האפקט האידיאומוטורי – ויקיפדיה

ואגב, אני לא רוצה להרוס אבל ההנחה בכותרת שלך לא בהכרח נכונה.

כלומר: זה נכון שזה עניין פסיכולוגי, אבל זה יכול להצביע על רצון להאמין (או פחד שלא) ולאו דווקא על אמונה.

"היא דבר רגשי בלבד"

כי דבר רגשי היא בוודאי, השאלה אם בלבד או לא בלבד.

ודו"ק וד"ל.

אמונה היא לא דבר רגשי - אמונה היא הכרעה.

היא יכולה להיות מבוססת על שכל או על רגש (שזו שגיאה בעיניי), או על שילוב כלשהו של השניים.

אחרי ובנוסף לאמונה יש את אהבת, יראת ועבודת ה' - שכאן נכנס גם הרגש.

ויש כאלו שקוראים להכל אמונה (ו/או כאמור לעיל מבססים את האמונה על הרגש במקום את הרגש על האמונה).

אני סבור כמוך שעל האמונה להתבסס כולה על השכל.

ולא על "גם וגם" ובטח שלא על רגש לבד.

ושרק על גבי ההכרעה השכלית יש מקום לרגש.

אלא שאכן, אותו רגש שנבנה על השכל, גם הוא חלק מן האמונה.

אני לא מדבר על אהבת ויראת ה'.

אלא על ההפנמה של ההכרעה השכלית.

החוויה הפנימית שאכן יש מי ש.. וש.. וש.. וכו'.

כל זה חלק ממצוות האמונה.

(אתה מכיר את פתיחת הספר אמונה וביטחון של החזו"א? הוא פותח במילים "מידת אמונה היא נטיה דקה מנטיות הנפש" וממשיך על אוטומט להסביר על הבירור השכלי.... בלי לעצור לאדום...)

מה שכן: אני כן חושב שהאמונה בחלקה היא נתונה לנטיית הלב ושיקול הדעת, ובמובן הזה היא גם רגשית (אם כי לא הייתי קורא לזה רגש אלא שיקול דעת ונטיית לב כאמור, אבל זה עניין של סמנטיקה), וזאת בגלל ש:

א. אני לא חושב שישנה יכולת להכרעה שכלית מוכרחת לכאן או לכאן, בשלב כלשהו ההכרעה בין הצדדים תלויה בשיקול ובנטייה.

ב. אני לא חושב שאדם יכול לנקות את עצמו לגמרי מרגש ומשיקולים שאינם האמת, המטרה היא להשתדל כמה שיותר אבל זה לא אפשרי במאת האחוזים.

ואז השאלה היא על מה מבוססת ההכרעה.

אני לא נכנס לצדדים שציינת. אני מדבר על ההפנמה עצמה.

למה אתה אומר שזה ערבוב? אתה לא מסכים שיש את הצורך בהפנמה? ואם יש צורך, והיא קיימת, למה אתה משייך אותה אם לא לאמונה? ליראת ה'? לאהבתו? למה?

מה שאני מנסה לומר, שאחרי שחקרת הכל, והגעת למסקנה שהגעת, עדיין לא סיימת, האמונה היא לקבוע את המסקנות בליבך, לחיות עם וודאותן.

אין לי ציטוט מתאים בדיוק, אבל הדברים הבאים יכולים לתת בבואה לכוונתי: וטעם זה הדבר, שיאמין ותהיה אמונות לבו בלי ספק כי זה השם הנכבד שהוא נכתב ולא נקרא, הוא לבדו אלהים" (ראב"ע יתרו כ).

(יש בכרטיס האישי שלי את הקיצורים לסמיילים של הערוץ)

ההפנמה היא מגיעה מממילא, היא תוצאה של ההכרעה ושל העמקה וחזרה והשרשה של הדברים.

היא לא קשורה לרגש אלא לשכל, כמו שהפנמה של מידע בתחומים אחרים לא קשור לרגש.

אהבת ה' ויראת ה' הם שקשורים לרגש (אם כי גם הדרך אליהם, לפחות לגישת הרמב''ם, היא דרך השכל ולא כעבודה 'מלאכותית' על הרגש עצמו) אבל לא האמונה שהיא 'ידיעת השם'.

היות שיש גבול לעושר הלשוני, כשהוא בלי שאר הסממנים של שיחה אנושית, אני חושב שהגענו לקצה גבול הדיון על זה... אני חושב שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, אבל אין לי איך לכתוב את זה....

יש"כ!

(יהודי מעניין אתה...)

אבל בסדר. אם הבנתי נכון ממילא אנחנו באותה גישה פחות או יותר.

(ומי יודע, אולי בהזדמנות נמשיך את השיחה עם שאר הסממנים של שיחה אנושית )

למה חולק? אתה חושב שניתן להתבטא בצורה מושלמת בהתכתבות?

המילים אותן מילים.

בשיחה אישית חשוב לראות תווי פנים ותנועות גוף שמביעים רגש וכוונה, אבל אם מדובר בשיחה על נושאים שלא שייך בהם רגש אני לא חושב שיש נחיתות לשיחה בכתב - פרט למהירות ולזרימה שלה שזה חיסרון מבחינת הנוחות אבל לא פגיעה ביכולת הביטוי או במיצוי הדיון.

עכ"פ אני חש אחרת.

אתה בוחר אם להאמין או לא, 

סבתא שלי התעסקה עם זימונים ותקשורים, היא עצמה נכוותה מזה,

בד"כ כשאדם פוגש ישות מעולם מקביל הוא ישאל אותה על הדברים הכי רגישים אצלו- כך שאם יפגע, זה יהיה במקום הכי עמוק.

היא סיפרה לי שיש לה חברות שמאושפזות כיום במחלקה פסיכיאטרית עקב טראומה.

לא מומלץ לשחק בעולם האפל הזה, זה לא מצחיק! זה מסוכן!

רוחות וישויות (כפי שהמתקשרים והמדיומים מדברים עליהם ומעבירים הלאה) לא קיימות.

למשל כאן מי שעושה את הדברים האלה "הרוחות" או ה"ישויות" מתעקשות להלל ולהצדיק קיום בורא לעולם ושהיהדות היא נכונה וצודקת (כמו שהפותחת כתבה) בעוד שהרוחות בקרב חוגים של היספאנים נוצרים למשל שגם שם "מעלים רוחות" מפליגות בשבחיהן על ישו.

כל חברה וההשפעה הפסיכולוגית שלה על הדברים.

האנשים משכנעים את עצמם באמצעות שלל שיכנועים פסיכולוגים עצמיים שיש דברים כאלה.

אני רק מבהיר. אני לא שולל על הסף קיומם של דברים כאלה ואחרים. מן הסתם יש עוד דברים שיש צורך לחקור שאנחנו עוד לא יודעים.

אבל כפי שכל מיני מתקשרים למיניהם עושים היום אין לזה שום אחיזה. הכל עובד על התהליכים הביוכימיים במוח.

החל מהתייחסות אליהם כאל ישות הפועלת במציאות וכלה בשלילת קיומם.

המקרא ממעט באזכורם, אך לעומת זאת מזכיר מלאכים- פעמים רבות, שדים ממעט להזכיר,

האזכורים לשדים מופעים במקרא- בספר דברים ובתהילים אך שוב, רק בהקשר של עבודת אלילים (מסתבר שהשטניזם קצת יותר עתיק ממה שחשבתי )  

בתלמוד בניגוד לזה מוזכרים רוחות שדים ומזיקים, ככתוב: "מעלי יומא טבא חולשא מעלי יומא דעצרתא סכנתא וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת, דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח, דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו", (אם יש ת"ח שמוכן למצוא לי מקרות נוספים אשמח) 

בקבלה נפוצה ההתעסקות בגילגולי נשמות, רוחות וכו' (אין לי שמץ בקבלה, שוב אשמח להרחבת דברי)

מכאן שמבחינת היהדות קיימים שדים, רוחות, מזיקים, וישויות... 

מכאן ואילך תאמין או לא- נתון לבחירתך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז