הייתי בשבוע 7, הכל הרגיש בסדר, הריון קל בלי יותר מידי תופעות לוואי.
וביום ראשון בבוקר התחיל טיפה דימום בניגוב, והתייעצתי אם צריך להיבדק, וכתבו לי שכן, אז יצאתי מהעבודה, עשו לי אולטרסאונד, ראו עובר עם דופק, מתאים לשבוע 6, והכל היה נראה מצוין. הרופא הסביר שאולי זה דימום השתרשות, שיכול להמשיך גם עוד יום-יומיים. המליץ רק לשתות הרבה מים, וחוץ מזה אפשר להמשיך כרגיל.
אבל הדימום כבר לא היה רק בניגוב, וביום שני כבר היה כבד יותר, וכשהתייעצתי שוב כתבו לי שכדאי להיבדק שוב. והגעתי לאולטרסאונד, והטכנאית לא ראתה אותו, ומצאתי משהו שאולי זה שק הריון, אבל ללא תוכן. וכשקמתי אחרי הבדיקה הכל מתחתי היה מלא דם.
ואז הייתי צריכה לדאוג לאנטי די (אחרי שהרופא אתמול בכלל שכח לשאול אותי מה סוג הדם שלי ולא חשב על זה..), ובין לבין נכנסתי רגע לשירותים כדי לבכות על האובדן הזה, שבא פתאום ככה בהפתעה.
וב"ה יש ילדים בבית, ואני יודעת שיהיו עוד בעז"ה, אבל זה עדיין היה מטלטל.
וכשרציתי לעבד קצת את הרגשות שלי, התחלתי לכתוב, והכתיבה לקחה אותי לכיוון של תהליך הטהרה שאני אצטרך עוד מעט לעבוד.
שיתפתי בפורום הריון ולידה, איפה שהתייעצתי תוך כדי שהדברים קרו, אבל חשבתי שמתאים להעלות גם כאן...
דם
כאב
עובר שלי
רק אתמול היית שם
ברחם שלי
עם לב
פועם
ועכשיו
רק דם
וצער
נדודים
גלות
נידה
ריחוק
וגם אני גולה,
כמו השכינה
שגולה עם הבנים
נודדת,
מתרחקת
עד שהדם יפסוק
ונתחיל בטהרה
בקיבוץ חזרה
ואני אספור
שבעה ימים
של עליית מדרגה
של ניקיון
ואז אסיר
את כל החציצות
את כל המניעות
את כל הפגמים
ואחזור לרחם בעצמי
עטופה במים
מי בראשית
כפופה כמו עובר
מחוברת מהטבור
לריבונו של עולם
ונחזור לחיבור
לקרבה
לביטוי ממשי
של האהבה
וביום ראשון בבוקר התחיל טיפה דימום בניגוב, והתייעצתי אם צריך להיבדק, וכתבו לי שכן, אז יצאתי מהעבודה, עשו לי אולטרסאונד, ראו עובר עם דופק, מתאים לשבוע 6, והכל היה נראה מצוין. הרופא הסביר שאולי זה דימום השתרשות, שיכול להמשיך גם עוד יום-יומיים. המליץ רק לשתות הרבה מים, וחוץ מזה אפשר להמשיך כרגיל.
אבל הדימום כבר לא היה רק בניגוב, וביום שני כבר היה כבד יותר, וכשהתייעצתי שוב כתבו לי שכדאי להיבדק שוב. והגעתי לאולטרסאונד, והטכנאית לא ראתה אותו, ומצאתי משהו שאולי זה שק הריון, אבל ללא תוכן. וכשקמתי אחרי הבדיקה הכל מתחתי היה מלא דם.
ואז הייתי צריכה לדאוג לאנטי די (אחרי שהרופא אתמול בכלל שכח לשאול אותי מה סוג הדם שלי ולא חשב על זה..), ובין לבין נכנסתי רגע לשירותים כדי לבכות על האובדן הזה, שבא פתאום ככה בהפתעה.
וב"ה יש ילדים בבית, ואני יודעת שיהיו עוד בעז"ה, אבל זה עדיין היה מטלטל.
וכשרציתי לעבד קצת את הרגשות שלי, התחלתי לכתוב, והכתיבה לקחה אותי לכיוון של תהליך הטהרה שאני אצטרך עוד מעט לעבוד.
שיתפתי בפורום הריון ולידה, איפה שהתייעצתי תוך כדי שהדברים קרו, אבל חשבתי שמתאים להעלות גם כאן...
דם
כאב
עובר שלי
רק אתמול היית שם
ברחם שלי
עם לב
פועם
ועכשיו
רק דם
וצער
נדודים
גלות
נידה
ריחוק
וגם אני גולה,
כמו השכינה
שגולה עם הבנים
נודדת,
מתרחקת
עד שהדם יפסוק
ונתחיל בטהרה
בקיבוץ חזרה
ואני אספור
שבעה ימים
של עליית מדרגה
של ניקיון
ואז אסיר
את כל החציצות
את כל המניעות
את כל הפגמים
ואחזור לרחם בעצמי
עטופה במים
מי בראשית
כפופה כמו עובר
מחוברת מהטבור
לריבונו של עולם
ונחזור לחיבור
לקרבה
לביטוי ממשי
של האהבה
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 