איזה קטע שאתה עוזר לי בדיוק בשרשור שקשור לאוכל.. כל כך אתה!

או לפחות מזונות

מסכן הבחור רעב חח 

השאלה אם זה נאמר על נהג אוטובוס בעבודה.

טוב אז אני מחכה לתשובות, 

אני יוצא כי קבעתי לעצמי שיעור תורה קבוע והגיע הזמן, ואני שם לב שאני דוחה את זה.. 

תודה לכם על העזרה.

למינים ולמלשינים אל תהי תקווה

טוב הלכתי זהו.  תודה @נועה גבריאל על התשובה למטה 

מתפלפלים כאן! קצת רעב אז אוכלים? (:

אפשר כזה

מסכן הוא, עם הפלפולים בינתיים הוא הולך ומרזה, גם ככה הוא רזה חח

(סתם אל תדאג, בסוף הוא אכל טונה בלי לחם, אין אין, צדיק החבר הזה!!)

וואי אהבתי את התמונה

זה אפשרי? כשר? והרעיון עם הקרטון?

שנה אחת לא היה לי מקום לסוכה וזה מה שעשיתי.

אפילו חתכתי לי חלון ודלת בעזרת סכין (:

שמונים על שמונים בגובה תשעים, אם אני זוכר נכון, זה כשר.

הייתה שנה שזו הייתה הסוכה שלך,

או שזה חלק מהשישו ושמחו הקבוע?

באיזה סיטואציה נקלעת לזה. זה בסדר לשאול?

לפני כמה שנים מצאתי את עצמי מתגורר במקום

שלא הרגיש לי בנח לבנות שם סוכה גדולה..

בעלי הנכס אינם דתיים והגם שיכולתי, הבנתי שזה

לא הדבר הנכון לעשות. <לא היה המון מקום וזה היה חוסם להם את כל הגינה>

בצר לי על כך שאין לי סוכה, באחת הנסיעות לכיוון הבית, פניתי לה' ואמרתי לו:

תראה רבש"ע,

אתה עשית למיילדות בתים. מה זה מיילדת?

אחת שרוצה לעזור למשהו טוב לצאת לאויר העולם,

מיילדת זה כשאתה רואה את חבר שלך שבור ואתה נותן לו

עיצה טובה על מנת להקימו ולתמוך בו, אתה רוצה שיוולד מזה משהו טוב. 

ואני חושב, שיצא לי פעם לומר איזו מילה טובה למישהו

לעודד איזה חבר.. 

אז גם אני מיילדת... 

ואתה נתת להן בתים. אז אני חושב שגם לי מגיע בית..

עכשיו לא תגיד אני מבקש בית גדול.. סוכה.

וגם לא תגיד סוכה גדולה, כי אין לי אפשרות כרגע..

אז בלי להטריד, תן לי סוכה קטנה, כמו שלמדתי בשיעור

שאפשר אפילו מקרטון של מקרר.

--

באותה נסיעה, אני מגיע לרחוב הסמוך לבית ושם

בפינת הרחוב, מה אני רואה?

עומד לו זקוף, חדש, נוצץ ומבצבץ בצבע חום, קרטון מקרר חדש!

כמוצא שלל רב, קפצתי על המציאה, העמסתי על גג הרכב

הגעתי, פרקתי, חתכתי את הגג, עשיתי חלון, דלת ועוד חריץ

מלבני שישמש לי כמדף ו.. זהו! מושלם!

למחרת באה רוח חזקה, העיפה הכל לשכנים. אבל זה לא משנה!

כי מישהו שם שמע אותי, אתה מבין? קירטן אותי במיידית.

(: סתם, היא לא עפה, קשרתי אותה! רק הסכך עף, אבל בינינו, 

מה זה סכך לעומת סוכת קבריולט עם תקרת כוכבי מרום מנצנצים!

סתם, גם הסכך לא עף. לא היתה רוח באותה שנה. היה חם למות

הזעתי כל כך עד שהקרטון קרס מרטיבות וזה היה הסוף של הסוכה.

אבל זה קרה בפסח! עד אז היתה יציבה! 

הכל אמיתי, חוץ מההומור הכושל. אבל באמת פניתי

ובאמת ענו לי, ובאמת היתה סוכה שכזו.

אפילו צילמתי, אנסה למצוא

שמע, ממש כל הכבוד! בתוך זה אכלת וישנת שבעה ימים?

אם אתה צריך בהזדמנות מישהו שיעיד על היותך "מיילדת" - הנני מוכן ומזומן, ובטוחני שגם שאר חברי הפורום ישמחו...

וכן, נשמח לתמונה...

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים