הסתגלות למשפחתון כמה זמן????גילה גיל

היי כולן, אני קוראת סמויה כאן של הפורום וממש נהנית... אשמח ממש שתתיחסו ותגיבו לשאלתי כי אני ממש מיואשתתת 

סליחה מראש על האריכות.

אני אימא לתינוק מטריף בן 9 חודשים, תמיד היה בכיונוני וצרחנוני... בגיל קטן- גזים- הנקה כל הזמן. מה שיצא שעכשיו הוא ממש מפונק ולא לוקח מוצץ, אבל בכללי כיום הוא הרבה יותר רגוע ושמח. בגלל הקורונה יצא שהוא כל הזמן היה בבית איתנו והוא בקושי מכיר זרים.

 

לפני שבועיים התחלנו משפחתון(של התמ"ת 5 ילדים), והמצב- קטסטרופה- הוא פשוט צרח לה כל השבוע הראשון, לא הסכים בקבוק( ממני הוא כן לוקח בקבוק), לא הסכים לאכול, בקיצור, עשה הפגנה. כמובן שלא היה יום שלם, בממוצע שלוש שעות כל פעם

יום ראשון שעבר הייתה תחילתה של השתפרות, לא צרח, אלא בכה לסירוגין, ולקח לה קצת פירות... אבל ביום שלישי הוא צרח לה שוב פעם שעתיים עד כדי שהתקשרה להזעיק אותי. והיא הודיעה לי שלא עוד, שאקח לו מטפלת פרטית וזהו, שאין לה כוחות, ויש לה עוד ילדים במשפחתון וכו'... סתם לציין שביררתי עליה עם הורים ששלחו אליה שנה שעברה וכולם המליצו ממש.

בסוף השתכנעה להחזיר אותו, אבל התנאי שלה הוא מקסימום שעתיים ביום עד שיסתגל ושהיא תראה שהוא יכול עוד היא תגיד לנו...

מצב כזה דורש מאחד מאיתנו לעזוב את העבודה... יצא שבעלי בינתיים הודיע שהוא לא מגיע (אני מורה ובדיוק התחלנו את השנה...)

 מאז היה אצלה יומיים שעה אחת כל פעם והיא אמרה שהיה קצת שיפור, פחות צרח, והלך אחריה לכל מקום( עד עכשיו הוא לא נרגע גם עליה)

ובדיוק שחשבנו שאנחנו קצת בעלייה... התקשרה להודיע שאחיה נפטר והיא יושבת שבעה ואין משפחתון שבוע....

עכשיו השאלה היא האם שבועיים זה זמן נורמלי שילד יצרח על מטפלת וגם לא יירגע לה על הידיים?? או שזה אומר משהו עליה?? (הוא בדיוק בגיל של חרדת נטישה וחרדה מזרים..) להעביר אותו למישהי אחרת? (המליצו לי על מישהי בעלת ניסיון והיא אמרה שהיא תוכל להתמודד עם צרחן שכזה...)

 

אנחנו ממש במצב של ייאוש... האם לתת לה עוד צאנס- זה אומר שהוא יהיה עכשיו שבוע בבית (ה' יודע עם מי ) ולהתחיל הכל מהתחלה שבוע הבא. (כי הוא בטוח ישכח אותה)

או פשוט לנסות מישהי אחרת השבוע?

סליחה על האורךךך

אוף. קשהאורוש3
האמת שנשמע שעדיף לו משהו יותר אישי ועוטף. אם יש לך אפשרות למצוא איכשהו. עם עוד ילד או שניים. ממש בהצלחה. ממש קורע את הלב החוסר אונים הזה.
לגמריגילה גיל

מצאתי לו מישהי שעכשיו יש לה רק עוד 2 אבל היום אמרה לי שמכניסה עוד אחתבוכה אבל עדיין אמרה שהיא תסתדר איתו ושיש לה ניסיון עם כאלה. (היא אחת עם מלא ניסיון חיים)

אני באמת לא יודעת מה לעשות...

יש ילדים עם קושי בהסתגלות ובמיוחד בגיל הזהבתי 123
יש לי עם זה נסיון ואני ממש מבינה אותך
אבל זה גם מאוד תלוי במטפלת וכמה סבלנות יש
מטפלת שיש לה ידע וסבלות יודעת שלוקח זמן אבל בסוף זה מסתדר אני במקומך הייתי מנסה אצל המטפלת השניה ואולי מבקשת ממנה ביום הראשון להיות איתו שם שעה
זה ממש לגיטימי לבקש שההסתגלות תהיה איטית יותר וטוב שהיא בקשר איתך ומעדכנת אותך אבל משפט כמו יש לי עוד ילדים אומר שהיא מצפה שהכל יהיה קל יש מטפלות שאפילו מצפות לעשות עבודות בית אם זה מתאפשר אז בשמחה אבל קודם כל הילדים.
אולי עדיף לנסות השבוע. נשמע שיש לה יותר רוגעאורוש3
מול מצב כזה.
ובכל מקרה כמו שאמרת הוא יעבור הסתגלות מחודשת למרבה הצער בגלל השבעה...
ננסה מחר בע"הגילה גיל

ממש מפחדת שכל הסאגה הזאת תתחיל שוב

ממש עברו עלי שבועיים נוראיים

לדעתי לא משנה כ"כ כמות הילדים אלא הרצון והאמביציה של המטפלתחילזון 123

להסתדר וליצור קשר עם הילד
יש כאלה שיש להן את זה, ויש כאלה שפחות...

אם המטפלת הנוספת- חמה, מומלצת,עושה רושם נעים הייתי נותנת לזה הזדמנות
לא נעים להיות אצל מטפלת שנותנת תחושה שאתם נטל כבד מדי עליה

היה לי ילד שבכה המון והיה לו קשה וכו'
והעברתי אותו לגן אחר, עדיין היה לו לא קל בבוקר, אבל כשבאתי לקחת אותו ראיתי ילד רגוע
 

לא הייתי משאירה אצל מטפלת שמתקשרת אלי בייאושתפוחים ותמרים
סליחה....
היא המטפלת!
היא אמורה להיות מסוגלת להתמודד עם תינוק שקשה לו מאד בלי אמא.
חד משמעית הייתי מעבירה לשניה שלא נבהלה מהתיאור שלו (בכיין/צרחן).
נשמע שיש לה גם בטחון וגם נסיון.
בדיוקאנונימית 50
היה לי מקרה זהה שאחרי חודש שהיה אצלה אמרה שהיא צריכה לשקול אם להשאיר אותו
אמרתי לה את לא שוקלת שומדבר.
אני זו שמחליטה ואני זו ששוקלת אם הוא ישאר אצלך אט לא.והוצאתי אותו באותו הרגע.

מטפלת שככה מתייאשת לא הייתי משאירה אצלה. לכי תדעי איזה תיסכולים היא צוברת עליו.
תעברי לשניה ותהיי במעקב.
כך או כל הוא יצטרך הסתגלות מחודשת. עדיף עם מישהי שמראש יודעת שזו ההתנהגות ההתחלתית שלו ומוכנה לזה.
לא הייתי לוקחת מטפלת שאומרת בפירוש שהילד שלי גדול עליה.סופי123
ילדים הם שונים וחלקם מאתגרים יותר, והסתגלות של שבועיים זה נורמלי. יש ילדים שבוכים עד חנוכה. זה קורה והייתי לוקחת רק למטפלת שנותנת לי תחושת ביטחון ומשדרת שהיא יכולה להתמודד עם הצרכים של הילד שלי
ככה הרגשתיגילה גיל

באמת גם בהתחלה, שבמקום להרגיע אמא לחוצה לילד ראשון, היא רק הלחיצה אותי יותר.

אבל היא נראית באמת אישה חמה ואכפתית, וככה גם אמרו עליה. זה באמת מוזר.

אמרת בעצמך שהתינוק שלך מפונק לכן תגובתהלאה1234
אני גם ממליצה להעביר למטפלת פרטית. לפי מה שכתבת התינוק החמוד שלך מאוד מפונק ומכיר כמעט רק אותך/ בעלך, אז לעבור בבת אחת למטפלת זרה+ חמש תינוקות שנאלץ לחלוק איתם את הצומת לב זה מעבר יד מידי עבורו
לא מתחברת למונח תינוק מפונק.סופי123
יש לו ניחוח שיפוטי ושלילי. תינוק בן 9 חודשים הוא בדיוק בדיוק בתקופה של חרדת זרים, ובנוסף תינוק שלא הורגל לזרים ומפגשים לפני כן, מאד הגיוני שיהיה לו קשה יותר להסתגל. זה לא אומר שהוא לא יסתגל כן? זה אומר שהוא צריך יותר תשומת לב וסבלנות.
היחס של 1:6 לדעתי הוא לא מספק גם עבור תינוקות שיותר קל להם, ואם יש אפשרות לפחות מה טוב. אצלנו נניח אין פחות (הכי מעט שמצאתי זה 1:5 ולא התחברתי למטפלת) אז אני באמת משתדלת לבחור מטפלות שנראות לי בטוחות בעצמן ומוכנות לעבודה הקשה הזאת.
האמא כתבה בעצמה שהוא מפונקלאה1234
לכן השתמשתי בביטוי זה. וחשוב להיות מציאותיים ולהתאים את המסגרת לתינוק ולא להיפך.
התכוונתי לכתוב לאמאסופי123
בדיוק בגלל זה אני פחות אוהבת משפחתוןהריונית ותיקה
ומעדיפה מעון ,האמת אין לי עצה כואב לי על הילד זה קורע לב
מה זה קשור?אורוש3
במעון יש אפילו שישה תינוקות. ולמה שהיה בוכה שם פחות
לא קשור לבוכה זה קשור לפיקוחהריונית ותיקה
ולהתמודדות.
בכלל כל הקונספט הזה של שמירה על ילדים בבית פרטי לטעמי לא נכון , כי דעתה של המטפלת מוסחת .
דבר שני אני מפחדת ממטפלת אחת - אם חלילה קורה לה משהו ( סחרחורת, נפילה ) היא לבדה , על אותו עיקרון אם קורה משהו לאחד הילדים היא יכולה להעלים עין.
אני יכולה להגיד לך שהמטפלת שלנויעל מהדרום
לק"י

למשל מכינה את האוכל לילדים מראש, כולל לטחון אותו.
אז נכון שבבית יש יותר מוסחות, אבל תלוי במטפלת.

מה שכן, אם קורה לה משהו והיא לבד זה באמת מלחיץ. מצד שני, גם כשאני מביאה בייביביטר והיא לבד עם הילדים, אם פתאום היא תתעלף או משהו חלילה, הם יישארו לבד כביכול.
התקבלתי גם למעון אבל ביטלתי בדיוק בגלל הסיבה שהוא צריך יחסגילה גיל

יותר אישי ולא מלא ילדים בסביבה. עכשיו אני מתחרטת...אבל הכל משמיים

למה מתחרטת? במעון לא היה יותר טוב ואולי הפוךחולת שוקולד
אל תתחרטי לרגע יש לי כמה חברות שעובדותבתי 123
במעון הן אומרות אין מה לעשות נותנות לילדים לבכות בסוף הם מתסתגלים לא מרימות לא מחבקות..
אני ממש לא שלמה עם זה שאני עוזבת את המטפלתגילה גיל

כי היא משפחתון עם פיקוח, ונראה שהיא ממש משקיעה במשפחתון והיא באמת לקחה אותו ללב (אפילו לקחה את השם שלו להתפלל). הרכזת אמרה לי שהיא מקסימה והיא מלון 10 כוכבים. וגם ככה אמהות אמרו לי. היא דקה ליד הבית שלי,נקייה, מטופחת ומשקיעה. והיא כן הסכימה לנסות עוד רק מאוד בהדרגה...

המטפלת השנייה בלי פיקוח, והגעתי היום לקחת אותו אז הוא צרח בעגלה והיא אמרה שהיא ניסתה להרדים אותו...מה שאמרה שכן היה שקט מידי פעם והיא תמשיך לנסות ובסוף יהיה בסדר.

אבל שוב, היא פרטית בלי פיקוח.

אני באמת לא יודעת מה לעשות.... (בכל מקרה יש עכשיו הפסקה שבוע בגלל השבעה)

תודה רבה  רבה לכל המגיבות והמשתתפות... חזקתן!

לכי אחרי האנטואציות שלךבתי 123
האמת?לא כרגע
כשכתבת על צרחות בעגלה, זה כבר לא נשמע משהו בכלל ⁦☹️⁩.
אלא אם כן, התכוונת שזה תוך כדי טיפול שלה (נגיד פתחה לך עם לנענע את העגלה או משהו).

אז המון זהירות גם עם המטפלת הזו. לא בטוח בכלל שהיא עדיפה.

באמת נסי להקשיב עמוק לאינטואיציות שלך.

סליחה שהרסתי.
הי לא להכליל!!!אביול
ה' שהחברות שלך עושות את זה זה לא אומר שככה כל המעונות..
נכון.אהבתחינםאחרונה
מספר הילדים במשפחתון לפעמים קטן יותריעל מהדרום
לק"י

נניח אצלינו במשפחתון (פרטי) המטפלת לוקחת השנה רק 4 ילדים (קודם היו 5).
מבחינתי זה פלוס גדול.
ממש לא קשוראביול
להפך, במעון יש הרבה יותר ילדים...
בעיקרוןאמאשוני
כל התיאור על התינוק נשמע הגיוני.
הוא בדיוק הגיל שלדעתי הכי קשה להסתגל.
אם המטפלת הייתה אומרת תביאו לשעתיים כל יום ונעבור את זה ביחד זה משהו אחד.
אבל בגלל שנשמע שקשה לה והיא לא יכולה להכיל את הסיטואציה, אז איך הילד יתרגל?
ילד זקוק לתחושת ביטחון סביבו כדי להסתגל.
מציעה לדבר ולשתף את המטפלת הדמיה בכח מה שהיה, שתדע שאת בעצמך באה אחרי ניסיון רע.
אם יש לה מוטיבציה להעביר אתכם חוויה מתקנת, הייתי הולכת אליה.
בכל מקרה, לאור הקושי הקודם. הייתי לוקחת 2-3 ימי חופש ונשארת על המטפלת החדשה בביתה עם הילד שלי ומרגילה אותו אט אט.
בכל מקרה השבוע הקרוב הולך להיות לכם שבוע הפוך. הייתי מנצלת את זה עם כל הכוח להסתגלות חיובית.

וגם בעלך צריך לתת יד. זה לא פשוט.
אם עכשיו הילד היה מאושפז חלילה במשך שבועות גם היה משאיר אותך להתמודד לבד?
לפעמים זה עניין של סוויטש בראש להבין שיש כאן מקרה לא רגיל, שלא בחרתם בו, וצריך להתמודד איתו. אי אפשר להמשיך בשגרה כאילו הכל רגיל...
תנסי לשקף לו את זה
היינו עכשיו אצל המטפלת השנייהגילה גיל

והיא באמת בגישה הרבה יותר רגועה לבכי שלו, שכנעה אותי להשאיר אותו. (התקשרתי אחרי חצי שעה שהוא שם ואמרה שהוא יחסית בסדר (ב"ה!) ובוכה מידי פעם אבל שאני ישאיר אותו עוד)

אבל היא אישה ממש מבוגרת מעל 70 בטוח, והבית שלה ישן כזה ומט ליפול ולא מידי נקי....(אלה שהמליצו עליה לא ציינו את זה)

וכנראה שהיא לא תשחק עם הילדים משחקי התפתחות וכאלה.... הוא יסיים את השנה כמעט בן שנתיים.

הייתן נותנות לזה להתערב בהחלטה? או שהעיקר שלילד טוב לא משנה אם קצת מלוכלך...

בנוסף, היא הרבה יותר רחוקה והרבה יותר יקרה

בגיל הזה הכי חשוב חום אהבה וטיפולדובדובה
עזבי אותך מכל עניין ההתפתחות... לא חושבת שזה משמעותי. פעם ביררתי את זה גם... אמרו לי שהגילאים האלה זה רק חום יחס וטיפול נכון... (וילדים שנמצאים בבית עד גיל 3 עם אמא.. נראה לך האמא כל היום מפתחת אותם? חחח מכירה מלא כאלה וזה לא פגע בהם זה הקפיץ אותם התפתחותית כי קיבלו חום ואהבה)
גם לי מפריע לא נקי ובית ישן... אבל זה כאין וכאפס כשאת רואה שהילד שלך יותר רגוע ובידים טובות יותר.
בקשר למטפלת הראשונה לא שמעתי שמישהי ככה מרימה ידיים... הייתי בורחת ממנה. בשבילי זו נורה אדומה. לא שהיא רעה חס וחלילה. אבל כן.. לא מקצועית מספיק.
לעניות דעתי..בינתיים תשאירי אותו אצל המטפלת החדשה.
נשמע שהיא אישה יותר חמה עם יותר ניסיון... מעל 70? הכי טוב.. מלאת ניסיון ולא מתרגשת.

בהצלחה רבה
לגמרי. כל מילה.יראת גאולה
המטפלת הזו נשמעת מתנה משמים. בדיוק מה שהילד שלך צריך עכשיו

אם היא מספיק אכפתית ודואגת - היא תדאג גם שלא יהיה לו משעמם, ואם לא יהיה לו משעמם, הוא יתפתח היטב.

הדבר היחיד שכן הייתי מקפידה עליו זה קטע של בטיחות, שהרצפה תהיה מטואטאת היטב, שלא יהיו חפצים מסוכנים בהישג יד וכו'. אלו דברים שאפשר לדבר עליהם.
אם הבית ישן ויש אבק - לא אכפת לי. עדיף ילד שמח שטוב לו ושאת רגועה עם לכלוך של אוכל בחולצה או לכלוך של זחילה במכנסיים, מאשר ילד עצוב או אמא דואגת עם בגדים מבריקים.
יכולה לספר לך מהנסיון האישי שלילא כרגע
אני ראיתי אצלי, שהילדים קולטים ברגע, ולא משקרים..
יש לפעמים מטפלות מקסימות, אבל החיבור ביניהן לילד - פשוט לא עובד.
ולכן הילד צורח את נשמתו גם אחרי שבועיים אצלה. (גם את הבת שלי בזמנו, העיפו ממשפחתון על צרחות אגב).
ואם תהיה מישהי שהילד יתחבר אליה - תוך כמה ימים, הוא יזרום יותר.

מה שכן, אם יש לך אפשרות טכנית - הכי טוב, להיות איתו ביחד אצל המטפלת בהתחלה (יומיים - שלוש).

המון הצלחה ובקלות!
אני רק רוצה לומר לך שזה נורמלי מה שקורה...אם כל חי

וטוב שהוצאת אותו והעברת אותו למטפלת השנייה.

מי שלא מסוגלת-לא מסוגלת. ולא משנה כמה היא טובה ומומלצת וכו׳.

שנה שעברה הבת שלי הייתה אצל מטפלת פרטית, אחרי כ-4 חודשים היא פשוט הוציאה אותה כי היא התחילה להיות לא רגועה בגלל שיניים

לצערי זה קרה בשנייה שאחרי האחרונה והיא זרקה אותה באמצע יום בלי התראה מוקדמת.

אחר כך במיידי העברתי למטפלת אחרת מאוד מומלצת שבזמנו התלבטתי אם לשלוח אליה אבל בגלל מרחק ומחיר לא שלחתי- והיא מראש הודיעה לי שזה לנסיון. אחרי שבוע וחצי אמרה לי שזה יותר מדי והיא בוכה הרבה והיא לא מסוגלת.

בעלי היה איתה כחודש בבית! (באמצע היה פסח)

אחרי פסח בזהירות הכנסתי שוב למטפלת פרטית עם פחות תינוקות, מישהי שבכלל אינה מטפלת במקצועה אבל החליטה עד לסוף שנה לעשות זאת. טיפוס מאוד ענייני שלא הייתי בטוחה בכלל שמתאים לה לטפל בתינוקות אחרים במיוחד שהיא לא מלכתחילה רוצה לעבוד בזה.

עם יד על הדופק , להפתעתי דווקא היה לה טוב שם. כנראה הענייניות היתה דווקא טובה בשבילה והמטפלת לא התרגשה מהבכיות והם עברו אחרי כמה זמן...

זה מורכב

ברור שהכי טוב אמא

ולפעמים צריך לבחור אחרת ולהתגמש ולשנות מה שצריך

אני גם חושבת שאם טוב לו אצל המטפלת המבוגרת שיישאר שם.

התפתחות מוטורית - שפתית תשלימי לו גם בבית

רגשית- אין לזה שום מחיר בעולם שישלים!!!

וואי וואיגילה גיל

הסיפור שלך לא מי יודע מה מעודדקורץ מקווה שאצלנו ההסתגלות תהיה יותר קלה...

לא שהמטפלת הראשונה לא טובה, היא באמת ניסתה ומנסה אבל הוא צורח ברמה שתאבד עשתונות של כל אחד...

לא התכוונתי להלחיץ, רק לתאר שיש ילדים שהצרכים שלהם שונים ממהאם כל חי

שאנחנו חושבים

ובכל זמן נתון צריך לשקול ולהחליט מהי טובת הילד.

ומחילה -המטפלת הראשונה לא הייתה נורמלית... לא רק אני חשבתי ככה אלא גם אישה נוספת ששלחה לשם.

זה באמת הזוי באמצע היום להודיע להורים שהיא לא יכולה יותריעל מהדרום
ואו. נשמע קשה ממש!אהבתחינם
היה קשה. עבר ב״ה. היום היא בת שנתיים מתוקה מתוקהאם כל חי

ועוברת הסתגלות נורמלית לגמרי במעון עכשיו 

(קצת בכי והרבה כיף לה. אני רואה את זה....)

וואי אמאל'ה ..אביול
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי וואיינעמי28

אנשים שיכולים להכיל מחבלים מרוב טוב הלב שלהם והראש הפתוח והחכם שלהם אבל אוכל כשר לחצי מהמשפחה, את זה הם לא יכולים להכיל 🤦🏼‍♀️


סורי שמחממת אבל הם בילתי

מילא הם היו עקביים עם יכולת ההכלה שלהם.

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

אני לא כתבתי על אנשים.כתבתי עלינובורות המים

וכבר התנצלתי אם זה פגע או נשמעמתנשא

לא לזה התכוונתי


אז אפשר לעצור את הדיון...

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקהאחרונה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

הוא באמת אלוף!חנוקה

לכן קשה לי להתלונן...

 

אמרתי לו פעם שלא פייר שאני לא יכולה אפילו להתלונן עליו...

אבל לגבי הטאטוא- כל הקאצ' שהוא משאיר באמצעעעע החדר

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומהאחרונה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקהאחרונה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגולאחרונה

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי

אולי יעניין אותך