אי רצון לטבול במקווהFghf41
היי בנות
חייבת לפרוק כאן את מה שאני מרגישה
בעלי ואני נשןאים 6 שנים, אני טובלת במקווה מההתחלה.
כל הנשים שאני מדברת איתן על המקווה , אומרות שהנידה, המרחק ובכלל כל העניין הזה רק מחזק את הקשר והנישואים.
אצלי זה ממש ההפך, רק מרחיק.
המרחק שיש בנידה הפך לשגרה וגם כשאני מותרת אנחנו יחסית מאוד רחוקים.
קורה הרבה מצבים שבזמן שאני מותרת, אנחנו מקיימים יחסי מין 1-2 פעמים בכל התקופה. וזה ממש מעט. תמיד שאני מעלה איתו את הנושא, הוא אומר שמצטער וחושק בי אבל מאוד עייף מהעבודה. אין לי כבר חשק לטבול אין לי את הריגוש הזה פשוט כלום
כשאי לך לעבור לפורום הריון ולידהה' אלוקינו
, יותר מתאים לפורום הריון ולידה בשביל למנוע ממך מטרידנים....♡ בהצלחה!
אם דווקא הגבר ''עושה בעיות'', לא כדאי לשמוע גם גברים?פשוט אני..
אני כמובן לא מדבר על מטרידנים, אלא על כל האנשים הטובים והחכמים שיש כאן (אהממ @מופאסה)
עכשיו שמתי לב שתייגתני, תודה!מופאסה
השאלה היא למה הוא כ''כ עייףפשוט אני..
חוץ מעניין האישות, איך היחסים ביניכם? אתם מדברים הרבה, צוחקים, נהנים ביחד? אם הקשר רופף באופן כללי, אז הגיוני שזה ישפיע גם על החשק. אם הקשר במצב טוב, אז צריך לבדוק מה כן מפריע ליחסי האישות.

יש סיבה אובייקטיבית לעייפות שלו? נניח עבודה פיזית במשך 12 שעות ביום וכו'.
יכול להיות שהוא בדיכאון בלי קשר אלייך, ואז פשוט אין לו חשק ליחסים, והעייפות היא רק תירוץ.
ואולי הסיבה כן קשורה לקשר הזוגי שלכם, והריחוק ביניכם גורם לחוסר חשק.

אני חושב שזה הזמן ללכת לטיפול כדי להבין את הגורמים ולטפל בהם, ויפה שעה אחת קודם.
כן, הוא עובד הרבה שעות ביוםFghf41
הוא עייף מאוד כל הזמן מכיוון שעובד פיזית . אני מבינה אותו אבל תמיד בתקופה שאנחנו לא בנידה הוא פתאום נרדם מהר בסלון, תמיד עייף ואומר שמצטער אבל חייב לישון.
ופתחתי איתו המון את הנושא הזה וכל פעם אותה ץשובה "אני מאוד אוהב וחושק בך אבל אני מצטער העייפות גומרת אותי". איך זה שגבר יכול לקיים יחסים 1-2 בחודש ומסתפק בזה?
תשובותפשוט אני..
א. קודם כל, גבר יכול. אל תאמיני למה שסיפרו לך. לא כל הגברים הם אותו הדבר, לא כולם חיים עם רמות טסטוסטרון גבוהות במיוחד.

ב. ולמרות זאת, אם את יודעת שזה חריג עבור בעלך (כי זאת בעיה שלא הייתה קיימת מההתחלה), ובמיוחד שלפי דברייך הוא נהיה עייף במיוחד בתקופה המותרת, אז אני חוזר על ההמלצה ללכת לטיפול אישי/זוגי.

ג. בכל מקרה, חשוב שיהיה סינון באינטרנט בבית ובטלפון.
רק הערה לגבי סעיף ב'44444
באופן טבעי עש דברים שגורמים לירידה בחשק לגברים (וגם לנשים) שהם בסדר גמור והם חלק מהחיים....

הם נשואים 6 שנים. זה בדיוק השלב שהגיוני שהחשק ירד באופן טבעי.
אם הוא גם עבר גיל 30 זה גם מאד הגיוני.
חשק של בן 20 זה לא חשק של בן 30.....
בנוסף, יש את טרדות החיים....
הקביעות לא נכונות לכולם אצלי החשק לא ירד בכלל. ההיפךor1900
ברור שלא לכולם אבל זה כן גורם נפוץ....44444
העניין המרכזי שיש גורמים לירידה בחשק. הגיוני שיהיה חשק שונה בין עכשיו ללפני 6 שנים.....
טיפול טיפול טיפול ולא לחכות למשברor1900
וכמובן שאפשר לחדש את החשק גם ללא מטפלor1900
https://www.ve-ahavtem.com/

לדוגמא ויש עוד המון אופציות לחידוש האהבה ואל תחכו לשעת משבר עמוקה!
בעקרון פעמיים בחודש לא נשמע הזוי.....44444
שהעומס בחיים גדל זה לא הזוי....

בנוסף, בעלך עובד עבודה פיזית.
לדעתי בעבודה פיזית יש פורקן "נפשי" מסויים ולכן הצורך ביחסים יורד.
עייפות הורגת חשק לגברים ונשים כאחדאושפיזין מהירח
היום אנשים עובדים המון שעות.
הוא חייב למצוא דרך לוותר על שעות עבודה בימים שבהם אתם קובעים ולהגיע רענן למפגש
כשזה מגיע הגוף מתמלא אנרגיה גם אם אני גמור פיזיתor1900
אין ספק שחשוב לבוא רעננים ולא עייפים
אבל בסוף יש פה קודם החלטה
אם את חושק באשתך גם אם אתה עייף אתה תתפקד מצויין במיטה.
ואם אתה לא חושק אז גם אם תהייה אחרי 12 שעות שינה לא תתפקד כמו שצריך.
בין השחור ללבן יש הרבה רצףאושפיזין מהירח
ולא מומלץ לאתגר משהו כל כך חשוב
אבל יש גם מציאות חיים -אם חושקים ואוהבים הכל אפשרי!or1900
ואם לא רוצים ולא חושקים שערי תירוצים לא ננעלו..
אנחנו מסכימים לגמריor1900
יש את המישור הנפשי, חשוב ואולי עיקרידוד10
עבר עריכה על ידי דוד10 בתאריך י"ז באלול תש"פ 12:12

שלום.

ציינת שבעלך עובד בעבודה פיזית, מה שאומר שעלינו להתייחס למישור הנפשי בשני היבטים. כלומר לעבודה הפיזית קיימים לפחות שני היבטים,  ההיבט האישי שלו וההיבט שביניכם.

 

בהיבט האישי שלו, ייתכן שבמשך כל היום, לאורך העבודה הפיזית הקול הפנימי שלו קורא: "אין לי כוח", מה שממשיך גם כשהוא בא הביתה. אמנם ממתינה לו רעיה אוהבת, אבל יחד עם משימה מעט מתישה. מצד אחד הוא מעוניין לפנק ולהתפנק, מצד שני הקול הפנימי שלו ממשיך להדהד לו "אין לך כוח, עבדת קשה כל היום, גם מחר ממתינה לך הרבה עבודה מעייפת, עזוב אותך עכשיו מבזבוז זמן מחליש". אימרי לו לאורך כל הזמן שאת מרגישה את הקושי שלו, אבל מאמינה שהוא יכול להתמודד בלי לקרוס וכו'. 

 

בהיבט שביניכם, ייתכן שלאורך היום הוא פשוט חושב שאת לא חושקת בו, בגלל היעדר יוקרה בעבודה הפיזית. כלומר הוא חווה מצד אחד משיכה אלייך, אבל מצד שני הוא עונה לעצמו שאינו ראוי מספיק אלייך, כי הוא סך הכל עובד פשוט בעבודה פיזית.

הפיתרון לזה יכול להיות בעבודה פרטית שלך, אשתו. גם מול עצמך: תמצאי מעלות רבות שלו, חישבי עליו בקטע טוב, אולי אפילו תתאהבי בו.  גם מולו: פרגני לו על כל הטוב שיש בו,  ותני לו להרגיש אהוב ורצוי בכל מקרה ובכל זמן, בלי קשר למה שיש בו למה שהוא עובד. קבלי אותו כמו שהוא, אימרי לו שוב ושוב שטוב לך וטוב לך בזכותו. כבדי אותו, אפילו בגינונים קטנים. 

 

ייתכן היבט נוסף, על גבול הפיזיולוגי. ייתכן שיש לו באצבעות שריטות, קילופי עור, או סתם עור מחוספס, עקב העבודה הפיזית . ייתכן שהוא חושש שהעור המחוספס עלול לצער אותך או להכאיב. ייתכן שקול פנימי שלו קורא: "לא מתאים שאצבעות גסות כאלה ילטפו אשה עדינה ורכה". ייתכן שאחרי לאורך יום שלם שגופו ובגדיו היו מיוזעים, הוא מרגיש לא נוח להתקרב אלייך. גם אחרי מקלחת, הוא מרגיש שזו שטיפה חיצונית בלבד, אבל המהות שלו מיוזעת וגסה ולא ראויה לקשר גופני.  גם פה יש לכם עבודה. מצד אחד להקל על החיספוס בעור, לתת לו בושם שיתיז על עצמו לאורך כל היום. מצד שני לומר לו שנעים לך ועדיף לך מגע כזה מאשר בכלל להימנע.  

 

כמובן יש את המישור הפיזיולוגי הרגיל: תזונה נכונה עשויה לתרום לכח גברא.  בשיגרה עליכם לוודא שגופו מקבל את כל אבות המזון.  בזמן שמתאים לכם להתקרב, עליכם לוודא שיש בגופו מספיק אנרגיה, סוכרים וכדומה. סוכרים יכולים לבוא באיכות גבוהה, מתמרים, מפירות, מדבש דבורים וכדומה, או לפחות מסוכר לבן.   

 

ייתכן שהוא גם פשוט עייף. כאן תפקידך לוודא שהוא ישן מספיק, אחר כך ייתכן שתפקידך ליזום ליטופים קלים וכדומה. אולי בכלל תעבירו את קיום היחסים לשעות ההשכמה, אחרי שגופו כבר יישן מספיק.

 

אחרי כל זה, ייתכן שאכן עבורו מספיקה תדירות כזו של יחסים. למרות כל הסטיגמות, טבעי שבין שני אנשים יתקיים פער כלשהו. כאן עלייך לשוחח איתו בפתיחות על הצרכים שלך והציפיות שלך, למרות ההבנה לאתגרים שלו ולשוני ביניכם . נסחי זאת כצורך שלך, לא כאמת אבסולוטית.  נסו להגיע לעמק השווה, זה אפשרי.   

 

בהצלחה

 

שני דברים נפרדים ולא קשורים את מעלה.קרן-הפוך
זה שתקופת הנידה לא מחזקת את הקשר והנישואים - אני בהחלט מבינה ויכולה להתחבר להרגשה שלך.
לא כייף שצריך להפריד מיטות, ולנהוג באיסורים והרחקות, בטח ובטח בימים של השבעה נקיים שאז החשק הולך ועולה.


אבל, ואבל גדול:
זה לא קשור לבעייה של הריחוק וחוסר הסיפוק שאת מספרת על הימים המותרים.
הבעל העייף וחסר המוטיבציה - לא קשור להיותך מידי פעם בנידה, וחוסר ההנאה הזוגית וחוסר הריגוש בליל הטבילה לא נובע מכך שהייתם אסורים כשבועיים.

הרי אם לא הייתם שומרים על הלכות נידה, לא היתה טבילה ולא היה ליל טבילה עם האיחוד המחודש.

כפי שהגיבו - צריך לראות איך מטפלים בחוסר החשק. לא בויתור על טבילה.


מה עם לצאת לדייטים, לבלות, לשבור שגרה, לקחת חופש זוגי רק שניכם?
תשובותor1900
קודם כל מאחל לכם את כל הטוב
יש חלק קטן אצל גברים שהרצון שלהם מועט.
ויכול להיות שהרצון שלו גבוה ובאמת עייף . אבל זה לא תירוץ!

דברי איתו בדוגרי איך את מרגישה וחפשו יחד פתרונות.
אם רוצים וחושקים שום דבר לא יהווה תירוץ ואם לא רוצים כל דבר נהייה תירוץ.

אם הכל היה תקין בעבר בתחום אישות זה באמת פתיר ואם לא, מוצאים יחד פתרונות או הולכים ליעוץ.

לא לחיות ככה לאורך זמן זה כדור שלג -מניסיון

שימרו על חיבור אהבה ותשוקה זה חשוב ביותר למערכת זוגית תקינה יש המון רעיונות להצית את האש מחדש שבירת שיגרה בילויים רק שניכם וכו

בהצלחה רבה
עצוב, אבל אני לא חושבת שיש לסה קשר לטבילהrivki
או שמירת טהרה.
נכון זה באמת נשמע שצריך לבדוק בכיוון אחראליפ
אי החשק הוא הדדי?
ההתנהלות הרגשית היא כן באופן של חיבה?
כמה זמן זה כבר כך?

דווקא צמה שאת מתארת נדמה כי בזכות הטבילה זה לפחות קורה פעם בחודש
מחילה...לטעמי עדיף לגמרי לא מפעם בחודש חודשיים שלושהor1900
הפוך על הפוך בעייני זה רק משגע את המערכת הזוגית והמינית.ולשאוף לקשר נפשי זוגי ומיני שלם ובריא
וטיפול טיפול טיפול כשהבעיות עוד קטנות.
כי אם זה לא מטופל בזמן זה מגיע למימדים שלא ניתן לעצירה לצערי הרב .

כל זוג ומה שמתאים לו חשוב לא לנרמל מציאות הזויה לאתר בזמן לא להתבייש .
לטפל בזמן עם מטפל-ת זוגי מיני.
אמנם אני לא מסכים איתךאליפ
אבל לא התכוונתי להגיד מה עדיף אלא לטעון שלא זה מחולל המצב
מכל מקום לא נורמאלי להיות ללא חיי אישות. יש ועוד יהיו לזה מחירים
ספר לי על זה "מומחה" בעל כורחיor1900
עשית אותי עצוב וכבד...אליפ
לא זוכר את הסיפור האישי שלך נשמה
אבל אתה ראוי לחיים טובים
יש מה לעזור?
תודה . בתהליך גירושין -תשקיעו בזוגיות בלי סוףor1900
עצוב, זו החלטה משותפת?אליפ
אוף
מאמין שניסיתם הכל
בוודאי -מרימים ראש ורצים קדימה. יש ילדים מתוקים לדאוג להםor1900
יש המון מה לעשות בחסדי ה'
להקים 2 בתים שמחים
מגיע לוהעני ממעש
להיות עייף

תמצאו נוסחה לעקוף זאת
תסכמו איך ביום הטבילה,ד.

הוא חוזר מוקדם יותר.

 

אותו דבר לגבי ימים נוספים מעבר לכך. 

 

הוא אמר נימוק שסביר שהוא אמיתי, ושגם הוא רוצה שהמצב יהיה אחרת. אז מדברים איך מסדרים את זה.

 

 

ולפי מה שאת כותבת, זה בכלל לא קשור להלכות נידה. לא "כולם" אומרים שהתקופה שאסורים מקרבת. אלא שהיא אכן תקופה שמתאימה לריחוק מסוים. ומקיימים כי זו הלכה. הלכה חשובה מאד. לטווח ארוך, אכן גם מסייע ממשית.

 

ואם "לא היו" הלכות נידה, אף אחד לא אומר שהיה אחרת. מדבריו, זה בגלל עייפות מהעבודה. אם לא היתה תקופה אסורה באמצע, סביר שעוד יותר היה מרגיש שאפשר להיות "עייף", כי שום דבר לא בוער..

 

אז זה ממש לא בהכרח קשור ל"הרגל" מתקופת האיסור.

 

כדאי לשוחח על הענין. ולקבוע סידורים מעשיים, שיאפשרו לו לא להיות עייף בחלק מהימים. בוודאי לקראת טבילה.

לגבי הסיפא זו אחת הסיבות שהחלטתי להניק הרבה ולקחת44444
גלולות מיני....

הרבה פעמים אין לי חשק לתקופה של שבוע- שבוע וחצי וגם שבועיים. זו די הנורמה.....
וגם בתקופות שקמים לילות באמת סופ"ש הכי מתאים... בעיקר ערב שבת.
ושבועיים- שבועיים היה מלחיץ....
מה לגבי הקשר הרגשי ביניכם?אמא וגם
אתם מדברים? קרובים? חברים?
תשקיעו בו!
מעבר לזה, איך הייתה המשיכה בעבר? כשהתחתנתם? לפני העבודה הזו?
יכול להיות שזה ביצה ותרנגולת?זוהרת בטורקיז
אולי שכחתם להשקיע בגינה שלכם אז היא מגדלת קוצים?
או בעברית - יש מצב שהגעתם לתרדמה בקשר? מין שגרת חיים של עבודה (פיזית מעייפת), חוסר השקעה אחד בשני ביחד ולחוד.
חוסר של גרימת מצבים לריגושים.
שאלה שתעני לעצמך - בימים שכן קורה קיום יחסים, איך היחסים?אתם נהנים?הוא משקיע? אתם אוכלים ארוחת ערב רומנטית?
מתי פעם אחרונה עשיתם משהו שובר שגרה בלי הילדים?
ואת, מתי פינקת את עצמך פעם אחרונה?
מזגהה איתך!!שלהבת11
גם אצלי ככה!
זה לא בסדר יש לגבר חובה פשוטה כלפי האישהאושפיזין מהירח
אני חושבמופאסה
התקופות האלו עוברות כמעט על כל זוג
זה לוקח זמן עד שמפנימים את הצרכים הרגשיים/תקשורתיים/נפשיים של השני וכן את הצורך האינטימי שלו.
אז יש לו עומס והוא עייף. יכול להיות שהוא כל היום חושב עלייך ומגיע הערב שהוא מותש, אין כח...

אנחנו קבענו פעמיים בשבוע, יהיה מה שיהיה נפגשים. באותו ערב, עושים טיול קטן/ רואים איזה סרט/סתם יושבים מול הים או בפרק ליד הבית/לא משנה מה עושים, פשוט להיות ביחד. אז אפשר לקבוע רק יום אחד כזה באמצע השבוע ואחד בשבת. אם קשה בליל שבת אז ביום שבת. אם קשה ביום שבת אז במוצ''ש.
מומלץ מאד שתדברו על זה, תגיעי עם הצעה מעשית.
תגידי לו ''אני צריכה קרבה, אני צריכה אינטימיות, אני צריכה אותך. הוא חייב להבין את המקום שלך, את הריק שהוא דוחף אותך אליו לאט לאט בלי כוונה.
אז תקבעו זמן! תדברו, תבלו ותהנו
מציעה בחום לפתוח את הנושאנגמרו לי השמות

עם איש מקצוע

ולראות ולהבין לעומק מה בדיוק קורה,

למה,

איך אפשר לשפר

מה המקום של החשק שלך/שלו ואיך הוא השתנה/משתנה ואיך אפשר לעזור לו לגדול מצד שניכם,

מה יכולים להיות החסמים שלו/שלך של שניכם ואיך אפשר לנטרל אותם,

עוד כלים איך אפשר לפתח ולהעמיק את האישות וכן הלאה.

 

מרכז יה"ל הוא כתובת התחלתית (שהרבה מאוד פעמים מספיקה ולא צריך יותר) מאוד טובה לדעתי.

 

אם תרצי עוד הכוונה/רעיונות וכו' שלחי לי מסר עם דיוק ופירוט יותר ואשמח לנסות לעזור לך

אני אף פעם לא רוצה מקווהכוחה של מילהאחרונה
מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשהאחרונה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות

גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה

נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

אויש, ממש כואבשוקולד פרה.

מה הוא אמר לגבי זה?

מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

את מתארת התמכרותנקדימון

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

את לא דרמטית.אונמר

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה

עד כמה זה פוגע באשה

השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33

אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.

כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...

וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.

וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.

אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.

עד הפעם הבאה.

❤️שבורת,לב

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן

לדברר את זה, את הכאב

הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה

אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז

אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו

זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)

עברת ילדות לא הכי פשוטה

ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם

אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת

לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח

אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה

שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי

שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם

מה אני עושה פה בעצם?

לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה

רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה

להיפטר מהסוד המעיק

ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני

אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?

קשה לי נורא

אני רוצה הזדהות

אני רוצה עזרה

לא יודעת ממיל בקש

אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)

לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה

טוב, פרקתי קצת

מקווה שיהיה לתועלת

יש תוכנית חינמיתנעמי28

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

אוליoo

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

תיוג - עזרהלילה שולה

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

משתמשים בסימן של @סיר לחץ

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

כמו כל התמכרותמשה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

ייעוץ זוגי משפחתיגאיה25

ההורים של בעלי משתלטים עלינו, עושים מניפולציות ומנסים לגרום לסכסוך בינינו. מסתבר שכך בעלי חי את חייו, לא נוח לו אבל הוא לגמרי נאלם מול אביו בעיקר. אנחנו מחפשים מטפל זוגי מקצועי ממש, שידריך אותנו איך לעשות את הגבול להוריו ולשמור על הבית שלנו.

אתם לא צריכים טיפול זוגימשה

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

אנחנו מרגישיםגאיה25

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

איש מקצוע זה רעיון נהדרמשה

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

תחפשו ברשת תמצאוshindov

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

באיזה אזור בארץ? אפשר גם בזום?פשוט אני..

מרכז, כןגאיה25

אז אני ממליץ מכל הלבפשוט אני..

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברוןאחרונה

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוגאחרונה

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

אולי יעניין אותך