בעיני הבחירה שעשית היא קשה, אבל לא מוטעית.

האמנת במשהו. האמנת במשהו שהוא שונה ממה שרוב האנשים מאמינים.

האמנת במשהו רומנטי וורוד וזה נהדר. אין בנמצא אנשים שמאמינים כמוך.

אם את אוהבת את בעלך, בעיני אין לזה מחיר. זה משהו שלא יסולה בפז כי זה לא מובן מאליו. אהבה לא קונים בחנות. מצד שני עם אהבה אי אפשר ללכת למכולת. זה קשה. אבל שווה.

אם תמשיכי להאמין, תוכלו להגיע לעמק השווה. שילוב של דברים.

העולם שלנו הוא אוטסטרדה. אנחנו נהנים מפריווילגיות טכנולוגיות וקידמה שלא היו בעבר ועם זאת, מרגישים חסרים. לא מנוצלים. מנוכרים. כל היום במרדפים. האושר לא עלה עם הקידמה. אולי אפילו להיפך. אז למרות זאת, האמנת במשהו והלכת על פיו. זה מקסים.

אל תתייאשי. תני לכם צ'אנס. תמצאו לכם דרך להסתדר כלכלית. זה אפשרי.

לא כתבת באיזה תחומים הוא חזק, אבל יש לי מספר חברים (שחלק מהם למדו תחומים שלא מכניסים הרבה כסף) שנכנסו לתוכנית הזאת:

הכשרה לפיתוח תוכנה אונליין - Infinity Labs R&D

זאת תוכנית של חצי שנה קורס שנכנסים ממנה לעבודה בהייטק. זה לא תואר אקדמי, אבל ממה שאני שומע בפרספקטיבה של שנתיים, הם מרוצים מאד.

שוב, צריך לבדוק שזה יכול להתאים מבחינת היכולות והזמן (הקורס הוא מאד מאד אינטנסיבי)

את כרגע מתמודדת מול ***העניין הכלכלי***

ש*הוא* הבעיה

ולא מול בעלך, שהוא לא הבעיה.

ההפרדה הזו, כמה שהיא מובנית מאליה, חשובה מאוד.

כי ברגע שזה "מהלב שלי ובעלה" יחד מול הבעיה

ולא מהלב שלי מול בעלה

זה כבר משנה את הכל.

ברוך ה' ותודה לאל נישאתם מאהבה ועכשיו יש בינכם אהבה גדולה!

זה כ"כ כ"כ יקר מפז!

זה כ"כ לא מובן מאליו!

זה מדהים!

אז נכון, יש בעיה כלכלית. וזה קשה.

ועם זה צריך להתמודד.

אבל לא להתמודד בשאלה האם הייתי צריכה לבחור בו בגלל זה - כי זו לא השאלה הנכונה.

בטח שהיית צריכה לבחור בו

בטח שהוא החצי שלך ואת שלו

בטח שיש לך את כל הטוב ממנו כל השנים

ולו את שלך

ובטח שזה לנצח!

השאלה שצריכה להישאל כאן היא: איך אנחנו/אני מצליחים להתרומם גם מהמצב הכלכלי כרגע?

האם אפשר להפחית בהוצאות, אפילו בקצת?

האם אפשר להגדיל הכנסה, אפילו בקצת?

האם אפשר שאת תחום התמחותו של בעלך - הוא יעשה בתור תחביב בשנים הקרובות ויעבוד לצורך פרנסה בלבד במקביל? (ז"א, לא להזניח את מה שהוא טוב בו, אלא לא להסתמך על זה רק כמקור פרנסה אלא יותר כתחביב כרגע).

האם אפשר לפתוח את הראש וכן למצוא דרכים של איךהוא מתפרנס מהדבר שהוא טוב בו?

האם אפשר להיעזר בהורים בתקופה הקרובה לפחות?

האם אפשר להיעזר בארגון כמו פעמונים או בלווי של בעל מקצוע מהתחום הכלכלי?

משהו אחר?

וצריך גם לוודא שבמקום "אין אותי לאהוב"

יהיה אותך

שלא יהיה עלייך עול גדול מנשוא

אלא "רק" עול שאת יכולה לשאת.

לראות איפה את יכולה להקל מעלייך?

איפה את יכולהלהתאוורר?

לעשות כיף וזמן רק לעצמך?

ורק לזוגיות?

מי מעגלי התמיכה שיכוליםלעזור לך, לכם בזה?

כי זו גם מטרה בפני עצמה - שלך יהיה טוב. שלא תהיי בקריסה. שלא תהיי באפיסת כוחות.

איך משנים את מסלול החיים המטורף למסלול יותר שפוי ונעים עבורך?

ושוב - זה את ובעלך יחד אל מול כל אחת מהבעיות הנ"ל, ולא אחד נגד השנייה חלילה.

המון המון בהצלחה יקרה,

לכתיבה וחתימה טובה של חיים מלאים באהבה ופרנסה בשפע  

בעלי כשהתחתנתי אתו היה אברך.

ו... גרוש עם ילדים.

אחר כך היה מורה.

כמה מרוויח מורה מתחיל? 

אולי את תשלום המזונות.

ו...

לא חסר לנו כלום.

יש ברכה בכסף.

זה משהו שה' עושה. כמו שאמר לך פה מישהו למעלה.

לא נשמע לי שאת מחפשת עושר

אלא נחת

רוגע

ומרווח נשימה.

ומשום מה נראה לי שאת רואה את עצמך כאחראית

ולכן את גורמת לבעלך להחליף מקצוע.

אולי תקחי צעד אחורה ושהוא ידאג לחשבונות?

אולי הוא לא טוב בלעשות כסף,

אבל כשיראה שהמצב דחוק

יתחיל לחפש עוד ועוד מקורות פרנסה.

וואו.

עולות לי עכשיו כל כך הרבה דוגמאות

לאנשים שלא מרוויחים הון

אבל יש להם שפע כזה...

פשוט תני לבעלך להיות אחראי

ודברי עם ה'.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת