אם היה אפשר לצרוח עד כלות ולהוציא ממש ממש מהבפנים את הכל וזה היה מסתדר בצורה מבולגנת על קירות סביבי בשחור ואדום והייתי מסתובבת חזק חזק חזק חזק חזק חזק חזק והיה עף הכל.
הכל הכל הכל היה עף לשמיים,מלא אותיות שפורחות באוויר ונעלמות.
והיה נשאר קיר לבן והייתי מתיישבת בקריסה על הריצפה ונשענת על הקיר בחוסר כוח ומוציאה הבהרות של אותיות ומילים,בלי קול.בלי חובה לאף אחד.
ופתאום היו מגיעות ציפורים והייתי עוצמת עיניים ונשכבת על הריצפה,ככה,בלי פחד שמישהו יגיע.
בלי פחד בכלל.
רק אני והקירות הלבנים איתי והציפורים.
והייתי קמה אחרי מלא שעות ורואה פתאום קיר צבוע בצבעים מאוד עדינים,כאלו שבכלל לא כל כך רואים..
צבעים יציבים ולא רועשים..כאלו,שקטים פשוט..
והכל סביבי היה מתנהל בסלוומושן כזה טוב ובלי מילים בכלל ופתאום שקט פשוט כזה..והיה פרפר אחד שיושב לי על השיער והשיער שלי עף לאט.
הכל הכל הכל היה עף לשמיים,מלא אותיות שפורחות באוויר ונעלמות.
והיה נשאר קיר לבן והייתי מתיישבת בקריסה על הריצפה ונשענת על הקיר בחוסר כוח ומוציאה הבהרות של אותיות ומילים,בלי קול.בלי חובה לאף אחד.
ופתאום היו מגיעות ציפורים והייתי עוצמת עיניים ונשכבת על הריצפה,ככה,בלי פחד שמישהו יגיע.
בלי פחד בכלל.
רק אני והקירות הלבנים איתי והציפורים.
והייתי קמה אחרי מלא שעות ורואה פתאום קיר צבוע בצבעים מאוד עדינים,כאלו שבכלל לא כל כך רואים..
צבעים יציבים ולא רועשים..כאלו,שקטים פשוט..
והכל סביבי היה מתנהל בסלוומושן כזה טוב ובלי מילים בכלל ופתאום שקט פשוט כזה..והיה פרפר אחד שיושב לי על השיער והשיער שלי עף לאט.