יש לי וידוי. החיים שלי די נוחים. גבר לבן, פריבלג, מהעדה הנכונה, בישיבת הסדר די נכונה, עם שכל פלוס מינוס סבבה וחיים סך הכל ממש נוחים. החברים שלי נמצאים במקומות טובים בחיים, ורובם יגיעו למקומות עוד יותר טובים בהמשך.
ולמה אני מספר את זה? כי זה מתערר לי בימים האחרונים. כאילו מין רצון לספר לי שזו המציאות.
פתאום אדם שהכרתי מורשע כאנס, טוב לא אונס, אבל מעשה מגונה... ואמנם זה היה לפני שנה וחצי אבל הדחקתי. ועם סיפור כזה, פתאום פרץ עוד אחד, שמספר לי על עשרות מוטרדות מאדם שנחשב למהוגן. ופתאום נגזר עונש מאסר על הקטין שסייע לדומא, והכרתי אותו, הוא אפילו העתיק ממני בבגרות בהיסטוריה. (לא הייתי מהנותנים להעתיק, אבל הוא הצליח). והכל מתערער והכל לא ברור.
הבאסה הגדולה בקורונה היא החשדנות בין אחד לשני. מיעוט מגע בין אחד לשני, חשד מתמיד בשאלה - האם קיים סיכוי שבן שיחי לא נזהר מספיק? האם יכול להיות שהוא ידביק אותי בבידוד או בקורונה?
כלפי מה הדברים אמורים, אינלי מושג. אבל היו לי מחשבות לא מגובשות, יותר כמו מועקות לא ברורות.. והרצון שלי לכתוב את זה פה הוא כדי שאנשים יזהרו. זה אמנם לא כיף החשדנות הזו, אבל גם לאדם שגדל עם כל האנשים הנכונים בחממת הבלבול מוח של האנחנו טובים מוצלחים ויפים (בטח גם מאמינים בפסיכולוגיה חיובית במגזר הזה) יש יותר מדי מכרים פושעים. (מנהסתם חלק מכירים, אבל אני מדבר גם על אנשים יושבי הפורום הזה בעבר ובהווה...)
בסך הכל זהירות. אם מטרידים אותכם.ן דווחו, לא למנהלים, למי שאתם.ן סומכים.ות עליו.יה. לדמות מוכרת בפורום שאתם מרגישים שלא ינצל אותכם.ן (מציע בזהירות שלא יהיה מאותו המגדר). זהו. אין לי עוד הרבה מה לומר...
*בקצה אני רוצה להגיד עוד משהו - אני לא דמות טובה לפרוק אצלו. יש לי מספיק משלי, אני לא מספיק טוב בדברים האלה וירטואלית..
