גם אם הסטנדרטים יהיו נמוכים יותר מחיסון רגיל, אין סיכוי שיהיה 0.5% תמותה מהחיסון, כך שהוא בוודאי יהיה יותר בטוח מהמחלה.
האם הוא יותר בטוח, בשלב שבו יאושר, ברמה האישית של המתחסן, מאשר להמשיך לנסות לא להידבק?
לא יודע, וכנראה גם תלוי בנסיבות האישיות.
בכל מקרה, אני מניח שעד שמישהו יציע לי לקבל את החיסון, יהיו כבר מאות מיליוני מחוסנים ברחבי העולם, ואז כבר יהיה הרבה יותר ניסיון, כך שזו לא ההתלבטות שלי.
להערכתי, אפילו לסין ורוסיה שהסטנדרטים שלהם נמוכים יותר, לא סביר שתקרה פאשלה כזו.
כן יש חשש, מדברים קלים יותר או נדירים יותר, שיכול לקרות שלא יעלו עליהם בניסוי, ויתגלו רק אח"כ.
ויש אפשרות של תופעות לוואי קלות מאוד/נדירות מאוד, שבמקרה כזה, הם עשויים לאשר את החיסון באופן מודע, אבל גם לפרסם את תופעות הלוואי, כמו שמופיע על כל תרופה.
החופש למות!
אני מניח שבעייתי להשוות אחוזי תמותה מול שפעת הונג קונג, אם הקריטריון הוא האחוז מקרב הנדבקים.
כי מן הסתם, שם אין נתונים על אסימפטומטים.
מהדברים חסרי האחריות שאמר. ומי ששילם את המחיר הם הנדבקים, החולים קשה והמונשמים והנפטרים
נעמה גרין | י"ב תשרי התשפ"א |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
אא
"כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא צעיר מדי, אך גם לא מבוגר מדי. אני בן 53, בריא מאוד גם בנפשי וגם בגופי", במילים אלו פותח מוטי פלמן מ"כל הקפואים', את מכתבו.
"אני מנהל כל חיי קרבות בעסקים וברוך ה’ מצליח לעמוד בהכל, יעידו כל השותפים שלי בעבר וכיום – וכל אחד מאלו המכירים אותי. אני אדם שעובד 6 ימים בשבוע, 20 שעות ביממה. האדם האחרון שהוא עם מחלות רקע או עם מערכת חיסונית לא טובה. והנה אני פה, במחלקת הקורונה, שוכב שבר כלי".
"כידוע לכם, אני פעם שניה מאובחן בקורונה. אממה בפעם הראשונה לא קלטתי מה זה קורונה. נכון הקפדתי על הכללים ודאגתי שכל מי שמסביבי יקפיד. אבל אינה דומה הפעם הראשונה לפעם השניה.
"אני מאושפז מיום ראשון בבוקר, ערב יום כיפור, במחלקת הקורונה ב’השרון’. מקבל טיפול חבל”ז, שרות 5 כוכבים. עושים פה עבודת קודש. נותנים את הלב והנשמה. מרגישים את זה על צעד", משבח פלמן את הרופאים והאחיות, אך מוסיף: "את יום כיפור הזה אזכור עד יומי האחרון".
"בכדי שתבינו למה הקורונה מביאה, אתן לכם מעצמי מספר דוגמאות: אתם פעם חישבתם איזו פעולה לעשות בכדי לחסוך באוויר שהגוף זקוק לו? האם עשיתם חשבון עם כמה מילים להשתמש בכדי שלא תגיעו לאיבוד אויר ושיעול שלא מפסיק? האם חישבתם אם כדאי לכם לעשות סיבוב במיטה? כן אני מתכוון מצד לצד! בכדי לא לאבד אויר!
"כי תבינו, הקורונה דופקת את המכונה שמייצרת לנו את האוויר. וברגע שהגוף דורש עוד קצת אויר, הסיפור נגמר… אין אויר. מתחיל שיעול שלא נגמר, וסבל וסבל וסבל שלא נגמר! קשה לתאר ועוד יותר קשה לסבול את זה!
"שלא לדבר על כך שאתמול אחר הצהרים, כשהגעתי לחדרי בבית החולים, קיבל אותי חולה קצת מבוגר במאור פנים ובירך אותי ב’ברוכים הבאים’ כזה מאיר פנים. היה ערני מאוד ותוך כמה שעות, אני רואה איך שהוא מתדרדר, ואחרי כמה שעות של צפצופים מכל המכשירים שאליהם הוא חובר, הוא עבר למחלקה של הקשים מאוד ושהשם יעזור לו שתהיה לו רפואה שלמה.
"אני כותב ודמעות יורדות מעיניי. חברים, אחים ואחיות, תבינו: יש מגפה קשה מאוד קוראים לה קורונה. אני יודע שבלעז זה נקרא כתר! לא רוצה להיות רע. אבל זה הכתר של מלאך המוות!
נשמה יהודית? איפה ‘ונשמרתם’! איפה ההלכה שמחללים שבת על ספק פיקוח נפש!
"תתעוררו, המצב קשה קשה מאוד. תפיצו לכמה שיותר אנשים. ואם אצליח להציל יתום אחד נפש אחת היה זה שכרי והיה שווה כל הסבל שאני סובל", מסיים פלמן את דבריו המטלטלים.
כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.
נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..
ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..
אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..
(לא עשיתי במלחמה..)
האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?
במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..
רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..
בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃
תודה רבה..
מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?
בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק
1.AI
2. אקסל
ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.
אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..
וגם יודע שיש קורסים חינמיים..
איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?
ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה?
כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו בהתאם.
לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה?
AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.
יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.
מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע 
.
אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?
רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.
מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.
הריון ולידה
פה זה פחות רלוונטי
מה שיעזור זה להחזיר כל פעם
כל פעם
אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון
עם הזמן זה עובר.
ואתם כהורים.
אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה
כיף להיות במיטה עם אבא ואמא! לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק
והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון
לילד. אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.
זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.
מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.
זו פרשנות בלבד.
כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.
חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.
בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.
אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.
לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים
הרצון להשתנות תמיד מתבדה
