ממתק לראש השנה תשפ"א
שמעתי סיפור יפה מאחד השלוחים של הרבי בפריז, יש בפריז יהודי בשם דוד כהן שגר באחד הבניינים היפים בפריז אחד השכנים שלו הוא אדם מבוגר שעם הזמן נוצרו ביניהם יחסי ידידות, ויום אחד סיפר לו השכן שמלך מרוקו נשוי לבתו ומפעם לפעם הוא מגיע לבקר אצלו בשקט, דוד ביקש מהשכן שיאפשר לו בהזדמנות לפגוש את המלך, ואכן בהזדמנות שהמלך היה בביתו פנה השכן לחתנו ואמר לו יש לי שכן יהודי והוא מאוד רוצה לפגוש אותך, והמלך נענה בשמחה,
דוד כהן עלה לבית שכנו וישב עם מלך לשיחה במגוון נושאים מרתקים. וכמובן דיברו גם על היהדות, התורה והמצוות, היהודי סיפר למלך על כך שכל ילד יהודי מגיל 13 מתחייב במצוות ועושים לו טקס גדול, המלך מאוד התעניין, ודוד אמר לו הבן שלי חוגג בר מצווה בעוד חודש ויהיה לנו כבוד גדול אם המלך יואיל להשתתף איתנו בחגיגה.
המלך הודה לו מאוד על ההזמנה ואמר שלא יוכל להשתתף באירוע אבל ברצונו לתת לו מתנה לכבוד האירוע. הוא שלף את פנקס השיקים מכיסו, הוציא עט יוקרתי ומילא בכתב ידו את ההמחאה.
כשקיבל דוד את השיק לידיו, הביט במלך בתדהמה ולא האמין למראה עיניו: חמישים אלף דולר היה כתוב על השיק. הוא פנה אל המלך ואמר לו בהתרגשות "תודה רבה מעומק הלב על הסכום הנכבד. אך מדוע ראית צורך להעניק לנו סכום כסף כה גדול? גם מאה או חמישים דולרים, היו מכבדים אותי".
המלך התמהמה קצת, הסתכל על ר' דוד ואמר: "מלך לא יכול להרשות לעצמו להעניק סכום פעוט כאחד האדם. אם תקבל סכום כסף פעוט מאדם רגיל, תכבד אותו. אך במעמד שלי, סכום של 50 אלף דולר, הוא המינימום שאני יכול להעניק בכדי להישאר מכובד בעיני המקבל".
המצווה המרכזית של ראש השנה היא לשמוע את קול השופר, הבעש"ט מסביר שהקול הזה מבטא את הצעקה הפנימית של בן המלך האבוד שחוזר לארמון וצועק בקולו למלך ללא מילים, הצעקה הזו של כל יהודי בראש השנה מבטאת את הקשר הפנימי בינו לבין הקב"ה, קשר שלא תלוי בכמה היהודי מקיים או עושה, אלא מזכיר שהיהודי הוא בן של מלך, בצעקה כזו לא משנה התוכן של הצעקה אלא עצם הצעקה, אם נתבונן בתוכן יש לכל יהודי מילים שונות ותוכן שונה אבל הצעקה היא אותה צעקה שכל עם ישראל שווים בה. כל יהודי צועק לה' שהוא רוצה להתקרב אליו ולהדבק בו.
רבי לוי יצחק מברדיצוב הביא משל יפה מילד שאביו לא רצה לתת לו תפוח, מה עשה הילד? בירך "בורא פרי העץ" ולאבא לא נותר אלא לתת לו.
- לקראת נישואין וזוגיות