ואיך לא קשה לכם עם זה שחצי שנה לא יצאתם מהבית?
מי אתם אנשים שלא הכניסו להם מטוש בחייםsimple man
אני
~אניגמה~
אפילו עוד לא יצא לי להיות בבידוד![]()
אממ זה קשה מאודד
אני
משבצת
אפילו עוד לא יצא לי להיות בבידוד
אממ זה לא קשה מאודד
לא מגניב
~אניגמה~
אני
שטות_ניק_בנשמה
אפילו עוד לא יצא לי להיות בבידוד![]()
אממ זה קשה מאודד
אני
כיפת ברזל-סרוגה
אני!צבע לחיים
גם לא הייתי בבידוד בלי עין הרע טפו טפו טפו והסתובבתי בכל חור
וואלה יוצא מהבית חופשימתיישב בנשמה
אני
אייסקפה
אפילו עוד לא יצא לי להיות בבידוד
אממ זה קשה מאודד
עברתי 4 בידודים בלי מטוש אחד!חתול עם רישיון
קרובה
אני בבידוד הראשון שלי וכבר עשיתי בו 3 בדיקות.
חוץ מעוד 3 בדיקות שעשיתי קודם![]()
אני עברתי שלושהכיפת ברזל-סרוגה
עברתי 4 (או 5 אם אתה מחשיב אחד של יומיים) בלי מטושפשטות.
בחיים??באהבה ואמונה!!
אין מצב שיש כאלוו
אה, זה ברורכיפת ברזל-סרוגה
בדיקת קורונה אף פעם לא עשיתי, וגם לא נכנסתי לבידודשיח סוד
וקשה לי עם זה שחצי שנה לא יצאתי ולא פגשתי חברות ואנשים, ואת ההורים בקושי, כל הזמן בבית.. משתגעת!
וואו חצי שנה.11 מישלך?צבע לחיים
מה?שיח סוד
חצי שנה לא יצאת מהבית?צבע לחיים
בגדול...
יצאתי 10 פעמים לסופר בערך? או יותרשיח סוד
כןצבע לחיים
אז בגדול לא יצאת וזה נשמע הזוי כאילו חבלל 🤔
לאן יש לי לצאת?שיח סוד
אאמ באסהצבע לחיים
בהחלטשיח סוד
גמאני לא יצאתי..~אניגמה~
בחופש כן (למרות שלא הרבה..)
וגם לאולפנה...
אבל בכללי שיש סגר וכו
אז בכלל לא אפילו לא היה לי סידורי לעשות...
אהה הזה של הגרון היה חבר שלי...~אניגמה~
קורונה לא
הייחופשיה לנפשי
אפילו הייתי בחברת אנשים😱
כאן3,000אחרונה
עד הרגע אפילו לא ידעתי מהזה(:
יצאתי מהבית מלא
כל שבת עם חברות, וגם למן מרכז קניות שיש לידנו, אני כל הייתי הולכת לקנות שם משו ושוכחת את השאר, אז קפצתי לבקר הרבה מאוד פעמים
, ולהוציא את הכלב מינימום פעם ביום
ו
אנ לא מכירה אף אחד שנדבק מקורונה, ברוך השם
למרות שרק לפני איזה שבוע איפה שאני גרה היה אדום. ואנחנו מקום קטן
ברוך השם![]()
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

