נושא קצת רגיש ונפיץארץ השוקולד
אקדים ואומר שאין לי דעה ביחס למאמר, הוא העלה מחשבות ובאמת מעניין אותי לקרוא את דעת החכמים והחכמות פה.
אבל רק מבקש שננסה להיות ענייניים ומכבדים כדי שיהיה מלמד ופורה.

https://www-israelhayom-co-il.cdn.ampproject.org/v/s/www.israelhayom.co.il/interactive/amp/article/795213?amp_js_v=a3&_gsa=1&usqp=mq331AQFKAGwASA%3D#aoh=15993339579492&referrer=https%3A%2F%2Fwww.google.com&_tf=%D7%9E%D7%90%D7%AA%20%251%24s&share=https%3A%2F%2Fwww.israelhayom.co.il%2Farticle%2F795213

דמויות שבטוח יש להם מה לומר ואשמח אם תגיבו:
@אריק מהדרום
@ברגוע
@עוד סתם אחד

(כמובן שלא באתי להוציא אחרים, אלא אני בטוח שלכם יש מה להוסיף
המסקנה נכונה גם לכאן, לדיונים שונים בפורומים.קרן-הפוך
״....חלק גדול מהציבור השמרני בישראל עדיין לא בשל למדרש חדש. כל פרשנות לא מוכרת היא מבחינתו טלטול חריף של הגבינה.״
הדגשה מעניינתארץ השוקולד
באמת נקודה שאני חושב לגביה גם, והאם יש הבדלים בין מגזרים או תתי מגזרים או שכל תת מגזר בחר את הערכים החשובים לו ומתנהל באופן דומה שם?
שבוע טובברגוע
אתה יכוח בבקשה להעתיק לכאן?
נטספרק חוסם..
המאמר שפורסם בישראל היוםקרן-הפוך
היהודים לאן
בעיני חלק גדול מהציבור השמרני בישראל, כל פרשנות לא מוכרת של התנ"ך היא טלטול חריף של הגבינה • ג'קי בא בטוב
ג'קי לוי
פורסם ב: 27.08.2020 11:01

לפני כמה שנים הוזמנתי להשתתף באחד מאירועי "פסטיבל מספרי סיפורים" בסוכות. יוסי אלפי, האב המייסד, הודיע לי שאני מתכבד להצטרף הפעם לערב של סיפורי תנ"ך. יהיו שם כוכבים גדולים על הבמה, אמר אלפי. גם רבנים חשובים שיש להם תמיד משהו מקורי להגיד, וגם כותבים מוכשרים וקומיקאים מעולים. הרציני יהיה רציני. המצחיק יהיה קורע. אתה בחברה טובה.
מובן שלא יכולתי לסרב להזמנה, ובכלל, מי שניסה אי פעם להגיד "לא" ליוסי אלפי, בוודאי מבין כמה זה מופרך. חלפו שנים מאז, וחלק מהמשתתפים כבר אינם בחיים. אני כבר לא זוכר אם הנחיתי את הערב או הייתי אחד המשתתפים. אני רק זוכר שעוד לפני שהסתיים סבב הדוברים הראשון, החליט אחד הרבנים על הבמה לשים קץ לדינמיקה שהתרחשה שם.

זה היה אחרי שסיפורי תנ"ך מסוימים זכו לטיפולם המסור של יורם טהרלב, אפרים סידון וגיל קופטש, ואולי עוד מישהו. כולם אוהבי תנ"ך מעל לכל ספק. כולם חילונים. מי יותר ומי פחות. הם לא ביזו מישהו מן הדמויות, אבל גם לא קידשו אותן. הם שוחחו על דוד ושמשון, על הנחש שבגן ועל יעל שבאוהל, ועשו את זה כמו שמספרים מטפלים בדמויות שלהם וכמו שנראה להם נכון. הם לא דיברו מליצות, אבל גם לא ירדו נמוך. לדעתי, כמובן. אבל הרב שישב שם חשב אחרת.
הוא ביקש את רשות הדיבור. התנצל בסרקזם מר שהוא הורס את החגיגה ואמר דבר שהשאיר את כולנו שמוטי לסת. הוא היה כעוס ואמר שאם מורידים מהתנ"ך את פרשנותם הבלעדית של חז"ל, אם מסלקים מספר הספרים את הגישה ההלכתית, מה שנשאר מכל זה הוא רומן למשרתות. ספר סוג ג', הוא אמר בבוז. ואולי השתמש באות אחרת.
כאן אני זוכר בדיוק מה קרה. כולנו הרגשנו פגועים. גם הקהל. עד לאותו רגע היה ברור שהתכנסנו לאותה במה מתוך אותה אהבה. גם הקהל באולם הגדול של תיאטרון גבעתיים היה מגוון בדיוק כמו על הבמה. היו שם שמרנים וליברלים, מקדשי הספר ואחרים שסתם אוהבים אותו. אחד הנוכחים, אולי היה זה סידון, אולי דב אלבוים, גחן לעברי ומלמל: "הוא פשוט שונא את התנ"ך". סימנו להרכב המוזיקלי לעבור למחרוזת שירים. "גוליית" של כוורת, או "כינור דוד" של שימי תבורי. היה שם רגע של בהירות שהצריך הפסקה.


הוויכוח סביב "היהודים באים" הוא טקס שגרתי שמתרחש פה אחת לכמה שנים. עוד לא נולד הסאטיריקן שלא הצליח לקומם עליו את הדתיים. ואם נולד, כדאי שילמד מקצוע שימושי אחר. תשאלו: איך מקוממים דתיים? ובכן, זה מסובך בערך כמו להפיל סופלה. כבר אמרו חכמים ממני שלאנשים דתיים יש רגשות ענקיים, עובדה. לאן שאתה לא זורק משהו, אתה פוגע.
בכל פעם שהיתה כאן סאטירה התעוררה פרשייה דומה, וזה כבר מתחיל לשעמם. בין שזאת תוכנית טלוויזיה או רדיו, ובין שזה דף אחורי בעיתון. תמיד יהיה שם רגע. דברים ייאמרו על דמויות מהתנ"ך או מהתלמוד, או מכל מדף אחר בארון הספרים. והדברים היו מקטינים או מצחיקים, מעליבים או מגחיכים - ובואו לא נדבר כרגע על כישרון - ובעקבותיהם קמו אנשים שממילא לא התכוונו לצרוך את זה, ודרשו להעיף את המפגע לכל הרוחות.
התגובה הזאת, שמופעלת כמו שעון שוויצרי ויש לה 100 אחוזי הצלחה, מעולם לא הזיקה לשום סאטירה. נהפוך הוא, היא נשמת אפה. ולכן זה קצת מוזר שהסאטיריקנים שלנו כמעט תמיד בוחרים להגיב אליה בהיתממות אפולוגטית, כאילו הם לא חתרו לתגובה הזאת.
כאילו הם לא היו נפגעים עמוקות ומתבוססים במיץ של הכישלון אילו שום דוס לא היה מבקש, אפילו קצת, להוריד אותם. איפה שגינו ומה לא עשינו נכון? ולמה לא מגיע לנו מה שהגיע ל"חמישייה" ול"שבלול", ואפילו החלונות הגבוהים עם "אל אל יחזקאל"?

זה מאוד מוזר שחלק מהאמנים פורצי הגבולות ושוחטי הפרות נוטים דווקא לתגובה מתקרבנת ולמכתבי תלונה. אני זוכר מעט מאוד פעמים שבהן הבדחנים המותקפים בחרו לחגוג את זה, ויש לי רק כבוד וחיבה כלפיהם על כך. סחתיין.
אבל מעבר לכל מה שנאמר, מבצבצת מין תחושה שחלק מהבעיה הוא פרופורציה. אין עוד על המסך הישראלי שום תוכן שמתחבר לסיפורים המכוננים שלנו בשפה אחרת מלבד השפה הסאטירית, המנמיכה והמגחיכה. הרי אי אפשר לדבר על הנושא בלי להזכיר את הבריטים, ושם, הו הו, יודעים גם לעשות כבוד וגם לשחוט ללא רחם.
צרכני התרבות הבריטים יכלו תמיד ליהנות מתפריט מאוזן שיש בו יצירות מושקעות שמפארות את מורשת האומה, ואחרות שנועצות סיכה ומפנצ'רות את קודשיה. קו מפואר מוליך בין "אני קלאודיוס" לבין "הכתר", ובין "קו אונידין" ל"אייבנהו". לא הכל היה שם רק מונטי פייתון. היו מלמלות ומפרשים, כרכרות וארמונות, פאות לחיים ומחוכים, מזימות ואהבות. ולצד הנכלולים, הרוע ותאוות הנקם, היו גם שפע של חוכמה וגבורה, נדיבות וענווה, חן וצדק.
אצלנו אין את כל זה. בקולנוע, כמו בטלוויזיה, אם על המסך מולך צצה פתאום דמות בסנדלים, בטוניקה בהירה ובפאה משונה, ומאחוריה מצהיבים מדבר, תאנה או חירבה, אתם ואני יודעים ששום דבר מעניין או מחכים לא עומד להתפתח. הפאנץ' יהיה יותר מצחיק, או פחות, אבל הדמות תתגלה כאוסף התכונות הפחות מרשימות שיש למין האנושי להציע. אם הנביא ידבר כמו בן זמננו, זה לא יהיה חתן פרס נובל בן זמננו. אפילו לא אושיית רשת. סביר יותר שאנחנו נפגוש עוד ביצוע של דמות הסטלן הנבער מהסוג שאתה לא רוצה לפגוש בתאילנד.
 
בשלב מסוים של האזנה לוויכוח ולקריאת הדעות בעד ונגד "היהודים באים", התחלתי להאמין שכאן נעוצה כל הבעיה. אילו היתה לנו גם סדרת דגל תקופתית ומפוארת, כתובה ומבוצעת למופת - משהו בשם "מלכים", "החשמונאי האחרון" או "בת יפתח" - היה אפשר גם לבלוע מערכונים שקוראים למשה רבנו בשם "פליצה".
כשכל מה שיש זה רק קריקטורה, כשכל דמויות המופת שלנו מגיעות אלינו לסלון רק כשהן מוצגות איפשהו בין חלאת אדם לבין ליצן חצי אפוי, זה אך טבעי שחלק מאיתנו ישכחו שההומור הוא חלק מהמורשת היהודית ויגיבו כאילו תוקפים את עצם הלגיטימיות של קיומם. תנו לנו גם דוד מרשים, ומרים עוצרת נשימה. תנו לנו משה שיורד מההר ופניו קורנות אפקטים ממוחשבים!
אבל אז נפטר הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל, ואני חייב לומר שמזמן לא נתקלתי בדבר עלוב כל כך כמו המאמץ העצום שהעולם החרדי השקיע כדי להמעיט בערכו, למשוך בכתפיים ולשאול "למה מי מת?". מישהו תהה בפייסבוק אם ספריו אמורים להגיע לגניזה אחרי שיתבלו, או שאפשר פשוט לזרוק לפח.
נזכרתי בערב התנ"ך ההוא בפסטיבל, והבנתי שעוד לא הגענו. זו בכלל לא שאלה של סאטירה, גיחוך או פרופורציה. חלק גדול מהציבור השמרני בישראל עדיין לא בשל למדרש חדש. כל פרשנות לא מוכרת היא מבחינתו טלטול חריף של הגבינה. זה לא רק הקב"ה בכבודו ובעצמו, משה רבנו או רבי עקיבא. גם אילו יגלם עוז זהבי דמות כמו גיחזי, או קרן מור את איזבל - אלפים יגיעו להפגין נגד הפגיעה בקודשי ישראל. 
shishabat@israelhayom.co.il

תודהברגוע
עבר עריכה על ידי ברגוע בתאריך י"ז באלול תש"פ 00:24
א. אני לא חושב חושב שאנחנו קופצים מכל סטירה שעושים על התנך, אפילו על היהודים באים לקח כמה עונות.
ב. יכול להיות שהיה צריך לעשות סרטים מכובדים ויפים על התנך, אבל לא חושב שזה היה פותר את הבעיה.
ג. הוא טוען שאנחנו לא מבינים שהומור זה חלק מהיהדות, אבל העובדה היא שיש הרבה הומוריסטים דתיים שצוחקים על תופעות ביהדות והם נחשבים למקובלים, כולל אצל ה"שמרנים". אנדרדוס זאת הדוג' הכי טובה.
ההבדל העיקרי הוא שהם לא צוחקים ומזלזלים בדמויות התנך או במצוות, הם צוחקים על תופעות שקורות אצל דתיים (ככה אנדרדוס מציגים את עצמם ואני מאוד מסכים).
החילונים לא מבינים, או לא רוצים להבין, שגדולי האומה שלנו הם לא סתם אנשים מתחלפים כמו פוליטיקאים שאפשר לזלזל בהם (וגם בהומור על פוליטיקאים יש גבול).
הוא הביא בתור דוג' את הבריטים שעשו סרטים על בית המלוכה שלהם, אבל הוא לא הביא דוג' על נוצרים דתיים שצוחקים על ימח שמו, כי אין דוגמא כזאת.
אצל החילונים אין באמת משהו קדוש שאי אפשר לגעת בו, כי אצלם העיקר הוא חופש הפרט ואיש הישר בעיניו יעשה. הם לא מבינים שהתורה שלנו היא לא ספר חוקים שצריך לעשות או ספר סיפורים נחמד.

ד. ולכן העניין במחאה הוא לא רק האם נצליח להוריד את התוכנית מהמסך. הנקודה היא שאסור לנו לעבור על זה בשתיקה. בשביל שהילדים שלנו, ואולי גם כמה חילונים/מסורתיים, יבינו את חומרת העניין.
הערות מעניינותארץ השוקולד
א. לא שמתי לב לכך. אבל יכול להיות שזה פשוט כמה היה שווה השקעה כדי להפסיק את התוכנית ולא שלא התנגדו בהתחלה?

ב. האם לדעתך ראוי לעשות סדרה מכבדת כמו הספר "יאיר" או "מלך בשר ודם" של משה שמיר?

ג. נקודה מרתקת, צריך לחשוב עליה.

ד. זו אמירה מעוררת מחשבה, ואני חושב שיש בה מימד נכון.
תודהברגוע
לא מכיר את הספרים האלה של משה שמיר
בשמחהארץ השוקולד
אז חבל, תחפש את יאיר ותקרא.

ספר מקסים
אממממלח ופלפל
לדעתי יש הבדל לפרשנות לא מסורתית (או מה שהוא מכנה מדרש חדש) לבין ביזוי קודשי ישראל כפי שעולה מהתכנית המזוויעה הזאת. גם אם היו את כל ההצעות שהוא הציע, לא הייתי חושב שצריך "לבלוע" דבר רדוד ובזוי שכזה.
אבל פרשנות לא מסורתית הייתה מתקבלת כדבר חיובי או בסדרארץ השוקולד
מבחינתך?
אנימלח ופלפל
לא נגד פירושים חדשים. כשהם עולים בקנה אחד עם האמונה. למשל עם יש פירוש שיגיד שחלק מהמקרא נכתב מאוחר אני לא אקבל אותו
אז בעצם המדד הוא האם זה מסתדר עם האמונהארץ השוקולד
ולא קשור להאם זה מכבד או מזלזל או האם זה ממשיך תפיסה קיימת?
אמממלח ופלפל
חלק מהאמונה שאני מאמין זה שאין לזלזל בגדולי ישראל. אז בוודאי שככה. (לא מדבר כרגע על האם חטא או לא). לא חייב להמשיך תפיסה קיימת, ייתכנו חידושים (כמו למשל פירושים שעלו בעקבות חפירות ארכיאולוגיות). אבל לא משהו שיסתור עכשיו את עיקרי האמונה של עם ישראל....
שכוייח, תודהארץ השוקולד
טור על סוגיה מרתקת שמטרידה אותי רבותGeorge Maison
בתור התחלה (יש לי עוד להוסיף)
יש לי כמה הערות על דברים שג'קי כתב
וקוממו אותי במיוחד

א. מההיכרות שלי עם תכני גיל קופטש, אני מתקשה להאמין שאני אחלוק דעה דומה עם ג'קי לוי לגבי פרשנות של הנ"ל לתנ"ך. הוא היה שם ואני לא, אבל ההזמנה דווקא של קופטש למעמד אומרת לי המון.

ב. חייב לומר שיש מן האירוניה בדגש שהוא נותן לתחושת העלבון של הנוכחים מדברי הרב

ג. הוא מציג דתיים שמתקוממים על ביזוי מה שקדוש להם, בתור אוטומטים נטולי שיקול דעת.

אם כבר, הייתי מעמיד את מי שצוחק מהומור ברמת הסלפסטיק לפניהם בתור לתארים שכאלה, אם זה לא היה מצחיק גם אותי.

ד. "ממילא לא התכוונו לצרוך את זה" - כולנו יודעים שזה לא נכון.

ה. הוא מביא את הבריטים כדוגמא למי שמכבד את המורשת. לכל הפחות לגבי "הכתר", סדרה ישראלית מקבילה שהיתה מציגה סמלים היסטוריים באותה דרך: הצגתם כמתנשאים ומנותקים מהעם, חסרי נאמנות, תככניים, אכולי זימה - היתה נתקלת בתגובה דומה, בלי קשר לרמת הדיוק ההיסטורי.
תודה על ההערות ואשמח להרחבהארץ השוקולד
א - נקודה יפה שלא חשבתי עליה בכלל, אבל נראה לי שטענתך כאן נכונה לגמרי.

ב. צודק. יש בעייתיות בכך שאנחנו מתייחסים להיעלבות צד אחד.

ג. אתה הבנת כך את דבריו?
אני דוקא הרגשתי שהוא ניסה להעלות שאלה למה בלי להעמיד אנשים כנטולי מחשבה.

ד. למה זה לא נכון?

ה. אמירה שיש הרבה מה לחשוב עליה.
תודה! George Maison
ג. כך הבנתי ממה שכתב:

"תשאלו: איך מקוממים דתיים? ובכן, זה מסובך בערך כמו להפיל סופלה. כבר אמרו חכמים ממני שלאנשים דתיים יש רגשות ענקיים, עובדה. לאן שאתה לא זורק משהו, אתה פוגע...
התגובה הזאת, שמופעלת כמו שעון שוויצרי ויש לה 100 אחוזי הצלחה..."

ד. כולנו מכירים בחורי ישיבות או חרדלים שראו כמעט כל סדרה שהוצגה בתאגיד לאחרונה, הביעו את דעתם על מחוז ירושלים, מהצד השני, טהרן ועוד. כמו כל סדרה הם צפו ביהודים באים, והזדעזעו בצדק. לדעתי לא רק חרדלים הגיבו כך בפומבי כלפי היהודים באים, וזו טענה שקל לבדוק.

ה. לגמרי, הבריטים די יוצאי דופן מבחינה עולמית
ועוד מעט אחפור על זה קצת
בשמחהה, תודה לךארץ השוקולד
ג. וואלה צודק שיש באמירה הזו מן הזלזול.

ד. יש בזה משהו.
אם כי שאר הסדרות לא מתייחסות לציפור נפשנו.
אכן, שיוך לתתי המגזרים ביחס לסדרת היהודים באים היא שאלה מעניינת אם ניתן לבדוק אותה.

ה. תייג אותי בבקשה על זה, לא מכיר.
ד. הנושא הגיע למסך בעברGeorge Maison

כמו למשל מערכונים רבים ב"ניקוי ראש", מערכון עקדת יצחק ב"חמישיה הקאמרית",

והסדרה "חצי המנשה" - כל אלה בשידור הציבורי (מה שמחזק את הצדקת המחאה,

כי מדובר במימון ציבורי). חוץ מהם ניתן למנות את הסרט "זוהי סדום" של ארץ נהדרת.

 

אגב, יש בכך כדי להצביע שהז'אנר אף פעם לא זכה להצלחה היסטרית.

 

ה. הבריטים הם תופעה יחודית בקנה מידה עולמי.

 

אפשר להדגים את זה כך:

אם מסתכלים על הסטראוטיפים של עמים שונים, אפשר לראות למשל שהצרפתי הסטראוטיפי

מצוייר בקריקטורות עם כובע ברט ושפם מסורק, חולצה עם פסים רוחביים, בגט ביד אחת

וכוס יין בשניה. האיטלקי עם כובע שף מוארך, פיצה ביד אחת, והיד השניה עם אצבעות פונות

למעלה וצמודות בקצותיהן. הגרמני עם שלייקס, נוצה בכובע וכוס בירה ענקית ביד (שזה עוול

שצריך לחפור עליו בפעם אחרת). הספרדי הסטראוטיפי בדיוק ישן את הסייאסטה שלו.

 

איך נראה הבריטי הסטראוטיפי? לבוש בחליפה, עוטה מגבעת ואוחז במטריה, לוגם תה

(המהדרין עם חד משקף, צילינדר ופראק). בקיצור, לוקח תצמו ברצינות תהומית.

 

אצל הבריטים יש שכבה שלמה בחברה שלמדה במוסדות אריסטוקרטיים (איטון, אוקספורד,

קיימברידג'), אצלם בורות בידע קלאסי (תרבות יוון / רומא), נצרות והיסטוריה בריטית

גובלת בפשע חברתי. הם צופים ב-BBC, בכמות פסיכית של סדרות דוקומנטריות על כל היבט

בחיי היום יום של התושב באימפריה הרומית, מה שמביא לכך שכמה מהקומדיות הבריטיות

הטובות ביותר (מונטי פייתון, פתן שחור) בונות על ידע היסטורי בסיסי של הצופה והיכרות

עם כל מיני ניואנסים כדי למקסם את הבדיחה.

 

אני כמובן הגזמתי קצת, וזה לא מאוד מדוייק, אבל לדעתי משקף את המיוחדות של המקרה

הבריטי ואת חוסר הרלוונטיות שלו בתור דוגמה למה שקורה אצלנו.

ד. ההערה על המימון הציבורי וההצלחה היא אמירה מעניינתארץ השוקולד
שמלמדת משהו.

ה. הסבר מרתק על הבריטים, מעניין.
אגב, יש ספר של טראמפ שאני קורא כעת "תחשוב כמו מנצח", ספר יפהפה ומעורר השראה אבל צריך לזכור שזה ספר על אדם מאוד הישגי שהצליח הרבה מעבר לאדם הממוצע. (ספר על תובנות ודברים שדחפו אותו להצליח כאיש עסקים, מיועד לסטודנטים למנהל עסקים ונכתב לפני יותר מעשור) שבו הוא מעיר שחשוב שיהיה ידע כללי והוא פעם נזף באיש עסקים בעדינות על זה שהוא לא מכיר מחזות של שייקספיר.
מגניב! לא ידעתי עליו את זה. מסקרן לדעת אם הוא מעריך את הידעGeorge Maison

הכללי כדבר שימושי,

או שהוא מוצא את היופי שבו דווקא בחוסר השימושיות.

 

(כמו הארדי ותורת המספרים אם אני זוכר נכון)

הוא רואה את היופי שבוארץ השוקולד
זה די מפורש במה שהוא כותב.

אבל הוא מעיר שזה גם שימושי להשיג ידע לשם הידע
ביחס למימון ציבוריארץ השוקולד
אני חושב שהאמירה הזו מאוד נוקבת, כי אם תוכניות כאלה עולות רק דרך דברים שלא תלויים ברצון של אנשים לשמוע, אז לא ברור שזה אכן רצוי בכלל על ידי אנשים.
אם תוכניות כאלה היו מצליחות וקיימות בערוץ מסחרי היינו רואים שיש רצון לראות גם זוית של סאטירה בנושא, אבל ברגע שאין זה יכול ללמד שיש יוצרים שרוצים את זה או כדי להנחיל את דרכם או סתם כדרך להתפרנס אך אין שום דרך לדעת שזה אכן תוצאה רצויה ברחוב.
חד משמעית, מסכים לגמריGeorge Maison


הוא "חקר" את זה באופן מאוד מאוד שטחי. מאוד.הָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך י"ז באלול תש"פ 00:11

אני קצת בלי סבלנות להאריך, לכן אגע בשתי נקודות:

 

א' אנשים לא רותחים על פרשנות חדשנית ושונה, אלא על בוז, על לעג וקלס, ועל הרדדת הקודש.

 

ב' מיש יעשה צחוק מאחאב  ואיזבל יתקבל בברכה.....

 

ג' גם כשיש ביקורת על פרשנות חדשה, זה ממש לא מגיע מהמקום הילדותי כמו שכיף לו להציג את זה... זה מגיע ממשנה סדורה ואידאולוגיה ברורה.

 

ותכל'ס, אנחנו מכירים טוב מספיק דתיים שלא מפחדים מחדשנות, ולדברים כאלו מתנגדים (איזו מילה עדינה..)....

 

 

 

שורה תחתונה: ניסיון נואל לגלגל את האשמה על הדתיים במקום על ה"סאטיריקנים"

הכה ביהודים והצל את רוסיה.

מזעזע לא פחות מהצחוק עצמו. ועצוב.

^^^נופת צוף
לגמרי
אני לא חושב שג'קי לוי ניסה להציג מחקר, אלא פשוט מחשבותארץ השוקולד
שהיו לו.

כשיהיה לך כח להרחיב., אשמח לקרוא

א. לא מדויק, המחלוקות על פירושו של הרב שטיינזלץ ועל תנ"ך בגובה העיניים הן התנגדות לפרשנות חדשה גם בלי הרדדה. אולי התחושה שבתנ"ך בגובה העיניים היא שהכבוד הוא קצת שונה מהרצוי, אבל אין שם לעג וקלס.

ב. אתה חושב?
אני מתלבט בנושא.

ג. הערה מעניינת, למה זה חשוב לדעתך אם זה מגיע מאנטי סדור או מהתייחסות ילדותית?

שורה תחתונה מעוררת מחשבה
לא כל כך נפק"מ...הָיוֹ הָיָה

א' - שני הדוגמאות לא גררו התנגדות כמו ה"סאטירה".... וגם ההתנגדות שכן - שייכת לסעיף ג' דלהלן.

 

ב' - אני בטוח. יש צורך להביא גמרות בעניין?

 

ג' - למה? כי זכותו של הרב שך להעמיד משנת חיים ולפיה הפרשנות המקובלת לגמרא צריכה להיות כסדרה, או לחשוב שדברי הרב שטיינזלץ מרדדים את החומר. וזכותו של ר' אברום לחשוב שתנ"ך בגובה העיניים זה פגיעה בתנ"ך והרדדתו. להציג אותם כילדים קטנים שמרגישים מאויימים מכל חידוש זה ניסיון לעגני נואל.

דעת מקרא זו לא דרך חדשה? שוטנשטיין זו לא דרך חדשה? שמענו על מישהו שהתנגד? לא... אז כנראה כשהתנגדו היתה להם סיבה להתנגד, בים אם אני מסכים איתה ובין אם לא, אני לא אוציא את עצמי דביל ואומר "זה רק כי הם פחדו ממדרש חדש"....

 

נכון....

ונקודה חשובה שלא נגעתי בה קודם:הָיוֹ הָיָה

עיקר הזעם הוא על חילול הקודש, ורק מי שלא מבין עברית בסיסית חושב שלהגיד "סאטירה" זו תשובה על כך....

אולי נעשה מקהלות ציבוריות שישירו "תפילין" של וולך בעודם רוקדים על ס"ת פרוש על הרצפה ונאמר "אומנות"?

 

זו תשובה רק למי שמדבר על "פגיעה ברגשותינו"... שלדעתי זה הסטת הנושא ממרכזו, ולזה באמת ניתן לענות "סאטירה".

 

וכבר ראינו את יאיר גולן, שדיבר גבוהה גבוהה על הפגיעה ברגשות, ובסוף חזר בו כמו ילד גדול.. (קראתם את המאמר של הרב גורדין?) מה שמסביר היטב - אם ההתנגדות אינה על הנקודה הנכונה, היא אינה שווה קליפת שום.

 

 

 

גם את זה ג'קי לוי צריך להפנים, לפני שהוא מברבר על סאטירה.... (שבדבריו, אגב, הוא גם אומר דברים פשוט לא נכונים. ע"ע אנדרדוס ושות'... בקיצר, מוכיח את השורה האחרונה שלי והמחשבות שהיא מעוררת..)

אמירה מעניינתארץ השוקולד
לקוני משהו.. לא מתאים לך.. מסכים? לא מסכים? יאללה בלגן....הָיוֹ הָיָה


האמת שכמו שכתבתי למעלה, באמת שלא הייתה לי דעה בנושאארץ השוקולד
ורציתי להחכים וללמוד.

טענתך ביחס לסאטירה, היא טענה שנשמעת עם אמת מסויימת אבל לא שכנעת למה גם כאן זה נכון.


בהרבה שרשורים אני דן מתוך שכנוע על מה שנראה לי נכון, כאן אני מנסה ללמוד בלבד.
הבינותי.הָיוֹ הָיָה

שמע, מעריך את הגישה!

 

 

לא הבנתי מה הכוונה לשכנע שגם כאן זה נכון - אני פשוט אומר את מה שאני רואה סביבי ובי עצמי, שיש זעם על הפגיעה בקודש, לא על ה"פגיעה ברגשותינו"..

תודה רבהארץ השוקולד
אוקיי, ההבחנה הזו כאן עזרה לי להבין את דבריך טוב יותר.
לא היתה התנגדות לדעת מקרא?!עוד סתם אחד
היתה, וגם עדיין יש.
מצד מי?הָיוֹ הָיָה

לא שמעתי התנגדות מיינסטרימית.

מי זה ה'מיינסטרים'?עוד סתם אחד
אני שמעתי התנגדויות - גם כשלמדתי בישיבה התיכונית, וזה היה הרבה אחרי שיצאו כבר כל הכרכים. מאחר שהתייחסתי (ועודי מתייחס) להסתייגויות הללו בביטול - לא טרחתי לבדוק שמות.
התנגדות ברת משקל מרכזי.הָיוֹ הָיָה

כמובן שאני לא חושב שכל אחד יסכים עם כל דבר שיש שם,

אבל משתמשים בזה, רואים את זה כלגיטימי.. לא שמעתי על אנשים מרכזיים שהתנגדו לזה באופן גורף ונחרץ.

(זה מתקרב לדעתך להתנגדות לתנ"ך בגובה העיניים? בר השוואה לזה?)

לא יודע מה זה תנ"ך בגובה העינייםעוד סתם אחד
אבל הבנתי שאתה גר בקרבה צמודה לחרדים. אתה מוזמן בפעם הבאה שיש מניין חצרות להביא איתך כרך של דעת מקרא ולשאול אותם לדעתם. אל תשכח לעדכן.
דווקא בגלל שאני מכירם היטב-הָיוֹ הָיָה

אני יכול לומר שאולי לא ישימו את זה "ברבים" כי - ס'פאסטנישט.. אבל אין כ"כ התנגדות עקרונית.

 

וגם מה שכן - הרי זה רק אצל חרדים, ולא בשום אגף אחר של האורתודוכסיה התורנית. מה שמוציא את זה מכלל רלוונטיות לדיון.

ההבדל בין שוטנשטיין לשטיינזלץ זה איזה כיפה לבש המפרש...ארץ השוקולד
וברור שזכותו, השאלה מה אמורה להיות דעתנו.
כנראה אתה לא "בעניונים"....הָיוֹ הָיָה

אז זהו, שלא ברור שזכותו.

זה בדיוק הההבדל בין ילדותיות לדעה מנומקת.

משיהו שיש לו חרדה ילדותית - זה לא "זכותו" ולא אראה בכל דעה לגיטימית.

מי שיש לו משנה סדורה - אוכל לחלוק עליו, אבל על כרחי אקבל את קיומו.

ולכן בהחלט חשוב להבדיל בין התנגדות מנומקת ל"סתם חרדה"..

 

קצת קשה לי להאמין שאני טורח להסביר את זה....

לא יודע, אני יוצא מנקודת הנחה שכנראה יש סיבה מאחוריארץ השוקולד
הרב שך ולא רק חשש ילדותי.
אני לא יודע, זו הנחה אפריוריתארץ השוקולד
ויש מצב שהיא תתגלה כהנחה לא נכונה תמיד מטבעם של הנחות.
כי לכולנו יש הנחות לפני שניגשים לכל דברארץ השוקולד
אז אתה כן מסכים עם דברי. היה נשמע שלא.הָיוֹ הָיָה


נראה לי שאני מסכים עם האמירה שיש רמות התנגדותארץ השוקולד
שונות ויחס שונה למקרים ומצבים שונים.

עם זאת, רק הערתי שההתנגדות לרב שטיינזלץ נבעה גם מהדמות שפירשה ולא רק מהתוכן.
וחשוב להבחין, כי המשמעות של התנגדות שונה כאשר זה מתייחס לאדם או לתוכן.
השאלה הבסיסית - אם זה היה הומור על מוחמדמפצלש עצמי לדעת
הוא היה מגיב אותו דבר?
הערה שברור שיש בה מן האמתארץ השוקולד
אם כי ספציפית אני חושב שהוא היה חושב אותו דבר ופשוט אולי לא מפרסם
אמממטיפות של אור
הרבה חילוניים חושבים - התנך הוא שלנו, לכן מותר לנו לצחוק עליו. הקוראן לא שלנו, ולכן עליו אסור.

(כמו שמותר לך לצחוק על עצמך, אבל לא על מישהו אחר)
איך התנ'ך יכול להיות של מי שלא מקיים אותו?אניוהוא
כמו שהמהפכה הצרפתית שייכת לצרפתיםטיפות של אור
גם כשהגיליוטינה כבר לא באופנה
מתייחסים לתנ״ך כספר היסטוריה, ספר השורשים של העם היהודיקרן-הפוך
הרי מלבד המצוות שבתורה, התנ״ך מלא בסיפורים.
מה זה אומר 'התנ"ך של'?עוד סתם אחד
גם הנצרות אימצה את ספרי התנ"ך (אם כי אצלם זה לא תנ"ך אלא 'מקרא' - פשוט כי זה מסודר בסדר שונה...) - מתוך הצהרה ברורה שהם לא מקיימים את המצוות המופיעות בו. התנ"ך 'של' מישהו באופן שבו הוא מפרש את המשמעות של המושג הזה - גם אם בעיניך זוהי פרשנות שגויה. אז התנ"ך 'של' החילונים במובן הזה שהתנועה הציונית שהם מרגישים חלק ממנה הושפעה מרוחו, מגילת העצמאות מתייחסת לחזון המוסר והצדק של נביאי ישראל, והם לומדים את החומר הזה לבגרות חובה. מבחינתם זה מספיק כדי שזה ייחשב 'שלהם'.
הוא נוקט בשיטת "הצדיקים הטהורים אינם וכו'" של הרב קוקאריק מהדרום

לא בהכרח שצריך לנקוט בשיטה זו כלפיהם, אני בכל אופן אמרתי את דברי אז, לא שיניתי את דעתי גם כשקראתי אותו את אברי גלעד ואראל סג"ל בנושא זה בישראל היום וכן את ידידיה מאיר בבשבע, אני שמח שזה עשה באזז ברשתות החברתיות (כמה שהבנתי), כשכואב סימן שהגוף חי, עם ישראל חי.

אמירות מעניינותארץ השוקולד
אהבתי את סוף דבריך על הכאב, נשמע שיש בכך משהו נכון.
לא קראתי הכלימ''ל

אבל אני חושב שהדברים הנכונים שהוא כותב לא קשורים לנושא המדובר והקישור חוטא לאמת.

 

א. זה נכון שיש אנשים עם שמרנות קנאית בנוגע לפרשנות המקרא, פולמוס 'תנ''ך בגובה העיניים' או היחס ל929 הן נקודות חיכוך פנים דתיות, שלא לדבר על עיסוק אקדמי בחקר המקרא שבחלקו ממומן מכספי מיסים - אבל לא היתה לגביהם טענה של פגיעה ברגשות וכו'. כן היתה טענה כזו נגד התוכנית של ליאור שליין ומאותה סיבה נגד היהודים באים - כי המטרה שלהם היא ללעוג ולהגחיך ולא 'לתת פירוש'.

 

ב. יש סאטירה ויש סאטירה. האמת היא שמהעונות הראשונות של היהודים באים (ואפילו מחלק מהמונולוגים של שליין) גם אני נהניתי, זו היתה סאטירה שהיו בה טענות נוקבות שאולי לא נעימות לאדם דתי אבל היו די ענייניות. מה שקורה שם עכשיו זו

סתם הגחכה כמו קריאה בשמות גנאי או הצגת הדמויות כילדותיים או בעלי הפרעות ועם הרבה גסויות בלי שום קשר לכלום ובלי טעם, וממש לא טענות ענייניות על התוכן (וגם במקרה של שליין זה הפך לרדיפה רדודה שחוזרת על עצמה בלי טעם). ואני חושב שלכן גם הביקורת מגיעה עכשיו ופחות בעונות הראשונות.

 

ג. נכון שכשמדובר בדת האנשים הדתיים לוקים ברגישות, ויש שיגידו רגישות יתר (ואני אישית לא מהמזדעזעים וגם לא מהמוחים - אני נהנה מביקורת ועמדות שמאתגרות את הגישה שלי, וגם כשזה רדוד ולא מאתגר ואני לא נהנה מזה אני לא בעד להשתיק, מקסימות מושך כתפיים באדישות) - אפשר להבין את הרגישות ולהתחשב ואפשר שלא כי הכל שפיט ולגיטימי לומר שסאטירה יכולה לבקר הכל ומי שקשה לו עם ביקורת שיתמודד. אבל יש כאן צביעות כי תוכנית דומה בשם 'הערבים/המוסלמים באים' היתה זוכה לגינויים מקיר לקיר מצד אותם אנשים שמאוד בעד התוכנית כשהיא פוגעת בקדוש ליהודים, ואני מניח שגם היו נדקרים/מתפוצצים כמה אנשים (זוכרים את שרלי האבדו?) ככה שהפגנה של כמה עשרות אנשים ודרישה שלהם שלא לממן את התוכנית היא לא ממש חוסר סובלנות קיצונית, אם כבר מדברים על לקחת דברים בפרופורציה.

^^^ יפה, התגובה שהכי נוגעת בלב הדיוןGeorge Maison


הערות יפות ונשמעות נכונותארץ השוקולד
כולם
למה הלכת עד ניסן תשע"ט?ימ''ל

חסמתי הרבה טרולים בתאריכים קרובים יותר.

זה פשוט שרשור שמאוד שיעשע אותיבינייש פתוח
למה השאלה שלו שמתאגרת את עולם השכר והעונש האורתודוכסי לא לגיטימית אבל העונות הראשונות של היהודים באים שמאתגרות את העולם האורתודוכסי כן לגיטמיות?
נו באמתימ''ל

אם אתה טיפה מכיר את הפורום (ואתה אמור להכיר) אתה יודע שאני לא מצנזר כאן שאלות על האמונה, ובשרשור ההוא לא היה שום דבר מאתגר אלא אמירה ש'רבנים' מאיימים בעונש לעולם הבא, ולא זו הייתה הבעיה אלא שהניק ההוא פתח כמה שרשורי הטרלה במקביל באותם ימים.

אז למה לא לנעול רק אותםבינייש פתוח
אם לדבריך אין בעייה באמירה שרבנים מאיימים בעונשים בעולם המתים?
כי זה היה חלקימ''ל

יש בעיה באמירה כשהמטרה שלה היא להטריל.

לשאול מניין שיש עולם הבא זה בסדר,

לומר שהרבנים יהיו בבעיה אם יהיו חיי נצח כי לא יהיה להם במה לאיים זו סתם הטרלה.

 

ומה הקשר עכשיו? בחייאת.

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.אחרונה

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פאחרונה

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצוב
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
זה קורה כשאתה מנסה לכתוב לעצמך בשיחה אישיתיעל מהדרום
כל פעם שנכנסתי לשיחה אישית זה כתב ליבחור עצוב
כדי להיכנס לשיחה אישיתoo

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

תודהבחור עצוב
בינתיים נעלמו לי כל השיחות האישיות. 
כנראה המשוחח השניoo

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

לא נוראבחור עצובאחרונה
זה לא באמת חשוב 
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוטאחרונה

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוגאחרונה

תלוי איזה סגנון אוהבים

אולי יעניין אותך