ברוח אלול - ספרו לי על כל מה שעוזר לכן להפחית/למגר/לחסלקמה ש.
בס״ד

מתוככן את הדבר המכוער הזה: ביקורתיות.

שאלות משנה ודגשים:

* מה תפקיד המידה הזאת? זה סתם יצר הרע או יש לה משהו טוב בשורש, רק שאנחנו לוקחות את זה למקומות הנכונים?

* סיפורי ״הצלחה״ ממי שהתמודדה עם התכונה הזאת והיום נמצאת במקום אחר.

* אני אדם שמאד אוהב ומשתדל להתמקד בטוב. אבל פה ושם עולות לי ביקורתיויות בתוכי, וזה עושה לי ״איכס״ בלב.

***

מתחילה ({עדיין} לא מניסיון) - לפתוח את היום עם התפילה ״אדרבה״, או לפחות את המילים ״תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו, ולא חסרונו חלילה״.
ביקורתיות או שיפוטיות?מיואשת******
אולי שיפותיות באמתקמה ש.
בס״ד

בכל אופן הכוונה לדבר הזה שגורם לנו לחשוב מחשבות שליליות, מכל סוג, על השני/יה. 🙂
שיפוטיות יותר קל לי למגרמיואשת******

כי באתמ לחשוב רגע על עצמי במצב ההפוך

נגיד , את רואה מישהי שלא משקיעה בתחום שלדעתך מאד חשוב, אז תחשבי על תחום אחר שבעיני אחרים חשוב ובעינייך לא ותחשבי איך זה מצטייר בעינהם

ולזכור שלכולנו יש נקודות שבהם אנחנו מחפפים או טועים , להזכיר לעצמינו את הנקודות האלו. לי מאד עוזר

ולסתום את הפה כמה שיותר

תודה רבה! זה עוזר לך גם ברמת המחשבות?קמה ש.
בס״ד

לרוב מצליחה לשמור את זה לעצמי, מקסימום פורקת לבעלי כשאני כבר מרגישה צורך גדול להוציא מסיבה כלשהי.

אבל עצם המחשבות מפריעות לי. הייתי רוצה לכבות את המוח ולראות את הכל ככה בתמימות, כמו שילדים קנטנים רואים את העולם. שום דבר עוד לא התקלקל להם והם פשוט צדיקים 🙂
אה לא. עוד לא הגעתי לרמת צדיקות כזומיואשת******
זה עוזר לי, כן, אבל לא הגעתי לרמת לכבות את זה ולחשוב רק טוב על כל העולם.
זה אמא שלי... היא בטוחה שכולם טובים ביסודם ורק טועים לפעמים. הלוואי שהייתי יכולה ככה לראות את העולם... זה צדיקות ממש
וואו.אנונימית לרגע1

לדעתי זה סוג של מנגנון הגנה

שאומר לנו קודם לברר

קודם "לחשוד"

קודם לחשוב "מה המניע"

ורק אח"כ לגשת.

 

אם היינו כל הזמן עם עין טובה, ומנטרלים את המחשבות השיפוטיות הללו- היינו סומכים על כולם, חושבים שכולם טובים ומוצלחים מה שלצערנו לא כך...

 

מה עוזר?

שאלה ממש טובה.

עין טובה- בתימצות.

הרי מה עושים בביקורתיות? מחפשים את הלא טוב

אז פשוט לעבוד בקיצוניות השנייה

לחפש מה טוב 

מה הסיבות הסמויות שבגללך קרה מה שקרה, ואולי לא חשבתי עליהן

 

זה קשה קשה קשה

ממש לא קל..

ועבודה תמידית.

אני לא חושבת שנכון לבטל לגמרי את הביקורתיות.

זה בעצם להיות תמיד עם יד על הדופק.

וזה טוב.

העניין הוא האיזון...

 

ואת מקסימה- חייבת לציין

רואה פה על גבי הפורום איך תמיד את בעבודה פנימית

לומדת ממך

 

וואו נתת לי הסבר ממש חכםקמה ש.
בס״ד

זאת שאלה ששאלתי את עצמי הרבה ורק עכשיו אני מבינה את ההיגיון שמסתתר מאחורי הדבר הזה.

ותודה גם על הרעיון המעשי שנתת!

ועל המילים שלך בסוף... זה ריגש אותי ממש ❤️
באמת מרגישה ככה!! 💖אנונימית לרגע1
השאלה מאד העסיקה אותי באלול הזהסודית
והגעתי למסקנה שחא צריך למגר אף מידה שה' נתן לנו, אלא למתן.
כי הביקורתיות, השיפוטיות, לא רק שהתגלו כמוצדקות ביותר, אלא גם ממש הביאו רווח והצלה ומנעו אסון בבריאות.
יש מצבים שחייבים להשתמש ואם את שומעת אדרבא המון פעמים ובכל סאת הלב שלך מלא צער ממישהו, אז הוא צריך לבקש את סליחתך, ולא להפך.
אנחנו נהגנו ללמוד הלכות תשובה לרמבם באלול. לגמרי מסדר את הראש. כל מיני תפיסות נוצריות של להגיש את הלחי השניה מתעופפות ואת מבינה איפה טעית וצריך לתקן ואיפה אחרים צריכים לתקן ולזה צריך בקרה ושיפוט.
גמחט
ותודה על התזכורת שנתחיל שוב ללמודסודית
יש שם משפט אחד שננעץ לי בלב- זה סימן שכאן צריך לתקן
מעניין...!קמה ש.
בס״ד

תודה! ואשריכם על הלימוד!

יש את המקרים בהם הביקורתיות קשורה לפגיעה מסוימת, את לגמרי צודקת.

ספציפית הכי מפריע לי כשזה בלי קשר למשהו שעשו לי...
במציאות, הרבה מהביקורת נעצרת במחשבה ולא מתרגמת למיליםסודית
בטוחה שגם אצלך זה ככה, לפי מה שסיפרת מקסימום את פורקת את הלב, סימן שמשהו כן הכאיב לך.. וזו לא ביקורתיות של רוע.
תודה יקרהקמה ש.
בס״ד

אני חושבת שאצלי יש מצבים כאלה ויש כאלה...
להבין שגם אנחנו לא מושלמיםמחי
ולהשתדל למצוא את הטוב באחרים.
זה ממש בתמצות, אבל לדעתי זה כולל את כל העבודה בנושא הזה.

לא יכולה לומר שאני סיפור הצלחה, אני בן מאוד ביקורתי וגדלתי בסביבה ביקורתית אז זה כמעט בדם שלי... אבל באיזה שהוא שלב הבנתי כמה שזה מכוער ומאוד מנסה לעבוד על זה. יכולה לומר שלגבי חמותי השתפרתי מאוד, יש צדדים שמחרפנים אותי באופי ובהתנהלות שלה, ועכשיו אני כבר מצליחה להביט עליהם בצורה יותר סלחנית ולהעצים בעיניי את הצדדים היפים והמיוחדים הרבים שיש בה
תודה מחי יקרה!קמה ש.
בס״ד

ואיזה מהמם לקרוא כמה התקדמת...!

מסכימה שהסביבה בה גדלנו מאד משפיעה בקטע הזה.

ומסכימה שה״תרופה״ זה לראות את הטוב באחרים. וזה משהו שאני ממש משתדלת לעשות. וזה מפתיע ומתסכל אותי כל פעם מחדש כשזה בכל זאת עולה 🤷🏼‍♀️...
וואו מזדהההעוגב
*להבין שזה לא שייך לי, שאני מן הסתם לא רואה את התמונה המלאה.
*על כל מחשבה שלילית להתאמץ לחשוב משהו חיובי על אותו אחד.
*להתפלל, גם ספציפי על מה שנראה לי שלילי, וגם על עצם המחשבות...

זה במובן היותר פרקטי, חוץ מזה ממש עבודת המידות לכל אורך הדרך..
וואו כתבת נקודות מעולותקמה ש.
בס״ד

תודה! 🌸
סיפור חייאל הר המוריה
מנסה לעבוד על זה.
נגיד, אם מדברים על התנהלות של מישהו אחר, אז אני משתדלת רק להשוות להתנהלות שלנו, ולראות אם יש לי מה לשפר, ולא מה לו יש לשפר..
משתדלת לחדד שכל אחד שונה ולכל אחד מתאים משהו אחר..
ואני מרגישה שזה מוריד קצת ביקורתיות, כי זה שלהם, אז מותר להם, ואז הביקורתיות יורדת..
תודה על ההזדהות ועל הדברים שכתבתקמה ש.
בס״ד

והנקודה הראשונה - וואו אחותי, זה ממש מרשים. עלי והצליחי!
תודה יקרה ❤ בהצלחה גם לך..אל הר המוריהאחרונה
מנסה לענות (ותודה על השאלה, שמעוררת לחשיבה...)בארץ אהבתי
פעם הייתי אומרת שאני לא כל כך צריכה לעבוד על המידה הזו, זה די טבעי לי לדון לכף זכות, ולראות את הצד הטוב שבאנשים.
אבל מתישהו בשנים האחרונות הבנתי שאני בהחלט גם צריכה לעבוד ולהשתפר גם במידה הזו. כי אני מאוד טובה בלראות את הכל בצורה טובה כשזה אנשים שרחוקים ממני, אבל ככל שהקרבה גדולה יותר (בעלי, הילדים וכו') אז הביקורתית גדלה, והשיפוטיות, והעלבונות וגם הכעס שנגררים מזה לפעמים. אז אני משתדלת לשים לב יותר לנקודה הזו, ולנסות לזהות מה עוזר לי מול אנשים רחוקים ולנסות להשתמש באותה הסתכלות גם כלפי האנשים שקרובים אלי.

אז מה עוזר לי?
פעם שמעתי משפט חכם (לא זוכרת את המקור), שהרעיון שלו היה כך - לכל אדם יש המוני מריבות/ויכוחים שהוא משתתף בהם. בכל אחד מהם הוא בטוח שהוא צודק, אחרת הוא לא היה מתווכח. מה הסיכוי שבאמת בכל הפעמים האלו תמיד הוא היה הצודק? זה לא באמת הגיוני לחשוב ככה. מה שאומר שגם כשאתה בטוח שאתה צודק, עדיין יש סיכוי שהפעם אתה טועה. ובאותה מידה - כמו שאתה בטוח שאתה צודק, כך גם הצד השני בטוח בצדק שלו.
לי זה עוזר להבין שגם אם אני לא מבינה את הצד השני, עדיין יש לו את הצד שלו, והמחשבות שלו, ואולי אפילו אם לא הייתי צד בדיון, והוא היה משתף אותי, הייתי אפילו מבינה אותו ואולי גם מסכימה איתו.
מוסיפהבארץ אהבתי
קודם כל, רציתי לחדד לגבי הנקודה שכתבתי קודם - שכתבתי על ויכוח או ריב, כי המקור התייחס לזה, אבל זה נכון לכל מצב שאני חושבת שמישהו אחר טועה, גם אם זה רק במחשבה שלי ולא מגיע לידי ויכוח של ממש.
בנוסף, עוד אחד מהדברים שעוזרים לי, כשאני לגמרי בטוחה שאני צודקת הפעם, ושהשני באמת לא בסדר ובאמת טועה, זה לזכור שבאותה מידה גם אני טועה לפעמים. ולפעמים אני אפילו יודעת שאני טועה אבל אני בן אדם ולא תמיד שולטת בכל תגובה ובכל התנהגות שלי, וכמו שאני מקווה שאחרים יהיו סלחניים אלי, כך אני משתדלת להתייחס לאחרים.
(אם הזכרתי את זה שמול בעלי לפעמים זה הכי קשה, אז אני כן משתדלת שכשאני כועסת עליו על משהו שברור לי שהוא טועה בו, אז אני מנסה בכל זאת להודות על זה שהוא בעלי ולהיזכר באופן מודע בכל הדברים הטובים שאני מעריכה בו ושמחה בו, ואז אני מזכירה לעצמי שבעצם גם אני לא מושלמת וגם לי יש דברים שכבר הרבה פעמים הפריעו לו ואני יודעת שאני צריכה לתקן אבל עוד לא לגמרי הצלחתי, ובאותה מידה גם הוא יכול להיות לא מושלם, ואני מקבלת את זה שיש לו חולשות ולא כועסת עליהן, ומתוך כך אני יכולה גם לדבר איתו ולהסביר מה הפריע לי, ממקום הרבה יותר נקי ומעריך, שלא רואה רק את הנקודה שהפריעה).

וחשבתי גם על השאלה ששאלת, על מה טוב בתכונה של הביקורתיות. ומה שהצלחתי לחשוב עליו זה שאם משתמשים בתכונה הזו בצורה נכונה, היא יכולה לעזור לנו בתיקון של עצמנו.
לא זוכרת את הניסוח המדויק אבל אומרים בחסידות שאדם רואה נגעי עצמו - הכוונה שמה שמפריע לו באחרים זה בעצם שיקוף של דברים שיש בו שהוא צריך לתקן.
אז בעצם כשיש לנו ביקורת על אחרים, זו אמורה להיות נורת אזהרה עבורינו, שאומרת לנו שיש פה התנהגות לא נכונה, ואנחנו צריכים להתבונן פנימה ולראות אם גם בנו לפעמים יש משהו מההתנהגות הזו.
וזה כבר מוביל לעבודה הרבה יותר עמוקה, להפוך כל ביקורת על האחר לבירור פנימי. אני לא באמת עושה את זה כל פעם, אבל אולי אני אנסה את זה יותר (כן יצא לי לעשות בירור כזה כמה פעמים, יש גם את שיטת 'העבודה' של ביירון קייטי שגם עוזרת לעשות בירור מסוג כזה באופן מובנה עם שאלות מנחות. קראתי על זה אבל לא הספקתי ממש לנסות את זה, אולי בפעם הבאה שמשהו יכעיס אותי אני אנסה...).
בשמחה, ותודה על התשובה המושקעת!!!קמה ש.

בס''ד

 

את כל-כך צודקת... גם אני הייתי רוצה שכולם ידונו עלי לכף זכות ולא יחשבו עלי כל מיני דברים... נקודה חזקה...

 

נכון, אני גם למדתי את המושג הזה בחסידות פעם באמת... (דווקא מפי משהי שמומחית בשיטת ה'עבודה' האמת! חיוך)

 

ולגמרי - שיטת העבודה (מכירה מקרוב, השתמשתי בה הרבה) עובדת בדיוק על הנקודה הזאת. תודה שהזכרת לי את זה. זאת תשובה מאד מעניינת, שזה התפקיד (או אחד התפקידים) של הביקורתיות, להוות מעין מצפן שמצביע לנו על הנקודות שטוענות שיפור בתוכנו...

 

שיטת העבודה היא באמת שיטה מהממת ועוצמתית ממש. החיסרון (שהוא גם יתרון באיזשהו אופן) הוא שהיא דורשת זמן, פנאי והשקעה. בעומסים שיש לי בשלב הזה של החיים שלי, לעשות את כל התהליך הוא לא דבר פרקטי ביום-יום. אבל חיזוק הרעיון שהיא מתבססת עליו הוא דבר מועיל כשלעצמו, אז תודה רבה!!

 

 

 

יש לכן רעיון מה במאכלי פסח גורם לכאבי בטן אצל הקטנאוהבת את השבת

הוא מתענה ממש..

אנחנו לא אוכלים קטניות..


אני חושבת שהתחיל לבכות עוד לפני שאכלתי מהמצות...

(והאמת גם לא יודעת איך להתנזר ממצות ...)

מצות על כל צורותיהןאמא לאוצר❤

כולל קמח מצה וכו'

לי זה עושה כאב בטן נוראי כל שנה

אני פשוט לא יכולה לעכל את המאכל הזה

אויש קשוח.. מה את אוכלת??אוהבת את השבת
קמח תפואאוזן הפיל

וכל מה שעשוי ממנו (עוגיות, עוגות, בלינצ'עס, קרקרים)

זה פשוט נהיה גוש בקיבה וגורם לכאבי בטן

וואוווו תודה חשוב..אוהבת את השבת
קרה לי עם אחד הילדים שהיה תינוק קטן ממש בפסחאורי8

אני חושבת שזה מהמצות. אחר כל השתדלתי לא לאכול מצות, חוץ ממה שחיבים

והתינוק היה רגוע. גם אנחנו לא אןכלים קטניות  מצאתי מה לאכול. 

מעניין.. מה אוכלים??אוהבת את השבת
זה באמת קשהאמאשוני

אוכלים דגים עם הרבה ירקות.

אפשר להקפיץ חזה עוף עם כרובית.

קציצות בשר עם רוטב וקינואה

בבוקר חביתה עם גבנצ וירקות.

תנסי מצות שיבולת שועל זה קצת יותר שפוי.

מרק עוף עם ירקות

עוד קצת וזה נגמר

לא אוכלים קטניות.. אבל תודה!אוהבת את השבת
יש דעות שקינואה זה לא קטניותקופצת רגע
לא שזה לא קטניות, אלא שזה קטניות שלא היו בגזירהיעל מהדרוםאחרונה
רעיונות ממש טובים!אוהבת את השבת
אם אתם לא אוכלים קטניות, אולי יש יותר מוצרי חלבכורסא ירוקה
מהרגיל,והכמות הגדולה משפיעה  עליו?
נמנעת מחלבי..אוהבת את השבת
כי עושה לו כאבי בטןאוהבת את השבת
לאכול מלא חלבונים וירקותמחי

אני לא אוכלת מצות מחוץ לליל הסדר והסעודות כי זה עושה מלא כאבי בטן.

מתמלאים מעופות, דגים, בשרים עם ירקות חיים/אפויים/מבושלים וכמובן הרבה תפוחי אדמה. לא לשכוח לשתות הרבה מים. שקדים ואגוזים זה גם משביע. שייקים של פירות בין לבין.

 

ואיך בא לי להראות את זה לכל הטוענים בתוקף (ובתוכם רופאים) שהאוכל לא עובר בחלב אם ולהתנזר מחלבי וכו' זה מיתוס 🥴 

חיבוק לקטני!! מקווה שירגיש יותר טוב בקרוב!

מה אתן אוכלות השבוע?(הריון,מתבגרת.מחכה עד מאוד

נראה לי המצות עושות לי ממש רע...

אני עם כאב בטן חלש כזה כל היום.

עצירות...

צרות של עשירים.


ואין לי מה לאכול

הייתי אצל הרופאה והיא אמרה לי שחסר לי ברזל

לפי הבדיקה דם.


תוספת ברזל עוד יותר עושה עצירות, ואני לא מעיזה לקחת.

ומרגישה אכן ממש חלשה בעקבות החוסר ברזל.

כולל סחרחורת...


מה שגורם לי לישון הרבה,גם להיות הרבה סתם על הספה..

בלי כח לנקות, להכין אוכל ועוד...

ואז הגדולה שלי בכיתה ט באה בלי סוףףףף בתלונות עליי

כמה אני אמא גרועה שלא עושה כלום בבית

ולמה אין לי כח לילדים שלי..

והיא רוצה רק שתיי ילדים.

כדי שאצלה הכל יהיה מושלם.

כדבריה

זה פוגע כי היא כל הזמן רואה את חצי הכוסות הריקה ולא את כל המאמצים שלי כמו לבשל לשבת וכו.

היא עוזרת אבל כל הזמן נותנת הרגשה מתנשאת ופוגעת...

כמה פעמים ממש בכיתי ממה שאמרה.

לפעמים מנסה להתעלם ולא לפתח מריבה

וואי איזה קשוחהמקורית

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)


לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

וואו. הלם מהדיבור של הילדהבאתי מפעם

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

חיבוקכורסא ירוקה

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.


תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

תרגישי טובמקלדתי פתח

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

לגבי המתבגרתמתיכון ועד מעון

היא מודעת לזה שאת בהריון ומצבך הבריאותי גורם לך לעייפות?

היא מדברת לא יפה אבל היא נוגעת בנקודה, אמא שלה שוכבת ונחה בעוד היא נאלצת לעזור. אולי אם היא תבין מה הסיבה זה קצת ירגיע את הכעס והביקורת שלה?

אני חושבת שהייתי מנסה כן להראות לה שהכעס שלה מובן ולהסביר לה

מתואמת

בקשר לברזל - תנסי אקטיפרין (תשאלי קודם את הרב שלכם אם מותר לפי הפסיקה שלו), לי הוא היה ממש טוב גם מבחינת העלאת הברזל וגם מבחינת העצירות.

בקשר למזון - אם אתם ספרדים אז תאכלי בעיקר קטניות. אם לא - אז אולי תנסו לחפש לחמניות מקמח תפו"א, יכול להיות שהן יהיו קלות יותר... והרבה ירקות.


ובקשר לבת שלך - זה נושא גדול ורחב, ולא בטוח שעכשיו כשאת חלשה זה הזמן המתאים לטפל בזה... אבל אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לשיחה, ויאמר לה שבתור בת גדולה מצופה ממנה לעזור במצב הנתון, ובשום פנים לא להעביר ביקורת על אמא שנתנה לה חיים ונתנה לה המון במהלך השנים. ואת כל ההחלטות שלה לעתיד היא יכולה לכתוב לעצמה ביומן או משהו, ולראות אם היא רוצה עדיין לקיים אותן כשתגיע לגיל...

ובטווח הארוך - אולי לחשוב על טיפול בשבילה...

ובקשר לך עצמך מולה - זה באמת ממש פוגע ומעליב, אבל תזכרי שעם כל זה שהיא הבת שלך והדברים שהיא אמרה הם מולך - זה שלה ושייך לה, ולא קשור אלייך.

זה גיל שבו יש הרבה בחינה של האישיות שלי מול האישיות של ההורים, וזה גיל נהנים לגבש בו דעה עצמית על העולם - אבל זה רק הגיל, ובהמשך בע"ה היא תתאזן.

ואת באמת במצב רגיש גם ככה, אז הגיוני שזה יוצר לך פצע, אבל שוב - זה לא קשור אלייך. את טובה ועושה את כל המאמצים להיות אמא טובה בנתונים הקשים האלה❤️

זה פתאום נוחת עליימחכה עד מאוד

כי היא ממש ילדה טובה טובה.

פתאום נופחת עליי עם יציאות כ"כ מפחידות,שאני מאמינה לה-את סיעודית,זה טראומה לילדים שלך ועוד...

אח"כ עובר לה ,חוזרת להתנהג יפה.

ואני נשארת עם המילים והפחד שאני עושה לכולם צלקות...


ואשכנזים אין מה לאכול לא בארוחה מבושלת...

עכשיו היא מתוקה ומכינה לי ארוחת לילה כי אני מתה מרעב...לא יודעת איך להתנהל עם הקצוות האלו שלה...

הכוונה-נופלת עליימחכה עד מאוד
כבר לא יודעת למה לצפות 
היא מתבגרת. הקצוות זה נורמאלייעל...

אל תיבהלי ממה שהיא אומרת.

תעשי את השתדלותך, בכלים ובכוחות שלך.

ואל תדאגי, להרבה יש תקופות כאלו והילדים גדלים בסדר גמור, לא צריך לקחת ללב כל משפט שלה

הי, קודם כל חיבוקאוזן הפיל

נשמע שאת מתמודדת עם הרבה.

רק מילה לגבי המתבגרת

זה שלב שבו קצת חוזרים להיות ילדים בני 3

לכן ההתנהגות הקיצונית

לכן המילים הלא רלוונטיות בעליל

אני לא אומרת לך מה לעשות

רק נותנת מבט חדש כדי שלא תתערערי

כמו שלא תתרגשי מילדה בת 3 שתגיד "אמא את פויה"

ככה דיבורים של ילדה בת 13 לא אמורים לרגש אותך

אפילו שהיא נראית כל כך חכמה ומבינה, בוגרת ורגישה, גדולה וגבוהה

ברגעים האלה היא שוב בת 3 ואת אמא שלה

כי היא בגיל ההתבגרות...מתואמת
וזה מקסים שיש לה את הרגעים הטובים! תנצרי אותם, ותשתדלי לשכוח את אלה הרעים, שנובעים נטו מההתבגרות ולא מהאופי הבסיסי שלה...
את לא עושה להם צלקות ...אורי8
הבת שלך בגיל ההתבגרות. נורמלי בגיל הזה שיש ביקורת על ההורים ואומרים אותה לפעמים בצורה לא נעימה ופוגעת.גם אני היתי לפעמים מתבגרת כזו , זוכרת כמה דברים והעאות שאמרתי לאמא שלי. וגם אחת מבנותי אמרה לי גברים ממש'דומים למה שהבת שלך אמרה. היא גדלה כבר מאז ןהיא הרבה יותר מתונה היום בגיל 20. כיתה ט זה הזמן הכי קשה בכיל ההתבגרות לפי דעתי, בערך בכיתה יא- יב , הם מתמתנים . מצחעה לך לא לקחת ללב את האמירות שלה, זה קשה ממש, אני ממש בעבודה עם עצמי על זה. לפעמים אמירות של מתבגרים יכולות להוריד אותי ממש. זה משתפר בינתיים ממתבגר למתבגר( מקווה). כן חושבת שכדטי לומר לה שזה ממש לא נעים לך, ופוגע. זו הדרך שלה ללמטד שלמילים שלה יש כח וללמוד להיות יותר רגישה. כן להסביר לה שזו תקופה זמנית וככה זה בתחילת הריון, ושזה בסדר שלפעמים יש תקופה שלאמא קשה יותר, הכוחות יחזרו. בסוף דרכך היא לומדת להיות אשה וזה חשוב ממש'שהיא תלמד שאמא היא לא סופר וומן. ולפעמים מותר שלא יהיה לה כח. ושהבית לא יתנהל מושלם. היא בביקואת כלפייך כי היא בונה את עצמה עכדיו ובדמיון שלה הבית צריך להתנהל מושלם. לצאת עם הדמיון הזה לחיים זה מתכון להרבה כאב לב . דוקא זה שאת מרשה לעצמך להיות חלשה ולהעזר ושזה בסדר שיש תקופות שהבית לא מתנהל 100. ככל שאת בסדר עם זה ומצליחה גם לתת לה יחס ולראות אותה( להעריך את מה שהיא כן עושה, לדבר איתה ולהתענין בה, גם כשאת נחה) . את נותנת לה דוגמאהדל אמא שמותר לה להיות גם בתקופה חלשה וזה בסדר ויעבור בעזרת ה" . בטווח ארוך זה בונה מודל מציאותי יותר של חיים. זם אם על פני השטח היא בביקורת על זה עכשיו. 
התפיסה שליoo

שתקשורת הורה ילד

באחריות ההורה באחוזים גבוהים


בניגוד לתקשורת של 2 מבוגרים

בה יש ציפייה וצורך מהצד השני


תקשורת הורה ילד צריכה להיות מבוססת על הבנה של ההורה

שהוא לא בלבל של הילד

שהילד לא צריך לספק צורך ולא כדאי לתלות ציפיות


לכן כשילדה אומרת משהו שלילי

אין מה לקחת אותו מספיק ברצינות כדי להיפגע ממנו

אלא להבין את הצד שלה


גם אצלי היו בעבר אמירות דומות

ובצדק

עם השנים אני הפחתתי עשייה בבית וזה הביא שאלות/ טענות מצד הילדים

אז הייתי עונה בסתמיות

נכון אני לא עושה/ אין לי כוח/ לא בא לי

לא ראיתי בזה טענה שצריכה התייחסות

זכותם לתהות ולרצות

וזכותי לבחור לעשות אחרת

אם כי אף פעם לא בקשתי מהם לעשות במקומי


אם הילדה צריכה לעבוד לעשות עבודה שהיא מצפה שההורה יעשה

היא גם קצת צודקת


אולי זה מעצבן שילדה אומרת משהו צודק וגורמת לתחושה של חוסר אונים

זה לא אומר שהיא לא בסדר

זה אומר שיש מצב מורכב

והיא אומרת את אשר על ליבה כמו שילדים/ מתבגרים (ולפעמים גם מבוגרים) אומרים


(ולרצות 2 ילדים זה טוב

לא בגלל מספר כלשהו

אלא

יכולת לגבש דעה ולרצות בגיל צעיר

זה דבר מעולה)

לגבי הברזלעם ישראל חי🇮🇱

תנסי את האבקה של אלטמן

לי אישית זה עשה הכי פחות תופעות משאר התוספים


לגבי האוכל גם לי המצות עושות בלגן שלם ... 😪 גם מחפשת מה להכין בלי מצות

לגבי בתךעם ישראל חי🇮🇱

חיבוק❤️

לא פשוט

אבל כמו שאומרים

שהיא תהיה אמא רק אז תבין כמה זה לא פשוט

ותתפחי לעצמך על השכם !! על כל דבר את עושה למען הבית והמשפחה

זה לא מובן מאליו במציאות המטורללת הזאת..!

תנסי לדבר לליבה ולדבר אליה כנו מבוגר

להסביר לה את הקושי שלך מנקודת מבטך

בלי צעקות וכעס

תני לה כמה ימים

לפעמים השתיקה זה הדבר הכי חכם לעשות

וזה גורם לצד השני לערער .

בשוט'

מזדהה ממשעוד מעט פסח

גם למתבגרת שלי יש אמירות דומות (פתחתי על זה שרשור בפורום אמ''ה, מאמינה שהוא עוד בעמוד הראשון).

עוזר לי לזכור שזה 'בורח' לה. זה לא היא- זה הגיל. וכמו שאני לא מתרגשת כשלבן ה-3 בורח פיפי, ככה לא צריך להתרגש ממה שהיא אומרת. ואולי זו השוואה מעליבה, אבל לי זה עוזר להחליק ולא לקחת ללב.


האמת שמאז השרשור שם שמתי לב שאני לוקחת כמובן מאליו את המעט שהיא עושה בבית. והחלטתי להעצים את מה שהיא כן עושה.

ביום שישי היא שטפה כלים. אז נכון שזה היה הדבר היחיד שהיא עשתה- אבל החמאתי לה על זה ממש, שהם יצאו נקיים, ואיך היא הצליחה לארגן אותם במתקן ייבוש של פסח...

ואז אחרי הדלקת נרות היא הציעה לקחת איתה את הקטן לתפילה כדי שאוכל לנוח.


אז אולי גם היא מבקשת פה משהו, שהוא לאו דווקא אמא מתפקדת במשרה מלאה. אולי היא צריכה שתראי יותר את מה שהיא כן עושה, אולי היא רוצה שתקדישי לה זמן למרות העייפות, אולי היא פשוט דואגת לך וככה זה יוצא לה (במיוחד אם היא לא יודעת על ההריון). לפי האמירה על השני ילדים- אולי אפילו היא שואלת את עצמה איך היא תסתדר כשהיא תהיה בהריון, זה כבר יכול להתחיל להדאיג בגילאים הללו...


בקיצור, תנסי לשמוע בין המילים, ולספק את הצורך המהותי שלה גם בלי לקום מהספה.

תודה לכולם, ממש עזרתן,זה יותר עמוק..מחכה עד מאוד

להבין שככה זה גיל ההתבגרות....אני חושבת שאני נופלת ממש שהיא יוצאת עליי כי אני בעצמי מרגישה גרועה.

אז בעצם היא באה לקרקע רעועה לכתחילה ורק נשאר לה להדליק לי את האור לכאורה...

ומראה לי מה שאני חושבת על עצמי.

שאני מרגישה לא בסדר.

שאני חלשה,שאין לי כח לסדר את הבית,לשמור עליו נקי,להיות אמא רגועה....

כאילו מעצמי אני מרגישה לא בסדר על התפקוד שלי...

אז להיות מולה ברוגע אני צריכה קודם להיות חזקה בבפנים שלי ואני לא יודעת איך לעשות זאת..

זו יכולת מדהימה של ילדיםעוד מעט פסח

תמיד לזהות את נקודות התורפה של ההורים וללחוץ דווקא עליהן (קראתי פעם מחקר שהתדר של הבכי של התינוק מתאים לחדר ספציפי שהכי יפעיל את ההורה הספציפי שלו).

וזה מה שכל כך מגדל אותנו בהורות...


ואני חושבת שעצם המודעות שלך היא כבר צעד ענק בכיוון. כי באמת את עושה כרגע את הדבר הכי גדול בעולם (מגדלת בתוכך חיים). ובאמת מותר לך להיות חלשה ופחות מתפקדת.

וכל כך קשה לנו כנשים להצליח לאהוב את עצמנו גם כשאנחנו ''לא עושות כלום''.

אבל את מדהימה, אלופה ואהובה מעצם היותך. לא צריכה לעשות כלום כדי להיות זכאית לזה.

זה לא להיות חזקה מבפניםoo

אלא לקבל את עצמך גם כשאת חלשה ולא מתפקדת

זה בסדר לא לתפקד

זה לא מהות חיינו

להפך

מהות החיים

זה להיות שלמים עם עצמנו

גם ברגעים חלשים

לגמרי נכון זה באמת העבודה שלנו תמיד- להיות מדויקותפה משתמש/ת

כשאנחנו בטוחות בעצמינו אז האמירות בחוץ לא מסעירות אותנו

ואז את יכולה לעמוד מולן בשוויון נפש יותר ולא להתערבב

לזהות מה היא צריכה לשמוע

ולא לדבר מהבטן ומהפגיעות

ולא להצטדק מולה.את לא צריכה בכלל להכנס לעמדה ולשדר לה עלבון

זה לא בריא לשתיכן

אני מסכימה איתך שזה יותר עמוק מלהבין שזהממתקית

גיל ההתבגרות.
אני לא הייתי נותנת לבת שלי לדבר אלי בכזו צורה, כמובן נותנת לה מקום לבטא רגש, ומחשבות אבל לא בדרך מזלזלת כלפי אמא ובחוסר כבוד, בפרט שזה פוגע בך ונותן בך תחושות לא טובות.

מה זה אומר לא הייתי נותנת?מחכה עד מאוד

אני מעמידה לה גבולות.

אומרת-תדברי בכבוד או לא ככה מדברים.

מרגישה שזה סיסמא שהרבה מדברים עליה

לתת מקום לרגש,אבל לא לדבר בחוצפה.

יש מתכון כזה ?

אשמח לשמוע.


אבל מה היית עושה?

לכי מהבית?

מרשה לעצמי לענות רגעהמקורית

הרבה פעמים גם אצל מבוגרים יש האשמה  והשלכה החוצה כשמרגישים תסכול במקום להתרכז במה שאנחנו מרגישים בעצם

ולכן הנכון הוא להסביר לה את זה

שתדבר על מה היא מרגישה במקום להאשים אותך

לדוגמה - אני מרגישה חוסר אונים כשאת שוכבת ככה ונראית חולה כל היום

את חסרה לי/ האוכל שלך חסר לי/ אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד פה בבלאגן


סביר להניח שזה מה שהיא באמת מרגישה אבל לא יודעת לבטא

כמה דבריםפה משתמש/ת

א. לגבי הברזל ממליצה על ברזל עדין של סולגאר- זה לא עושה בכלל תופעות לוואי ולי כן עזר. ויש גם עוד תוספים טבעיים שנותנים כח

גם לאכול תזונה נכונה לחיוזק ברזל עוזר..


 

ב. לגבי הבת המתבגרת- היא יודעת על ההריון?

וגם אם לא..אני היתי לוקחת אותה במזן רגוע לשיחה..

מסבירה לה שאת מבינה שבתור ילדה יש לה כל מיני מסקנות ורגשות סביב מה שקורה בבית

משתפת שיש דברים שקל לחשוב כשאת מחוץ לסיטואציה..ושיש דברים שלומדים ומבינים אותם מתוך הנסיון חיים.. שקל לחשוב שאנחנו הכי חכמים ויודעים הכל יותר טוב מההורים אבל שתקח בחשבון שלא הכל היא יודעת..ולא הכל כזה קל כמו שנדמה לה..

ושמותר לה לגבש דעות עצמאיות ושונות..אבל שאדם בוגר לומד לא לומר כל דעה שיש לו בקול רם..לא כביקורת..קל להשמיע ביקורת אבל צריך גם רגישות לחשוב האם הז מועיל או רק פוגע ומחליש

היתי מזמינה אותה בכיף לשתף בתחוושת ןבשאלות- אמא אני רןאה שאת חלשה ובלי כח ושהכל מרגי ש לך קשה זה גורם לי לחשוב שלא כדאי להביא הרבה ילדים.. מה את אומרת

ולפתח שיחה סביב זה

ולא לומר בהתרסה כל דבר..


 

תלוי איך את מכירה אותה ומה נשמע ומה לא..אבל כן שיחה בוגרת שמזמינה אותה לגדול לא רק בדעתנות אלא גם ברגישות

 

אני חושבת שדבר ראשון את צריכה להחמיא ולהריע לעצמךממתקית

מול הבת שלך!!!
בפירוט...
אפילו בדברים הקטנים ביותר
את לא צריכה להיפגע מביתך וכדאי שתשקפי לה בהתאמה מה דבריה מחוללים אצלך, וכמה צער זה מקנה לך, בנוסף להעצמה ןהערכה שתראי לבת שלך על העזרה.
אני עם הריונות קשים של היפרמאזיס- חוסר תפקוד מוחלט לכמה חודשים בתחילת כל הריון.
בעלי לא נתן למתבגרות בבית לדבר אליי בזלזול ובמילים של כל היום את ישנה, לא מתפקדת וכו..
תמיד דאג לפאר ולרומם, כמובן שיחס מזלזל כלפי אמא לא התקבל, ולאחר שיח גם לא המשיך. 
אני לא הייתי מוכנה שהבת שלי תדבר אליי ככה, כמובן תעשי את מה שנכון לך.

כמה דברים:תהילה 4אחרונה

א. לגבי אוכל. היית ממליצה על שייקים, מרק ירקות וכאלה. אפשר להכין כמות גדולה ואז לאכול כל פעם קצת.

ב. לגבי הבת שלך. אני חושבת שאץ צריכה לתת מיסגור: היא מתבגרת והביטויים שלה בעיקר מצחיקים. ומצד שני- את בהריון ורמת ההורמונים משפיעה על הרגישות הגבוהה שלך. ולכן זה עוד יותר פוגע. הייתי מתעלמת מהאירוע ומתייחסת לזמנים הטובים שלה.


מאחלת לך לצלוח בשלום את הימין האלה.

אין לי איפה לפרוקאנוונימית1

חזרנו משבת אצל חמותי.


אני מרגישה שאני פשוט מתפוצצת מבפנים.

אין לי יכולת לשתף אף אחד באמת.

חברות- לא שייך בכלל.

אמא שלי- לא באמת נעים.

את בעלי המתוק- למרות שהוא כל כך מבין, מסכים ומכיל, יש גבול כמה אני יכולה לשתף. אלה ההורים שלו.


אבל שנים על גבי שנים של מטענים, פערי מנטליות קיצוניים. אני יודעת בשכל שהן אנשים טובים אבל אני פשוט סובלת להיות איתם. מכל מיני סיבות.


כשנגמרת שבת אצלם אני מרגישה שהחמצן נגמר איתה.

פשוט יושבת בשירותים שלי עכשיו ובוכה כי אין לי איפה לפרוקקקקק

לי יש חברה אחתמתיכון ועד מעון

שלה אני פורקת הכל, פחות שייך לפעמים מול הבעל ואני חייבת לשתף, החברה הזו לא מכירה בכלל את הנפשות הפועלות אז מרגיש לי שזה פחות גרוע.

לפעמים אני פשוט חייבת כדי לא להתפוצץ

לחברה אני לא מרגישה בנוח מחשש שיום אחדאנוונימית1

היא תפגוש את חמותי או משהו...

כלומר אם מארחים אצלנו אז היא יכולה לפגוש את השכנות שלי.

וחברות טובות ממעגלים אחרים מכירות אותה...


אבל שמחה שמצאת לעצמך כתובת🩷

תפרקי קודם כל לתוך עצמךמדברה כעדן.

יומן, אולי פה...

הפריקה היא חשובה ממש ממש

לתת לעצמך להרגיש הכל...


ואז לחשןב איך את מתקדמת... לי זה עזר לפני כמה ימים... ואז חשבתי עם עצמי איך אני מתקדמת עם הרגשות שלי...

(בנושא אחר) 

אפילו פה יש לי טיפה היסוס.אנוונימית1

זה לא נעים לי לכתוב שאני לא סובלת את חמותי.

אבל זה המצב.


 

ומכיוון שאני יכולה רק לשנות את עצמי, אני מתוסכלת מזה שאני לא מצליחה להתקדם.

מנסה להיות בעין טובה. מנסה ללמד זכות.


 

אבל אפילו בלי קשר לדברים המורכבים ומטענים שיושבים שם שנים....


 

בכללי אני שונאת ליסוע אליהם. לא נוח שם בכלל, לא נקי, האוכל על הפנים, וגם.... זה קצת הזוי לומר- חמותי פשוט מריחה נורא. אני לא חושבת שהיא שמה דאודורנט מימיה. ואני סופר רגישה לריחות. היא אמרה פעם לגיסתי "אני לא מזיעה אז לא צריך לכבס את הבגדים שלי".

חברות- היא לא מכבסת את הבגדים שלה!!

ואתן לא מבינות כמה קשה לי לחבק אותה לפני שבת ואחרי. אני לפעמים יוצאת כדי לנשום אוויר כי רק להיות לידה זה טו מאצ' לעיתים.

בשבתות קיץ- ה' ירחם כי הם גם לא בקטע של מזגן.


 

וואי תקשיבו בחיים לא חשבתי שאני אכתוב את הדברים האלה

אוי, ממש קשה ריבוזום
אין לי מה לומר, רק שברור שקשה לך ושאת צריכה לפרוק אחרי ביקור שם. רק מה שפירית זה מספיק בשביל התגובה שלך, יחד עם עוד מורכבות ופערים מנטליים בכלל... תבכי ותשחררי לגמרי. למה את מרגישה לא בסדר? את ממש מובנת וזה באמת קשה, זה לא אומר שמשהו בך לא טוב!  
תודה על החיבוק♥️ אני חושבתאנוונימית1

שהקושי נובע מכל מיני דברים.


 

א. איך הגעתי למצב שאני לא סובלת בן אדם ככה? ועוד משפחה? לפעמים יוצאים ממני רגשות מפלצתיים על כל דבר שזז בהקשר של חמותי


 

ב. הניפוץ חלום. תמיד חלמתי שחמותי תהיה חמות כמו אמא שלי... זורמת, כייפית, שיח פתוח ומחכים. אין את הדברים האלה בשוםםםם צורה. אין לה חוש הומור, אין לה אינטליגנציה רגשית בכלל- למשל היא לא מבינה את כל השיח הזה של תיקוף רגשות. אז כשהילדה שלי נופלת ובוכה ואני אומרת "אוי מתוקה שלי זה באמת כאב" אז היא אומרת "לא לא, לא קרה שום דבר".

או שבכללי בעלי אמר שאין עניין להסביר לה שנפגעתי או שהוא נפגע כי היא לא מסוגלת לדבר על רגשות. השיח איתה מאוד שטחי כזה.. אז מתוך נימוס אני מפתחת איתה שיחה אבל אי אפשר לנהל איתה שיחות אינטלגנטיות או משהו כי היא לא מבינה (היא גם אומרת את זה). אז זה יכול להיות מאוד מעייף לקשקש סמול טוק שבת שלימה. ב"ה יש גיסים וגיסות מהממים שאפשר לדבר נורמאלי איתם

 

ג. הם באמת בסופו של דבר אנשים טובים. אני מבינה את זה היטב בראש. וזה עצוב לי שאני לא מסוגלת לעשות סוויצ' בלב כי הם לא עושים שום דבר מרוע. אז למרות שקשה לי, אני לא מעוניינת לפגוע בהם

זה נשמעאיזמרגד1אחרונה

שהניפוץ חלום הוא החלק הכואב מבחינתך. שעוד לא השלמת עם זה שחמותך היא לא מה שחלמת.... כי סך הכל ממה שכתוב פה נשמע שהיא בנאדם טוב והכל, רק לא מה שחלמת עליו. אם תשלימי עם זה, אולי יהיה לך יותר קל.

ועוד משהו, יכול להיות שאת מעריכה אנשים לפי האינטליגנציה שלהם? ראיתי שהרבה פעמים לאנשים אינטליגנטים קשה להעריך אנשים שהם לא. אולי כדאי להתמקד בזה, למצוא את הדברים הטובים שיש בה (ובטוח יש אם היא גידלה את בעלך) ולמצוא מה בה ראוי להערכה.

גלויה

וואוו...

חיבוק לך.

אולי פסיכולוגית?נעמי28
בכנות, זה עוד יותר יבאס אותי להוציאאנוונימית1
ג'ובות בגללה...

במיוחד שאחד הדברים שנפגענו ממנה זה שהיא לא מעוניינת לעזור לנו כלכלית לעומת האחיות של בעלי כי הם בונים על ההורים שלי לעזור לנו.


ונכוןןןןן שהם לא חייבים לנו כלום כלום כלום. ואפשר לזרוק עליי עגבניות שאני חצופה וכפויית טובה וכו


אבל בואו, אפשר גם להבין למה זה יכול להעליב היחס המבדיל הזה

נשמע טעון ומציף. מה עם לפרוק לצ'אט? אני עושה את זהאביגיל ##

הרבה

מתלבטת אם זה נחשב לשון הרע 🤔🤪אביגיל ##
חחחחחחחחחאנוונימית1
אוף זה כואב 🫂אוזן הפיל

אני שומעת ממה שאת כותבת שאת קצת דומה לי

מרגישה רגשות קשים, אבל הראש רציונלי ופרופורציונאלי, ולא "מאשר" את הרגשות.

והפער הזה קשה מאד, הוא גורם לנו להרגיש משוגעות, כח למה אני יודעת א ומרגישה ב, אני לא רוצה להרגיש ב. זה לא הגיוני להרגיש ככה, זה לא פיר להרגיש ככה.


אז אני כאן כדי לומר לך שאני מבינה, ומשהו שלמדתי זה שאין רגשות "רעים", רגשות נועדו שירגישו אותם. מותר וכדאי לשבת בתוכם, כן, גם אם זה לא נעים.

וכמו שאת בתור אמא מדהימה שמתקפת את הרגשות של הילדים שלך כמו שכתבת, תהיי קצת אמא לילדה שבתוכך ותתקפי גם את הרגשות שלה.


ואת יכולה לכתוב מכתב לחמותך, שלעולם לא תשלחי,  והוא יהיה קשה וכואב ואחכ תזרקי אותו. ואת יכולה גם לכתוב מכתב לעצמך - החמות העתידית,  שבו תספרי לעצמך איזה חמות את הולכת להיות

וואו איזו מהממת את. כתבת כל כך אמפתיאנוונימית1

ומחזק...

תודה רבה רבה!!

מרגישה שאת מבינה בול. ואיזה רעיון מקסים לכתוב לעצמי איזו חמות אהיה... זה ממש לנתב את המחשבות למשהו חיובי ובונה.

מעריכה מאוד!!

באהבה❤️אוזן הפיל
לפעמים אפילו לכתוב לעצמך או בפורום למשלים...

 משחרר את הצורך לפרוק, עצם הכתיבה היא הפריקה.

 

קרה לי שכתבתי דברים בפורום ועצם הכתיבה כבר הקלה עלי, שלא הזדקקתי לתגובות בכלל

ויש לי מחברת שאני כותבת דברים, בכלל תובנות מחשבות,ף לעשות לעצמי סדר בראש. שמחה שבעלי לא יכול לקרוא את הכתב שלי חחח

נכון♥️אנוונימית1
בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

יש לי תור לרופא נשים לאחרי פסח, לבירור לגבי מחזורים קצרים מידי.

אני רוצה להגיע אליו כבר עם תוצאות של פרופיל הורמונלי, כדי לחסוך זמן.

היום התחיל דימום, זאת אומרת שאני אמורה לעשות מחר בדיקת דם, כי אחר כך ערב חג וחג.

אבל אני לא מוצאת שום מקום עם תור למחר. חוץ ממקומות רחוקים ממני.


מישהי יודעת איפה יש אפשרות לעשות מחר בדיקת דם?

בתקופת חולים מאוחדת, באזור מעלה אדומים או ירושלים.


אם לא, יעזור אם אני יעשה ביום חמישי, או שכבר מאוחר מידי?


בכל מקרה, אני כרגע גם מחכה שהרופא יתן לי הפניה.

תתקשרי למרפאה שלך ותבקשי שיכניסו אותך בין התוריםרוני 1234
במרפאה שלי אין בכלל בדיקות דם בחול המועדאנונימית בהו"ל

וגם במרפאות אחרות שבדקתי באפליקציה.


 

כרגע אני מחפשת מקום שפתוח מחר לבדיקות דם.

אם אני אמצא מקום כזה, אני אנסה להתקשר ולבדוק אם אפשר להכנס בלי תור.


 

עונה גם ל@יראת גאולה

לי האחות אמרה פעםיראת גאולה

שלבדיקת פרופיל הורמונלי, לבוא גם בלי תור, ולדפוק אצל האחות לומר שאני צריכה פרופיל הורמונלי ואין לי תור.

פעם אחרת הייתי עם ילד שקיבל הנחיה במיון להגיע לביקורת בעוד שלושה ימים, כשהתקשרתי למזכירה במרפאה היא נתנה לנו תור בין התורים.

כשתהיה לך הפניה, נראה לי שכדאי להתקשר למזכירה ולומר לה, והיא תיתן לך תור נוסף, יש לה אפשרות כזו.

תגיעי בלי תורכחל

ותבקשי שיכניסו, חושבת שיבינו שזאת בדיקה שיש לה מועד מסויים שלא מתחשב התורים🤷🏻‍♀️

אצלנו בכל אופן מכניסים גם בלי תור מראש

מוציאים פתק במזכירות

מדייקת את השאלהאנונימית בהו"ל

אני מחפשת מקום שיש בו מחר בדיקות דם.

גם אם אין תור פנוי.


התקשרתי גם למוקד של הקופה, מצאו לי רק בבית שמש ובמודיעין עלית.

הגיוני שבכל ירושלים אין שום מעבדה שעובדת בחול המועד?

תתקשרי למרפאות גדולות דל מאוחדתכובע לבןאחרונה
ותשאלי אותם ישירות
מרגישים שעשינו טעות חמורהאנונימית בהו"ל

מרוב עומס מטורף בחיים,סגרנו את הבית ומתארחים אצל ההורים

של בעלי

אנחנו בדירה,לא טוב לנו בשום צורה.

רק הקטע של הבישולים שירד ממני מקל אבל מכל הצדדים

קשוח לנו ממש ממש ממש

אנחנו עם קטנטנים ותינוק קטן ולא נחים לשנייה

רק עסוקים בללכת ולחזור כל החג כי הדירה רחוקה ממש

אחרי שחמותי אמרה שהדירה קרובה

צריכים לעלות ולרדת מיליון מדרגות

רק רוצים הביתההההההה

והקש ששבר את גב הגמל שמוצאי שבת מנסים לקלח את כולם ואין מים חמים

גם אחרי שהדלקנו דוד 😭 זה נשמע שטותי אבל זה כל כך עצבן אותנו

בעלי הדירה בחול ולא עונים לנו ואפילו אני שלא יכולה בלי מקלחת חמה

במוצש לא התקלחתי וזה שובר אותי מאוד!!! כי הייתה שבת קשוחה !!!!

בכיתי כל הבוקר רק מהתסכול שבקושי נחיםם,כאבי רגליים מהליכות בלתי פוסקות

ואין לא יכולים אפילו לחזור הביתה כי מכרנו את הבית ותקועים כאן עד אחרי החג

תלויים בחמותי באוכל בהכללללל שוב הולכים חוזרים כמו פורפורות אוףףףףףף

וזה משפיע על המצב רוח שלנו קשות ואז כמובן על הילדים

לא יודעת כבר מה לעשות

נשמע כמו סיוט!כורסא ירוקה

תקשיבי אין דבר כזה מכרנו את הבית.

לא מוכרים בית, מוכרים חמץ.

מכרתם את החמץ בבית, הבית עדיין שלכם ואפשר להכנס אליו.

החמץ לא ברשותכם ולכן אפשר לראות אותו.

המטבח לא מוכשר, אבל אפשר שאחד מכם יסע לבית יארגן יסדר (מה שאסור זה כזית חמץ. אפשר להגיע לזה בסידור נורמטיבי של בית. להתמקד בצעצועים), יכסה ויכניס את החמץ, יסגור את הארונות מטבח, יכשיר את השיש והכיורים, ותהיו שם ותאכלו אוכל לא מבושל או שתקנו טוסטר אובן/כיריים חשמליות וכלים זולים לעכשיו.

לא להיט לא לכתחילה אבל זה כבר לא שלב בחיים שהגיוני לעבור מה שאת מתארת שאתם עוברים

אםנחזור הביתה אחרי שילמנו ימבה כסףאנונימית בהו"ל

מראש זה יהיה מבאס נורא,אין סיכוי שבעלי יעשה את כל מה שכתבת

במיוחד אחרי התשלום.....

אבל תודה על העצות הן מעולות!

אני ממש מבינה את התסכול...כורסא ירוקה

זה באמת מחיר גבוה שמרגיש כמו "אכל ושילם". לי אישית נרגיש שלהישאר זה "אכל, לקה ושילם" אז אם חוזרים לפחות חוסכים את המלקות.. אבל כל אחד מרגיש אחרת וזה מובן.

אם אתם נשארים הייתי דואגת ביומים וחצי של חוהמ גם שיהיה אוכל בדירה וגם לצאת לפעילויות כמה שיותר. אפילו ברמת הקניון עם גימבורי - הם משחקים, ואז נחים באיזו פינה ואוכלים משהו שהבאתם ואז מסתובבים בחנויות ואז אוכלים עוד קצת, וחוזרים אחהצ לחמותך לארוחת ערב ומקלחות ולדירה לשינה.

בערב חג לבוא להתקלח לפני החג להישאר עד אחרי הארוחה.

ובחג להגיע בבוקר ולהישאר שם עד ההבדלה.


מבאס מאד אבל אי אפשר לרוץ הלוך חזור כל הזמן 

מסכימה. וגם - אם אתם לא חוזרים תבקשוהמקורית
להתקלח אצלה. היא תסרב?
מה שלי עוזר במקרים כאלו זה שינוי תודעהמקרמה

אין דבר שיותר מערער אותי מחוסר שליטה

להרגיש שהחיים מושכים אותי ואני במרתון אחריהם


אני מגיעה ממש לשפל (אני אלופה ברחמים עצמאים)

ואז מבינה שמפה אני חייבת להרים את עצמי

המציאות היא אותה מציאות

ההסתכלות היא שונה


את אומרת שאין סיכוי לחזור

אז זאת בחירה

כי האופציה קיימת

ואתם בוחרים שבמציאות הזאת עדיף להישאר

מהמקום הזה שאת שולטת ובוחרת

תשאבי כוחות לעוד בחירות


מנסה לחשוב איתך בקול מה יכול לעזור


אם אני מבינה נכון הדבר שיעשה לך הכי טוב זה מקלחות

יש שם אמבטיה?

אפשר למלא מיחם ולמלא את האמבטיה ולהתקלח?

(ד.א. אני קילחתי ככה 3 ילדים כי הדוד אצל חמותי לא חימם פתאום...)


אם את ממש יצירתית- אפשר ללכת לחנות קמפינג לקנות שק מקלחת שטח ולמלא אותו מים מהקומקום... זה מספיק למלחת קצרה.


ללבוש כולם פיגמות נקיות

ולעשות יום רגוע בדירה

שבעלך ילך לעשות טייק טווי מחמותך

או שתכינו פיקניק פשוט בדירה


פסטרמה, מצות

קופסת שימורי חמוצים (ואחרי שמרוקנים אותה להשתמש בה לבשל ביצים קשות)



קודם כל חיבוק!!גלויה

נשמע באמת ממש לא קל. תודה ששיתפת בפורום!

עצות שחושבת עכשיו -

מה עם אוכל קנוי? לארוחת בוקר/ערב

אפשר לקנות חבילת מצות, ממרחים, שימורים, מוצרי חלב וכלים חד"פ. זה מתאים?

(מניסיון של כמה שנים שנסענו לליל הסדר

וניקינו את המטבח בלי להכשיר, ואכלנו ככה בוקר/ערב והיה סבבה.

לצהרים אפשר פסטרמה וקטשופ....


ואולי אתם יכולים לצאת לפיקניק/טיול קטן/גן משחקים נחמד?


ולגבי הכותרת

שוב חיבוק גדול!

נשמע שכן עשיתם החלטה נכונה - לסגור את הבית בגלל שלא היה זמן וכח להכשיר.

אל תאכלי את עצמך על זה.

עכשיו חשוב שתשמרי אנרגיה.

אולי אפשר להתקלח אצל חמותך?

כל העניין שחמותי בקטע שנלך ונחזוראנונימית בהו"ל
אין לה כוח שנשב וזה מה שדופק...
אנחנו גם עושים את זהיראת גאולה

אבל הולכים רק פעם אחת בבוקר ופעם אחת בערב, ואולי מחר יקפיצו אותנו ברכב או שניקח מונית לכיוון אחד.

אפשרי אצלכם להישאר אצל חמותך יום שלם?

אנחנו כן מתקלחים בדירה, אבל אם היה צריך הייתי לוקחת שקית או תיק עם כמה בגדים ומתקלחים אצלה. לילדים אני גם ככה לוקחת בתיק עגלה טיטולים ובגדי החלפה.

בדירה יש לנו קצת מאכלים שלא דורשים הכנה וכלים כדי לאכול בבוקר כזה עד שזזים, או אם בעלי יקום מוקדם לתפילה ונהיה רעבים עד שיחזור. ושאר היום אוכלים אצלה אבל בלי לחזור באמצע לדירה.

העניין הטובoo

בטעויות

שהן מקור הלמידה הכי טוב שיש

לכן גם טעות עם מחיר גבוה יכולה להיות שווה אם מפיקים ממנה לקחים ולומדים לעתיד


ספציפית למה שכתבת

אוכל

אפשר לאכול לא מבושל קנוי מחנות ארוחה אחת או אפילו שתיים

אפשר להביא אליכם אוכל ולחסוך הליכה


מקלחת

יחסית חם היום

אפשר להתקלח במים קרים עד שהעניין הזה יסתדר 

^^^רקלתשוהנאחרונה
ומוסיפה, תיקנו אוכל ותצאו עם הילדים. נעים בחוץ. ככה גם תהיו לבד וגם הילדים יתעסקו.  תנשמו קצת.
תנסו לעשות לימונדה מהלימון...אוהבת את השבת

לקנות אמגזית וסיר ועוד דברים לארוחות בדירה. להיות מהספייס.

מקלחת לך אצל חמותך

הילדים יהיו בסדר בלי להתקלח כמה ימים


לקנות משחק או שניים ודפים וטושים לילדים.

לנסוע להינות עם הילדים בכל מיני מקומות


לא עשיתם כוחות

שמרתם על הכוחות ולא נקרעתם על הבית עכשיו תהנו מזה כמה שאפשר

זה קשה אבל לנסות לחשוב מחוץ לקופסה כל הזמן...

אני שומאת את החג הזהנפש חיה.
מזל שאין ממנו הרבה
🫂🫂🫂רקאני

האמת שהרגשתי ככה לפני החג

ודאגתי לעצמי לכמה שיותר דברים שאני אוהבת שימתיקו לי אותו

ועכשיו ממש בסדר לי ברוך ה'

ברוגע

אני גם חשבתי ככה בהתחלהנפש חיה.אחרונה

אבל עם בעל שלא מזיז תצמו ולא עוזר (לקנות נחשב? נגיד.)

זה מעצבן

וזה לא חג בכלל

לכבס לו

לתלות

לבשל/ לטגן


 

+ מריבה לפני החג שלא יצאתי ממנה

כי נפגעתי ממש

ואני לא רוצה לפתוח את זה עכשיו. אין מצב. 

משלוחים מנקסט הגיעו למישהי? כדאי להזמין כעת בגדי,שגרה ברוכה
קיץ או לא? 
לנו הגיע תוך שבועיים שלושהתוהה לעצמי
מה???אוזן הפיל
אז רק שלי תקוע עוד מפורים?? באמת מגיעים משלוחים? סתם נמנעתי
גם שלי תקוע לגמריאמא לאוצר❤
ושמעתי על עוד מלא..😬
רק מנקסט הגיע לנותוהה לעצמי

אבל מבינה שהיה לנו מזל..

מעניין שבכלל אפשר להזמין...מתואמת
נכנסתי לאתר של אמזון, ועל כל הפריטים שם כתוב שאי אפשר להזמין לאזורנו
אני הזמנתי ב-15/03Doughnut
רק ב-30/03 הגיע לארץ, בינתיים מאז עדיין במכס. הכל לוקח יותר זמן מתמיד...
תודה לכולן,שגרה ברוכהאחרונה
תינוקת בת חצי שנה כמעטחולמת להצליח

יונקת ובימים האחרונים מרגישה שממש נושכת אותי בהנקה, הגיוני שיוצאות לה שיניים?

יש משהו שאפשר לשים שפחות יכאב לי?

מקפיצה, מישהי יודעת?חולמת להצליח
יכול להיות שאלה שינייםמתואמת

אומרים שאפשר לומר לתינוק שלא ינשך, ואם הוא נושך להצמיד את הראש שלו בחוזקה לשד וכך הוא ילמד לא לנשוך.

אפשר גם להיניק בפטמות סיליקון כדי שלא יכאב לך, אבל לא בטוח שהיא תסכים לינוק ככה...

יכול להיות שינייםאיזמרגד1
ויכול להיות שזה סתם הגיל, אצלי שני הילדים התחילו לנשוך סביבות הגיל הזה. מה שעזר לי היה כל פעם שנשכו לעצור מיד את ההנקה, ולחכות דקה לפני שמחזירים. כמה ימים והם למדו לא לנשוך...
תודה, זה קורה רק בצד אחדחולמת להצליח
יש אולי משחה שיכולה לעזור? כי זה ממש כואב
אז אולי יש לך שם פטרייה?מתואמת

בעיקרון דקטרין אורל ג'ל אמור לעזור לזה, אבל לא תמיד הוא מספיק חזק. בכל אופן, זו המשחה הטיפולית היחידה (למיטב ידיעתי) שלא צריך לשטוף לפני ההנקה.

את יכולה לנסות למרוח לנולין, שגם אותו לא צריך לשטוף.

אבל אם זה לא עובר, כדאי ללכת לרופאת המשפחה ולבקש משחה טיפולית (כמו דרמקובין), שאמנם צריך לשטוף לפני ההנקה אבל היא תהיה יעילה יותר.

תרגישי טוב❤️

תודהחולמת להצליחאחרונה

אולי יעניין אותך