בס''ד

תהיתי אם יש בכלל עניין שאגיב... (מה גם שלא הספקתי לקרוא את כל התגובות האחרות)

אבל מכיוון שהשרשור שלך פגש אותי אחרי ימים שהרגשתי מאד פגועה, החלטתי כן לכתוב גם את הדברים שגיליתי בשעות האחרונות:

1. ספציפית הפעם, הייתי צריכה להתמלא כדי שאוכל לסלוח. הייתי צריכה להתחבר לצד הבריא שבי. לצד החזק, החיובי, המאיר שבי. אחרי כמה ימים שהרגשתי פגועה ומכווצת ושהכל שחור, היום זכיתי ביום כיף במיוחד, וזה הרגיע בי הרבה דברים. קשה לסלוח כשאנחנו במקום הנמוך שלנו. זה יכול להיות יותר קל כשאנחנו נמצאות בטוב. כשהחיים מעניקים תחושה של הצלחה, הלימה, סיפוק, הודיה וכו'.

2. לזכור שאנחנו לעולם לעולם לא יודעים עם מה הצד השני מתמודד. אנחנו גם לעולם לעולם לא יכולים לדעת בוודאות מה הוא ידע, מה הוא הבין, מה הוא היה מסוגל. 

3. לזכור שהרבה מאד פעמים יש הרבה פנים לאותו דבר. שיכולות להיות שתי אמיתות שמתקיימות במקביל. 

4. לזכור שגם אנחנו שוגים. ולרוב, אם משהו באמת משגע או פוגע בנו אצל השני, זה רמז שמצביע על איזושהי נקודה שמצריכה תיקון גם אצלנו. ראה את עניין 'כל הפוסל, במומו פוסל'. (אם את בקטע של עבודת עומק, יש לקייטי ביירון שיטה מדהימה שמבוססת על הנקודה הזאת).

5. לבקש מהקב''ה עזרה גם בזה. שהוא יעזור לנו לסלוח. 'עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו'.

6. להזכיר לעצמנו שאנחנו כבר מאד טובות על עצם זה שאנחנו מחפשות לסלוח. להגדיל את הטוב שלנו בעיני עצמינו. כל כגאווה. כאמת פשוטה. וגם כי הטוב מביא טוב. מבט טוב על עצמינו עוזר לנו לסגל מבט טוב גם על אחרים. מבט חומל על עצמינו עוזר לנו להיות בחמלה כלפי האחר.

7. בהמשך לנקודה הנ''ל, לתרגל ולהגדיל כל הזמן את היכולת שלנו לסלוח לעצמינו, להבין את עצמינו, להיות עם עין טובה כלפי עצמינו.

8. לחזק את הידיעה שאנחנו כולנו מוגבלים, וכולנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים בכל נקודת זמן אפשרית. (יוצאים מן הכלל היחידים - רשעים אמיתיים).

בהצלחה יקרה!!! ה' בטח מתרגש וגאה לראות את מה שאת חפצה להשיג. הרצון שלך יקר מפז ומראה כמה את אדם טוב ומהמם. גמר חתימה טובה ❤!

 ונראה שמי שפגע בך ממש לא. 

איך?

פשוט סיפרתי לה על זה, הרמתי אליה טלפון בסוף השנה וספרתי לה כמה פגעה בי בהתנהגות שלה.

כמה אני רוצה לסלוח לה, ולא מצליחה. 

מעניין שכבר לא הייתי צריכה שהיא תבקש סליחה, עצם השיתוף שלי כבר עזר, וגם זה שהיא הסכימה והבינה אותי, אחרי שלושה ארבעה ימים הרגשתי איך הלב שלי מתנקה מכעס. 

אז הייתי נערה, אבל לקחתי את זה כצידה לדרך, 

אם אני כועסת על משהי/הו, לשתף אותה, לפתוח את הנושא, וגלות לה את הקושי שלי לסלוח לה.

קשה לי להסביר את הפסיכולוגיה שבעניין, ואולי משהו מהבנות החכמות פה תדע להסביר. אבל זה פשוט עוזר!

ה' שפתיי תפתח

מה שלומך? איך עברה שבת? 

 מהמילים של שומעים היטב עד כמה את לא יכולה יותר 

כמה נגמר לך הכוח

כמה את כבר לא יכולה

כמה כואב לך

כמה בלבול את מרגישה

כמה קושי

כמה את מוצפת

כמה את בוכה

כמה את מרגישה קרובה לדיכאון חלילה

כמה המטען של כל השנים שעברו עם כל הפגיעות שהיו כבד לך כבר

עד כמה הנפש שלך מדממת 

וואי יקרה. זה קשה מאד מאד. מאד. לבי אתך ממש. שולחת לך לפני כל דבר אחר חיבוק מאד גדול. שולחת לך את ההקשבה לה את צריכה. את כל ההבנה שאני יכולה לגייס בשבילך. והמון המון אהבה, מאישה לאישה, מאישה לאחותה ❤

**

קראתי שוב את הדברים שכתבת. נשמע שאתם נמצאים בנקודה מאד כואבת בקשר שלכם. שניכם פגועים. את פגועה מאד מאד מאד. והוא גם פגוע. 

היה נשמע מתוך השורות שאת לא רואה אותו כמישהו רע. רק מישהו 'בנוי אחרת'. את רמזת לזה שהוא אפילו מנסה לעבוד על עצמו, רק 'לא מצליח' להשתנות.

חשבתי לנסות לך לענות לך דברים כלליים, לגבי איך שאני רואה משברים בזוגיות. אבל אני מרגישה שאני לא מספיק מצליחה להבין את המקום שלכם. עד כמה הדברים שהיו היו חמורים. עד כמה הפער ביניכם גדול. על מה הדברים יושבים.

תרצי להסביר קצת יותר? כאן או בפרטי... לספר מה את רואה ביניכם?

ממה את פגועה?

ממה הוא פגוע?

מה כבר ניסיתם? 

האם ניסיתם ללכת ליעוץ ואם כן איך היה?

ואולי גם...

מה ראית בו כשהתחתנתם? מה גרם לך לאהוב אותו ולהיקשר אליו?

ומה טוב בו עד היום, בכל זאת?

את לא חייבת כמובן. אם תכתבי לנו, נוכל אולי לנסות לעזור לך יותר. אם את לא יכולה או לא מעוניינת, אולי תנסי לכתוב לעצמך את הכל-הכל? ..

**

רוצה לסיים עם מילים של תקווה. יש הרבה מאד מצבים בחיים, ובזוגיות בפרט, שמרגישים לנו כ'דרך ללא מוצא'. שהכל זועק לנו ייאוש וכישלון וש'זה הסוף'. ובכל-כך, כל-כך הרבה מקרים, זה בעצם לא נכון. זאת באמת אשליה אופטית כואבת בטירוף, אבל רק אשליה. בכל-כך הרבה מקרים המשפט 'כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן' הוא נכון! זאת המהות של יום כיפור וזה נכון כל-כך הרבה פעמים. אז תקווה כללית, אני רוצה לתת לך והמון. בין השאר כי היה נשמע בין המילים שאת עדיין מנסה... שאת בתוך תוכך מנחשת שזה לא באמת אבוד. רק שאת פשוט לא מוצאת את הדרך. שאת מנסה להבין איך סולחים. איך סולחים באמת. ואיך מכאן מתקדמים הלאה, לעבר כל הטוב שמחכה לך. זה נכון?

גמר חתימה טובה יקרה שלי!

שכל הכאב יתהפך לשמחה גדולה.

שכל הריחוק יפנה מקום לקרבה גדולה וטובה וחמה.

שמתוך כל החושך יתגלה אור גדול.

הרבה כוחות, תקווה ותפילות. אני (ובטוחה שעוד נשים יקרות מכאן) איתך 🤍

לשתי חברות קרובות שמכירות המון שנים. שברגעים קשים היו בסביבתי ושמחו לאיד, וברגעים השמחים בחיי החליטו לנתק איתי קשר כי היה להן קשה לפרגן לי ולהיות שמחות בשבילי. אם זה זוגיות, מעבר דירה, חתונה, ייצוב כלכלי וכאלה...

הן פשוט הפסיקו להיות חברות שלי אחרי כל מה שעשיתי בשבילן. כואב מאוד... מקווה ולסלוח ולשכוח מהר.

שיהיה לנו חתימה טובה ❤️

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...