יחד עם מזוודה. 

מה שכן, כיסא תינוק במושב האחורי לא מאפשר לשבת ליד הנהג כיוון שאין מקום לרגליים כך שאם שני ההורים ברכב, אחד צריך לנהוג והשני צריך לשבת מאחוריו. 

לדעתי, מצבכם טוב יותר מהממוצע. 

במדינת ישראל, כדי לרכוש דירה "סבירה", 13,000 בחודש לא יספיקו עבור משפחה עם ילדים. 

מצבכם טוב בגלל השכ"ד והתשלום למטפלת שהם מאוד נמוכים. 

אני פשוט לא מבין למה את רוצה לקחת משכנתא כ"כ מהר במקום להמשיך לגור בשכירות. 

גם אם אתם סגורים על זה שאתם רוצים לגור בדירה שבבעלותכם - למה למהר כ"כ? 

נניח והשגתם 30% משווי הדירה - שזה בערך חצי מליון שקלים - השקעה סולידית תניב לכם בכיף שכ"ד דירה בזמן שאתם ממשיכים לחסוך מהמשכורת שלכם כדי לקנות דירה. (וגם את החיסכון הזה תוכלו להשקיע). 

במקום לשלם ריבית על מליון שקלים, תוכלו לחכות עוד כמה שנים ולשלם אותה רק על חצי מליון, למשל.  

מה לעשות? 

אנחנו חיים במדינה ה-8 מבחינת יוקר המחיה בעולם בזמן שהמשכורת הממוצעת בה נמוכה מהממוצע בעולם המערבי. 

לשאלתך, אז כן. 

זה ככה כמעט אצל כולם.

לא כתבתי ש-13,000 זה מעט אלא שזה לא מספיק לרכישת דירה עבור משפחה עם ילדים. 

כרגע אתם חוסכים יחסית יפה בגלל ששכר הדירה שלכם נמוך והמטפלת לא עולה לכם הרבה. 

מה אפשר לעשות? (או למה אנחנו אחת המדינות היקרות בעולם?)

זו כבר שאלה פוליטית ואני לא חושב זה הפורום המתאים. 

מצד שני, ככל שלוקחים משכנתא גדולה יותר ההחזרים גבוהים יותר ולתקופה ארוכה יותר. הריבית היא גבוהה מאוד. 

אם החיסכון הוא של 5000 שקלים בחודש, והדירה שווה מליון וחצי, זה אומר שעליה של 4% במחיר הדירה בשנה תשאיר אותם באותה נקודה - הם יחסכו בדיוק את הסכום בו ערך הדירה עלה. 4% זו עליה די גדולה.

אם הדירה זולה יותר, הם יקטינו את הפער בינם לבין הדירה ואם היא יקרה יותר, הפער יגדל. 

מצד שני, על ההון עצמי שלהם הם יכולים גם לקבל תשואה. 

כדי לקבל משכנתא הם צריכים 30% משווי הדירה, כלומר, 450,000 שקלים טבין ותקילין. 

בהשקעות סופר סולידיות של 3% בשנה, זה ייצא עוד 13,500 שקלים. בהשקעות סולידיות למדי (תעודות סל), הם יקבלו בממוצע שנתי, תשואה כפולה ואפילו יותר. 

כלומר, אם מדובר על חיסכון של 5000 שקלים בשנה והדירה שהם רוצים עולה מליון וחצי, אז אם הם ישקיעו את הכסף שלהם וימשיכו לחסוך, הם יצמצמו את הפער מחלום הדירה. 

למשל, יש תעודות סל שמחקות את מדד s&p500 (מדד 500 החברות הגדולת בארה"ב), יש תעודות סל שמחקות מדדים גלובלים (כמו vt) ויש עוד כל מיני סוגים. 

היתרון בתעודת סל הוא שמדדים נוטים להיות פחות תנודתיים ממניות בודדות, אבל מצד שני, זה גם החיסרון. 

בד"כ המדדים הללו מנצחים את כל יועצי ההשקעות והמסלולים שקיימים בשוק. (לפני שלוש שנים אלטשולר-שחם התגאו בכך שהם שהם השיגו תשואה של 18%. ה-s&p השיג באותה שנה 25%). 

1. דרך הבנק. לבנקים יש יועצי השקעות. 

הענין הוא שהעמלות הן מאוד מאוד גבוהות.

2. בתי השקעות (הלמן-אלדובי, אלטשולר-שחם וכו'). 

העמלות קצת יותר נמוכות מאשר בבנקים אבל הן עדיין די גבוהות. 

3 דרך ברוקרים. (אינטראקטיב ברוקרס, למשל). 

הם מאוד זולים אבל החיסרון הוא שהם לא עושים את חישובים המס ולא מטפלים בזה וצריך לעשות את זה לבד. 

(זה לא כזה מסובך לחשב 25% מהרווח אבל צריך להוציא טפסים מהאתר שלהם וזה קצת התעסקות וכאב ראש). 

בהצלחה. 

קודם כל טעיתי
יש דמי ניהול נמוכים מ1%. 

1% דמי ניהול  ומעלה יש בקרנות נאמנות.

לגבי פטור ממס?
לא חסר כאלה.
רוצה דוגמאות?
הראל סל NASDAQ 100

מור סל S&P 500( פטורה ממס, דמי ניהול 0, דמי נאמנות 0.02)

מציין אותן רק כדוגמאות  וכך כמדומני בכלל בתעודות/קרנות סל.  לא ממליץ כמובן.

לגבי עמלות קנייה אכן אתה צודק זה עשוי להשתנות בין הגופים השונים.


 

ראוי היה שאציין גילוי נאות
אין לי השקעה שם. הדגשתי שמדובר בדוגמאות . אלו עלו לי בחיפוש מהיר של תעודות עוקבות המדד.
אתה מוזמן לחפש בעצמך את שמות הניירות שהבאתי או אחרים,
אחרת אין לי דרך אחרת להדגים לך .
תראה בפרטים שלהן פטור ממס.
אם אתה רואה לנכון לתקן אותי - 
יותר מאשמח!

יום נפלא והצלחה.

ראה תשובתי מטה

תעודת סל / קרן נאמנות פטורה ממס, זה אומר שכאשר הקרן/תעודה מקבלת דיבידנד או רושמת רווח מהמניות שהיא מחזיקה - היא לא משלמת מס על הדיבידנד/רווח הזה.

לכן, כאשר אתה תמכור את הנייר הזה, אתה תשלם את המס גם על הדיבידנד עצמו וגם על כל רווח אחר שנוצר לך מההשקעה.

בתעודת סל / קרן נאמנות שאינה פטורה ממס, הכוונה היא שהיא משלמת מס ברגע שהיא מקבלת דיבידנד או רושמת רווח, ואז כשאתה מוכר את ההשקעה אינך צריך לשלם מס כלשהו, שהרי השווי של הקרן הוא כבר נטו אחרי מיסים שהקרן עצמה שילמה.

על הפירוט
לא הכרתי

להפך זה "פשוט", בשביל זה נוצרו תעודות סל.

יש מדד נניח S&P500  המייצג את 500 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה האמריקאית.

במקום לבחור חברות בפינצטה ולעקוב וכו',יש דרך לקבל את התשואה הממוצעת של המדד כולו.

לכן יש תעודות/קרנות סל שמושפעות מהשינוי במדד כמו שאמרו כאן.

כמובן להבין את הסיכונים הכרוכים בהשקעה מראש שכל אחד יעשה את שיקוליו.
רצוי לבדוק:
מה העמלות הכרוכות בכך, להשוות בין מסלולים שונים, אישית אני בעד להבין כמה שיותר אבל תעודות סל נועדו בדיוק בשביל ללכת ב'דרך הרבים'. 
ולאיזה טווח זמן אתם מסוגלים להשקיע בלי למשוך את הכסף.



 

אכן פיזור סיכונים עניין מהותי פה.
ולעניין הפשטות אציין עוד משהו
אם השאלה היא מהבחינה הביצועית
השקעה בכל דבר בטח שבתעודת סל
הרבה יותר פשוט מלקנות דירה למשל
נגיד שזה עניין של כמה לחיצות כפתור וקנית.

אולי גם את זה צריך לציין למי שנושא זה זר לו.
כך גם למכור,
בטח שבתעודות סל בהן הנזילות גבוהה מלא מעט מכשירים פיננסיים אחרים, בטח נזיל יותר מלמצוא רוכש/שוכר  לדירה וכל הניירות והתחזוק.

כמובן זה לא בא לומר שזה עדיף מדירה כי זה לא הדיון , אבל פשוט יותר?
לדעתי הרבה יותר.בפער.

ספציפית לגבי SP500 אתה יכול גם לקרוא את זה:

איך ולמה להשקיע במדד המניות S&P 500

למשל מיטב דש טרייד (אני עצמי לקוח שלהם), אקסלנס, IBI.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת