האפקט האידיאומוטורי – ויקיפדיה

ואגב, אני לא רוצה להרוס אבל ההנחה בכותרת שלך לא בהכרח נכונה.

כלומר: זה נכון שזה עניין פסיכולוגי, אבל זה יכול להצביע על רצון להאמין (או פחד שלא) ולאו דווקא על אמונה.

"היא דבר רגשי בלבד"

כי דבר רגשי היא בוודאי, השאלה אם בלבד או לא בלבד.

ודו"ק וד"ל.

אמונה היא לא דבר רגשי - אמונה היא הכרעה.

היא יכולה להיות מבוססת על שכל או על רגש (שזו שגיאה בעיניי), או על שילוב כלשהו של השניים.

אחרי ובנוסף לאמונה יש את אהבת, יראת ועבודת ה' - שכאן נכנס גם הרגש.

ויש כאלו שקוראים להכל אמונה (ו/או כאמור לעיל מבססים את האמונה על הרגש במקום את הרגש על האמונה).

אני סבור כמוך שעל האמונה להתבסס כולה על השכל.

ולא על "גם וגם" ובטח שלא על רגש לבד.

ושרק על גבי ההכרעה השכלית יש מקום לרגש.

אלא שאכן, אותו רגש שנבנה על השכל, גם הוא חלק מן האמונה.

אני לא מדבר על אהבת ויראת ה'.

אלא על ההפנמה של ההכרעה השכלית.

החוויה הפנימית שאכן יש מי ש.. וש.. וש.. וכו'.

כל זה חלק ממצוות האמונה.

(אתה מכיר את פתיחת הספר אמונה וביטחון של החזו"א? הוא פותח במילים "מידת אמונה היא נטיה דקה מנטיות הנפש" וממשיך על אוטומט להסביר על הבירור השכלי.... בלי לעצור לאדום...)

מה שכן: אני כן חושב שהאמונה בחלקה היא נתונה לנטיית הלב ושיקול הדעת, ובמובן הזה היא גם רגשית (אם כי לא הייתי קורא לזה רגש אלא שיקול דעת ונטיית לב כאמור, אבל זה עניין של סמנטיקה), וזאת בגלל ש:

א. אני לא חושב שישנה יכולת להכרעה שכלית מוכרחת לכאן או לכאן, בשלב כלשהו ההכרעה בין הצדדים תלויה בשיקול ובנטייה.

ב. אני לא חושב שאדם יכול לנקות את עצמו לגמרי מרגש ומשיקולים שאינם האמת, המטרה היא להשתדל כמה שיותר אבל זה לא אפשרי במאת האחוזים.

ואז השאלה היא על מה מבוססת ההכרעה.

אני לא נכנס לצדדים שציינת. אני מדבר על ההפנמה עצמה.

למה אתה אומר שזה ערבוב? אתה לא מסכים שיש את הצורך בהפנמה? ואם יש צורך, והיא קיימת, למה אתה משייך אותה אם לא לאמונה? ליראת ה'? לאהבתו? למה?

מה שאני מנסה לומר, שאחרי שחקרת הכל, והגעת למסקנה שהגעת, עדיין לא סיימת, האמונה היא לקבוע את המסקנות בליבך, לחיות עם וודאותן.

אין לי ציטוט מתאים בדיוק, אבל הדברים הבאים יכולים לתת בבואה לכוונתי: וטעם זה הדבר, שיאמין ותהיה אמונות לבו בלי ספק כי זה השם הנכבד שהוא נכתב ולא נקרא, הוא לבדו אלהים" (ראב"ע יתרו כ).

(יש בכרטיס האישי שלי את הקיצורים לסמיילים של הערוץ)

ההפנמה היא מגיעה מממילא, היא תוצאה של ההכרעה ושל העמקה וחזרה והשרשה של הדברים.

היא לא קשורה לרגש אלא לשכל, כמו שהפנמה של מידע בתחומים אחרים לא קשור לרגש.

אהבת ה' ויראת ה' הם שקשורים לרגש (אם כי גם הדרך אליהם, לפחות לגישת הרמב''ם, היא דרך השכל ולא כעבודה 'מלאכותית' על הרגש עצמו) אבל לא האמונה שהיא 'ידיעת השם'.

היות שיש גבול לעושר הלשוני, כשהוא בלי שאר הסממנים של שיחה אנושית, אני חושב שהגענו לקצה גבול הדיון על זה... אני חושב שזה לא מדוייק מה שאתה אומר, אבל אין לי איך לכתוב את זה....

יש"כ!

(יהודי מעניין אתה...)

אבל בסדר. אם הבנתי נכון ממילא אנחנו באותה גישה פחות או יותר.

(ומי יודע, אולי בהזדמנות נמשיך את השיחה עם שאר הסממנים של שיחה אנושית )

למה חולק? אתה חושב שניתן להתבטא בצורה מושלמת בהתכתבות?

המילים אותן מילים.

בשיחה אישית חשוב לראות תווי פנים ותנועות גוף שמביעים רגש וכוונה, אבל אם מדובר בשיחה על נושאים שלא שייך בהם רגש אני לא חושב שיש נחיתות לשיחה בכתב - פרט למהירות ולזרימה שלה שזה חיסרון מבחינת הנוחות אבל לא פגיעה ביכולת הביטוי או במיצוי הדיון.

עכ"פ אני חש אחרת.

אתה בוחר אם להאמין או לא, 

סבתא שלי התעסקה עם זימונים ותקשורים, היא עצמה נכוותה מזה,

בד"כ כשאדם פוגש ישות מעולם מקביל הוא ישאל אותה על הדברים הכי רגישים אצלו- כך שאם יפגע, זה יהיה במקום הכי עמוק.

היא סיפרה לי שיש לה חברות שמאושפזות כיום במחלקה פסיכיאטרית עקב טראומה.

לא מומלץ לשחק בעולם האפל הזה, זה לא מצחיק! זה מסוכן!

רוחות וישויות (כפי שהמתקשרים והמדיומים מדברים עליהם ומעבירים הלאה) לא קיימות.

למשל כאן מי שעושה את הדברים האלה "הרוחות" או ה"ישויות" מתעקשות להלל ולהצדיק קיום בורא לעולם ושהיהדות היא נכונה וצודקת (כמו שהפותחת כתבה) בעוד שהרוחות בקרב חוגים של היספאנים נוצרים למשל שגם שם "מעלים רוחות" מפליגות בשבחיהן על ישו.

כל חברה וההשפעה הפסיכולוגית שלה על הדברים.

האנשים משכנעים את עצמם באמצעות שלל שיכנועים פסיכולוגים עצמיים שיש דברים כאלה.

אני רק מבהיר. אני לא שולל על הסף קיומם של דברים כאלה ואחרים. מן הסתם יש עוד דברים שיש צורך לחקור שאנחנו עוד לא יודעים.

אבל כפי שכל מיני מתקשרים למיניהם עושים היום אין לזה שום אחיזה. הכל עובד על התהליכים הביוכימיים במוח.

החל מהתייחסות אליהם כאל ישות הפועלת במציאות וכלה בשלילת קיומם.

המקרא ממעט באזכורם, אך לעומת זאת מזכיר מלאכים- פעמים רבות, שדים ממעט להזכיר,

האזכורים לשדים מופעים במקרא- בספר דברים ובתהילים אך שוב, רק בהקשר של עבודת אלילים (מסתבר שהשטניזם קצת יותר עתיק ממה שחשבתי )  

בתלמוד בניגוד לזה מוזכרים רוחות שדים ומזיקים, ככתוב: "מעלי יומא טבא חולשא מעלי יומא דעצרתא סכנתא וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת, דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח, דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו", (אם יש ת"ח שמוכן למצוא לי מקרות נוספים אשמח) 

בקבלה נפוצה ההתעסקות בגילגולי נשמות, רוחות וכו' (אין לי שמץ בקבלה, שוב אשמח להרחבת דברי)

מכאן שמבחינת היהדות קיימים שדים, רוחות, מזיקים, וישויות... 

מכאן ואילך תאמין או לא- נתון לבחירתך.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!