ונהפך לסוכה בעת הצורך

זה טוב... מהיום זו ההגדרה

אתה כנראה לא מתמצא בסוכות בריכוזים חרדיים

תבוא, תראה תבין

לכל משפחה יש חדר עם גג נפתח, משהו מאד משוכלל ויקר שכל השנה הוא חדר רגיל ובשסוכות הגג נפתח (אוטומטי או ידני, תלוי רמת הסטייל) ונהיית סוכה כשרה בבית

מגניב!! 

ממה הוא עשוי הגג? איך עושים את זה?

היה מתאים לי משהו כזה.

באמת לא מכירים?

אני אעתיק לכם כמה תמונות להדגמה

והנה הגגות הפתוחים

לא מגניב??

בכל בנין תראה את זה (בריכוזים לחרדיים כמובן)

אבל לכל אחד יצא פעם להיות בריכוז חרדי

וחשבתי שזה דיי ידוע הפתרונות היצירתיים ל החרדים לבעיית הצפיפות + העצלנות

אני רואה שלא

(או שעכשיו בזכותי זה ידוע)

לא שמעי זה ענק!  הלואי עלי 

גם אפשר כל הזמן להיות בסוכה, גם להכניס אליה מיטה נוחה..פצצה!

אני רוצה לישון בסוכה אבל היא בחצר של הבניין למטה, ואני לבד 

לא נרדם מכל הרעשים של החתולים וכל מיני רחשים מוזרים חח  

אנחנו קומה שלישית

רק לדמין לעלות ולרדת את כל הקומות בשביל כף... סיוט!!

ככה זה צמוד לבית

אבל בקטנה, ברוך השם שאני מתאמץ למצוות!! 

אני מקווה שסופי לקיימה מעושר חח

ואיך שאני מתעצלת לרדת קומה....

אז אני משכנעת את עצמי שיכל להיות יותר גרוע, 

לא עוזר....

יש מעליה תיקרת בטון

ואני אפתח עוד שרשור

ואם התהפכתי לא מוצלח אני מגלה את עצמי במטבח, מול המקרר

דוקא נחמד

אבל אצלי בחדר יש תקרה מצ'וכללת, יש גם שיכבה אקוטית שקשה להוריד אותה

בקיצור, סיפורים....

העיקר עכשיו אני ישנה במיטת סוכנות, שאם היו מביאים כזו לעולים החדשים הם היו חוזרים לחו'ל

תצחקו, אבל זה באמת גגות רציניים

בונים אותם אנשים שמוכשרים לזה, לא כל זאטוט בן 15

הגג על מסילות רציניות

בקיצור, שיאה רציני

שכחתי לציין את ענין המזגן

יש לנו מזגן מצוין בסוכה

ועוד משהו, אם יורד גשם פשוט סוגרים את הגג, וכלום לא נהרס

וסופך לקיימן בעושר

כשאני אהיה עשיר אני אצחק עליכן חכו חכו...

ולא נדבר על העולם הבא, למדור שלי יכנסו רק V.I.P 

אתה תתחנן להיכנס למדור של הכיבוד הורים שלי!!!!

אז נסגור על הסכם נורמליזציה בין שני המדורים 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל