בא נאמר שבשנות רווקותי וגם כנשואה לפני הלידה היתי ציפור לילה. 2-4 לפנות בוקר זה הרגיל. היתי נמרחת ולוקחת את הזמן וזה לא הפריע לי. יכולתי להשלים שעות מתי שרציתי.
יום אחד בהיר ילדתי.
מזל טוב!
זיקוקים ובלונים!!
מאז הלידה כמובן שיש הרבה פחות שעות שינה ולכן בשאיפה להתחיל את הלילה קודם כדי להספיק כמה שיותר.
בחופשת לידה זה לא ממש עבד לי. כי הפשושה נרדמת סופי רק באיזה 12. ואז מבחינתי מתחילים החיים ויש לי כמה שעות לעצמי/ עצמינו והולכים לישון מאוחר. לא כל כך הפריע לי כי היתי מרשה לעצמי לקום יותר מאוחר .
עכשיו התחילה העבודה ובאמת שאני לא חולמת ולא מבזבזת את הזמן. פשוט לא מגיעה לפני 2 למיטה!!
וזה לא שמ2-7 ישנה רצוף כמובן... אלא קמה להאכיל כמובן ולפעמים יש עוד גרעפסים וחבריהם . ככה שבמצטבר ישנה אולי 3 שעות.
קמה לעבודה . חוזרת מהעבודה. לוקחת אותה מהמטפלת ב4 ואז ב7 מקלחת. כל הזמן הזה אין סיכוי שמספיקה משהו. לא לבשל. לא לנקות. לא כלום. כשהיא ערה היא כל הזמן צריכה צומי.
אח"כ נגיד והיא נרדמת ב8 וזה גם כן לא מחייב יש לי בערך שעתיים שקט עד הקימה הבאה.
בזמן הזה מארגנת קצת. מבשלת ארוחת ערב. אוכלים. היא קמה. אוכלת. בדכ לא חוזרת לישון... מתגלגלים איתה עד 11-12. ואז יש: להתקלח, לסיים מטלות למחר(הכנת שיעורים וכדומה) , להיות קצת בפלאפון, להתאושש ו.. אופסס אם עשינו מאמץ גדול אנחנו מוכנים לשינה ב2!!
אני באמת לא חושבת שזה נורמלי אבל לא מצליחה לתכנן את הזמן אחרת... ובאמת שגם אני וגם בעלי מאד מאד שותפים בתחזוק הבית ובטיפול בה. זה לא שהכל נופל על משהו אחד. וגם זה לא שיש לי איזה סטנדרטים גבוהים בטיפוח הבית. הבית בהשרדות פלוס מינוס. עושה רק מה שחייב.
אז איפה לעזאזל אני נופלת? איך אפשר לארגן את הזמן אחרת ולחיות חיים יותר שפויים??
אני יודעת שהכנת ארוחה מבושלת זה משהו שלוקח זמן . אבל אני לא אוותר על זה. מבחינתי ארוחה מבושלת פעם ביום זה מאסט.
יום אחד בהיר ילדתי.
מזל טוב!
זיקוקים ובלונים!!
מאז הלידה כמובן שיש הרבה פחות שעות שינה ולכן בשאיפה להתחיל את הלילה קודם כדי להספיק כמה שיותר.
בחופשת לידה זה לא ממש עבד לי. כי הפשושה נרדמת סופי רק באיזה 12. ואז מבחינתי מתחילים החיים ויש לי כמה שעות לעצמי/ עצמינו והולכים לישון מאוחר. לא כל כך הפריע לי כי היתי מרשה לעצמי לקום יותר מאוחר .
עכשיו התחילה העבודה ובאמת שאני לא חולמת ולא מבזבזת את הזמן. פשוט לא מגיעה לפני 2 למיטה!!
וזה לא שמ2-7 ישנה רצוף כמובן... אלא קמה להאכיל כמובן ולפעמים יש עוד גרעפסים וחבריהם . ככה שבמצטבר ישנה אולי 3 שעות.
קמה לעבודה . חוזרת מהעבודה. לוקחת אותה מהמטפלת ב4 ואז ב7 מקלחת. כל הזמן הזה אין סיכוי שמספיקה משהו. לא לבשל. לא לנקות. לא כלום. כשהיא ערה היא כל הזמן צריכה צומי.
אח"כ נגיד והיא נרדמת ב8 וזה גם כן לא מחייב יש לי בערך שעתיים שקט עד הקימה הבאה.
בזמן הזה מארגנת קצת. מבשלת ארוחת ערב. אוכלים. היא קמה. אוכלת. בדכ לא חוזרת לישון... מתגלגלים איתה עד 11-12. ואז יש: להתקלח, לסיים מטלות למחר(הכנת שיעורים וכדומה) , להיות קצת בפלאפון, להתאושש ו.. אופסס אם עשינו מאמץ גדול אנחנו מוכנים לשינה ב2!!
אני באמת לא חושבת שזה נורמלי אבל לא מצליחה לתכנן את הזמן אחרת... ובאמת שגם אני וגם בעלי מאד מאד שותפים בתחזוק הבית ובטיפול בה. זה לא שהכל נופל על משהו אחד. וגם זה לא שיש לי איזה סטנדרטים גבוהים בטיפוח הבית. הבית בהשרדות פלוס מינוס. עושה רק מה שחייב.
אז איפה לעזאזל אני נופלת? איך אפשר לארגן את הזמן אחרת ולחיות חיים יותר שפויים??
אני יודעת שהכנת ארוחה מבושלת זה משהו שלוקח זמן . אבל אני לא אוותר על זה. מבחינתי ארוחה מבושלת פעם ביום זה מאסט.
) שלי כשאני בלימודים:
מדברים