בין אם זה לנעול את דלת הבית, או לא להיכנס עם כיפה וציצית לשכונות מהגרים מוסלמיות בצרפת, או לא להשתכר במסיבה עם בני המין השני.

מצד שני, אני מקווה שאתה יודע שזה לא ארובה לכלום.

גם אנשים שנועלים את הבית נשדדים, גם יהודים שהולכים ברחובות תל אביב נרצחים, וגם ילדות שמגיעות עם שמלה לבית הכנסת נאנסות.

N12 - אישום: אנס בת 4.5 מחוץ לבית כנסת

בכל מקרה, לכל דבר זמן ועת.

אי אפשר רגע אחרי האונס להגיד "אבל למה היא הייתה שם", כמו שאי אפשר רגע אחרי פיגוע להגיד "אבל למה יהודים גרים שם" (למשל רגע אחרי חטיפת 3 הנערים הי"ד, צייץ כתב ידיעות אחרונות רענן שקד את המילים "המטורללים האלה לוקחים איתם את הילדים שלהם לגור בשטחים").

מי שכבר נפגע צריך לקבל חיבוק, לא האשמה.

מי שכבר פגע צריך לקבל כדור בראש או באיבר מינו.

ואם רוצים להזהיר אנשים כדי שיידעו איך להגן על עצמם, אפשר לעשות זאת גם בדרכים אחרות ובזמנים אחרים.

לא לחינם המתנתי.

ואגב, גם ילד שנדרס כי התפרץ לכביש, לא צורחים עליו למה הוא התפרץ... ודו"ק.

ולא אמרתי שאין צרות גם אצל דוסים אש, כולל אצל המא"שניקים שהנשים הולכות שם כמו שקית אשפה קשורה, אבל בא נאמר שעדיין זה לא כמו איפה שבניםבנות משתכרים יחד בבגדי ים...

אבל בוא לא נלך רחוק, אל תגיד לי שאין השפעה לצניעות ולצורת החברה.

מצד אחד,

יש השפעה לטובה מכך שיש ריחוק בין המינים (ביום-יום, בלבוש, בקודי ההתנהגות וכו').

מצד שני,

יש השפעה לרעה מכך שדתנו מחייבת אותנו להיות מאופקים מינית ברמה זו או אחרת, והאיפוק הזה לעיתים יכול להוציא את המפלצת שבתוך האדם. 

אני משוכנע שאם מוטי אלון לא היה חי בחברה שמחייבת אותו להתחתן עם אשה ולהיות נאמן רק לה, הוא היה יכול לקיים קשרים בהסכמה עם גברים, בלי הצורך לנצל אותם ולפגוע בהם.

שלא ישמע חלילה שאני מגן עליו, את הבחירה שלו הוא עשה, אני רק אומר שגם לאיפוק יש מחיר.

יש הרבה הרבה פחות תחום אפור.

כשמישהו פוגע, הוא יודע שהוא פוגע.

כשמישהו נוגע כשהוא לא אמור לגעת, הוא יודע שהוא לא אמור לגעת.

כשאני לא מחבק עובדת שלי כשהיא בוכה מעצבות, לא עולה לאף אחד השאלה האם זה היה חיבוק קרוב מדי או האם ניצלתי אותה.

כשאני לא מבלה במסיבות אלכוהול, לא עולה לאף אחד השאלה האם אני יכול עכשיו לעשות כך וכך או שהצד השני שיכור מכדי להבין מה קורה סביבו.

ההפרדה, העובדה שאנחנו לא משתכרים, ההקפדה על דיני ייחוד וכו' - מביאות לכך שהתחום האפור כמעט ולא קיים. 

הפוטנציאל לפגיעה נמוך יותר, הדרך אליה יותר קשה ומורכבת, המדרום פחות חלק, וכ'..

1.

צר לי,

אני מאמין שהתורה ניתנה בהר סיני ואנחנו צריכים לקיים אותה מכיוון שכך ה' ציווה.

להגיד שאני "כופר בתורה" מתוך מחשבה שלכל מצווה יש היגיון ברור שאתה יודע מהו - זה לא רציני.

עוד מעט גם תגיד לי שאנחנו צמים ביו"כ כי זה בריא לנקות את הגוף מדי פעם ממזון, ואנחנו יושבים בסוכה כי הקב"ה דאג שיהיה לנו ויטמין D.

לא, אנחנו מקיימים מצוות כי כך ה' ציווה.

אנחנו נמנעים מעירוב בין המינים (לפחות לא מתערבבים בצורה קיצונית כמו בציבור הכללי) לא מפני שזה רסן וכך לא נאנוס נשים, אלא מפני שהעירוב עצמו אינו טוב. 

2. 

"כנראה" - לפי מה? מי ראה?

ברור שבכל ציבור יש אנשים שנפגעו, וממגוון רחב של סיבות הם לא מדווחים על כך (אהממ אהממ).

אך רק בציבור מסוים אי הדיווח הוא אידאולוגיה שלמה, כדי לא "למסור" לשלטונות ולא להרוס את השם של המשפחה/הקהילה וכו'.

אין אידאולוגיה בציבור הכללי נגד דיווח.

אבל כן, 

לפעמים שמירת המצוות מאפשרת למפלצת לצאת החוצה.

אני לא רוצה להכביד על הפורום הנכבד עם קישורים מזעזעים על תקיפות מיניות שבוצעו על ידי רבנים כלפי תלמידיהם, במקוואות, בבתי מדרשות, בבתי כנסיות וכו'. הדברים גלויים וידועים, ואפשר למצוא אותם בנקל בחיפוש קצר.

כי אדם שלא יחיה בחברה/דת/קהילה שדורשת ממנו להתחתן עם אשה, יוכל מראש להתחתן עם מי שהוא רוצה, וכך הוא לא יגיע למצב שאת כל האיפוק שלו הוא מוציא על תלמיד מסכן בן 15.

כן, גם בעולם החילוני יש הרבה הרבה הרבה יותר מדי מקרים כאלה.

אולי גם יותר מאשר בעולם הדתי (אני לא מכיר מחקר שבדק את זה, אז אין לי איך לדעת).

גם לא אמרתי שהתורה מגבילה אותנו מלחיות את החיים שנכונים לנו.

אבל אי אפשר להתכחש לעצם זה שיש מגבלות, ויש אנשים (אפילו לא כתבתי שהם רבים) שהמגבלות האלה גורמות להם לפגוע.

החילוני. הוא לא עבד את עבודת ד' על אישיותו ולא נראה לי שהיה עושה כך בעולם חילוני. אולי היה מוצא לו נישה ליצרים שלו ב"הסכמה", אבל זה עדיין התעללות ופגיעה.

ואין לזה קשר לפוליטיקלי קורקט, אלא לדרך ארץ.

התורה לא מבקשת מאיתנו לסתום את השכל.

והוא לא ניסה לבטל את התורה.

הוא בס"ה אומר שגם זה לא פיתרון החלטי, ויש תקלות גם במצבים כאלו.

והוא צודק, אחרת לא היה בתורה פרשיית אונס ומפתה.

רק מה, שעדיין התורה מביאה את המצב הפחות בעייתי מבין המצבים השונים, וזה מה שאני טוען.

התורה נותנת לך את הדרך שבה ממעטים הכי הרבה את הסיכונים.

היא לא הייתה עסוקה בלחשב באיזה צורה הם באים.

היא הורידה 80 אחוז סיכון מצד אחד, למרות שבכל עלה בחמש אחוז סיכון הצד השני.

זה לא אומר שאין חשש שיגרום לתופעות לוואי שצריך להתמודד איתן.

כמדומני, שאפשר להביא מקורות לעיקרון הזה.

חוץ מזה שאני מסכימה איתך, ראיתי לנכון להדגיש כאן כמה משפטים. וד"ל:

-לא חבל להיות צודק במקום חכם?

-אף אחד לא נותן לגיטימציה לשום דבר. פשוט מסתכלים בעיניים פקוחות, מודעים לזה שיש בעולם פושעים מסוכנים, ומנסים למנוע את הנזקים שלהם, לא קשור בכלל ל"לגיטימציה".

-חבל שיש בנות שנופלות קרבן על מזבח ה"זכותה", זה באמת כואב.

|מקווה שהניצלוש מתקבל ברוח טובה|

תוכלי לפרט מה באת להעביר?

ספציפית לגבי האונס באילת- שני הבחורים מחדרה ראו אותה שיכורה, ושיקרו לה, אחד מהם אמר שהוא חובש ויעזור לה ובמקום זה לקחו אותה לאיזה חדר ויש מצב ששמו לה סם אונס אחרי זה, כי היא לא זכרה כלום 

אז זה ממש לא קשור למה שהיא לבשה ולמה שהיא עשתה לפני

וברור שלומדים מזה, וברור שנחנך ונזהיר את הבנות שלנו אחרת כדי להימנע (ובכל זאת ילדה תמימה בת 16! מה היא כבר מבינה)

אבל בהינתן מקרה, זה לא נכון להפנות אצבע מאשימה לבחורה ובטח שלא לפני שידועים כל הפרטים על מה קרה שם

בתגובתי ל"פשוט אני" שאחרי שמישהי נפגעה  אנחנו לא הולכים לצעוק עליה,

כמוש ילד שקפץ לכביש ונדרס - לא הולכים לצעוק עליו.

אבל אנחנו צריכים ללמוד להפיק את הלקחים. ולא שכשמישהו מנסה לעשות זאת, צועקים עליו שהוא נותן לגיטימציה...

ואכן, צריך לטפל משני הכיוונים..

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.