טוב, הרבה זמן אני רוצה לכתוב כמה המלצות לבירורים.
כיוון שכבר דנו בנושא הזה הרבה, לא אכתוב את כל מה שאני חושבת על העניין אבל אכתוב המלצה שבעיני היא קריטית.
לאחרונה נפתחו כמה שרשורים בפורומים השכנים עם סיפורים קשים מאד שקשורים לזה, ולכן אני מתיישבת לכתוב.
הקדמה, אני כותבת בלשון זכר (מבררת על הבחור) כי זה מה שאני רגילה, אבל זה נכון לגמרי בשני המינים.
מדובר בשאלה, איך יודעים אם חס וחלילה יש לבחור בעיות כלשהן. איך יודעים? שואלים!
וכדי להסביר את החשיבות של השאלה ולמה לא לסמוך על החבר, הנה סיפור אמיתי:
זוג התחתן ואחרי החתונה התברר שהבעל הוא הומוסקסואל, והוא הסתיר את זה מאשתו. הרבה בלאגן, ובסוף הם התגרשו.
אחרי הגירושים, מורה/רבנית של האשה התקשה לחבר של הבעל שהמליץ עליו בזמנו, ושאלה אותו "למה לא אמרת לה?!"
תשובתו: "חיכיתי שהיא תשאל! מיוזמתי קשה לי להגיד דברים לא טובים על החבר שלי, אבל אם היא היתה שואלת הייתי מזהיר אותה".
עכשיו, רגע לפני שאתם סוקלים אותי, אני ממש לא מתכוונת לשאול על כל בחור האם הוא הומוסקסואל. ממש לא.
אני מתכוונת לשאול "האם הוא בריא מבחינה נפשית?". זה חשוב חשוב!
לפני ששואלים, כדאי לשמוע באיזו נימה האדם מדבר כשהוא בטוח בעצמו. אפשר לשאול שאלה 'מיותרת' כדי לשמוע דיבור עם בטחון עצמי. לדוגמה, על בחור מכיניסט לשאול האם הוא אידיאליסט (כי במכינות כולם אידאליסטים, סתם דוגמה). ואז כששואלים, להקשיב טוב טוב לנימה של הדובר. האם הוא מדבר בבטחון, או שהוא מתחיל לגמגם "אהה, למה את מתכוונת? / מה זה אומר? / אהה אני לא יודע..."
כאן אני מספרת סיפור שקרה לי: שאלתי חבר בבירורים "האם הוא בריא מבחינה נפשית?" הוא השתהה כמה שניות ואז אמר, "אני מעדיף לא לספר על זה. אני חושב שעדיף שהוא יספר". ישר נדלקה לי נורה אדומה, ולכן ביקשתי מהשדכנית מספר של רב מהישיבה. התברר שבאמת יש שם איזשהו סיפור, לא משנה מה.
ועוד משהו, חשוב לא לעשות הקדמות לפני השאלה הזאת, "זאת שאלה קצת מורכבת / לא נעים לי אבל / וכו". פשוט לשאול בפשטות ולהקשיב למנגינה של התשובה.
בהצלחה לכולם בכל. חג שמח!
