החולצות של הגדולים מתלכלכות לרוב בזמן שהם מטפלים ומאכילים את האחים הקטנים שלהם או מושיבים אותם עליהם לזמירות בשולחן שבת.
הגדולים הם אלה שהרבה פעמים משאירים במוצש מאוחר בלילה (אחרי שעזרו בהשכבת הקטנים ובניקוי הבית) את החולצות המלוכלכות ויוצאים חזרה לישיבות..
את החולצות הלבנות אני בדרך כלל מכבסת רק בקאשון, כדי לוודא שכולם כבר החליצו, ככה שממש לא שייך להפיל עליהם את זה.
הבנים שלי (אלה שבבית, והגדולים כשהם בבין הזמנים..):
מחליפים טיטולים, מקלחים את הקטנים, מסדרים את הבית, שוטפים רצפה, תולים כביסה, מבריקים כלים-שיש-כיורים, עושים שירותים-אמבטיה ויש שניים מהן שגם מבשלים ממש (האחרים יכולים להכין לכל המשפחה חביתות/פסטה/טוסטים וכאלה..), ככה שקשה לטעון שהם לא שותפים בבית (כמובן שלא כולם עושים הכל בכל יום..)
ניהול הכביסה הוא אחת המשימות הדי בודדות שאני עושה לבד בעצמי. (הם מפנים את הסלים המלוכלכים למרפסת שירות, תולים כביסה, ולוקחים את הערימות המקופלות לארונות. השאר עלי..) מעדיפה ככה, כי זה מאפשר לי לנהל ולתחזק את נושא הבגדים. (בסוף ההריון האחרון אחד הגדולים לקח אחריות גם על מיון הכביסה והפעלת המכונות, אבל אחרי שהתאוששתי מהלידה החזרתי לעצמי את התפקיד מבחירה..)
ולעניין המדובר, כשכל מוצ"ש, גם אם אני מפעילה 3-4 מכונות ביום שישי וממש משתדלת לרוקן את הסלים ככל האפשר, יש לפחות 6-8 מכונות ולפעמים יותר, לא שייך להשקיע בטיפול אישי בכל חולצה..
אז זה לא חוכמה..
