ות מאנשים שונים
מופיעים כאן כל שנתיים שלוש
זה חוזר על עצמו פשוט בשפה אחרת
כולם מרגישים אותו דבר
שהם בודדים, שאף אחד לא מבין אותם
שקשה וכואב ועצוב ולבד
רוצים מישהו אחד שיהיה שם תמיד תמיד בשבילי
שידאג ויתעניין ויחשוב
מובן, מה נאמר
סתם פשוט מדהים לראות את זה חוזר שוב ושוב
אה
ובסוף תראו גם אתם שזאת רק תקופה
וזה יעבור
ואתם לא לבד
ואתם לא היחידים שמרגישים לבד
ו
ו
נ.ב. הכי כיף זה חנויות יד שניה. חוששת שאני מתחילה להתמכר אליהן.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
