איך מחליטים שזה הזמן לעוד אחד?תיתיל

הקטנה שלי בת שלושה חודשים (הדיון הוא לא על זה, זאת ההחלטה שלי להתחיל לחשוב על זה כלכך מהר ואני שמחה בה ובעלי ממש מתחיל לדבר על עוד אחד. עכשיו האמת שמאוד בא לי, אני ממש מקנאה בנשים בהריון ברחוב, כשאני רואה את הקטנה אני מפנטזת על עוד אחד כזה בקרוב, מחכה ללידה, להריון... מצד שני איך שאני מתחילה לחשוב על זה אני ישר נלחצת ונבהלת..אמאלה..עוד אחד??? הם יהיו צפופים ממש (אני די חיה בסרט כאילו לכו תדעו כמה זמן זה יקח מהרגע שאני אפסיק את הגלולות חחח) ואיך אני יקו בלילה עם עייפות של הריון ובחילות ואעעע. 

 

טוב זה די פריקה שהיא גם שאלה אבל עוד שאלה שעלתה לי בדרך, כמה זמן לוקח לגוף להתאפס אחרי גלולות? זה הרי לא יקרה ישר נכון?

זה ה' שמחליט, זה לא אנחנושִׁירָה

אם את באמת רוצה ואם את מניקה אז תפסיקי עם הגלולות וכשזה יבוא זה יבוא. הנקה מלאה הרבה פעמים מונעת ולא צריך גלולו. וכשכמות ההנקה תרד יהיה סיכוי להכנס.. בעז"ה (לא מניסיון)

אם את לא מניקה הגיוני יותר שזה יבוא חודש חודשיי אחרי הגלולות אבל גם אי אפשר לדעת זה באמת ה' קובע.

בקשר לצפיפות במרווחי גיל- בהתחלה זה באמת קשה ואינטנסיבי, אבל כשהם בני שלוש ושנתיים והלאה זה יכול להיות ממש כיף, כי הם מעסיקים את עצמם ביחד וחברים..

אני לא מניקה, זה באמת רק הגלולות...תיתיל


מוסיפהשִׁירָה

שגם עם כל החישובים שתעשו ותחליטו שמתאים או שלא, תינוק ממש יהיה רק תשעה חודשים אחרי. ככה שיש שיקולים שאי אפשר לדעת מה יהיו בעוד תשעה חודשים

צריך להשאיר משהו לקב"ה 😉בתי 123
בהחלט יכול לקרות מיד גם כן. ויכול לקחת זמן. אין לדעתמיואשת******
מצד אחד אני אומרת טוב אם זה יקח זמן אז אולי כדאי להפסיקתיתיל

מצד שני כאילו...אני יכולה להפסיק וזה יקרה תוך שניהחושב

אצלי לא לוקח לגוף "זמן להתאושש"באורות
גם אחרי תקופות מניעה ממושכות עם גלולות ישר אחרי אני מפסיקה יש ביוץ. ככה שאל תבני על זה שזה בהכרח יקח זמן.
לדעתיאמאשוני
כשיש בשלות נפשית, רגשית, פיזית, גופנית, כלכלית וכו' של כל בני המשפחה (אבא אמא ואחים)
כשיודעים שיש את היכולת הבסיסית להתמודד עם עוד הריון ולידה ואח נוסף ללא תלות בגורמים חיצוניים (כל אחת וההריונות שלה והאתגרים האחרים שיש לה בחיים)
מה הכוונה תלות בגורמים חיצוניים?תיתיל


משפחה מורחבת, קהילה, עמותותאמאשוני
כל אלה העזרה שלהם לא מובטחת ברמת וודאות גבוהה ולכן לא נכון לדעתי לסמוך עליהם בהחלטה כזאת.
מחריגה עזרה מהמדינה שמעוגנת בחוק ולא בהוראת שעה. (כלומר זה לדעתי כן בסדר לסמוך על זה)
אני מדברת על להסתדר ברמה בסיסית, כן?
לשמוע תינוק בוכה, לקום, להרים, לטפל בילדים האחרים...
אם נניח יש אמא עם בעיות גב ואסור לה בשום פנים להרים תינוק,
והאבא עובד ויש להם מתנדבת קבועה שעוזרת להם- אז זה הסתמכות על גורם חיצוני לא יציב מספיק בעיני.
אם מגיעה להם העזרה הזאת מהמדינה- אז זה כן עזרה יציבה.
אם יש להם יכולת כלכלית להביא מישהי בתשלום- אז הם מסתדרים לבד.
ועל זה הדרך.
באופן אישי אם הייתי מחכה לרגע הזה לא הייתי מביאה יותרבתי 123
מילד אחד
בדיוק בגלל זה שאלתי חחחחתיתיל


את לא יכולה לדעת מה היה אם...אמאשוני
גם בעלי חשב את זה וטעה
נכון אבל לקחתי את זה בחשבון לא סמכתי על ההנקהבתי 123
או משהו כזה
סבבהאמאשוני
הדגש מבחינתי היה שצריך להתחשב גם בכוחות של האבא והאחים. (אם יש ילד שלידת אח תשפיע באופן מהותי לשלילה עליו צריך לקחת את זה בחשבון ולהתחשב בו וגם עם לבעל קשה, אז לא להגיד אני סוחבת שיתמודד אלא לתת לו את המקום שלו שאומר קשה לי אני רוצה הפסקה להתאושש)
גם אני חשבתי על זהאביול
אי אפשר לחכות למצב המושלם ואז להביא. צריך להשאיר משהו לקב'ה
מסתייגת מרעיון בשלות האחיםמיואשת******
אני חושבת מה נכון לנו כמשפחה , לא חושבת אם הילדים כל אחד מהם בזמנו בשל לעוד אח. לא נראה לי לא ישים ולא נחוץ
גם אני. לדעתי צריך בשלות של אבא אמאאנונימיות
והבשלות שלהם צריכה לכלול את ההתמודדות עם הקשיים של האחים
אוקי לזה התכוונתיאמאשוני
שהאח הנוסף לא יבוא על חשבון הקיימים ברמה הבסיסית של לספק לקיימים מוגנות וצרכים בסיסיים.
מכירה משפחות שלקחו את זה בחשבון ומנעו יותר/ לתמיד
ומשפחות שפחות לקחו את זה בחשבון (משיקולי הלכה למשל) והילדים האחרים התפרקו.

נכון שמבחוץ אי אפשר לראות הכל, אבל כשאני רואה את הילד הגדול שהתפרק או התאבד (כן מכירה)
*מבחינתי* זה לעולם יהיה שיקול.

ולכן כתבתי *לדעתי*
אין לי ספק שהרוב יחלקו עלי וזה בסדר 😁
אבל איך את יודעת שהם לא עשו מה שצריך?עמקאביב
הרבה פעמים מרגישה את השיפוטית. אם בן יחיד מתאבד אז הורים מסכנים, אם בן ממשפחה ברוכה אז הורים אשמים.
נגיד, חיילת שגרה מעלי זורקת זבל מהחלון, אבל שכנה מקומות קרקע באה אלי כי לי יש הרבה ילדים. לכי תסבירי שבחורה בת עשרים ממשפחה קטנה לא יודעת לזרוק מגבון לפח...
בנות של שכנה שהן רק שתיים מסתובבות לבד מגיל שנתיים. גיסה שלה שהיא אימא לשישה עוזרת לה לשמור.
אמהות לעשר יורדות בעצמן לגינה בזמן שאמהות שלושה שולחות לבד באותו גיל ולא פוחדות מביקורת, הרי הן לא הביאו עשרה...
גם שמעתי ממישהו שהיא ל13, שכל הילדים שלה נראים כמו ילד יחיד. אז היא אמרה שבעבר הרגישה שזו מחמאה ועכשיו אחרי מחשבה, כבר לא, כי זה כאילו אם יש לך 13 את לא משקיעה בהם . ואם יש רק אחד אז הוא סופר מושקע.

כי אם ילדה בת 14 בורחת מהביתאמאשוני
ובאה אלי או להורים שלי להתארח,
והיא מרגישה לא אהובה (לא משנה אם ההורים שלה נותנים לה כל מה שהם יכולים)
ומשחנשת עם אחותי שעות על גבי שעות על המצב המורכב ואני שומעת על המציאות מהעיניים של הילדה,
והאמא בהריון, אז את מצפה שאחרי הלידה המשפחה תעבור תהליך ומשהו יקרה עם הילדה הזאת,
אבל כשאת שומעת שהאמא ילדה עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד
והילדה מרגישה שלא רואים אותה ומתדרדרת שנה אחרי שנה,
אז *מבחינתי* זה קו אדום.
לא דיברתי עם ההורים (מכירה את השקפת עולמם) ואני בטוחה שהם נתנו לילדה הזאת הרבה יותר ממה שהילדה ראתה,
אבל כשהם לא מצליחים להעביר את המסר לילדה וממשיכים בילודה כאילו הכל טוב,
והילדה מרגישה שהאחים הקטנים שלה זה כי ויתרו עליה (ועל עוד שני אחים גדולים שסטו מהדרך)
אז לדעתי זה לא אמור להיות ככה
והשיפוטיות היא כדי לעזור לי לחדד את הנקודות שיעמדו כנגד *עיני* בשיקול אם להביא ילדים.
לא כדי לתת ציון לאותם הורים.

מבחינתי כל הסיפור יכול להיות תאורטי ועדיין זאת המסקנה ממקרה שעשוי לקרות (לא עלינו)
בשביל להגיב צריך להכיר את המצבעמקאביב
יש הרבה מתבגרים לא מרוצים, הם הורמונליים. הם תמיד עם טענות. והיום יש לגיטימציה לזה.
ולא הבנתי למה ילדה בורחת מהבית ואתם לא מחזירים אותה הביתה. איך אתם יודעים שהיא לא משקרת בחלק ממה שהיא אומרת?
מה זה סטו מהדרך? הדרדרות ממש או בחירה בדרך חילונית? את יודעת איך מגיבים הורים חילונים והסביבה שלהם על חזרה בתשובה? אותו דבר, מתחילים לחפש מה לא נתנו ואיפה הייתה הבעייה.
וזה לא כמו טיפול שורש בטיפול שיניים, עשו תהליך ואו0ס וילדה נהייתה ילדה טובה. בסופו של דבר זו בחירה שלה, יש גם אופי, גם פסיכולוגיה זה לא משהו חד-משמעי, אחד אומר ככה, שני אומר אחרת, עוד כמה שנים גישה מתחלפת.
יש גם נערים שעושים מניפולציות על הורים, או שהם עושים משהו או שנער קופץ מהחלון.
כשרציתי לעלות לארץ אח שלי אמר שיקפוץ מהחלון.
עליתי, הוא לא קפץ, הבין שעולם לא מסתובב סביבו.
אנחנו רק שנים , התרגל שלשכב על הרצפה או לאיים כדי לקבל מה שבא לו. לעולם לא סירבו לו.
אם זה היה מול אימא אולי נער כזה באמת היה קופץ כדי "להראות לה". מה עכשיו , לא לחיות , רק לפחד שהוא יקפוץ מהחלון?
את לא חייבת להסכיםאמאשוני
זאת דעתי,
אם הילד שלי יאיים לקפוץ מהחלון אם יהיה לו עוד אח,
אני לא אביא עוד ילדים לפני שאני מטפלת בנושא.
בגדול אני מסכימה עם עמק אביבמיואשת******
@אמאשוני
לצערי ״זכיתי״ להכיר מקרים כאלו מכיוון ההורים. יש ילדים כפויי טובה ברמות הזויות. ולא הכל אפשר להשליך על ההורים.
וממש לא על הכל אפשר לומר שהיה נפתר אם רק ההורים היו מקדישים את כל זמנם לילד ולא ממשיכים בחייהם
אותו דבר אפשר לומר על עבודה, למה שלא יתפטרו וירגישו את זמנם לטיפול בילד הנושר? איך הם מעיזים לצאת למסעדה כשיש ילד כזה בבית? ועוד.
לא שהמצב פשוט, ולא תמיד ההורים מתנהגים בסדר אבל השפיטה הזו כשמכירים רק צד אחד היא שגויה. ובוודאי לא מסכימה עם הרעיון שאם ההורים לא הצליחו להעביר מסר כלשהי לילדה אז עכשיו הם יפסיקו עם כל החיים שלהם עד שהמסר יעבור.
הם צריכים להיות בטיפול עם אנשי מקצוע. הם צריכים להקדיש לילדה זמן. הם לא צריכים להפסיק את החיים שלהם ובכלל זה נכללים ילדים נוספים
ואני אוסיף עוד משהומיואשת******
ראיתי הורים שטיפלו בילד חולה סרטן ל״ע במסירות והביאו תוך כדי עוד ילד לעולם. מעולם לא חשבתי - אוי כמה נורא איך הם מעזים לא להקדיש את כל זמנם לילד הזה שצריך אותם.
לא חושבת שמותר לנו לשפוט כזה דבר
ובסופו של דבר, כמו שבקורונה אנחנו מבינים אחרי זמן מה שאין ברירה והחיים חייבים להימשך תוך כדי התמודדות עם הצרה הזו ולא מפסיקים הכל עד שהיא תעבור, כך גם אנשים עם הצרות הפרטיות שלהם בבית, בכל רזולוציה שהיא, מותר להם להחליט שהחיים ממשיכים הלאה תוך כדי ההתמודדות ולא נעצרים עד שהיא נפתרת. החיים מסובכים. זה מה יש.
אמרתי שלא חייבים להסכיםאמאשוני
זאת דעתי
ואני לא אביא ילד נוסף כשיש לי ילד בכזה מצב.
ואם מישהי שואלת מה השיקולים אז זה אחד השיקולים בעיני, והוא הרבה יותר חשוב מאם אני מצליחה לישון לילה שלם או לא. (שזה גם שיקול מבחינתי)

זכותכן לחשוב אחרת
נראה לי שמה שניסו לומר פה שזה לא משהובתי 123
אחיד לכולן
אחת מתמודדת עם קושי וחושבת שעכשיו הדבר הנכון הוא לא להביא עוד ילד שיהיה לה מספיק זמן ואנרגיה
ושניה חושבת שדוקא עוד ילד יביא מרץ ושמחה להתמודד עם המצב
אני חושבת שההבדל הוא טווח ארוך או קצרמיואשת******
כי טווח קצר אני מסכימה איתך והסכמתי קודם
אבל עכשיו עברת לתאר מצב של טווח ארוך, ועל זה אני לא מסכימה. כי באיזשהו שלב חייבים להמשיל הלאה. נגיד שההורים האלו שאת מספרת עליהם מנעו שנתיים וניסו לטפל בילדה. אולי את היית ממשיכה למנוע אפילו לעד אם יש צורך, אני לא.
כמובן שזה בסדר לא להסכים, היה לי קשה עם נימת הביקורת שעלתה מהדברים שלך עליהם כי באמת שמי שמכיר מהצד השני זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה למי שמכיר רק את הצד של הילד הנושר.
אז היה לי חשוב לומר את זה. אבל כמובן שלא חייבים להסכים ושלא נידרש להחלטות כאלו בחיים, ו- לדעתי- הלוואי שנצליח לא לשפוט אף
אחת שקיבלה החלטה כלשהי במצבים קשים וקיצוניים כאלו.
אני לא מחליטה לטווח ארוךאמאשוני
כשאני באה לבחון בנקודת זמן מסויימת האם הגיע הזמן לעוד אחד,
מלבד הרצון,
אני מסתכלת על המסוגלות שלנו כהורים, מסוגלות שלי להיכנס עכשיו לגל של הריון לידה וטיפול בתינוק (כולל מצב הקריירה)
ואני מסתכלת על מצב הילדים שלי הקיימים ורואה אם זה נכון לנו כמשפחה גרעינית שמושפעת כולה מההחלטה.
וואו הגזמתאביול
מקרה של התאבדות זה ממש הגזמה ויכול לקרות מאלף.סיבות. מסכימה שצריך לשים לב לשאר הילדים אבל זה בעיקר תלוי בהורים
אני מדברת על רמה בסיסית, כן?אמאשוני
אם יש ילד חינוך מיוחד
אם יש ילד שזקוק לסדרת ניתוחים והיא לא תקרה בשנה של לידה..
ילד (גם מתבגר) שהוא נער בסיכון מוגבר להתאבד, להידרדר לעולם הפשע,
כזה..
לא בשלות רגילה, שאני לא חושבת שאפשר בכלל לנבא אותה 9 חודשים מראש.
אהה אוקיי זה אני מסכימה איתךאנונימיות
אההה. אוקי. מבינהמיואשת******
עכשיו מבינה יותר למה התכוונת (תקראי ותביני למה קפצתי)תפוחים ותמרים
כי אצלי בסמוך ללידה קראו לנו לשיחה עם היועצת וכמעט הזמינו רווחה כי הגדולה סיפרה שהיא הכינה סנדויצים לאחים שלה....
רציני???מצפה להריון.
איזה הזוי, בגלל סנדויצים הזמינו לשיחה?
במקומות מסוימים ילדות בגיל 9 מתפקדות כמו אמא ושומרות על האחים הקטנים
שיחה עם היועצת שהתלבטה אם לערב את הרווחהתפוחים ותמרים
ו... שאפו שאת זוכרת בת כמה היא 😁
מזל שהיא התרשמה שאנחנו נורמטיביים
הילדים שלי מכינים קבוע לאחים הקטנים שלהם..באר מרים
אני לא רואה בזה בעיה..

אני מוציאה השנה 5 ילדים לבית הספר כל בוקר ועוד 2 לגנים.

צריכה להעיר את כולם ולוודא שאכן יצאו מהמיטות,
לעזור לכולם להתלבש לצחצח, ליטול ידיים, למצוא בגדים/נעליים/קוקיות וכו..
אם היו פספוסים בלילה גם לקלח מהר..
לריב עם ה"מורדים" הקטנים חגבי התאמת בגדים ולמצוא פשרה שמקובלת על שנינו, וגם לשים לב למשחקים של הבנות עם כללי הצניעות בבית הספר שהן לא חורגות..(גרביים וכאלה..הן בשלב שבודקות את הגבולות שם..)

לוודא שזוכרים להכניס לתיק: בקבוק מים/חמגשית/פרי/הצהרת בריאות/ מסיכות/אלכוגל

לזכור ולהזכיר את כל הסמסים שהמורים נזכרו לשלוח בלילה (מי צריך חולצה לבנה, סעודה משותפת, מסיים מוקדם, להביא קלסר ועוד כל מיני..)

לוודא שאחרי שסידרו מערכת אתמול ושמו תיקים במקום אכן לא "קפצו" משם החוצה קלמרים/כלי כתיבה/מחברת/דף חתום וכו.. (ותמיד לגלות חמש דקות אחרי שיצאו את הדף החשוב שבכל זאת נשכח בבית..)

והעיקר שיהיו מוכנים בזמן גם מי שרצים להספיק את ההסעה וגם מי שבעלי מקפיץ אותם בדרך לעבודה וחייב לצאת בזמן..

וכל זה כשבאמצע אני גם מניקה הרבה פעמים..

אז מה הבעיה שהגדולים ימרחו לקטנים חומוס או גבינה בלחם?
ההפך, לדעתי זה מעודד אחריות.
אני לא רואה בזה משימה שלא מתאימה לילדים..

(אל תזמינו לי רווחה בבקשה..)
אצלך כנראה זה מתנהל כשורהלאה1234
קרובת משפחתי ילדה חמישה ילדים צפופים והבכורה שלה מתלוננת על הזמן שהיא צריכה לעשות המון מטלות בבית.
לא לכולן מתאים ילדים רבים ו/ או במרווחים צפופים
וואו מצדיעה לך!!אביול
מה? נשמע לי אחלה תפקיד קל אבל אחראימיואשת******
חחח...אצלי בגיל 9 גם שוטפים כלים, מנקים, מסדרים,44444
הולכים לפח/ מחזור/ מכולת, חוזרים לבד הביתה ומחכים לאמא......

למרוח סנדוויצ'ים זה לגיל 6....
היועצת הזאת נורמלית?אמאשוני
מה הבעיה להכין סנדוויצ'ים?
בלי קשר ללידה,
מי אמר שזה תפקיד האמא? הילדה ישנה פחות בגלל שהיא צריכה להתעורר להכין סנדוויצ'ים?
היא צריכה למצוא פתרון אם אין לחם בבוקר?

אתם אולי קצת חריגים בנוף של השכונה שלכם, אבל היועצת צריכה לדעת שזה לגמרי הגיוני שילדה מכינה סנדוויצ'ים
אולי היא קראה לכם לשיחה כי הילדה שידרה מצוקה כלשהי (וזה הכי טבעי בעולם אחרי לידה) וסתם התלבשו על סיפור הסנדוויצים

כך או אחרת היא יכלה לעשות בירור טלפוני או רק ליידע שתשימו לב שאין תגובה מעבר לנורמה אצל הילדה.
לזמן לשיחה זה כבר כלי הרבה יותר כבד ולא מוצדק
לא לסקול אותיהבוקר יעלה
דעתי קצת שונה,
זה שהילדה בת 9 הכינה סנדוויצ'ים כי האמא עייפה וזה חד פעמי או קרה פעמים ספורות, זה בסדר גמור ואין עניין לקרוא לרווחה בוודאי.
אבל כתפקיד קבוע זה לא שייך בעיני.
זה יכול לקרות נגיד פעם בשבוע, בחודש. אבל זב לא האחריות של הילדה.
ואם יש אחים צפופים זו גם לא רשמתה כפי שכתבה לאה. זה בעיני משהו שצריך לשים לב אליו בהבאת ילדים- יש תפקידים שיהיו של ההורים ויש תפקידים שאפשר לתת לילדים ואלו תפקידים לרווחת הבית, לא אחריות על האחים הקטנים. לדוגמא כלים ספונג'ה אבק וכו בהתאם לגיל.
מקווה ממש שלא תזרקו עלי עגבניות.
אחותו הבכורה של בעלי תמיד הכינה לכולםאורוש3
יצאה אישה יותר מבסדר.
ואמא שלי הכינה לי לפעמים גם לאוניברסיטה. גם יצאתי בסדר.
יש גם מכלול, לשני הכיוונים
חושבת שזה תלוי בהרבה דבריםאורי8
אם להכין סנדוויצ'ים אומר- שהיא אחראית לשלח את האחים בבוקר- אז,זה אכן יותר מידי. זו אחריות גדולה מידי.
אבל אם לכל ילד בבית יש תפקיד והתפקיד שלה- ממוקד ונקודתי הוא למרוח פרוסות בבוקר. לא רואה איפה הבעיה כאן.
אצלנו- זה כרגע התפקיד של בעלי, היתה תקופה שזה היה התפקיד של אחד הבנים, היינו מכינים אז סנדביצים מהערב, הוא היה שואל כל אחד מה הוא רוצה ומורח לו.
במה זה שונה מתפקיד של - לסדר מדיח/ לנקות שולחן/ לנקות שיש( התפקידים של הילדים האחרים- לא הכל לילד אחד).
לפי דעתי זה בריא וטוב שיש לילד אחריות כלשהי בבית, לא משהו גדול מידי, משהו נקודתי. ולמרוח סנדביצים זה תפקיד מוגדר ונקודתי.
אסבירהבוקר יעלה
במה זה שונה. ושוב זו דעתי בלבד וכפי שאורוש כתבה כנראה נגזר מכך 'גדלתי במשפחה קטנה כי גם לי אמא שלי הכינה לי לאוניברסיטה( מוגזם כן.. )
יש תפקידים שהם לרווחת הבית- %לנקות אבק, כלים, ספונג'ה כביסה וכו וכו
ויש תפקידים שהם טיפול באחים הקטנים- מקלחות, לנגב בשירותים, להלביש, ובתוך זה גם סנדוויצ'ים.
ובעיני לא נכון שאח גדול יקח את התפקיד של אמא ואבא ויטפל באח קטן.
זה צריך להוות שיקול בהבאת ילד לעולם - האם נוכל לטפל בו בעצמנו או שהאחים יקחו אחריות, או חלק מהאחריות?
ואם התפקיד של טיפול בטח קטן הוא קבוע והוא לא יום יומיים או כשאמא לא מרגישה טוב... יש כאן בעיה.
ואני ראיתי חברות שכל הזמן היו להם תפקידים של לדאוג לאחים הקטנים וזה הפריע להם מאוד מאוד

שוב מוציאה את המקרה של @תפוחים ותמרים שניכר שזה לא קבוע. ומחילה שיצרתי כאן דיון.
יכול להיות שילד מעדיף להכין כריך ולאעמקאביב
כלים או אבק, לא חשבת שלמרוח חומוס על לחם יותר קל משאר התפקידים שפירטת?
זה לא משנה בעיני , אם זו דאגה לבית או לאחיםאורי8
כל עוד התפקיד מוגדר , ספציפי ולא דורש אחריות קבועה על אחים.
אנחנו נתנו אפשרות בחירה של תפקידים ויש ילד שנחמד לו יותר להכין כריכים מאשר לסדר מדיח או לנקות שיש , לא רואה בזה בעיה.
זה לא דומה למצב שבו אח גדול אחראי על האחים שלו.
יש מושג שנקרא ילד הורי- וזה בעייתי להתפתחות תקינה.
להכין כריכים , כתפקיד מוגדר , לא הופך את הילד לילד הורי . אלא זה ילד שממחא משימה כלשהי כעזרה בבית. ואם יום אחד לא יוכל, ההורים יחליפו אותו. זו לא אחריות הורית שהוא לקח על עצמו.
והאמת שגם אם היו לי שני ילדים ועוזרת צמודה, היתי נותנת לכל ילד תפקיד בבית, לא רק כדי לעזור לי, אלא כדי לפתח אחריות ולהיות שותף בבית
מקבלתהבוקר יעלה
יכול להיות שבעיניים שלי זה נראה לא מתאים.. לא יודעת..
היו לי חברות שגדלו במשפחות גדולות עם המון אחים וקרסו תחת המטלות.. וזה השפיע עליהן ממש הקטע של תמיד לדאוג לאח הקטן
אני ההפך הגמור גידלו אותי מפונקת למדי
ומנסה למצוא את האמצע..
בכל אופן ניכר שרק לי זה הפריע אז אם זה עובד לכן ולילדים שלכן מי אני שאתווכח...
לא אסקול אותך אבל יותר קל לך ספונזה מסנדוויץ? 🙊מיואשת******
אולי תבואי לפה לעשות ספונזה? אני אכין לך כמה סנדוויצ’ים שתרצי
חחח לא, זה תלוי גילהבוקר יעלה
ילדה בת 9 לא תעשה ספונג'ה
ילד בן 15 כן
ממש זאת התשובה הכי טובה!!!חדשה כאן 1
יכול לקרות ישר ויכול גם לא ואם את מניקה בכלל לא בטוחבתי 123
שיחזור המחזור
לילדים צפופים יש הרבה יתרונות אבל את צריכה לראות מה הכוחות שלך תחשבי על עכשיו ולא על העתיד איך את מרגישה עכשיו האם התאוששת האם עכשיו את מסוגלת להיות בהריון ולא להתפרק.
לי היה מובן מאליו שלא אמנע אחרי הלידה הראשונה (לפחות) מכל מני סיבות ולקחתי בחשבון שזה יכול לקרות מיד (מה שבפועל לא קרה)
רקומרתאל הר המוריה
הילדים שלי עם הפרש של 1.8, זה בהחלט הפרש צפוף, אישית קשה לי ההריונות והגידול יותר מלרוב הנשחם, אז אני לא דוגמא טובה, אבל אני כן רואה שלפעמים הפרש קטן יולר אצל אחאות שהן תותחיות קשה להן.
איך את מרגישה עכשיו פיזית?
את מצליחה לנהל בית?
אם את עובדת במקביל, האם את מצליחה לג'נגל בין הכל?
האם הילד רגוע?
האם את מרגישה שחזרת לעצמך אחרי הלידה?
איך היה ההריון? האם הרגשת טוב?
וגם, הייתי שואלת את עצמי מבחינת הגיל שלי, האם יש לי לחץ ללדת בהפרשים קטנים.
ממה שיצא לי לראות, לפעמים הפרשים קטנים מתישים ואז רוצים הפרש גדול יותר אחכ. זה לא רע, אבל קחי בחשבון.
ובסוף, מה שיעשה לך טוב וישמח אותך..
גם אני מקנאת מכל אישה בהריון ברחוב 😂חדשה כאן 1
בעלי מאוד רוצה גם אבל אני מרגישה פחות בזה כרגע ..
הריון ולידה זה דבר מהמם בעיניי הלואי יכולתי ללדת כל יום מחדש אבל אני צריכה את הזמן הזה בנתיים
לדעתי זה שילוב של כמה גורמים-נביעה
לא תואם מניעה אחרי 7
ממניעה אחרי 1
לא תואם מניעה בגיל 36
ממניעה בגיל 21

לדעתי העניה,
בתחילת הדרך יש מלא כוחות, אם נישאים צעירים ונכנסים להריון בקלות.
וזה הזמן לצפופים יותר- זה זמן בניית המשפחה.
אחכ, בגילאי אמצע סוף השלושים- אפשר להתחיל לחשוב על מרווחים גדולים, כשב"ה רוב שנות הילודה מאחוריך והקדמת אותם.

איך הרב של מכון פועה אומר-
עד גיל 35 עדיף את רוב הלידות מאחורייך...

כמובן שאני מדברת על אם נישאת בגילאי העשרים.

לכן לדעתי אם יש רצון- ואתם בהתחלה- ובבריאות הנפש והגוף- זה הזמן להרחבת המשפחה..

וכמובן שה' מחליט באמת מתי...
לא משנה מה נעשה..

בהצלחה!
טוב לשמוע ממך..באר מרים
איך את מרגישה?
איזה חמודה!נביעה
תודה לה'!!
מרגישה טוב, רק שלא זוכרת בשאר ההריונות כל כך מוקדם מלאות כזאת..
תוהה אם זה בגלל שזה הפעם היה עם הפסקה, ולא הנקה-הריון-הנקה....

תודה על ההתעניינות ❤
ואת?
עומס כרגיל..באר מרים
ב"ה.. חיים מלאים בעשיה ברוכה אני קוראת לזה...נביעה
ורק צריך לזכור לנשום

😘

בהצלחה בכל המטלות!
ממש..באר מרים
מניקה את התינוק עכשיו והוא תכף נרדם.
נראה לי שזו תהיה כמעט הפעם הראשונה בחצי שנה שיהיו לי שעתיים שקטות לבד בבית בבוקר.

לא זוכרת מה עושים עם זה..
אין לך בנות באולפנא בבית?נביעה
אצלינו הן לומדות לסירוגין..אז אפילו שקט לגמריי בבית עדיין אין לי😆
לראשונה הקטן שלי בגן ואין לי תינוק בבית...עד ניסן בעה....
הגדולים אצלי בנים בישיבות.באר מרים
חלקם בקפסולות עד אחרי יום כיפור..

ביסודי ובתלמוד תורה אצלנו הצליחו להחזיר את כולם לשבוע מלא עד כתה ח.

אז שקט..
יפה!נביעה
תהני!
תודה..באר מרים
תהני מהחיים בלי תינוק בביתבאר מרים
זה סוג של חלום בשבילי..

אבל הקטן שלי רק כמעט בן שנה.

ואני לא ממש מונעת (שמ"פ בקטנה..) אז לא סגורה האופציה לעוד אחד..
נהנית..נביעה
אבל מחכה לנס הזה בכליון עיניים
אם זה סוג של חלום עבורך למה את לא מונעתלאה1234
סליחה על השאלה אבל באמת מסקרן אותי לדעת
כי כתבת "תהני מהחיים בלי תינוק בבית, זה סוג של חלום עבורי"
אז למה שלא תגשימי את החלום ותמנעי בצורה מלאה?
יש חלומות לטווח רחוק..באר מרים
חולמת על היום שאחרי תקופת הילודה,

אבל כרגע בונה את המשפחה שלי אז דוחה את החלום בכמה שנים.. (כבר לא כל כך הרבה..)
מניסיון שלי אישיתמצפה להריון.
בין הגדולה לשניה יש הפרש שנה וחצי
אחכ מנעתי 5 שנים
היה לי ועדין קשה לי עם ההפרש הצמוד בינהן
היום הם גדולות , אבל הבת השניה מרגישה מקופחת כי הבכורה עם בעיות התנהגות שלוקחת ממנה את כל התשומת לב
נכון. תמיד עם צפופים אומרים שזה קשה בהתחלה ותענוג שכהם גדליםסופי123
אבל גם אצלי רווח של שנה וקצת אני מרגישה שהקושי של ההתחלה של לענות על צרכים בו זמנית ולהתחלק נפשית ופיזית בין 2 אולי משנה את פניו אבל ממש לא נעלם כשהם גדלים, וגם אצלנו יש הרבה אישיוז של קנאה והשוואות. אז יש את הרווח שהם משחקים יחד ןמעסיקים וחברים, אבל זה לא שאין לזה שום מחיר... בדיעבד אני חושבת שיותר נכון לתת לכל אחד את המקום שלו להיות תינוק וכו'
אני חושבת שזה נובע מתוך דיעות שנהיו פופולריות לאחרונהבתי 123
של הילד במרכז מי אמר שאם הוא יהיה טיפה מתוסכל או מקנא או יריב ויתמודד זה רע? אולי הוא יהפוך לאדם בוגר יותר טוב? ידע להתמודד בעתיד עם סערות רגשיות יותר טוב?
אם ההורים לא מתפקדים ולא מסוגלים לתת יחס סביר או שיש משהו מאתגר במיוחד עם הילד בהחלט צריך להתחשב בנושא הזה אבל באופן רגיל אני לא מסכימה עם הגישה הזו לי יש אחות צפופה השאר במרווחים גדולים באמת בתור ילד זה לא קל בכלל (אני הייתי הצד המקופח) אבל במבט בוגר אני יודעת שזה חלק ממה שבנה את האישיות ואת החוסן הנפשי שלי לטובה
הילד באמת במרכז. לדעתי. זאסופי123
זה לא אומר שקונים לו הכל עוטפים אותו בצמר גפן אבל כן, בתור מי שאמון על שלומו בעולם אז לוקחים בחשבון את הצרכים שלו, גם בהרחבת המשפחה. ולהכנס להריון עם תינוק בן 3 חודשים זה די קיצוני לדעתי. לא הייתי אומרת את זה אם לא הייתי מתנסה בזה בעצמי ורואה את ההשלכות של זה על גידול ילדיי, כמעט עשור אחר כך
(אגב זה לא אומר כמובן שהייתי מוותרת על השניה המדהימה שלי כן? אבל את הבאים הבאנו מרווחים יותר וזה נותן רווח לרווחה, אין מה לעשות)
רק אומרת-...שמחה
גם אם את התנסית בזה- זה לא אומר שככה אצל כולם.
לי יש רווחים של שנה וחצי בין כל השבעה הראשונים שלי, וזה היה לי מעולה.
לא מנעתי בכוונה, וזה פחות או יותר היה טווח ההריונות שלי.
ואז פתאום 4 חוד' אחרי אחת הלידות נכנסתי להריון. זה היה הפתעה
אבל בדיעבד שני הילדים הצמודים האלה היו מאוד קלים וזורמים. זה תלוי בהמון גורמים.

מאוד מסכימה עם מה שענו ל פותחת. אין מה למהר, וכל אחת בקצב שלה.
אבל זה נכון לשני הכיוונים.
אין בזה כללים, ואין "רווח אידיאלי", וכל אחת מה שמתאים לה.
מי שמתאים לה 10 שנים רווח- צריכה להקשיב ללב שלה.
וגם מי שמתאים לה כל שנה הריון- כל הכבוד שמקשיבה ללב שלה.
ברור.סופי123
"השבעה *הראשונים* שלי" 🤣🤣תפוחים ותמרים
אני לא מסכימהאל הר המוריה
פעם אישה לא היתה יכולה להכנס להריון לפני שעוברות שנתיים מהלידה.
רק ממש בדורות האחרונים התאפשר משפחות צפופות, והיום אנחנו מבינים שיש לזה השלכות לטוב ולרע.
שמעתי מרב שהיה קרוב לרב אליהו, לא זוכרת את שמו, שהרב אליהו אמר שהפרשים של 3 שנים זה מלכתחילה, כדי לאפשר לכל ילד לקבל את מה שהוא צריך כדי לגדול.
אז לא, הוא לא היה בתקופה הזאת של ה"אופנה" כהגדרתך.
מה זה פעם? לפני מאה שנה בטוח ילדו צפוףעמקאביב
וגם לפני זה נשים שלא היו מניקות בעצמן ילדו כל הזמן.
לפני מאה שנה זה לא היה נפוץ כמו היום בכללאל הר המוריה
הרמת חיים היתה אחרת ורמת הפוריות בהתאם.
ולמיטב ידעתי, גם נשים שלא הניקו לא היה חוזר להן מחזור ככ מהר.. וכמה כבר היו שלא הניקו? תחשבי שאז לא היה תחליפים...
נראלי שפשוט שליש מהילדים מתו עד גילעמקאביב
שנה כך שנוצר רושם שלא ילדו הרבה. תשאלי סבתות על אימהות או סבתות שלהן , תלוי עדה.
ילדו הרבה, אם הייתה ברכה אז היו גם משפחות גדולות בסוף.
ולהבדיל, מלכות בימי ביניים ילדו כל שנה. נגיד, מלכה שגירשה יהודים מספרד ילדה 10 ילדים, בת שלה 6 ב 6 שנים עד שהתאלמנה.

אין לי סבתות לשאול 😉אל הר המוריה
בכל מקרה מלכה זה לא דוגמא, היה לה רמת חיים אחרת..
זה ממש אמיתי מה שאמרת שהרבה ילדים מתולאה1234
הילודה הייתה מרובה כי המון ילדים מתו בגיל הינקות/ הילדות
איזה עצוב זהאביולאחרונה
דווקא לא...הבוקר יעלה
ההנקה הייתה מונעת כמעט לגמרי.
לדוגמא סבתא שלי היו לה מעל עשרה ילדים ובין כל אחד שלוש שנים. בלי מניעות. ככה באמת יצא שבין בגדול לקטן 25 שנה..
אז השלוש שנים זה לכתחילה.
גם הרב שלנו שאנחנו שואלים לגבי מניעה אומר שנתיים...ואז עד שנכנסים ויולדים יוצא כ3 שנים בהנחה שאין בעיות.
ולדעתי זה מאוד נכון.. אני קוראת פה על נשים עם רווחים קטנטנים ממש ולא מונעות וקשה להם מאוד( ככה לפחות הן אומרות) ולא ברור לי למה לא לתת לגוף מנוחה.. לידה זו חוויה קשה
אני גם חושבת ש3 שנים זה רווח מעולהלאה1234
בין הראשון לשניה מנעתי ויצא הפרש של שלוש שנים. היה תענוג! והם לגמרי משחקים יחד יפה!!
מאוד התחברתי לתגובהאם_שמחה_הללויה
ברגע שזה כבר בראש אז קשה להוציא את המחשבהפעם שנייה2
מהרגע שהקטנה שלי נולדה( היום 9 חודשים) אני רוצה עוד אחד.
מבחינתי אם הזוגיות טובה, יש יכולת כלכלית והכי חשוב כמיהה לעוד ילד אז הולכים על זה.
אנחנו כבר ממש שם.. רק מחכה שזה לא יצא בקיץ והולכת על זה!

בהצלחה!
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך