עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך י"ז בתשרי תשפ"א 14:13
לא חושבת שנכון לבוא בכל תנאי לכמה ימים.
היא רוצה אבל לא יכולה לעמוד בהשלכות של זה.
תראי כשאת מציגה את זה ככה שזה להשאיר את אמא לבד או לשחרר מצפייה ביוטיוב לא בטוחה שהייתי בוחרת כמוך.
(גם בבשר וחלב אגב יש בהחלט מקום לדון למשל אם מעיקר הדין צריך לשמור 3 ואתם שומרים 6 אז יש הקלות הלכתיות איך נכון לנהוג אצל ההורים. כנ"ל קטניות כנ"ל הרבה דברים אחרים שצריכים הנהגה נכונה בשיקול דעת רחב של רב גדול ומנטסה ולא לפעול מהבטן)
בכל אופן, בהנחה שאמא שלך לא מצליחה לכבד קו אדום ברור שהחלטתם עליו בהתייעצות עם רב שאכן הוא קו אדום גם בבית ההורים,
אז אין מנוס מלקצר את הביקור.
עדיף קצת ומכובד מאשר ארוך ולא מכובד (לדעתי האישית)
לגבי החגים עצמם (לא חוה"מ) ממילא אין טלפונים אז לא רואה סיבה להימנע מביקור.
דבר נוסף ששכחתי לכתוב, החל מגיל מסויים אפשר ונכון לחנך את הילדים בעצמם לא לשתף פעולה עם מעבר הגבול.
למשל אנחנו בתור ילדים מאז שאני זוכרת את עצמי לא אכלנו מכיבוד שהגישו לנו אם לא היינו בטוחים שהוא כשר.
חינוך מהבית.
ההורים מעולם לא אמרו למארחים לא להציע. (אני מדברת על משפחה קרובה ורחוקה כאחד)
להיפך, הסבירו לנו שאומרים תודה רבה רבה אבל לא אוכלים.
באיזה שלב אחת הדודות הייתה קונה ומראה לנו שזה בד"ץ ואמרנו שצריך לשאול את אמא.
לנו זה היה ברור מאליו מגיל צעיר מאוד מאוד.
אני יודעת שגם אחיינים שלי נוהגים כך היום בקשר לסרטונים.
(אין לי ניסיון אישי כי אין לי משהו שאני פריקית עליו יותר חשוב לי מינונים, ולפעמים כשמגזימים עם כמויות הסוכר הם מקיאים. מבחינתי זה חלק מהחינוך שלהם. בבית הגוף לא רגיל לכ"כ הרבה סוכר ואם הם לא מצליחים לווסת את כמויות הממתקים אצל סבא וסבתא זה בעיה שלהם. הם יקיאו ויסבלו)
לגבי המשפט האחרון. אני מאוד מאוד מאוד מבינה את הניסוח וגם לי בוא תמיד בשלוף על הלשון אבל זה משפט מאוד לא מכבד. אחותי אמרה לי איך להעביר את המסר בצורה מכבדת אבל אני לא כ"כ זוכרת, אוכל לשאול אותה.
מה שאני עשיתי בפועל קודם כל טיפלתי בעניין של ההסתרה.
קודם שיתפתי את הסביבה בקשר למסר כדי שיהיו איתי (במקרה שלי שיתפתי את אמא ואחותי כשאבא שלי היה זה שאומר לא לספר) אח"כ הסברתי לילדים באופן שאבא שלי שמע אבל כאילו לא אמור לשמוע, שאסור להסתיר שום דבר מההורים והסברתי באריכות ובפירוט.
ואח"כ דיברתי עם אבא שלי ישירות על נושא המוגנות וכדי שלא יעלב הכנסתי את סבא וסבתא לקטגוריית "למי לספר".
אחרי שטיפלתי בנקודה הזאת וראיתי שיש הפנמה, אז קודם הערכתי ואמרתי כמה פעמים תודה על זה. אח"כ הפחתתי ביקורים
וכשבאנו לקחתי את העצה של אחותי להביא משהו חלופי יותר יקר ויותר מושקע (עוגה ביתית לעומת גומים וזבל קנוי)
והשינוי נעשה מצד ההורים בלי איזה דרמה מצידי...
אולי כדאי כמו ששירקי כתבה, להציע לה לבוא אליכם ואז אפשר לנסח את המסר בצורה עדינה:
אנחנו מעריכים מאוד את ההזמנה, יותר נוח לנו אם את לא מתנגדת שתבואי אלינו ככה לילדים יהיה את המשחקים שהם רגילים ולא יראו יוטיוב. ומיד להמשיך לשבח: הילדים מחכים ומתרגשים לבואך ומקשטים את החדר לכבודך...
ככה המסר מועבר מצד אחד ופחות פוגע מצד שני לדעתי.
