לאחר תקופת רגיעה חשבה לה המוזה,

האם נקום? נתעורר? שמא נזוזה?

לאחר התלבטות, החלטה גמלה בליבה,

נפיל פור הוא הגורל- והוא יקבע.

זרקה מטבע- כמובן יצא עץ,

והמשיכה לישון עד שהעולם יתפוצץ.

כך ניגשתי לכתוב כשהמוזה בחופשה,

נתחיל, ננסה, מקסימום קצת בושה.

אולי גברת מוזה משנתה תקיץ,

אך היא ממשיכה דוממת, ממש כמו עציץ.

אשרבט חרוז פה, אולי חרוז שם,

משפילים הם מבט, מרכינים את ראשם.

יבשים החרוזים, מעדיפים עוד לנחור,

מאשר לפרוץ החוצה, לראות מעט אור.

הנה קם אחד, מזדחל בעצלתיים,

עד שיוצא- עוברות להן שעתיים!

אז אכתוב בקצרה, אתמצת מילותי,

כמה שורות בודדות אכתוב לי ודי.

חילכם לאורייתא פורום נפלא,

על קשקושים, דיונים ושיתוף פעולה.

ועכשיו שהסתיים הדיבור הספרותי,

נאחל: תהא שנת פורום איכותי!

ראש השנה

בעעע

לא אוהבת. ועוד חג של יומיים

חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם

ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?

מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...

לא כזה מגניב לבוא לפה

שמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו

או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?

תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי