ב. בוודאי שלא לכעוס עליה. ממש לא שייך.

אפשר להעיר בנחת, על גבולות, ולחזור על דברים בסיסיים - אבל ממש בל שמץ כעס. אין לכך כל הצדקה. וגם לא מועיל.

ג. יתכן שהיא ילדה היפראקטיבית, מה שנקרא. והרבה פעמים הצד הרגשי המפותח, בא בחבילה אחת עם ההיפריות הזו... 

והחוכמה, שהיא לא תמלא את כל שנות ילדותה בהערות שליליות...  לנתב את המרץ לדברים טובים, בחיוך ובשמחה.

אולי הדרכה של מרפאה בעיסוק תעזור כאן

ולגבי הגבולות,יש ילדים שזה מאוד קשה איתם,וצריך להיות קשוח ברמת לדקדק כחוט השערה ולא לוותר בכלל בכלל למשך תקופה

שממש יהיה מובן שלכל התנהגות יש תגובה ברורה וקבועה. לא לפעמים כן ולפעמים לא,לא רק לאיים. ממש לבצע. אמרת שהולכים אם ממשיכה להתנהג ככה,אז הולכים לא מורחים את זה. למשל. אמרת שלא תקבל ממתק כמו כולם,אז לבצע (לא יודעת אם אלה הדברים שאת קוראת להם גבולות,ואם לא,אז מה את מתכוונת?)

וזה קשה ודורש מאוד. יש לי ילד כזה,זה מתיש

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות