך טוב
ימים אפורים שאנחנו עוברים אותם איכשהו
וימים שחורים- שאנחנו ממש באפילה
בימים הבהירים אנחנו קונים אלינו ערכים, אמונות, תפיסות
סוחבים אותם בקושי בימים האפורים
ואם אנחנו מצליחים לעבור איתם את הימים ה'שחורים'
אז קנינו אותם לנצח
ידוע שמה שמשלמים עליו יותר הוא יותר יקר לך
אם בכסף, אם בזעה ואם בעבודה נפשית קשה
אם אימצת לך ערך בצורה קלה
נגיד חבר שלך סיפר לך ואימצת
הערך הזה יעמוד למבחן ורק אחר כך הוא יהיה שלך באמת
כי נלחמת עליו
עם הזמן הבנתי שזה לא לגמרי ככה, וצריך לדעת גם "לאסוף מתנות" ולהעריך אותן למרות שהן לא בעבודה קשה ובמחיר יקר.
כמה חודשים אחרי שבנו נרצח בפיגוע, הוא כתב בפייסבוק שאנשים כבר לא מספרים לו על הצרות שלהם, מתוך תחושת מבוכה של "הבן שלך נרצח, מי אני שאבוא ואספר לך על הקשיים הקטנים שלי".
הוא ענה שזה פשוט לא נכון, אי אפשר להשוות את המשברים שלנו למשברים של אחרים, וגם אחרי אובדן ילד - עדיין יכולים להיות עצובים מזה שמשהו פעוט לא הולך לפי התוכנית.
במילים אחרות,
אתה מצפה שהתשובה שלי בשעת משבר, תהיה קשורה לעובדה שלפני 80 שנה יהודים נרצחו באירופה?
איך זה אמור לעבוד בדיוק?
לפי זה, אף ציון "נכשל" לא אמור להעציב אותי, גם לא פיטורין, פרידה מחבר קרוב... בעצם - אסור לי להיות עצוב כלל, הרי כל קושי מתגמד לעומת השואה.
(אני בכוונה לא מתייחס פה ספציפית לשאלת האמונה, אלא אומר שבאופן כללי אי אפשר לצפות שנגיב אחרת לאירועי החיים שלנו רק בגלל שהאסונות שלנו מתגמדים לעומת השואה).
כשהתפללתי על משהו מסויים שוב ושוב ושוב ולא נענתי..
וכמובן מהזה משבר באמונה?
כשיש אז מאמינה שאלוהים קיים, הפיקפוק זה על האם אוהב או לא..
אני ממש אשמח שתנסה להסביר לי שוב!(אבל בנחת, אתה לא חייב, בעייה שלי שאני קשת הבנה
)
עכשיו הבנתי, יפה ממש!
ישנה טעות, ש"ביטחון" פירושו ש"בטוח שה' יעשה מה שאני רוצה",
וזה לא יכול להיות אמיתי, כי מנין לנו אם זה הטוב? או - האם אנו חושבים שה' יעשה מה שנרצה גם אם זה לא טוב?
הביטחון האמיתי, מבאר החזון איש בספרו "אמונה וביטחון", זה לבטוח שיהיה טוב, שמה שיקרה - יקרה ברצון ה' וכי ה' יודע והחליט שזה הכי טוב שיהיה.
ומה לעשות, לא תמיד אנחנו יודעים לנחש מראש מה אכן הטוב האמיתי.
כשמפנימים את העניין הזה, ממילא נעלמים (יחסית) משברים מהסוג המדובר.
אכתוב לך בפרטי אבל מה התכוונתי
הָיוֹ הָיָהאחרונהזה היה כשסבא שלי נפטר והייתי ממש מקושרת אליו.
בכיתי המון המון,אבל כאמור האמנתי שהכל משמיים,
עד היום אני קוראת תהלים לעילו נשמתו.
המשבר האחרון היה כשגיליתי שחיבור הלכתי חשוב מבוסס על הבנה שגויה של הרמב"ם
הגילוי על כך שנטייתי המינית שונה מהנורמה, ובמיוחד היחס של החברה הדתית (ב"ה עברו כבר הרבה שנים מאז, והיחס השתנה לטובה) - כל אלה דחפו אותי לעבר משבר אמוני גדול ועמוק.
זה היה בראש השנה. כיתה י'.
מתפללת ומרגישה שהמילים ריקות. כל ה"מלך" הזה...
ואני אומרת לעצמי, לעזאזל, מי אמר שיש מלך? את מי אנחנו ממליכים? מה השטויות האלה?
הייתי בשוק מעצמי.
מאז ועד היום אני בבירור של זה (ועברו כמה שנים טובות מאד מאז).
אמונה היא לא משהו קבוע. יש בה עליות ומורדות וקומות שנבנות ומתפרקות ושוב....
גם להתפלל עליהם לא הועיל כ"כ. לצערי.
לאט לאט מצאתי כלים אחרים להתמודד עם אתגרים, וזה שינה לנצח.
אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.
לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.
מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.
רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים
מעניין
שמות אתה זוכר?
בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.
אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.
פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי
ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם
(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)
בזיכרון פרצופים במחשבה
גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,
אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם
זה נשמע סבבה לחלוטין.
כשאני מדמיין
קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם
גם אם אני מכיר אותו די טוב
אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.
נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.
לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.
עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.
שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה
מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה
או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!
חג שמח!🌸🌸🌸
הראשון יפה...
אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה
באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון
הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף
האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אני משתמש בו לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.
אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...
לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ
חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש
מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני
ים זמן לשיעורי תורה בשבת
ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה
ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30
אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.
רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).
רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז
אם כן אשמח לעזרה בפרטי
תודה מראש!
