איך להתמודד עם הכאב בדיוק בתקןפת החגיםאנונימי (פותח)
היי בנות,
בהמשך לסיפור שלי מטה-
*בקצרה אחרי שנתיים שלא נקלטתי להיריון נקלטתי סוף סוף וכעת בחודש 4 נאמר לי שהעובר לא התפתח בצורה תקינה וכרגע חסר לו כליה ועמוד שדרה.
בהתחלה הומלץ על הפסקת היריון ובסוף הוחלט שאעשה סיסי שליה+ ייעןץ גנטי+ סקירת מערכות.
אתמול הייתי אצל יועץ גנטי אשר המליץ חד משמעית לא להוריד היריון במידה והבעיות יהיו אך ורק הכליה ועקמת בעמוד השדרנ (אם זה רק חןליה אחת) ולהיות במעקב שזה מתפתח תקין.
במידה ויהין עוד בעיות- אאלץ לבצע סיום היריון.
את כל התשובות אני אקבל בשבועיים הקרובים לאחר שאבצע את כל הבדיקות.
איך אני אמורה לקבל את החג? אני הייתי בנאדם ככ שמח, רק חיכיתי לראש השנה, להתפלל ןלהודות על היריון מבורך ועכשיו? התחושה שאני כבר בחודש 4 ועלולה כל רגע לסיים היריון צריך שיקרה כאן נס רפןאי לחלוטין על מנת שההיריון ישאר.
הרופאים הכינו אותי מראש שהמצב לא טב והסבירות שכן יהיו עוד דברים כי הם חושדים כבר מעכשיו שיש עוד בעיות.
איך אני אשמור את החג? (אני לא דתיה אך כן מסורתית), איך אני אתפלל שאני מרגישה שבורא עולם פשוט נטש אותי.
שנתיים של ייסורי נפש והמון בכי למה לא מגיע היריון.. ועכשיו שמגיע רוצים לקחת לי אןתו??
איך איך אפשר לשמןח בחג? אני לא מפסיקה לבכות, לא רוצה לצאת מהמיטה והתחןשה שיש לי עוברית קטנה בבטן שעלולה ללכת לעולמה כל רגע פשוט קורעת לי את הנשמה.
מצטערת על החפירה, הייתי זקוקה לפרוק.
יקרה זה באמת כואב, נגעת בליבי💓מקווה לטוב מאוד

את עומדת בתקופה בחיים שהיא קשה מאוד מאוד, וכואבת. 

 

בטח את דואגת כל הזמן, וחוששת ומתפללת ומעבירה את כל התסריטים בראש. 

כל דקה... כל שניה...

 

לצערי, אין לאף אחד גם היכולת לקחת לך את הכאב הזה, לתת לך תרופה ואפילו לא לתת לך תשובה למה את קיבלת את זה?

 

אני יכולה רק להתפלל שה' יתן לך כוח לעבור את הימים האילו. 

שתמצאי את הכוח בתוכך, את אותה היכולת המיוחדת שגייסת כדי לעבור את השנתיים הלא פשוטות שעברת,ואת השמחה המיוחדת שלך. 

 

את הדברים הבאים אני מקווה שיש לך סבלנות לקרוא, אבל אני כותבת אותם בשבילך אבל לא פחות מזה גם בשבילי...

 

החג הזה באופן ספציפי הוא פחות חג של שמחה ויותר של לדעת ולהרגיש שה' הוא המלך. 

ודווקא לזה את בטח מרגישה חיבור עכשיו. רק ה' יכול לשנות את הדברים לטובה. 

(אני אחרי 3 הפלות רצופות ואין לרופאים שום תשובה למה)

בחג הזה אנחנו מרגישות כמה אנחנו קטנות כמה הקב"ה גדול ויכול לעשות הכל הוא הרי מלך העולם. 

נרגיש את האהבה שלו אלינו ושלנו אליו כי הוא אבא שלנו והכי אוהב אותנו בעולם. 

ואז נבכה אליו, נספר לו על השנתיים הקשות שעברו עלינו (גם עלי )  

ונקבל את מה שהוא הביא עלינו בעבר באהבה, למה? כי זה אבא שאוהב אותנו שהביא לנו את זה. 

וגם נבקש שהשנה הבאה תהיה שנה מלאה! שמחה לך, שמחה לי ושמחה לכל הבנות שכאן שמחכות לתינוק קטן וחמוד. 

שינחם וישמח אותנו הרבה יותר ממה שהצטערנו עד עכשיו. 

 

שנה טובה💗             

ריגשת אןתי.. תודה גדולה על התמיכהאנונימי (פותח)
את צודקת, וראש השנה זה חג שבהלחט יכןל להאיר את חיינו לטובה.
עם כל הקושי והצער אני אלחם בזה ואתפלל שאולי יקרה נס רפואי עבורי וגם עבורך!
אני מאמינה בלב שלם שהיחיד שיכול להושיע אותי מהצער הנוראי הזה זה רק בורא עולם.
הלוואי וההיריון לא יסתיים ואזכה להביא עוברית קטנטנה לעולם.
מאחלת לך את כל הכןח שבעולם להמשיך להתמודד ולא לוותר כי בסןף החלום שלנו יתגשם.
אמן, תודה על התגובהמקווה לטוב מאוד


נשמה יקרה... משתפת אותך בנחמה שלי... הלוואי ותנצנץ בך תקווהאנונימי (3)
לפני שנה בול... בזמן הזה הייתי חודש אחרי הפלה שלישית רצופה...
נהייתי בסוג של אפטיות.. החלטתי להסתכל טוב טוב על מה שיש לי ... ילדים מתוקים... ולהאיחז בזה... הבדיקות תקינות לא מצאו עוד כלום...וגם לא בטוח שימצאו לפי תחזיות הרופא.. הרי ארבעה ילדים הבאתי רצוף. ולא היו הפלות.. אז מה סיכוי שקרה משהו? אז למה לא מגלים בכיתי לה'...
החרדות אחזו בי והחלטתי לשים הכל בצד.. אחרי ההפלה השניה הייתי שבורה לגמרי... אבל אחרי השלישית... הייתי בסוג של אוטומט חיכיתי לנורא מכל שיגיע... והפעם לעומת האחרות הוא הגיע בפחות נורא... כל כך רציתי להיות בן אדם שמח.. ואופטימית ולחיות.. לא היה בי כח להיות עצובה.. החלטתי להמשיך במה שיש הלאה. הסתכלתי מה טוב לי וככה הכל המשיך לו... ראש השנה הגיע ואני כבר איפשהו לא מצפה בכלל ובסוג של מניעה. לא רוצה עוד היריון.. כי לא רוצה להתמודד עם כל הצער והלחץ שאני חווה..
בעלי היה מנסה להגיד לי מדי פעם מה עם הבדיקות.. נשאר לך עוד אחת או שתיים תסיימי עם זה. ואני הייתי מתנפלת עליו שלא יעז לדבר איתי על הנושא וכרגע חצי שנה אני בכלל לא רוצה לשמוע על כלום ורק לדאוג לנפש ולבריאות שלי.. אני רוצה לחיות אמרתי לו. אני רוצה לחזור לשפיות.. לקבל מחזור לטבול וחוזר חלילה... ולהרגיש טוב. זה כל מה שביקשתי מה'... מבחינתי סגרתי את ה"באסטה"... ובעלי הבין באיזשהו שלב. כאב איתי ועזב אותי לנפשי.. אבל אז בלי שרציתי בנר שמיני של חנוכה טבלתי... הילדים שלי כתבו מכתב שהם מבקשים מה' אח או אחות.. הם תלו אותו על החנוכיה.אני זוכרת אותי קוראת אותו לפני שהלכתי למקווה..ובולעת דמעה ועוד דמעה ולא רוצה לבכות.. כי התעייפתי... ואז אחרי שבועיים המחזור שלי איחר.. ואני רועדת... לא זה לא יכול להיות.. הרי הביוץ היה בשבעה נקיים ודחיתי מקווה ושמתי שקפים... בחיים לא טעיתי בביוץ שלי.. אני מזהה אותו ישר... אבל המחזור איחר... ואני שוב חוששת . קונה בדיקת היריון וכמעט מתעלפת... לא שמחה מהתוצאה פשוט חסרת כח.. להכיל את זה ששוב אני בהיריון... הצילווווו לא רוצה... לא רוצה... בעלי מרגיע. אומר שהפעם לא נחכה וניקח תמיכות... הוא מטיס אותי לפרופסור מוכר שישר מתחיל עם זריקות תמיכה... הן עוזרות ואני מגיעה אחרי היריון כל כך קשה ומורכב לחודש תשיעי...
לא מאמינה... עדיין בשוק ... איך הפעם זה הצליח? אמנם עוד לא ילדתי אבל את הנס אני חווה כל רגע...חווה בתנועות העובר שאני חשה .. ואין בי גם טיפת התרגשות לצערי... אני עדיין בטראומה...מאמינה שאחרי הלידה הכל יעבור...
שהמחסום יפתח...
אבל זה קרה. והפעם לא רציתי... הכי לא רציתי. הכי לא שמחתי... ודווקא אז שזה הרגע הזה.. ההיריון מחזיק.
ואני עוד לא מעכלת שאני בנס.. שה' החליט בשבילי והוא מחליט הכל ואין לי שליטה מסתבר...
תצפי אהובה ויקרה לישועה... תצפי.... אני יודעת שאת במקרה אחר לגמרי משלי..אין לך עוד ילד להיאחז בו.. אבל חכי זה עוד לא הסוף של ההיריון אל תספידי.. ה' יחליט ויקבע מה יהיה עם העוברית שבבטנך.... ולא שום רופא. תאחזי בזה שה' יודע מה הכי נכון לנו לאיזו דרך עלינו לעבור כדי להיות יותר טובים... יותר מתוקנים... ואולי יוחלט משמים אחרת לצד הקשה... תאמרי לעצמך... אין לי שליטה על מה שהוחלט... אינני יודעת מדוע נקבע גורלי כך.. ואם את שבורה כועסת.. תכעסי.. תשברי.. תבכי.. תני מקום לכל רגש.. כי כל רגש במקרה הזה הוא לגיטימי... אנחנו סך הכל בני אדם... אנחנו לא רואים את התמונה המלאה כמו בורא עולם...
אז מהפרסםקטיבה הצרה והמוסתרת שלנו אנחנו יכולים לזעוק ולבכות ולבקש רחמים...
את תזכי לילדים... את זכית עכשיו להיריון..שזה פלא פלאים.. יהיו לך עוד כל כך הרבה בעזרת ה'... אינני יודעת מה הוחלט למעלה. אבל תנסי רגע להסתכל על עוד עשר שנים שאת עם חמישה ילדים כבר מאושרת עד הגג... אולי איזשהו ניצנוץ של תקווה יהדהד בנשמתך השבורה..
כעת איהודאות הורגת. חונקת... גומרת.. מה מצפים מאיתנו בני האדם? מה? איך אפשר לחיות בלחץ ובחרדה כזאת?..
אני משליכה לאחרונה הכל לה'... אתה השליט... אז תחליט אתה... אני לא יכולה להחליט ולשנות כלום.. רק תרחם עלי... תרים אותי שיהיה לי כח.. כי כוחותי כלים ונעלמים...
ככה אני מתמודדת יקרה. מאחלת לך שעוד שנה בזמן הזה הכל יהיה מאחורייך ותהי מאושרת ותגדלי מזה אמן!
וואו אין מילים על התגובה הזאתאנונימי (פותח)
אני ככ מודה לך על ההודעה המרגשת, אין ספק שנתת לי קצת צל של תקווה.
אני החלטתי לא לוותר, להילחם, להתפלל ולבקש מבורא עולם רחמים וכפי שציינת לא להספיד את ההיריון הכל כוד יכןל לקרות.
מקווה שהשם יושיע אותי מהצער ומהכאב ואני אעשה את מירב ההשתדלות שלי בחג הזה.
אם יש דבר אחד שאני מאמינה בו ללא עוררין- שרק השם יקבע מה יהיה גורלי וגורל ההיריון ורק הןא יכול להושיע אןתי מהמצב הזה הכל בכוחותיו.
הלוואי אמן שאזכה לספר שההיריון צלח בהצלחה.
ככ מודה לך על התגובה... ללא ספק חיזקת אותי.
חג שמח יקרה!
חיבוק חיבוק חיבוק!! אני שמחה שאת יכולה למצוא פה חיזוקיםציפי כהן
וכמה חשוב שאת מביאה את הצער שלך, ההתלבטויות והכאבים.
לא קל מה שאת עוברת, זו תקופה מאוד מאתגרת.
אני מציעה לעבור כל יום בנפרד.
מה שהיום הזה מביא, עם ההווה שבו והשמחה והטוב שבו.
ולהיות עם זה. בהודיה על הדברים הקטנים.

בהצלחה יקרה!
אנחנו איתך.
תודה לך על השיתוף המדהים הזה!! נעתקו המילים...ציפי כהןאחרונה
חיבוקים על הדרך שעברת ועוברת!
כשמישהיאנונימי (פותח)

משתפת בשיא התמימות, על הריון

ביום שנתקלתי במלא בירוקרטיה שקשורה ללידה השקטה

בירוקרטיה שגזלה ממני את כל הכוחות, עד כדי כך שהייתי חייבת ללכת לישון

ואני מצד אחד רוצה לשמוח איתה

מצד שלי הלב צורח, שורף

😟אנונימי (3)אחרונה
אני בשבוע 8 עם דימומים של זירת רצחאנונימי (פותח)

עשינו אןחטרסאונד לפני יומיים והעה דופק ועובר מתאים לשבוע 6. אבל הדימום לא מפסיק ולא מתחלק כבר כמעט שבוע..


היו לי ק הפלות בעבר בשבוע 6 ושבוע 10


מה אומרות. זה דימום שלא מפסיק...

מחזור לפחות מסתיים

זה לא. 

תדברי עם המוקד, מניחה שיפנו אותך למיוןאנונימי (3)
שם יבדקו מה מקור הדימום ומה הוא אומר אם יודעים
לא אומר כלוםאנונימי (4)אחרונה

היו לי הריונות שב"ה הסתיימו בידיים מלאות עם דימומים שלא הפסיקו הרבה מאוד זמן...

וההריון שהפסיק היה בלי דימומים....

כדאי ללכת שוב להבדק

הי, כעשרה חודשים אחרי גרידה. היסטורקפיההשם איתי

ב"ה עד להפלה הריונות ספונטנים.

עברתי הפלה לפני כ10 חודשים בשבוע 7+6. עשו לי גרידה ומאז מתפללים ומנסים להיכנס להריון נוסף.

המחזורים שלי עם דימום חלש של יומיים שלושה, מה שהביא את ברופאה להביא לי הפניה להיסטוקופיה.

הבנתי שעושים את זה במרפאה ואפשר ללא הרדמה.  ממי שעברה דבר כזה. נסבל?

והאם זה יכול להיות סיבה לחוזר קליטה של הריון?? אשמח לשמוע מניסיון מה יש לכן להגיד על הבדיקה.

עברתיואילו פינו

בגדול מכניסים צינורית לרחם שממלאת את הרחם במים (להביא פדים לאחרי כי המים ממשיכים לצאת)

ויחד איתו מצלמה קטנה שבודקת מה יש הרחם.

לפעמים אחרי גרידה התערבות יש הידבקויות או כל מיני שאריות. ואז זה בודק את מצב הרחם. זה אבחנתי, לא טיפולי.


ואז אם יש תורך טיפולי אז בהיסטרוסקופיה ניתוחית מוציאים את מה שיש.

הבדיקה עצמה לא נעימה בכלל אבל לי היא הייתה סבירה.

מה שכאב לי זה שהוציאו את השארית שהייתה בלי הרדמה. אבל כאב מקומי שעבר..

בדרכ ניתוחית עושים בהרדמה. 

תודה, וזה עזר לך להיכנס להריון?השם איתי
עשיתי בגלל שארית שיליה אחרי לידהואילו פינו
אז זה לא קשור להריון.. סליחה.. 
הרדמה או לאהשם איתי

נתנו לי אופציה לעשות את התהליך בבית חולים, בהרדמה. זה בהרדמה מלאה?

או בקופת חולים, בלי הרדמה.

יש עוד נשים שעברו את זה ויכול להוריד לי לחץ מהכאב?

השאלה מה המטרה. לבדוק מה יש או לטפלואילו פינו

אם זה לבדוק אז לא צריך הרדמה. זה לא כואב, רק לא נעים.

אם צריך טיפול בגלל הידבקויות או שאריות אז זה בדרכ עושים בהרדמה.


יש בתי חולים שמתחילים בלי הרדמה אבחנתית ואז אם צריך לטפל מרדימים. 

זה לבדוק שהכל בסדרהשם איתי

ובמידה וחלילה יש הדבקות, יקבעו לי בבית חולים.

בגדול זה לבדוק אם זה הסיבה למחזורים קצרים ולחוסר כניסה להריון

לי עשו לצורך אחרמרגול

בשיטת see&treat

במרפאה. ללא משככי כאבים מאף סוג.

זה קצת כואב כשעוברים דרך צוואר הרחם, אבל אח"כ סביר ולא הרגשתי כאב. אולי אי נוחות

כלומר אצלי לא רק הסתכלו עם מצלמה אלא גם ממש עשו פרוצדורה קטנה.

וצוואר הרחם שלי רגיש ברמות (רפואית אני אומרת לך, כל מגע הכי מינורי שיש פוצע אותו)

בדיוק זה מה שבאתי לכתובנירה22

אם מדובר בשארית קטנה אז עושים בשיטה הזו, ואז ניתן להוציא את השארית ללא הרדמה.

לא זכור לי כאב בכלל. רק קצת אי נוחות.

עברתי בבי"ח ללא הרדמה, אחרי גרידה.אנונימית בהו"ל

מקווה שזה בסדר להשתמש פה באנונימי של הו"ל לא יודעת איך נכנסים דרך האנונימי שכאן והרבה שמעו את הסיפור אז אולי ייזהו.


 

חיבוק גדול גדול❤️ כ"כ כואב.


 

גם לי היה אחרי גרידה, ראו לי בוודאות שאריות. היו ממש גדולות אז אמרו שחייב לעשות בפרוצדורה ניתוחית עם הרדמה מלאה בבית חולים.


 

נאמר לי שגם אחרי הרדמה מלאה , משתחררים באותו יום. כמו אחרי גרידה.


 

בפועל,


 

בעלי היה באותה תקופה בעזה💔 וברגע האחרון הצליח להיות לצאת להיות איתי 24. היה לנו ליווי צמוד של מכון פועה לאורך התקופה (בכ"ז דימום לא מוסברים אחרי גרידה+מילואים זה שילוב זועה) והבנתי שיש הקלות ואפשר לא להאסר אחרי הפרוצדורה הזו, תלוי בגודל הצינורית ועוד גורם זה אם זה בהרדמה או לא, אז החלטתי לנסות בלי הרדמה. לקחתי רופאה פרטית, היא עשתה לי בבית חולים, בחדר ניתוח, אמרנו מראש שנתחיל בלי הרדמה ואם יהיה ממש בלתי נסבל נעבור להרדמה.


 

לקחתי את הסיכון עשו לי גם צילום וגם ניקיון של הרחם ללא הרדמה. היה כואב, היה לא נעים בכלל, אבל לפחות יכולתי לקבל ממנו עוד חיבוק לפני שהוא חזר לעזה. וגם ההתאוששות הייתה ממש מהירה, כי לא הייתה הרדמה. נגמר, קמתי והלכתי הביתה🤷🏽‍♀️


 

אז מוסיפה לך עוד משהו לשיקול (למרות שאין לי מושג אם ההיתר של הגודל/הרדמה שלא אוסר רלוונטי לכל מצב, או שיש הקלות בגלל המלחמה)


 

ואם באמת יש שאריות, בוודאי שזו סיבה לא להיכנס להריון.

ב"ה יחסית מהר (בהתחשב בבעל עם בקושי יציאת) אחרי ההיסטרוסקופיה נכנסתי להריון תקין ❤️


 

שיהיה בקלות, בבריאות ובעז"ה שתתבשרי בשורות טובות בהמשך.

מהממת אתהשם איתי

אז ב"ה אני אחרי, כאב מאוד אבל סביל

מסתבר שכל הרחם היתה דבוקה ממש, פתחו הכל ב"ה. ועכשיו חודש נתנו לי כדור לשקם את הרחם

בעז"ה בעוד חודש שוב בדיקת היסטרוסקופיה לראות שהחלל פתוח, ואז בעז"ה נתפלל לנס והריון תקין במהירות ,קלות וידיים מלאות

גיליתי איך כותבים פה באנונימי🫣אנונימי (2)

שמחה לשמוע שאת אחרי.

בעז"ה שיגיע גם הריון בזמן הכי טוב לך❤️


זוכרת את הקושי העצום אחרי הגרידה, לא הפסקתי לבכות. הכל היה ביחד, קושי נפשי עצום, בלאגן בגלל הדימום והבירוקרטיה המעצבנת להיסטרוסקופיה, והכל תוך כדי מילואים😵‍💫 היה באמת זוועה.


אבל היום, אני מחבקת את הקטנה שנולדה אחרי הגרידה ומרגישה שהכל היה שווה. היא מילאה לי את הלב מחדש.


מאחלת לך את התחושה הזו בקרוב מאוד❤️

אמן,חיזקתהשם איתיאחרונה
שאלה נוספת- שיתפתן במקום העבודה?אמאלה5
מצד אחד רוצה שיתחשבו בהיעדרויות מצד שני ממש לא רוצה לשתף.. מרגישה שזה מאוד אישי ולא רוצה שידעו..
לא יודעת אם עוזרתאנונימי (2)

הייתי חייבת. נעדרתי כמה ימים כדי לברר מה הכי נכון לעשות.

ואז היתה לידה לכל דבר ועניין

אני שיתפתימתיכון ועד מעוןאחרונה

אבל זה היה בשבוע 22 כבר הרבה אנשים ראו שאני בהריון ונעדרתי לתקופה של 9 שבועות.

אבל באופן כללי הגישה שלי היא שאני לא עשיתי שום דבר רע אז אין לי מה להסתיר 

ציטוטק וחוםאמאלה5
היי לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 
אחרי 3 הפלות בשבועות 17+ במשך כמעט שנתיים..מתלבטת123

יש לי ב"ה 4 ילדים חמודים ואני נמצאת בבירור מקיף. עשיתי עבודה עם עצמי. הפלה אחרונה הייתה בחודש יולי. לוקחת ציפרלקס שמאוד עוזר להתמודד. וממשיכה את הבירור. כרגע מונעת עד השלמת הבירור המקיף. (גם בקודמים עשיתי אבל כאן זה בירור של הפלות חוזרות... ) 

ו... עליתי 13 קילו בכל התקופה הזו. הזנתחתי את הגוף שלי. לפני כל הסרט הזה הייתי 3 שנים רזה אחרי תוכנית של סיוון אופירי. היום קיבלתי מזל טוב על ההריון... (השומני) אז החלטתי שלכבוד השנה החדשה אני נגמלת חזרה מסוכר ופחמימות ממכרות.  כרגע אין צפי להריון... צריכה להנות מימה שיש ולחזור לדאוג לעצמי. 

אגב, זה בכלל חלק מתהליך שהתחלתי אחרי ההפלה השלישית... לדאוג לעצמי... 

התחלתי סדרה של טיפולי שיניים. מסתבר שאני צריך לחדש 3 טיפול שורש, עוד טיפול שורש שהתגלה על הדרך... אז נו.. מקווה שעד ההריון הבא אהיה רזה, חזקה ובריאה. 

בהצלחה לי! 

מי מצטרפת? 

אין לנו שליטה על מה שקורה לנואפונה

אבל יש לנו שליטה מה אנחנו בוחרים לעשות בדרך.

בהצלחה!!!

חיבוקאנונימי (2)אחרונה

האמת היא שאני גם מנסה לטפל בעצמי אבל ממש לא מצליחה

לא עוזר שלפני ובמהלך ההריון האחרון עשיתי דיאטה שלא הורידה כלום, ושעכשיו אני אמנם מנסה לשמור אבל מדי פעם נופלת ואוכלת מלא מתוק (ועולה במשקל בלי שום פרופורציות)

ולא עוזר שנפלתי לדיכאון נוראי ממש אחרי ההפלה האחרונה

אני מטפלת רק כי אין לי ברירה, ההריון האחרון היה מלא החרדות שפחדתי שרק זה עצמו מזיק ועלול לגרום להפלה (כנראה שלא כי העוברית היתה פגועה מאד ואמרו לנו שאין הרבה סיכוי שתשרוד, אבל החשש תמיד עומד), ולכן כדאי אם רוצים עוד (רוצים מאד)

נראה לי שעשינו את כל הבירורים האפשריים להפלות חוזרות, לא רואה מה עוד אפשר לבדוק.

אחרי לידה שקטהאנונימי (פותח)

מוצפת הורמונים

בוכה מלא

מתעצבנת מכל דבר

משתגעת מהמרחק הפיזי

והשקט הזה... השקט של להיות לבד

ותוהה- מה עכשיו?

חיבוק יקירה, כואב כל כך😭Doughnut

שה’ ימלא חסרונך, לצערי מכירה מקרוב את הכאב ממישהי קרובה מאד.

ממליצה מאד לפנות לטיפול אחרי שתחלימי קצת, לא לוותר על זה. חווית אובדן וזה חשוב לעבד אותו.

בינתיים תעשי לך טוב בכל דרך אפשרית, תפנקי את עצמך, ותקיפי את עצמך רק במי שעושה לך טוב.

עוד חיבוק מרחוק💔

תודהאנונימי (3)

אמן!!!

כבר לא יודעת מה יעשה לי טוב עכשיו, אני מרגישה שבר כלי ובלי כוחות לעשות דברים

מתחילה ונתקפת סחרחורת

שרירים נתפסים

קשוח לי

משתתפת בצערך..מתלבטת123

מה עכשיו, לתת לעצמך זמן לעבד , להתאבל ולנוח. 

אני פניתי לחני גולד שעשתה איתי תהליך מדהים של עיבוד שעזר לי לקום. ממליצה. 

תודה!אנונימי (3)
מה היא עושה בעצם?
טיפולמתלבטת123אחרונה
לצערי מצטרפת למועדון בכאב רבאנונימי (פותח)

מישהי עשתה גרידה בשבוע 22?

הבנתי שיש באסף הרופא, תוהה אם בעוד מקום

רק גרידה?אנונימי (3)

השאלה אם זה נכון

אני עברתי בשבועות 17 ו18 גם ציטוטק להוציא את העובר וגם גרידה להוציא את השליה (לא יודעת אם חייבים בשבוע 22, אם לא חייבים גרידה אולי עדיף לוותר על זה? גרידה זה לא פיקניק לגוף, היו לי הידבקויות אחריה, זה היה רק גרידה של השליה אז עדינה למדי, וגרידה בשבוע כל כך מתקדם עלולה להרחיב את הצוואר גם ולעשות בעיות של אי ספיקת צוואר בהריונות הבאים)

לי אישית בשבוע מתקדם היה חשוב להיפרד מהבנות שלי, בסוף זה כבר ממש תינוק קטן. בגרידה אין אפשרות כזאת, זה גם שיקול. (אבל אם את עושה את זה תשקלי לקחת אפידורל כי ציטוטק זה כמו לידה שאין לגוף יכולת להפסיק את הצירים, כאבי תופת)

בכל מקרה אם את מחליטה שכן או שצריך לעשות גרידה בכל מקרה תעשי היסטרוסקופיה אחר כך לוודא שאין הידבקויות


חיבוק גדול מאד, תהיי קשובה לעצמך ממש ותעשי מה שטוב לך, זה אחד הדברים הכי כואבים שיש ❤️


מישהי המליצה ליאנונימי (פותח)

אני לא יודעת

לא יודעת

כואב לי

קשה לי

קשה לי גם המחשבה של לחוות לידה (ראשונה) כזו

חיבוק גדולאנונימי (3)

אני כל כך מבינה את הקושי ❤️

זה שובר שובר שובר, כל התמימות הזאת שהריון בהכרח נגמר עם ילד, כל החלומות שחלמנו, ועכשיו אינם, כל הנשים מסביב שכן מצליחות והכל אצלן חלק ולמה אצלי לא?

(אני מדברת מנסיון כואב, לצערי אצלי ההריונות באו מתוך טיפולים עם קושי רב ואחרי שנים של נסיונות, ועדין 3 מתוך 4 נפלו)

תדאגי להרבה תמיכה כדי לשרוד (לשרוד זו המילה) את זה, ולהרבה מעטפת אחר כך, יש לך כזאת?

לי היה נכון לקרוא את הספר כחלום יעוף, אולי תנסי


ואני לא יודעת מה לייעץ לך, במקרה שלי יש לי אי ספיקת צוואר ואמרו לי שגרידה בשבוע מתקדם (18) יכולה לגרום להפלות אחר כך כי הצוואר ניזוק, אבל אולי זה רק אצלי

אולי תתייעצי עם מכון פועה?

זה באמת נורא לחוות ככה לידה ראשונה, מצד שני לי היה חשוב להיפרד מהבנות שלי (ההריון הראשון גם נגמר אבל מוקדם יותר), כי בכל זאת הן הבנות שלי ורציתי לראות אותן ולהגיד להן שלום. תחשבי מה נכון לך, אם את לא מסוגלת כלום תלכי בכל זאת לגרידה לאסף הרופא (אולי גם סורוקה עושים את זה, אולי גם תל השומר? לא בטוחה, דווקא אמרו לי לפני ההפלה שעברתי אבל לא הייתי בראש לזכור את זה) ותקווי ותתפללי שלא יזיק


שוב חיבוק גדול!

מאחלת לך שתזכי לנחמה גדולה

תודה רבהאנונימי (פותח)

באסף הרופא ובשיבא אין תורים לגרידה עד ר"ה/יוכ

סורוקה לא אומרים מראש אם גרידה או לידה שקטה.

אני לא יודעת אם רוצה לראות. מפחדת שיהיה לי כואב מידי לזכור ככה

אז לאאנונימי (3)

לי זה היה כבר אחרי הפלה ואחרי מלא שנות צפייה, רציתי להרגיש אמא גם אם היא תלקח ממני עוד רגע, כל אחת ומה שנכון לה

זה באמת שבוע גבולי. האמת היא שבשבוע כזה למיטב ידיעתי אמורים ללכת למיון ואז לטפל כי זה מסכן אותך, את ממש לא אמורה לחכות לתור לגרידה. לא אמרו לך בקופה ללכת ישר לבית חולים?

תור זה במקרים מוקדמים יותר לפי מה שאני יודעת

בגלל שהצגת את הצד הזה מציגה את הצד השנימתיכון ועד מעון

אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לראות, גם פחדתי שאראה מראה מעוות בגלל המום שהיה, ביקשתי לפני לא לראות ולגמרי כבדו את הרצון שלי.

אז לפותחת את לא חייבת כלום, את גם לא חייבת להחליט עכשיו מה את רוצה, אפשר להחליט באותו הרגע בהתאם למה שתרגישי 

ברור שלא חייביםאנונימי (3)
פשוט הצוות הרפואי לא מציעים מעצמם ואז מתחרטים אחר כך, רציתי שתדע שיש אופציה כזאת
שאני עברתי בבלינסוןמתיכון ועד מעון
היה להם ממש שאלון ארוך לבדוק מה אני רוצה 
יפה!אנונימי (3)
אני עברתי בשערי צדק, הם לא הציעו את האופציה בכלל, ביקשתי מעצמי (ככה הרגשתי לנכון), לכן כתבתי
לגבי גרידהמתיכון ועד מעון
ממה שהבנתי בהרבה מקרים בשלבים האלה של ההריון יש גרידה בסוף התהליך לנקות את הרחם כי השלייה מתפוררת לפעמים בגלל הפרוצדורה, אצלי ב''ה זה נחסך אבל לרוב צריך גם גרידה
כתבתי את זה (שיתכן ותהיה חייבת)אנונימי (3)
ועדין יש הבדל שמים וארץ לגוף בין גרידה של עובר בשבוע 22 לבין גרידה של שיליה, וחשוב לדעת את זה


עוד טיפ אם הפותחת מסוגלת לשמוע בכלל- לא ללחוץ! גם אם האחיות לוחצות, זה גומר את הגוף ועדין לא התאוששתי מזה 

אני עברתי בשבוע 19 בסורוקהאנונימי (4)

קודם כל הרבה כוחות ושה' ימלא חסרונכם במהרה!

בזמנו גם שמעתי שאסף הרופא עושים בשבועות האלה.. זה נראה לי כבר הקצה של האפשרות לכן לא רוצים להגיד לך מראש כנראה...

תקחי לך את  זמן והרבה כוחות הנפש והגוף!

ממה שאני בררתי זה המקום היחידמתיכון ועד מעון
בשלב הזה של ההריון, ובגלל שהם היחידים אז ממש פחדתי לקחת את הסיכון
אז באסף הרופא אין מנתחים בזמן הקרובאנונימי (פותח)

בשיבא בכלל עוד יותר מאוחר

בסורוקה לא אומרים מראש, רק אחרי אשפוז


אז נשארתי עם אופציה של לידה שקטה

לא יודעת אם עדיין רלוונטיאפונה

או שאת כבר אחרי.

בעיני לידה עדיפה עשרת מונים

נכון, זה לא פשוט, אבל זה מאפשר לעבור דרך התהליך ולהפרד מהתינוק, זה נותן קלוז'ר שאחריו תהליכי האבל והעיבוד של האובדן מחוברים יותר.

גם לגוף ובעיקר לרחם לידה עדיפה, פוטנציאל נמוך יותר לנזק.

בשורות טובות ונחמה לגוף ולנפש

אני אחריאנונימי (פותח)

עברתי לידה

זכיתי ובשלב הקריטי היו אחיות טובות

וה' חמל עליי והיא יצאה עם השיליה בשלמותה, ככה שנחסכה ממני גרידה


ואכן היה משהו בלהחזיק ולראות

נתנו לי להחליט באותו זמן, ובקצב שלי

ב"ה! לפחות זהאנונימי (3)

זה בהחלט מקל על הגוף שאין גרידה

ממש ממליצה לך לקרוא את הספר כחלום יעוף

חיבוק גדול, עכשיו מחכה לך תקופה לא קלה, בבקשה תעטפי את עצמך באנשים טובים שיעזרו לך להתמודד, לפחות עד אחרי התל"מ שהיה אמור להיות

חיבוק גדול ממש ❤️

תודהאנונימי (פותח)

וואי התל"מ

זה יהיה זמן קשוח

ה'!

מקווה שעד אז ניהיה במקום אחר

מצטרפת להמלצה על הספראפונהאחרונה

ולהיות כמה שאפשר נוכחת ברגע, יבואו בטח רגעים קשים, אבל גם זמנים טובים.

רגש הוא גל, בא ואחר כך הולך, תני לרגשות לשטוף אותך, אל תברחי מהם.

ממליצה גם לכתוב את סיפור ההריון והלידה.

אולי יעניין אותך