אני צללתי בעונג לסדרה שכנראה מוכרת לי יותר מכף היד שלי, תכלס מי מסתכל על כף יד.
אבל וואו
זה כמו לצנוח לספה שבילית עליה שנות ילדות ועכשיו היא רכה בכל המקומות הנכונים ופשוט כיף להתרווח בה היא הדבר הכי מושלם שיש
אז הארי פוטר
רולינג גאון מכל כך הרבה כיוונים. וואו.
(רמזים בספר הראשון לפרטים שוליים מהספר השישי, יחסים נרקמים ונבנים עד לנקודת השיא שבעם הייתה מתוכננת מראש כל הזמן, עולם מורכב שנארג לעולם שאנחנ מכירים בצורה כמעט מושלמת, דמויות מאוד עשירות ועגולות ופשום עולם שכיף להכנס אליו.
גאון.)




