דבר ראשון בתחילת החודש לשבת על רשימה מפורטת של ההכנסות טור נוסף של הוצאות קבועות (בתאריכים קבועים כגון העשירי לחודש אשראי בסך---. ה15 לחודש הוראת קבע בסך...) וכך בעצם יש לנו פירוט מסודר ועכשיו אפשר לגשת לעניין ההוצאות- מחשבים כמה כסף נשאר ולפי זה מחלקים לדוגמה: אם נשאר 4000 מפרישים 2500 להוצאת מחייה חודשית שזה אומר קנייה בסופר. ועוד סכום שמתאים לכם (אני הלכתי על 500 שח חודשי) שהוא יוצא על דברים יומיומי בחישוב מראש כמובן. לדוגמה- בגד יפה שמאוד רצית ובדיוק יש עכשיו מבצע בחנות. או איזה פינוק קטן וזול שעכשיו מתאים. או איזה יציאה... וכו וכו.

זכרי! רק הארגון מראש בתחילת החודש, רק זה מה שמביא לסדר בארנק ובכיס וכך לא מתבזבז שקל מיותר.

אני ממליצה לא להשתמש כלל עם האשראי!!! זה רק מחורר חור ענק בכיס. ללכת על מזומן. בהתחלה אולי לא הכי נוח אבל כשמתרגלים זה פשוט כיף וסיפוק.

בקשר לקניות- אני מאוד ממליצה על קניה שבועית (לפני שבת) שאז בעצם את מתחילה את השבוע כשכל המצרכים בבית וכך לא מתבזבז כסף מיותר.

בהצלחה וסליחה על המכתב הארוך.

אחת הבעיות עם קניה שבועית זה שאני לא מספיק מאורגנת ובאמצע השבוע חסר לי דברים ואז עולה מלא כסף במכולת. אני משתגעת מעצמי

ארגנתי לי רשימה מפורטת של כללללל המוצרים שהולכים אצלנו בבית במשך השבוע טליתי את זה במקום מוסתר ובולט ז.א. באחד הארונות במטבח מביפנים וכך לפני שיוצאים לקניה אני עושה לי רשימת קינה לפי הדף הנ"ל וכך יוצא שאני קונה את הדברים שאני באמת צריכה למשך השבוע, ולא קונה את הדברים שקורצים ועולים הרבה סכף. אגב אני יודעת להתפנק טוב טוב. אני גם עובדת על עצמי בחנות לא לטור אחר כל המרהיבי עין... אחרי כזה קניה נשאר רק ללכת הבית בסיפוק גדול!   ממליצה לכולם!!! היום אני לא רק שחיה עם כל המצרכים ולא חסר חי כלום אלא נשאר לי עוד הרבה סכף בצד...

יותר נחמד לי פסטה של אוסם

טישואים של קלינקס

שמפו הד אנד שולדרס

ברוקולי וכרובית כל יום 

וכו, וכו' וכו'

אבל כשאני רואה את המטרה שאליה אני חוסכת כסף זה שווה לי

יש מוצרים שאת יודעת שאתם משתמשים בהם, למשל, מיונז, שימורים כלשהם שתמיד כשאי שיהיו בארון, שמן, סוכר..

אז תניחי שתמיד צריכים להיות לך בארון אותם דברים:

2 מיונז

2 סוכר לבן

1 סוכר חום

1 זיתים

3 מלפפון חמוץ

2 קילו אורז

1 שקיות פח

3 חבילות מפות ניילון

וכן הלאה.

ותמיד לפני הקניה אני עוברת על הארון ורושמת מה חסר. אפשר לעשות את זה גם כמה ימים קודם.

ומה שעוד מאד עוזר זה שיש לי חוברת נתלשת עם מגנט למקרר ואני כותבת עליה ברגע שמשהו נגמר. למשל, נגמר הגליל של שקיות פח, אז אני הולכת למחסן שבו יש את החבילה הנוספת (והיא חייבת להיות שם!) ושמה במגרה במטבח, ומיד רושמת על הפתק שעל המקרר שצריך לקנות שקיות פח. 

הבעיה היא רק אם נגמרים דברים בשבת, שאז צריך לזכור לרשום במוצאי.

פשטו כך אני לא מבזבזת יותר מדי וכך אני מחושבת מראש. 

למשל ירקות ופירות רק מה שאוכלים אני לא זורקת בכלל,

בישולים רק מה שאוכלים,אין לזרוק אוכל,

כביסות אם יש אפשרות לחצי מכונה תחכי עד שיהיה מכונה שלמה

תנור,מה שאני יכולה בגז אני לא עושה בתנור,

אורות וכל החשמלים מה שאני לא משתמשת באותו מקום מכבה.

בהצלחה רבה לך.

נראה לי שאני בסוף עונה קונה יותר מדי בגדים. כי בכל חנות יש משהו אחר ואני לא זוכרת מה תואם למה ובסוף יש לה יותר מדי בגדים. חשבתי אולי דווקא נכון לי לקנות כל פעם רק מה שאני רואה שחסר, ואפילו שזה במחיר מלא זה יכול לצאת לי פחות מאשר לקנות יותר מדי בסוף עונה.. מה חושבות?

לגבי לקחת אוכל ושתיה כשיוצאים מהביתבאמת אנחנו מאד משתדלים לעשות את זה.

לפני היציאה לקניות לעבור על כל הבגדים ממש ולראות מה טוב לשנה הבאה, ומה צריך לזרוק,לקנות, והאם צריך לשדרג בגד או אפילו איזה תיקון בבגד. כך כשאת יודעת מה הולך אצלך בארון, את יכולה להתחיל עם הרשימה לקניות :

מצלמת את הבגדים שצריכים השלמה/ חצאית/ נעל/ חגורה/ וכו וכו 

מצלמת את האביזרים שיש לך שיכולים להשלים לבגדים(אגב ממליצה בחום להכניס את כל השמונצ'עס האלה לתוך תיק/ תיבה שיהיה מסודר) וכך את יודעת בשעת הקניות מה שיש לך כבר בארון ואיזה פרטים / אקססוריז יכול להשלים לך את הבגד שמאוד אהבת בחנות. 

אני לא בעד ללכת לקניות בצורה של נכנסים לכל חנות ולקחים את מה שבא ליד /מה שאוהבים ומתחשק בלי קשר.

בכל מקרה לפני שקונים לחשוב האם זה  מתאים. רצוי. עדיף  או הכרחי? ולפי זה להחליט על הקניה.

בהצלחה!

נגיד למתבגרת כבר לא שייך לקנות בסופעונה, אולי בגדי בייסיק אבל עליהם אף פעם אין מבצעים. ובגדי שבת וזה, אין מצב, חייב להיות עדכני 

את בעלך או אולי אחד הילדים ושהוא יהיה אחראי על הקניות 

זה יכול להיות פער משמעותי

והכי טוב להכין רשימה מסודרת מראש

טיפ נוסף יותר נכון סגולה כשכן בא לך להתפנק על משהו תקני לכבוד שבת 

לעשות חשבון של הוצאות שוטפות שיש בכל חודש ולהגביל את האשראי על הסכום הזה ואז הוצאות חד פעמיות לקנות בדיירקט או מזומן

תחשבי איפה נקודות החולשה שלכם, אני יכולה להגיד לך שאצלי מזומן הארנק נעלם ולכן אני מסתובבת רק עם אשראי שאפשר לבדוק על מה הוצאתי 

אם יש לך סכום מסויים שאת רוצה לחסוך כל חודש מומלץ לעשות הו"ק לחשבון חסכון או אפילו חשבון בנק אחר בתחילת החודש כי ככל שהכסף פחות זמין הוא פחות מתבזבז ולא לחכות לסוף החודש לראות כמה הצלחת לחסוך

מי שמתכנן את המבצעים הוא מי שמרויח עליהם ולכן ברוב הפעמים זה לא משתלם לצרכן כי מה שקורה שאנחנו קונים משהו שלא היינו קונים אם לא המבצע 

בכניסה לאושר עד כסאות חוף לדוגמה וכו'

חשבונות לשלם בהו"ק חודשי

אני הייתי עושה להורים שלי את הקניות מגיל צעיר כי אני באמת יותר מחושבנת ולא מתפתה למבצעים

ואני גם שונאת ארונות מפוצצים שלא רואים מה יש שם עד שבערב פסח את זורקת כי עבר התאריך

גם אצלנו בעלי לארג והוא עושה את הקניות אבל אנחנו רק זוג צעיר אז הפער פחות משמעותי,

ואם יש למישהו רעיון איך מכינים רשימה מסודרת לבעל אני אשמח

ואני מתעצבנת כי

א אני רוצה לאכול יותר בריא ולשמור על משקל תקין

ב חבל לי על הכסף

אבל לא רוצה לפגוע בו

בקיצור תסביך 

גם אני חשבתי שיעבור לו אבל לא 

תבקשי ממנו להגביל לפינוק אחד כי את לא רוצה לאכול וזה מקשה עלייך.

אם זה לא עובד תשימי את מה שהוא קונה לך במדף מיוחד, ואל תאכלי, והוא יראה שזה עדיין שם ולא צריך לקונת עוד בינתיים כי לא אכלת

ואל תשכחי להודות לו המון, הוא ממש ממש חמוד!

מתמודדת יפה בינתיים 

הטיפול בלארג׳יות של בן הזוג זה ע׳י מודעות גבוהה שלו

אצלנו תמיד אני הייתי החופרת על החשבונות

רעיוונת לצמצום וכד׳

והוא- בשפע וברווחה....

התחלנו לעקוב יחד על החשבונות

הוא ראה מספרים מול העייניים

חודש, חודשיים 

היום הוא עצמו הרבה יותר מחושב ממני

וזה אחרי שב״ה אנחנו סוגרים שנה שלמה של מעקב חודשי צמוד,

עם הרבה תובנות...

אני לא בטחה שזה רלוונטי אלייך כי את משפחה יותר גדולה ממני עם ילדים גדולים

התובנה הכי משמעותית הייתה סדר וארגון בקניות השוטפות- אחרי כל מיני נסיונות

קנייה אחת לשבועיים של כככככל מה שצריך מוגבלת בתקציב חודשי. (אני כותבת על דף במקרר מה לקנות. יד כשאני פותחת את האריזה האחרונה, וגם עוברים לפני הקנייה  על כל הארונות)

אני אשמח לשמוע יותר מפורט איך עשיתם את זה.

היות שהרגשנו שאנחנו חיים בסדר ב״ה , אבל לא באמת ברור לנו לאן הכסף הולך ואיך להתחיל קצת לחסוך...

באוגוסט שנה שעברה נפגשנו בפעם הראשונה למפגש כספים

אנחנו קונים כמעט הכל באשראי אז היה לנו קל לעקוב.

התחלנו עם טבלה -

כמה מוציאים (חלק משוער בצורה גסה, חלק עברנו חצי שנה אחורה ועשינו מיצוע למשל: קניות סופר, או מוצרי קוסמטיקה, רפואה ותרופות) 

כמה מכניסים- זה הכי קל לדעת

ואז החלק הקשה- לבדוק האם יש הלימה בין הכנסות להוצאות, ולקבוע כמה אני מעוניינת  להוציא על כל סעיף.

כיום אני לא ממליצה על הטבלה שעבדנו איתה יש יותר מוצלחות ממנה, ראיתי באתר של פעמונים טבלה שנראתה לי טובה ויש גם כל מיני אפליקציות שעוזרות אנחנו השתמשנו בהתחלה ב-myfinanda רק בחלק החינמי אבל אז נהיה מלא באגים והפסקנו. פשוט נעזרנו באתר של הבנק.

לאחר מכן נפגשנו כל סוף חודש לסקירה חודשית- כמה בדיוק הוצאנו על כל סעיף (הסעיפים ממש מפורטים). לאט לאט ראינו בעיניים איך הצריכה שלנו משתנה בין חודשי חגים, קורונה, ילדים בבית או בלימודים (יותר עלויות אוכל) , חודשים שסתם שחררנו את החגורה ולא חישבנו ואז היה סכומים גבוהים מדי על אוכל וכד׳. השיקוף היה משמעותי מאוד. ראינו למשל שצריכת הפירות והירקות תואמת לתכנון, אבל קנייה חודשית רצינית של כל שאר המוצרים- אנחנו צריכים יותר.

אני חייתי באשליות שאני מוציאה כלום כסף על בגדים- נוכחנו לדעת שהסכום שילש את מה שחשבתי. 

עכשיו אחרי שנה יש לי מיצוע של 12 חודשים ואנחנו יודעים כמה אנחנו אמורים להוציא פחות או יותר על כל סעיף

ואז אפשר יותר לשחרר לא ברמה של מעקב חודשי אלא מעקב כל 3 חודשים (ככה אנו מתכננים)

לדוג - קניות בגדים, אני יודעת שבחצי שנה הקרובה (עד עונת המעבר הבאה) אני יכולה לקנות בסכום מסוים (שהוא מחצית ממה שראינו שהוצאנו בשנה שלמה). זה מאפשר לי להיות יותר מחושבת ומודעת.

שתי בעיות שהיו לנו:

1. לאן נעלמו 14000 ש״ח???? כאילו התאזנו בהכנסות והוצאות אבל כנראה היו סכומים שלא כתבנו או פספסנו ובתחליב שנתי אין לנו מושג לאן נעלם הסכום הזה. מוזר נורא!!!

2. עכשיו אין לי עבודה ואני אחתום אבטלה. כל תחשיב ההכנסות משתנה וממילא מה שחישבנו מבחינת הוצאות ביחס להכנסות לא ממש רלוונטי, אבל את זה נראה במשך. אולי באמת נצטרך יותר להתהדק...

מקווה שעזרתי

@מיואשת******

@כי לעולם חסדו

כבר כתבתי שעברנו לקניות בצרכניה גדולה פעמיים בחודש

ויש סכום איקס שאנחנו לא עוברים אותו (לפי הממוצע לחודש)

כמובן שיש השלמות מועטות במכולת השכונתית. אבל ממש מועטות. ואם חסר משהו- אז אוכלים אותה ומשתדלים להיות יותר מדויקים בפעם הבאה. (אא״כ זה משהו קריטי שא״א בלעדיו)

בעלי עושה את הקניות. הפסיק לחזור על מגוון שטויות ועוד משחק לילדים שהיה ממש בזול ועוד חטיפים לא נדרשים ועוד כל מיני....

מדריכים וכלים של פעמונים - paamonim

גילינו את זה מאוחר מדי אז לא השתמשנו בה

אבל היא נראית לי טבלה טובה יותר ממה שלנו

באמת אם אני אצטרך לשלוח לו כל קניה של בגד\ספר אני אקנה הרבה פחות!

וואו, זה יהיה קשה, מפדח, אבל חסכוני. 

תודה!

אבל גם הוא לא בדיוק חסכן העולם...

לדעתי הרבה יותר קל לחסוך לאורך שנים בסופר ובבגדים מאשר לגור בדירה יותר זולה. בצורה מאד מאד משמעותית. מקום המגורים וגודל הדירה שווה לי בהחלט לוותר על בגדים חדשים ודברים כאלו.

ובנוגע לעבודה שנינו עובדים משרות מלאות, לקחת משהו נוסף מהצד זה לוותר על זמן משפחה, ובשביל מה אני חיה? בשביל לעבוד כל היום?

בכל אופן אני מניחה שזה מאד תלוי צורת חיים. כשאני בוחנת את המאזן הכספי שלנו אני רואה שיש ב"ה מספיק הכנסות והבעיה היא ההוצאות, אני רואה שכסף הולך על כלום, לא ברור לאיפה, ולכן אני מחפשת לחסוך איפה שאני רואה שיש לנו בעיה.

תודה

אצל כל אחת זה אחרת. יש מי שמזומן נעלם לה ויש מי שאשראי (כמוני)

ויש מי שלקנות בסוף עונה חוסך לה ויש מי שעדיך שכל פעם קנה בדיוק מה שצריך ולא סטוקים שנה קודם

כנראה זה מאד תלוי באישיות, ולכן כנראה קודם צריך להבין איפה הכסף נעלם ואז להבין מה עושים בנידון

השרשור הזה ממש חידד לי את זה!

ואני כמוך, חושבת שקניה פעם בשבוע תהיה הרבה יותר אפקטיבית מפעם בחודש בשבילנו אישית בכל אופן

תודה!

בהשוואה לרמי לוי, או ישיר למהדרין?

לא הכל ביום אחד.

אבל זה משתלם בסוף

מפטיחה

זה ידוע אבל קשה לביצוע:

לעבור על ההוצאות הקבועות שלכם ולראות איפה אפשר לצמצם, בלי לצמצם צריכה.

למשל, לבדוק אם יש כרטיסי אשראי עם דמי כרטיס שאינם בשימוש

פלפונים שלא בשימוש

פלפונים שאפשר לשפר להם את הדיל!

אינטרנט שאפשר לשפר לו את הדיל

אלה דברים שמצטברים לסכומים נכבדים ואנחנו פשוט "תורמים" אותם מתוך עצלות.

אם יש משכנתא, לבדוק אם כדאי לשנות בה משהו.

לגבי אוכל ובגדים, אני לא מסוגלת לחסוך. משתדלת לא לרצות בגדים יקרים מדי..

משתדלים להפסיק לאכול שוקולד שוויצרי בכמויות..

ולא לקנות בשר כבוש של מטעם חפץ חיים כי זה יקר ולא בריא, וכו'.

אני אישית מעדיפה אשראי למרות מה שואמרים, כי ככה אני רואה רשימה של מה שקניתי. בימים אלו מזומן פחות רלוונטי.

אנחנו היינו ממש במצב קשה, חובות וכו' והמדהים היה שאנחנו תמיד היינו משתגעים כי לא קנינו בכלל מה שנקרא "מותרות" זה הגיע באמת מחוסר ניהול!

וממש שיננו כיוון כי לא הייתה לנו ברירה. 

אני יכולה להגיד לך מספר יסודות:

1. את חיה רק מכסף שבאמת יש לך. 

נשמע בסיסי אבל רובינו חיים על שם העתיד (אשראי וכו')

3. שכר דירה, משכנתא, תשלומים קבועים מורידה מראש מהמשכורת החודשית שנכנסה (כאב ראש לאסוף את המידע מתנצלת ) 

2. מחליטים סכום ברור עבור מה שנקרא שוטף שבועי שכולל את כל הקניות השבועיות (אוכל, בטריות, איזה תשלום שהילד צריך פתאום לבית ספר כו' וכו') לשם הדוגמא נניח 900 שקל. 

את מוציאה אותו מראש נניח ברביעי ועד רביעי הבא לא מוציאה בהבנק כלום! לא תהיה לך ברירה את תתנהלי נכון

אם תרצי יותר פירוט, אשמח לתת לך באישי. 

הלוואי שאוכל לעזור לאחרים שיחיו מראש נכון. 

אני חושבת שננסה קודם להתחיל קצת יותר "קל" יש מספיק מקומות להוריד מהם.

אנחנו מנסים להגדיר קניה שבועית ולא להיכנס למכולת חוץ ממנה, שזה קצת דומה למה שאת אומרת אבל רק בתחום האוכל. את ענין הביגוד\בלתמ\ביס כרגע לא מכניסים לזה רק משתדלים לחשב מה באמת נצרך. 

לאט לאט אולי נגיע גם לרמה שאת מתארת.

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷