אישתי באה ביציאה מטורפתדוד1000

יכול להיות ששאלו כבר אבל אני משתמש חדש אז סלחו לי. 

 

אישתי באה ביציאה לפני כמה ימים: רוצה להתנסות בדברים אחרים, להתאהב מחדש במישהו ולחוות.

 

אנחנו זוג דתי, נשואים כעשור. עליות וירידות כמו אצל כולם. חוץ מזה הכל בסדר גמור. היא אוהבת אותי ולא רוצה לפרק.

 

רוצה שיהיה לה "בסיס בטוח" לחזור אליו.

 

היא הציעה "נישואין פתוחים" או להיות בקשר עם אחרים. כלומר, שגם אני אתנסה אם ארצה. היא מבינה כמה זה אסור ומטורף אבל זה גדול ממנה. חשוב לה יותר הקשר הרגשי מאשר הפיזי (לא חסר לה..). אמרה שמתגעגעת להתרגשות שלפני דייטים ראשונים, להתכתבויות אל תוך הלילה ובעצם, להתאהבות. 


 

למה אני מעלה את זה כאן? בעיקר כי אני רוצה להתייעץ עם מישהו ולפרוק את זה. אין לי מושג למי לפנות. 

 

כל רב ברדיוס סביר ממני יגלגל אותי מכל המדרגות או ישלח אותנו לטיפול (שכבר היינו).

 

היא מבינה את החששות בנישואין פתוחים, ההלכתיים, המוסרים והרגשיים אז לכל המבינים והמטיפים, תחסכו.

 

 

 

בגלל ששנינו נראים טוב, אפילו טוב מאוד, היא חשבה שאקפוץ על ההצעה. הפתעתי אותה.

 

הבהירה שלא תעשה דבר ללא הסכמה שלי.

 

לאחר שיחות רבות, היא מבינה שיכול להיות שזה "משבר גיל ה30" ואולי זה יעבור. כרגע זה מציק לה מאוד, יושב עליה כבר חודשיים והיא אזרה אומץ רב כדי לפתוח את זה בפניי.

 

אני לא יודע מה להגיד לה. לסרב זה הכי קל, אבל אז תהיה לי אישה כבויה. להסכים זה להציב את הבית והנישואין בסכנת קריסה.

 

מה דעתכם? האם יש מישהו (לא חייב להיות רב) שאפשר להתייעץ איתו?

 

 

התחתנתי צעירים? גיל 20 כזה?די שרוט
זה קורה הרבה שפתאום מרגישים צורך לפצות על "שנים אבודות" של הגילאים הצעירים.

אני לא חושב שהיא תהיה כבויה אם תסרב. אולי אתה צריך פשוט לרגש אותה יותר. לעשות דברים אקסטרימיים יותר ביחד שלא חוויתם. כמובן אחרי הקורונה.

כןדוד1000

התחתנו צעירים ואנחנו שומרים היטב על הגחלת. יוצאים די הרבה בהשוואה לזוגות אחרים ושומרים על סף ריגוש. 

 

לאחרונה בגלל הקורונה דברים קצת נעצרו (יציאות וכד'). לדעתי זהו אחד המניעים אבל היא מתנגדת.

 

יש לה סף ריגוש גבוה, כלומר היא אוהבת לחוות דברים עד הקצה. הטענה שחזרה על עצמה היא שאנחנו מכירים אחד את השני

 

כל כך טוב שאין סיכוי שנרגיש שוב את מה שמרגישים בהתאהבות. היא כמהה רק לפרפרים בטן. בגלל שהיא חוששת לאבד

 

אותי, היא לא תעשה שום דבר ללא הסכמה. זו רמת הפתיחות שיש בינינו.

אני לא ממש מבינה מה היא אומרת.רקלתשוהנ
היא בעצם אומרת שהיא רוצה להתאהב במישהו אחר?
מה הכוונה שחסר לה הרגשי ולא הפיזי?
סליחה התכוונתי לשרשר להודעת הפתיחה שלךרקלתשוהנ
גם לנו יש סף ריגוש גבוה. ואני יכול לומר לך מניסיון ותגיד להדי שרוט
שכן, בהתחלה זה מחשמל, זה חדש, זה מרגש.
לנו זה היה ממש ככה. אם כי המקרה שלנו לא דומה לשלכם אבל התוצאה היא אותה תוצאה.

אבל אחרי זה זה הופך למעמסה ומשתלטת עליך תחושת של ריקנות במקרה הטוב ויסורי מצפון במקרה הרע.
יסורי מצפון דתיים הכוונה, אם חשובה לכם אורח החיים הדתי.

אם פחות חשוב לכם אורח חיים כזה, עדיין ברוב המקרים זה בסוף גורם לחוסר סיפוק וחרטות במיוחד כשיש ילדים ואתה מתחיל לחשוב על "אם הם ידעו שאנחנו עושים דברים כאלה" כי תכלס אף אחד מאיתנו, גם לא היא אני בטוח נרצה שהילדים שלנו יהיו ככה.
תודהדוד1000


אם רב יגלגל אתכם מכל המדרגות*אשתו של בעלי*
או ישלח אתכם לטיפול,
למה שאנחנו לא נעשה את זה גם???
אשתך באמת זקוקה לטיפול
ואין ספק ששטות כזאת(אם תסכים לה), תחסל לחלוטין את הנישואין שלכם.
מוזמנת לעשות את זה גםדוד1000


היא צריכה טיפול לא פרפרים בבטןמעיניייי
איך לוקחים לטיפול מישהו שלא רוצה ללכת לטיפול?דוד1000


אם היא תבין שהיא העלתה משהו מופרךרקלתשוהנ
והיא צריכה לחפש בעצמה מה חסר לה, ואיך למלא אותו, ואיך לעשות את זה במסגרת של נישואים שמתפתחים ומתקיימים ומשמחים ולא מתפוררים בתוך כותרת של "נישואין פתוחים" שזה נשמע מגניב אולי, אבל זה מרוקן את המילה "נישואין" מתוכן, ואני בטוחה שהטעם שנשאר הוא מר מאד.
אם הגעתם לזמן שצריך להשקיע כדי להרגיש פרפרים - מצויין, ויאללה לעבודה...
מה שאשתך מציעה זה לא עבודה, זה עבודה בעיניים. וזה לא יביא את התוצאות שהיא רוצה.

אני לא יכולה לראות איך יכולה להיות התפתחות, התקדמות ועניין בנישואין בלי מחוייבות.
מסכים איתך, גם אני לאדוד1000

אמרתי לה שהיא לא מצליחה לראות כרגע בבהירות אבל הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים. מוכרח לציין שזה ניער אותה קצת.

 

לקחה כמה צעדים אחורה. עכשיו אנחנו בבירור, בתהליך. 

בואנה לא יודעת איך שמרת על קור רוחרקלתשוהנ
חח, קשה להפתיע אותידוד1000

ראיתי דברים בחיים. צריך קצת יותר מזה כדי להפיל אותי מהרגליים.

כל הכבוד שכך הגבת. לא מובן מאליו בכללLola_123
עונהמעיניייי
זה נשמע שיש ביניכם פתיחות והקשר ביניכם טוב,
אני בטוח שאם תבקש ממנה ותבהיר לה כמה זה חשוב לך , היא תסכים..
זה לא חייב להיות עכשיו פסיכוטרפיה- היא מול פסיכולוג, זה יכול להיות אפילו ייעוץ זוגי שתלכו שניכם ביחד , או משהו בסגנון..
אולי גם תרצחו מישהו?ה-מיוחד

סתם, לגוון. לא מגיע לכם קצת אקשן בחיים?

 

 

רצח פוגע באדם אחרדוד1000

כאן לכאורה אין פגיעה במישהו אחר מכיוון שזה בידיעה. אם כוונתך ללא תנאף, כפי שכתבתי בהודעת הפתיחה - תחסוך ממני.

 

עברתי על התורה כמה וכמה פעמים. אין כאן עניין לעשות משהו אלא התמודדות עם מצב מורכב. אם אינך יודע להתמודד עם מורכבויות, מוזמן לדפדף הלאה ולחסוך מכולנו הודעות כה מתוחכמות.

מורכבות זה לקבל הצעת עבודה מחו"לה-מיוחד

מורכבות זה שצריך לעבור לגור עם ההורים מסיבות שונות

או שיש תקופה כלכלית קשה

גם זה פוגע באדם אחרפצל"ש אנונימי

בנפש שלכם

ובילדים שלכם

 

איך לדעתם ילדיכם (עכשיו או בעתיד) יגיבו כשתגידו :
אמא חיפשה ריגושים ולא הסתפקה באבא אז היא הלכה לגברים אחרים.

אם אתם לא מבינים שיש כאן בעיה מוסרית מהיסוד - שניכם צריכים ללכת לטיפול.

 

אני חושב, שדבר כזה לא ישיג גבול לעולם, כל הזמן היא תרצה עוד ודברים יותר מרגשים.
 

(ועוד לא התחלנו לדבר על בעיות רבות הלכתיות שיכולות להיווצר)

מה יעזור לרדת עליו?רקלתשוהנ
הוא מתייעץ מה לעשות עם זה וזה ברור שהוא לא בעניין
הטרלה? לא יודעאושפיזין מהירח
איך זו בדיוק הטרלה?דוד1000


פשוט ניק חדש מעלה שאלה מיניתרקלתשוהנ
זה תמיד עלול להיות מישהו שמשעמם לו...
אה, לא.. ממש לא.דוד1000

היא העלתה את זה לפני ארבעה ימים ומאז אנחנו ברכבת הרים.

מה יש לשאול??יהודה224
העצה הכי יעילה זה לגלגל (מטאפורית) מכל המדרגות
או לשלוח אותה עם טיל עם מצבך הכלכלי מסתדר עם זה
אפשר להתנסות בדברים חדשים גם בתוך המערכת הזוגית שלכםמיקי מאוס
המחשבה לצאת החוצה זה סתם בריחה.
כנראה הגיעה איזושהי שחיקה, אולי משבר כזה או אחר ויש לה איזה חוסר.
הרעיון הקל שעלה לה במח זה לא להתאמץ, לזרוק את כל המחויבות שלה ולחפש התאהבות קלה עם איזה פלרטטן. אבל זה סתם ובסוף היא תסיים ריקנית. כך שמעבר לזה שזה אסור זה גם לא יועיל ויפרק לה את מה שכבר יש לה

אני לא חושבת שרב יזרוק אתכם מכל המדרגות אבל גם לא חושבת שהוא הכתובת, אין פה באמת שאלה הלכתית - זה אסור נקודה.

כן חושבת שבהחלט יש מקום לייעוץ זוגי או אפילו ייעוץ אישי שלה (מניחה שזוגי יועיל יותר כאן כי בסוף המטרה שתהיה שותף בפתרון העניין)
מה שצריך זה לחפש ולמצוא את המקור לרצון הזה שלה, מה בדיוק החוסר, ואיך אפשר למלא אותו בתוך המערכת הזוגית שלכם
זה אמור להוליד כמה רעיונות, תנסו לראות מה מהם יתאים גם לך ותשדרגו את הזוגיות שלכם כך שתתן מענה גם לצורך הזה שלה.
כמובן יכול להיות שישארו לה פנטזיות לא ממומשות. אנשים בוגרים אמורים להתמודד עם זה, תמיד יהיו כאלה
למה היא לא יכולה להתרגש ולהתאהב במישהו חדשמפוצלשים

כשהמישהו הזה הוא אתה?

 

מעבר לזה - חיפוש ריגוש בשביל ריגוש נשמע כסימפטום למשהו שחסר בזוגיות.

 

זה נשמע כאילו אתם התרגלתם לחיות ביחד, אבל אתם לא קשורים נפשית זה לזו.

 

לדעתי (הלא מלומדת וחסרת הניסיון), כשקשורים מאד אחד לשני, אז לא יכולים לדמיין את החיים שלנו בלי בת הזוג, והפוך.

 

קל וחומר שלפזול החוצה.

 

 

סליחה מראש על התגובה הזאת. היא לא אישית כלפי הכותבפשוט אני..
לכל אלה שחושבים שלהתחתן עם ביסקסואל זה סיכון מטורף, תראו כמה זה נפוץ שגם סטרייטים מתקשים לחיות במונוגמיה.

אמנם זאת רק הודעה אחת, אבל הדברים קיימים וידועים, כולל דברים עוד יותר גרועים מ''נישואים פתוחים'', וד''ל.

בסופו של דבר מה שחשוב זה עם מי מתחתנים, ולא שום דבר אחר.
אני רוצה להאמין שמקרים כאלו הם מאוד מאוד נדיריםה-מיוחד


אני לא יודע לנקוב במספרים, אבל התופעה קיימתפשוט אני..
לא רק ''נישואים פתוחים'', אלא גם זוגות נשואים שנפגשים ביחד לרביעייה (כשהילדים ישנים בחדר ליד, כן?). כולל אנשים שבחיים, אבל בחיים, לא היית מאמינה עליהם.

ברור שזה לא מיינסטרים, אני חלילה לא מנסה להציג את זה כאילו זה קיים בכל קהילה.

הבעיה שאתה לא עונה לה על הצורך הריגשי הזהאניוהוא
אז היא מחפשת במקום אחר.
מה הייתי עושה בלעדיךדוד1000


שאלה יפה.אניוהוא
בשביל זה אני פה
לפי ידיעתי המעטהאם ל2

אם אישתך, אשת איש תהיה עם גבר זר, היא אסורה לך.

דברו על זה

טלטלה רצינית.

בהצלחה רבה

ידועדוד1000


היא עובדת?זית1
אם זו לא הטרלהזית1
אשתך ממש משועממת.
שתעבוד משרה מלאה בטוח לא יהיה לה זמן ויכוח לחשוב על שטויות....
אם זה לא עוזר, אפשר ללכת לסדנת טנטרה למילוי הזוגיות (היא כנראה מתביישת להודות אבל אין מצב שהיא מחפשת גבר אחר ולא חסר לה משהו גופני, הרי אף גבר פוליאמורי לא מחפש אישה בכדי לשחנש איתה, אלא תכלס להשיג משהו.... אלא אם כן היא מחפשת הומו אבל אז הוא לא יתעניין בה
ולא יהיה ריגוש וכו' קיצר הבנת...).
אפשר להתגרש ולהתחתן שוב ושוב ושוב.
אפשר לעשות קפיצה חופשית ממטוס וכו'.
לא מסכיםפשוט אני..
אם כולם היו רוצים רק ''משהו גופני'', הם פשוט היו הולכים לבית בושת.

כבר כתבתי פעם באריכות על יצר ה''כיבוש'', הרצון לגרום למישהו להתאהב ולחשוק בך, הרצון להתאהב מחדש...

אלה רצונות אמיתיים שקיימים לפעמים בנפש האדם, והליכה לבית בושת לא תמלא אותם ולכן אותם אנשים באמת לא עושים זאת.

השחנשים, ההודעות בשעות הלילה, ההתרגשות לפני כל פגישה, הרצון של הצד השני להיפגש כי הוא 'אוהב אותי' (ולא בשביל כסף!), אלה בדיוק הדברים שגורמים לאנשים לבגוד או ''לפתוח את הנישואין''.

אם הרצון הזה מגיע עד לרמה שכבר אי אפשר להמשיך ולהתעלם ממנו, זה זמן מעולה להתחיל טיפול זוגי/פסיכולוגי. יש מכונים פסיכולוגים שמתמחים ספציפית בנושא הזה, כמו מכון ארגמן.
תודהדוד1000


כמה סיבות לא ללכת לבית בושת.זית1
כי זה עולה כסף.
יש תחושת ניצול, והאדם רוצה להרגיש טוב עם עצמו.
פחדת להידבק במחלות.
המעשה מלווה בהסתרה.
וכו' וכו'.
כמו שאמרתי שתמצא את עצמה בעבודה, חברות, קשר עם בעלה וכו'.
לא חסר דרכים למלא את עצמך, ולהרגיש ריגוש.
הסיבה העיקרית, לטעמי, היא שאין בזה שום ריגושפשוט אני..
אנשים רוצים את הריגוש, לא רק את יחסי המין.
כשאני משלם כסף בשביל מגע, והצד השני בכלל לא חושק בי אלא רק רוצה את הכסף, אין בזה שום ריגוש.

*עולה כסף? לתת מתנות למאהבת עולה יותר.
*מחלות? ממילא משתמשים בקונדום
*הסתרה? הרבה יותר קל להסתיר הליכה לבית בושת מאשר להסתיר מאהבת (זו לא אותה אינטנסיביות).

כאשר הבעיה קיימת, צריך לטפל בה. לא להדחיק אותה על ידי עבודה, אחרת היא תתפוצץ.

כמו שאף אחד לא נגמל מסיגריות בגלל שהוא עסוק כל היום.
לכן הצעתי למצוא את עצמה בזוגיותזית1
לחפש את הריגושים עם בעלה.
אישה שמחפשת ריגוש שלא כולל את בעלה מחפשת.....
זה טבעי שהאש נכביתMgd
זאת העבודה הכי קשה בזוגיות.
לשמור על האש, תשוקה והפרפרים.
בטח בתקופת הקורונה.
והכי נוח זה לחפש עוד ועוד ריגושים בחוץ במקום לעבוד קשה.

אני חושבת שאתה צריך להתאבד עליה.
לחזר
תטריף אותה
תחזר אחריה מול כולם
ולבד
תחפשו יחד ריגושים.
תטוסו ביחד, תגלו עולם.

מה יקרה בנישואים פתוחים? היא תתרגש כמו ילדה, ואז גם זה יכבה, ועוד אחד וגם זה יכבה..
זה לא הפיתרון.

בנוסף, אתם שומרים טהרת המשפחה?
לנו אישית זה עוזר.



תגוונו אתכם בטירוף!פמיהלכה

אני יוצאת מנקודת הנחה שאתה לא מעוניין בפתיחת הנישואים.
אחרת, אני באמת לא רוצה להיכנס לזה מסיבות מובנות...

לחפש איך לפרוץ ולבטא במסגרת מה שיש.

לנתב את הרצון הבוער שלה לחידוש בחידוש הבית, העבודה, החברות;

למצוא מסגרות משייכות חדשות עם חברות חדשות ואנשים חדשים.

אני מציעה לגוון מאוד מאוד ביחסים בעזרת בעלי מקצוע מומחים (סקסולוגים), אביזרים, אולי צילומי נשיות בשבילה. 

לחפש עוד ועוד מקומות להמציא את עצמה מחדש, הן ביחסים והן מחוצה להם.

זה בסדר שהיא מרגישה שהיא לא מיצתה את עצמה אישית-זוגית, אבל יש עוד המון המון לאן ללכת.

אפילו סדנת ויפאסנה או סדנת ניקוי רעלים. כל דבר. תתחרפנו. רק תשמרו עליכם, כי אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

תגובה לגיווןדוד1000

א. תודה על התגובה המפורטת והמכבדת.

ב. נכון, אני לא מעוניין. 

ג. ברור שבגלל שאת לא מכירה אותנו את כותבת את הדברים בזהירות אז אעזור לך: זה לא שם. זה לא לחפש ריגושים בתוך הבית. זה לא הסיפור. 

ד. לא בהכרח שמיצתה זוגית כמו שרוצה לחוות עוד דברים. מרגישה שבגלל שהתחתנו מוקדם יחסית, היא החמיצה דברים. סגנון של משבר גיל 30.

מבינה מה אתה אומר...פמיהלכה

לכן כיוונתי להתפרעות בתוך הגבולות שאתה יכול לאפשר.

הבנתי שאתם מדברים פתוח, אז אני חושבת שזה הוגן לומר: 

"אני מבין את הצורך הבוער שלך למיצוי

ואני מבין את תחושת ההחמצה של השנים האבודות,

אבל אני לא חושב שאני מסוגל לפתוח את הנישואים.

בוא נחשוב על משהו אחר שיעשה לך פרפרים בבטן"

זה לא חייב להיות טיפול, בכלל לא. הייתי הולכת לכיוון של קואוצ'ינג. 

מישהו שיחשב איתה מסלול מחדש ממקום בריא, לא ממקום שצריך "לתקן" אותה,

אבל הכל במסגרת מה שאפשרי.

 

אני מבין אותה קצת ובכל זאת...מופאסה
בתור אדם שסף הריגוש שלו גובל אולי בשיגעון,
לפחות כך העולם אומר לי לא פעם
כשהתחתנו עשינו ברית ערכית ביננו
והבטחנו שאנחנו בוחרים אחד בשני ושאם יבוא יום שאנחנו לא נבחר אחד בשני
פשוט ניפרד כחברים טובים.
אז אחרי כמעט 20 שנה חווינו כ''כ הרבה טלטלות וחוויות
לא פעם נעזרנו באנשי מקצוע, סדנאות תקשורת, רעיונות חדשים וב''ה בסה''כ מחזיק נפלא.

בעיני הבחירה כאן בין ברכה לקללה, בין חיים למוות לזוגיות שלכם.
מסכיםדוד1000


אם אתה רוצה ..Alony
עזוב את הפן הדתי .
לא יודע איך הנישואים שלך כרגע אבל אם אתה רוצה שהנישואים שלך יתפרקו לרסיסים תסכים להצעה שלה ..
זאת דרך ללא מוצא .
זה אולי מתחיל ככיפי ומהנה ומרגיש כמו הרפתקה אבל אז תרצו או לא תרצו תתחילו הקנאה לחלחל ותביא לשנאה ומריבות בינכם וכשתרצו להחזיר את הגלגל לאחור כבר יהיה מאוחר .
יש המון דרכים אחרות להפיח חיים בנישואים, זאת דרך מצויינת לקלקל אותם .
באמת יציאה מטורפת מהבחינה הדתית והזוגיתמוש השור...
צריך להעריך שהיא שיתפה אותך ואת זה שהיא גם מכבדת את דעתך ולא תעשה דבר שלא בהסכמתך. לא קל לשתף במחשבות במיוחד שהם מטורפות.
פשוט שמכול הבחינות הן ההלכתית והן הזוכית הדבר הזה אסןר ולא יתרום לקשר שלכם , ההפך ולכן תעמוד בסרובך גם אם אישתך תהיה לתקופת מה כבויה. זה עדיף לך ולה היא צעריך אותך בסוף על הנאמנות ועל כך שבאמת לא ויתרת לה.
אי אפשר לפצות על חוסר ריגשי בריגושים והתרגשות מזדמנים אלא בעבודה זוגית.
הגעתם לשלב בנישואים שרמת השחיקה והקשר הזוגי מעבר לטכני כנראה מאוד מאוד גבוהה ורמת הההתעניינות של אישתך בפתרונות גבוהה.
כדי שהדברים יהיו נכונים ומדוייקים לשניכם וכדי שאישתך תוכל להבין מאיפה הצורך הריגשי הזה נובע ומדוע הוא לא מסופק כרגע בקשר שלכם כדי לך להתייעץ עם גורם טיפולי כמובן שיהיה תהיה תורני/ת( יתען ואצל מטפל חילוני עולם המושגים שלו יהיה שונה ואישתך לא תקבל את המענה המתאים)
ברור שהטיפול המענה צריך להיות לאישתך ובשלב מסויים הוא יהפך לטיפול זוגי.
יצא לי להכיר וללמוד אצל ד"ר ציפי ריין מטפלת זוגית מהשורה הראשונה מאוווד מקצועית . אם תרצה מספר אוכל לחפש
בהצלחה רבה. שתזכו לזוגיות איתנה אהובה ומוערכת

מצטרף בחום להמלצה ללכת לטיפול איכותי ולא שופטפשוט אני..
טיפול איכותי יעזור לה להבין מהם *באמת* הצרכים שלה, מנין הם נובעים, ואיך אפשר לתעל אותם לתוך מערכת הנישואין שלכם.
מצורף המספר של ציפי ריין-מטפלת זוגית משפחתית ועודמוש השור...
ציפי ריין דוקטור
נייד ‏‪+972525619884‬‏
בית
Israel
וואו.. ממש עצובLola_123
מקווה שזה באמת משבר חולף ויעבור לה כמו שהגיע..
הלילה האושפיזין הוא אהרון הכהןמפוצלשים

שידוע במידת השלום שלו.

 

אז אני מאחל לכם שלום אמיתי ביניכם. כזה שלא יגרום לאף אחד מכם לפזול החוצה כדי לחפש דברים בחוץ. תהא הסיבה אשר תהא.

התשובה פשוטה: עדיף שתהיה כבויה.סודית
היא תצא מזה כי היא פוחדת לאבד אותך. אל תפחד לעמוד על דעתךסודית
וואוהעני ממעש
נוטה בעניי שזה +- משבר גיל+ נישואין צעירים+ תובנות של דיי שרוט

וואו, זה גרועמתביישת_אנונימ
אם אתה לא טרול- זה נשמע רעיון רע ממש אחיהראל20
קודם כל אתה לא צריך להתנצל על הפניהאליפ
זה פורום זוגיות לא מאגר מידע

לגבי הדילמה שהעלית, אין כאן בכלל דילמה, יש כאן תמרור בוהק שאומר לך עזוב הכל ותפוס מחדש פיקוד על החיים שלך.

ראשית לגבי מה שאתה קורא יציאה מטורפת
זה יכול להיות משהו מודחק שפתאום פרץ. לפעמים יש הסבר אחר, זה יכול להיות הצדקה של קשר קיים שלא הבחנת בו. זה יכול גם להעיד על מימד חסר בקשר שלכם ועוד. כמובן יכול להיות שזה פתאום בלי שום סימן מוקדם, פחות נראה לי שגם העולם האמוני וגם העולם הזוגי קרסו יחדיו אל מול מתקפת ההורמונים אבל באמת שאתה מכיר ואני לא. אבל בקשה תנסה לפחות למצוא רקע או הסבר להצעה/ דרישה

דבר שני
בשום פנים ואופן אל תוותר על טיפול, אני לא מדבר על ההצעה שלה שהיא וודאי שלילית, אני מדבר גם על להתעקש איתה על הכנסת גורם מקצועי לנושא.
אם פשוט תתעלם, סביר שהיא תעשה זאת בכל מקרה גם בלי ידיעתך. אם תסכים מלבד האיסור שבדבר, דרך התורה תמיד היא ובחרת בחיים, ולא סתם איסור בעלמא. בניגוד לציניות המערבית השוררת כיום המתייחסת אל הכל כהורמונים ותו לא, האינטימות מגשרת על ימים קשים, הברית הפיזית היא ביסוס הקומה הרגשית והממד הרוחני בבית. אם תלך אחריה בזה סביר שתשאר לך רק מעטפת במקום בית וגם זה עלול להתפורר בקול ענות חלושה.
עצתי, תהיה גבר, תקום ותילחם על הבית, תציל את אהבת חייך. לא יהיה קל כי היא מסנוורת מתשוקה כרגע. נסה מחד לברר מה המציאות כרגע ואולי תמצא כמה הסברים. מאידך כל אמצעי שעולה ברוחך להביא אותה לייעוץ כולל שיתוף של משפחה או גורם אחר שיכול לשכנע אותה תפעיל אותו.
בהצלחה נשמה. תעדכן אותנו.
מרוב שאני המומה מאשתךID

אני לא יודעת מה להגיב 

אבל היא לא במצב תקין 

 כלפיך וכמובן כלפי שמיה

 

מזעזעק"ש
בין אם זה אמיתי ובין אם זו הטרלה - זה מזעזע שבכלל עולים רעיונות כאלו.

א. אז שיהיה ברור - זה אסור הלכתית ואסור מוסרית. זה ברור לכל אדם נורמלי, שתרבות המערב לא שיבשה לו את הפרמטרים המוסריים.

ב. עדיף בהחלט שהיא תהיה כבויה ולא תעבור את הסף הזה. (נגיד בזהירות, שכמובן שצריך להתגבר, אבל אם אלו שתי האפשרויות - צריך גם לההירג ולא לעבור!).

ג. זוג שהגיע למקום כזה, צריך בהחלט לבדוק את עצמו. מה חסר בפנים, שצריך לחפש בחוץ.
אומנם אתם מדברים פתוח אבל לא בהכרח מעיד על זוגיות טובההחוש השישי⭐????⭐
משבר שנקרא גיל השלושים נשמע כתירוץ.
אישתך צריכה להודות שהיא זקוקה לריגושים או שאתה כבר לא מעניין אותה.
**גם בעולם החילוני מדובר בסטייה גמורה אומרת את הדברים כחילונית לשעבר**.
אם בעלי היה מציע לי הצעה כזו הייתי מבינה שאין לו כבר עניין בי... והאלטרנטיבה טיפול או גירושין.
עדיף להתמודד עם אישה כבויה מאשר עם אישה שטעמה עוד אהבותor1900
זאת דרך ללא מוצאהעיקר

בלי קשר לדת. היא צריכה להבין שאם מתחילים בזה אז התוצאה היחידה תהיה פירוק של המשפחה.

נשים בד"כ בוגדות בגלל הצורך הרגשי , הצורך להתאהב ולהרגיש נאהבת , צורך שכנראה לא נמצא בחיי הנישואין שלהן.

ועל כן ברגע שהיא תכיר מישהו בחוץ והיא תתאהב בו זה יכול להביא לפירוק המשפחה שלכם.

עכשיו היא צריכה לדעת אם היא מוכנה לקחת את הסיכון הזה.

וואועץ הלבבות
החסר שיש לאשתך והצורך בריגוש קיים.
אבל, כשמשהו אסור הוא אסור.
בתחום הזה אין אפור.
תשב איתה ותגיד לה: לגבי הנושא שדיברת אין אין על מה לדבר הוא אסור הלכתית ונפסל. - באופן ברור וללא מקום לאמירות אפורות.
הצעותיי, או שנתגרש אם זאת תהיה החלטתך כי אין מצב שאתן יד למשהו אסור.
או שתשתפי אותי מה עוד יכול לעשות לך טוב ולמלא את החלק של הריגוש והוא מותר הלכתית. (למשל לטוס ולטייל ביעדים אקזוטיים.. או כל דבר אחר שעושה לה את זה והוא מותר הלכתית. ).
כמובן שאם היא חשובה לך תוסיף מילים טובות ותסביר לה עד כמה היא חשובה לך למשפחה ועד כמה אתה מוכן להיות איתה במשבר לתת לה יד אך רק בדברים המותרים הלכתית שימלאו את ביתכם באור בעז"ה.
אתה לא צריך ייעוץצ'או צ'או
מקובל עליך או לא דבר כזה,זאת השאלה.
כי אסור כולנו יודעים שאסור.
אם לא מקובל עליך,אז לא.
ואם אתה בעניין,האם ייעוץ הוא מה שימנע ממך?
החלטה שלך בלבד..
אגב,נראה לי שאשתך לא מודעות לאילו השלכות יכולות להיות לדבר כזה,לרעה..חבל...
קישטה טרול, קישטהקול געגועים
יש סיפורים אמיתיים כאלה גם בחברה הדתית -למה את צועקת טרולor1900
יש סיפוריםקול געגועים
אבל זו הטרלה. ניק חדש, שאלה מינית, סיטואציה מופרכת, "שנינו נראים טוב מאוד". עדיף ללמוד לצייר אם משעמם.
10 נק' על המלחמה בטרולמישהו כל שהוא
ואם הוא לא טרול?פשוט אני..
אתה רוצה שאנשים עם מצוקות אמיתיות לא יפנו לעזרה, בגלל הפחד מתגובות כמו שלך?

אבל הוא כן טרולקול געגועים
אפשר לזהות. אל תהיה נאיבי
מה זה משנה?מעיניייי
יש פה שאלה שכדאי להתמודד איתה , בין אם המקרה אמיתי או לא
נכון, ענו לו תשובות יפותקול געגועים
וטוב שכל אחד מאיתנו ישמע ויחכים ויסיק מסקנה לזוגיות שלו.

רק ציינתי, בדרך אגב, שהפותח ניסה להטריל.
אי אפשר לדעתמעיניייי
מגע פיזי (לא חסר לה..)קול געגועים
בואי. בואו.
הדשא של השכן תמיד ירוק יותר -ולרובם יש פנטזיות-מפה ועד ליישםor1900
המרחק רב מאוד...
זה בסדר לחשוב שאני טרולדוד1000
לא נפגע מזה ולא חשבתי שיחשבו את זה בכלל. לא מצליח לראות איפה כאן ההטרלה אבל שיהיה. עברתי על שאלות אחרות כאן והן גם בקלות יכולות להיות הטרלה. איך החלטת שדווקא אני מטריל? אני חדש בעולם הפורומים והשאלה כנה ואמיתית. כמו שכתבתי בכותרת, זה בסדר לחשוב שאני טרול אבל אפשר גם להגיב מה אתה חושב על הסיטואציה.
כמובן שאין לי מה לפגועקול געגועים
אני לא מכיר אותך. אבל זה סיטואציה שלקוחה מעולם סרטי המבוגרים. ועוד אתם זוג דתי בהגדרה. אישה שלא אכפת לה שבעלה החתיך ילך עם אחרות? פיזית? רגשית? רק לשם הגיוון? באה ואמרה לך ככה? ואתה מגיב ככה? לא יודע, נשמע שהסגר נהיה ממש משעמם..
אולי סטודנט/ית למגדר שעושה עלינו מחקר אושפיזין מהירח
עידן מטורלל תכלס
מה שהיא אמרהאורה שחורה
אתה אומר שההצעה שלה מטורפת ואתה לא מעוניין אבל נשמע שזה הכי זורם לך.
מזל שאתה נראה טוב, טוב מאוד אפילו. זה יעיל במצב הנ"ל.
שאנשים לא יתבלבלו בכתובת חלילהאורה שחורה
פה זה לא פורום חילופי זוגות טריים
הבהרהor1900
כמובן וללא ספק חילופי זוגות -נישואים פתוחים ולהבדיל אלף אלפי הבדלות...

לטעמי גם קשרי עבודה -ישוב-שכונה -קהילה - אקסים..קשרי לימודים -רשתות חברתיות -פורומים אינטרנטיים ועוד ועוד כי בסוף יצר הרע בא בכובעים שונים ...גם לצדיקים ביותר.

הם לא בריאים לזוגיות טובה והרסניים לזוגיות קלוקלת


בלי להכליל הפורומים פה שינו כיוון ללא ספק ולא לכיוון טובor1900
כשיש אהבה משיכה וחיבור נפשי עמוק לא חייב להיראות יפה במיוחדor1900
דרך אגב יש גם ניקים וותיקים שהם טרול !or1900
בשאלות כאלה לרוב תרצה ניק חדש
נכוןיהודה224
נערך
הזכרת לי עכשיו סרט חזק שראיתי פעםמודה על כל רגע

לפני הרבה שנים (כשעוד היה לי זמן בחיים לשטויות כאלו..... הסרט היחיד שאני צופה בו היום זה חלום לישון שינה הגונה בלי ששני ילדים יטפסו עלי משני כיוונים בו זמנית). זוג פשוט וצנוע שחיו חיים נפלאים ביחד באיזה חור איפשהוא בעולם. יום אחד הגיע מליונר וקינא בהם, ביקש מהבעל לצאת עם אשתו ערב אחד בתמורה למליון דולר. הוא כל כך הצליח לבלבל אותם עם ההצעה עד שבסוף הם הסכימו והמליונר אסף את האשה עם מסוק היישר אל היאכטה המפוארת שלו והשאיר את הבעל עם מליון דולר ללילה שורף של בדידות משגעת. בבוקר האשה חזרה ורצתה מאוד לחזור לחיים המאושרים שהיו לה עד לפני רגע. כמובן שהבעל לא בדיוק היה במקום הזה. אני אפילו לא זוכר את הסוף העלילתי של הסרט אבל אני כן זוכר בצורה חדה מאוד את המסר: אין חיה כזאת "בסיס בטוח" לחזור אליו. ברגע שיצאת מהבסיס, הוא לעולם כבר לא ישאר כשהיה. שווה למצוא את הסרט הזה כי הוא מאוד מחדד את הרגשות של הסיטואציה הזו, שלווה בתוך הבית מול רצון לריגושים. אולי מישהו יודע ?

 

שם הסרטצ'או צ'או
"הצעה מגונה".
אכן סרט טוב
בסוף חזרה לבעלה ... סוף טוב של סרט -בחיים האמיתיים זה לא כךor1900
מעניין. לי נצרב בראש הכאב לב שהשתקף שם מהסיטואציהמודה על כל רגע

אפילו לא הצלחתי להיזכר מה היה הסוף. כנראה שזה לא כזה משנה אם בסוף היא חזרה או לא. מה שמשנה זה המסר..... 

יש אנשים שחיים ככהמופאסה
קוראים לזה פוליאמוריה
אפילו יש אחת שכתבה ספר על זה בעברית
היא בעצמה חיה ככה.
לא קראתי את הספר אבל שמעתי שארחו אותה בפודקסט על זוגיות.
אז לא כל מוח יכול לסבול את זה אבל יש כאלה שחיים ככה וטוענים שהם מאושרים.
ועל זה אני אומרתבת 30
א. איכס. זה דוחה
ב. הפוסט מודרניות הצליחה לטשטש כל הרבה גבולות והגדרות. להפוך הכל לשווה, לגיטימי, וסובייקטיבי. רק כשאתה שומע על אישה משכילה שחיה ככה, ועוד מרצה על זה, אפשר להבין את עומק השקר והנזק של התפיסה הזאת
רק דבר אחד לומר לךלומדת
אם בסוף, תחליט שאתה רוצה לחזור להידבק בה'
לא תוכל לעשות זאת יחד איתה
וזה יהיה לכם ממש עצוב

בהצלחה חבר
אם זה יושב כמה חודשים לא כדאי, לטעמי אפילו לתת לזהיהלומ
מילימטר של מקום בשיח, ובטח לא במעשים.

כמה חודשים זה לא דבר שמציק בפנים. זה גו'ק. וגו'קים נועדו להכחדה.


אם הבעיה עמוקה יותר כשאי לטעמי שתחליט כמה חשוב לך שמירה על כללי היהדות ברמה המשפחתית, ואז תציב קו אדום. במיוחד שאישתך אומרת שךע'ה מה שתגיד לה.
יכול להיות שהיא באה ההפוך על הפוךחלושי
והיא פשוט רוצה לשמוע "מה פתאום אישתי האהובה, בחיים לא אחליף אותך באף אחת"
שתתגרש וזהו למה לחפש לגיטימציה לבגידות?בראשית2
התחלחלתי מעצם המחשבה.
בעולם בגדול נישואים פתוחים זו לא בגידה!!!or1900
זה חלק מתרבות השקר של המערב.אניוהוא
אין דבר כזה נישואין פתוחים. זה אוקסימורון
נשלח כתבה בתקווה שלא יחסם וימחקor1900
וערבי שהורג יהודי הוא לא מחבל ולא רוצחבראשית2
הכל עניין של כיבוס מילים מוצלח.
זה יופיזם בהתגלמותו.
יש הרבה דברים מהעולם הגדולבת 30
שלא ממש מקובלים בעולם היהודי...
בעולם מתוקן..יהודה224
בעולם מתוקן יחסים פתוחים זה אסון זוגי וחברתיor1900
זו בגידה בהסכמהאלירז


לדעתךor1900
כשאין נאמנות ובלעדיות בבסיס הזוגיותאלירז

אני מבינה למה היא נראית על הפרצוף
נראה לי שאתה יודע לבד לאיזה סבל זה מביא ולמה זה לא זוגיות.

צורת הכתיבה שלך לא מזמינה דיון -והאמת והשלום אהבוor1900
יש דברים שאין מה לדון עליהםאניוהוא
מי קובע??or1900
תורת ישראל וה יתברךיהודה224
בדיוקאניוהוא
מבין אותה.חדר בריחה
תן לה חיבוק גדול.
לא חסר לה מגע פיזי?שירה515
אז שיהיה חסר לה!
בשביל זה יש את הלכות טהרה, ואם אתם לא מקפידים, אז הגיע הזמן.
ואם אתם כן מקפידים, אז תתרחק עוד קצת. שתתגעגע אליך בטירוף. אם אפשרי, קחו לעצמכם חופשים (כל אחד לחוד, עם חברים) כדי להתאוורר ולהתגעגע.
חסר במה להתעסק?מותק 27
שתמצא לעצמה תחביב ותפתח אותו.
תתקדם במשהו.
תטפל בילדים אם ישנם.
חבל לפרק
אין תחליף לחיזור תשוקה אהבה גיוון וחידוש האש הזוגיתor1900
לסרב או להסכים זה משנה? - הבית בקריסה..אלירז

והרבה משום שנראה שהאישה לא מסתובבת בשדות הנכונים של השיח.. ומושפעת מתרבות איומה ועקומה.
אז אם אתה רק בפלונטר של לסרב או להסכים, עדיף לחתוך מראש במקום לחוות את הסבל של הסכמה וההמשך.. או סירוב וההמשך..

אבל נשמע שאתם מאוד פתוחים זה עם זו כל עוד זה טכני.
מציעה לדבר על הרגשות הפנימיים.
הריגוש שחסר לה לא יימצא לה בדמות גבר אחר..
יש שם משהו עמוק יותר שאפשר למצוא בתוך הקשר שלכם!
וזה אכן במסגרת טיפול.
זה שהייתם באחד, לא אומר שעשיתם את העבודה הנכונה.
גם טיפול נכון הוא חיפוש שמצריך יותר מאחד או שניים לפעמים.

ואומר עוד משהו -
חינכו אותנו לחשוב שאחרי הפרפרים הראשוניים כבר לא תהיה התאהבות וריגוש.
אז נכון אולי הפרפרים ילכו, אבל בעבודה מדויקת - 
יחזרו זיקוקים! לא פרפרים!
כל פעם שמגיע שלב שבו נראה לכם שאין פרפרים, זו הזמנה לגלות עוד רובד בנפש שלכם ולהתאהב מחדש ופי מאה ענק!
וזה לא צריך לקרות דרך ריגוש חיצוני, יציאות ואטרקציות.
היא צריכה להפסיק לפצות על רגשות החוסר שלה בעזרת הורמוני התאהבות.
ולהתחיל לבחון מה באמת חסר לה בעומק הנשמה.
 

ממש כואב הלב, חייבים להתייעץ עם משהו שמבין עדיף יראי שמייםרויטל.

 

אסור ממש אסור להשאיר ככה בית, לעת עתה תלמדו בספר מוסר 

קצת להבין מה העונשים שיש על דברים כאלה, זה דבר נורא וחייבים

לעצור את הסחף הנורא הזה. 

שמגיעים להצעה כזו הספר כבר לא יעזור -הרבה יותר עמוקor1900
ברור אבל חייבים לדעת שיש דין ויש דיין על הכל משלמים.רויטל.


בלת"ק - יש יועצת מהממת בשם שירי לופוביץ' גגלו עליהמודדת כובעים


אולי מסתתר כאן משהו אחרא.ג.
לא נעים לכתוב את זה, אבל יש אפשרות שאשתך פיתחה רגשות כלפי מישהו מסוים.
תבקש ממנה את הטלפון שלה, אם יש לה סיסמא והיא לא נותנת לך מיד - זה דגל אדום.
תבקש ממנה לספר לך עם מי היא חושבת לממש את הפנטזיות שלה. אם זה מישהו מהעבודה היא חייבת לעזוב את העבודה ולנתק מגע. ואם כבר היה משהו היא חייבת לספר לך.
אם אתה מגלה שיש משהו אין ברירה אלא להיות תקיף איתה.
תסביר לה בצורה רגועה שאם היא הולכת עם מישהו אחר, אין לה לאן לחזור.
אל תתחנן שהיא תישאר איתך ואל תתחנף.
במקרים כאלו דווקא תקיפות ועמוד שדרה יכולים להועיל יותר.
מסכים, אבל מסתייג מאוד מהאופן שהצעת להתמודדהרוזן!

באמת תהיתי למה עד אליך אף אחד לא הזכיר את הנקודה הזאת. אבל אני חושב שדרושה כאן זהירות רבה.

לא "לבקש את הטלפון", לא לתקוף אותה ולא להעמיד אותה במבחנים.

שים לב, מדובר כאן באישה שהעזה לבקש מבעלה כזה דבר כמו לרקום קשר עם גבר אחר. היא נותנת אמון בבעלה. גם אם חלילה מדובר שכבר ישנו גבר אחר ברקע - עדיין חשוב לה לשמר את האמון עם בעלה - עד כדי כך שהיא מבקשת את שותפותו של בעלה בקשר עם הגבר האחר...

האמון הזה יקר מאוד ועשוי להציל את הקשר גם אם חלילה ישנו קרע קשה.

 

מצד שני בהחלט ייתכן שיש גבר אחר ברקע, ואי אפשר להשאיר את זה כשאלה פתוחה.

לכן לדעתי דרך נכונה יותר לגשת לנושא היא כמו אפשרות אחרת שהצעת, וגם זה בסגנון אחר. לא לשאול אותה "עם מי את מתכננת לממש את הפנטזיות" ולצאת מנקודת הנחה שכבר ישנו גבר מסויים ברקע. אלא לשאול בכנות ובהתעניינות, בהקשבה ולא בהתקפה - "האם כבר חשבת על מישהו מסויים שאיתו רצית לממש את הפנטזיות?" שאלה אחרת, לגיטימית, לא מתקיפה אלא מנסה להבין את המקום של האישה.

 

גם אם יש משהו - להיות ברור, להיות חד וחלק - אני מסכים; אבל לא מתוך ריחוק פנימי.

לא מתוך "אוי ואבוי לך אם תתקרבי אל האיש הזה!!"

אלא מתוך "תשמעי, אני מבין שבאמת קרה כאן משהו, שעובר עלייך משהו. אני רוצה להיות ברור וכנה - אם את עם גבר אחר, זה משפיע עלי לרעה. מבחינתי אני לא מתכוון 'לפתוח' את הנישואין, את חשובה לי ורק אותך אני רוצה, ואני מצפה ממך לאותו הדבר. אם זה לא אותו הדבר מבחינתך, משהו אצלי נפגע, אני לא מסוגל להיות איתך בשלמות, אני כבר לא בטוח שיהיה לאן לחזור. לא כי חלילה פחות אאהב אותך, אלא כי משהו בתוכי יישבר" וכו'

 

בקיצור

אתה מאוד צודק שעלולה להיות כאן בעיה עמוקה יותר

אתה מאוד צודק שחייבים להתייחס לזה ולא להתעלם מהחשש הזה

ועם זאת צריך לעשות את זה בזהירות וברגישות, מתוך מטרה להתקדם ולא מתוך מטרה לפוצץ הכל

מקבל את ההערהא.ג.

הרבה תלוי בסיטואציה הספציפית ואני מקבל לגמרי שאולי הלכתי רחוק מדי. לפותח אציע להתייעץ עם מישהו שקרוב אליו שמכיר יותר פרטים.

 

אני מקבל את ההערה שצריך לפעול ברגישות ובזהירות, אבל גם בחכמה ואולי אפילו בקצת עורמה.

 

כמובן שיכול להיות שאין כאן  כלום - אבל צריך לבדוק.

לא התכוונתי לקחת את הטלפון בכח אלא לבקש בתמימות: "אפשר רגע את הפלפון שלך? אני מחפש תמונות של הילדים שצילמת בשנה שעברה...". המטרה היא לא להתעמת אלא להבין את המציאות.

 

אם התפתחו רגשות כלפי מישהו זה אמנם חמור מאד, אבל דברים כאלה קורים ולא תמיד מצליחים לשלוט ברגשות (גם לעשות דיאטה קשה מאד). ולכן אני לא ממליץ לפוצץ אבל כן להבהיר בקור רוח את האפשרויות בדיוק כמו שאתה הצעת: אם תלכי עם גבר אחר - יהיה לי מאד קשה לקבל אותך בחזרה, ולכן תצטרכי לבחור.

 

חשוב מאד לא להתחנף ולא להגיד דברים כמו "אני מוכן להשתנות כדי שיהיה לך יותר טוב איתי". אנשי מקצוע בתחום ממליצים דווקא על tough love - דהיינו אמירה ברורה ואסרטיבית. להפך - אם התברר שכן היה משהו, השאלה צריכה להיות: "מה את מוכנה לעשות כדי לשקם את הנישואין שלנו ולהיות ראויה לי?".

 

זה נכון גם עניינית - הרי היא זו שהציעה לפרק את הנישואין (וזה בעצם מה שהיא הציעה).

וזה נכון גם פסיכולוגית - יש יותר סיכוי שהיא תתעשת אם היא תראה שעומד מולה גבר בטוח בעצמו.

 

בקיצור: אני מסכים שלא לפוצץ אבל מצד שני חשוב לבוא מתוך עמדה ברורה של בטחון עצמי.

 

מומלץ ייעוץ - אבל לא ייעוץ זוגי אלא ייעוץ אישי שיעזור לפותח להתמודד עם המכה הזו שנפלה עליו.

 

כמובן שאם הפותח מרגיש שיש משהו שהוא יכול לשפר בחיי הנישואין - אז יאללה. אבל זה לא צריך להיות כתגובה להצעה הזו שלה.

 

כמובן שכולנו סתם אנשים פשוטים ולכן לא לקחת ההמלצות של כולנו כתורה מסיני.

יישר כוח.הרוזן!


איך אתה מרגיש עם זה?הרוזן!

רבים וטובים כתבו פה דברים מעולים. יש כמה נקודות שלא ראיתי כאן בתגובות, אז רואה צורך להוסיף אותן.

 

(א) איך אתה מרגיש לגבי כל העניין?

נשים אוהבות רגשות, זה מדבר אליהן.

מה הרגשת כשהיא העלתה את ההצעה הזאת? מה תרגיש אם חלילה הרעיון שלה יתממש?

שתף אותה בעולם שלך.

 

(ב) מפתיע אותי שרק אתמול העלו את הנקודה שאני רוצה לדבר עליה בסעיף הזה; אולי טוב שכך, כי צריך המון רגישות.

לדעתי הדרך הכי טובה לגשת לנקודה הזאת הוא ככה:

האם כבר יש לה רעיון לגבי, עם מי היא רוצה לחוות מחדש? במי היא רוצה להתאהב?

 

אני חושב שמדובר 2 מצבים מאוד שונים, אם יש מישהו מסויים ברקע או שהכל עדיין באוויר.

נכון שהיא מכבדת אותך ולא תעשה דבר ללא הסכמתך - וזה ראוי מאוד להערכה. אבל גם ברגשות בלתי ממומשים אסור ואי אפשר לזלזל.

והעובדה שהיא הצליחה לשתף אותך ברצון "לפתוח את הנישואין", לא שוללת שיש כאן דברים שהיא עדיין לא הצליחה לשתף...

 

לדעתי הדרך הכי נכונה לגשת לזה היא בדיוק כפי שכתבתי:

לשאול אותה אם היא כבר חשבה על רעיונות מסויימים למישהו שבו היתה רוצה להתאהב, או שהכל באוויר.

אני מניח שבצורה הזאת השאלה היא לגיטימית, לא תוקפנית, ומספקת תמונה ברורה.

 

(ג) מה קרה לפני חודשיים?

למה זה לא קרה לפני יומיים, או לפני שנתיים?

מה השתנה שפתאום הרצון הזה נהיה ממשי?

דבר איתה על הרגשות שלה. תשמע מה עובר עליה.

נכון, היא אמרה לך בכנות מה חסר לה - זה לגרי ראוי להערכה, וכל כך לא מובן מאליו במצב שלכם.

יחד עם זאת אני חושש שזה לא שיתוף עמוק מספיק, אלא כנות לגבי מה שמחוץ לפני השטח.

תתעניין בה באמת, בכנות פנימית, תרצה לשמוע מה עובר עליה. זאת אשתך

אתה אוהב אותה? תהיה שם בשבילה! משהו עובר עליה.

נסה ככל האפשר להבין מה עובר עליה, מה הביא אותה לזה, ומתוך זה בע"ה גם - איך כן אפשר לעזור לה להתקדם לתחושות טובות יותר, בלי לפרוץ את כל הגבולות ובלי להרוס את המשפחה.

 

(ד) אישה צריכה משענת להישען עליה. שים לב - אין לי מושג איזה דברים קשים עוברים עליה עכשיו ואיך היא בעצם מרגישה כלפיך, אבל דבר אחד ברור לי - כשהיא שואלת את עצמה האם יש לה משענת כזאת, היא מוצאת אותך: "אני רוצה "בסיס בטוח" לחזור אליו" - הבסיס הבטוח שלה בחיים זה אתה.

היא נמצאת בסערה, מחפשת מקומות חדשים בחיים, אבל היא זקוקה לעוגן - ואתה הוא העוגן הזה בשבילה.

קודם כל תהיה מודע לזה ותעריך את עצמך ככה כלפיה - תבין כמה אתה חשוב לה, ותעזור לה גם לראות את זה בצורה יותר בולטת. שלא תרצה לוותר עליך.

 

אבל גם תתנהג ככה, תצדיק את זה.

משענת היא יציבה. קשוחה. עמידה.

ככל שאתה מסוגל - תראה לה שאתה מעוניין בה, ולא באף אחת אחרת.

שאתה מעוניין בה באמת, באהבה בלעדית, ש"מתאבדים" עליה ועושים הכל כדי לחזק אותה ולמצוא בתוכה את כל הסיפוק הרגשי, החברי, הזוגי והמיני שאתם זקוקים לו. כלומר - שאתה רוצה בה בשלמות.

תראה לה שאתה אוהב אותה ורוצה בשמחתה.

שהיא יכולה להישען ולסמוך על אהבתך אליה.

 

וגם-

אתה לא מעוניין ב"פתיחת הנישואין", נכון?

תיתן לה להבין את זה בצורה ברורה, תיתן לה לראות שחלק מהמשענת שאתה עבורה - הוא גם העניין הזה שזה רק אתה. הבלעדיות שלך היא-היא חלק המשענת שאתה נותן לה: אני שלך ורק שלך, את שלי ורק שלי, ויחד אנחנו אוהבים ואהובים לנצח.

 

אני גם מרשה לעצמי לשאול אותך - לו יצוייר שהיא באמת תחפש התאהבויות חדשות, האם אתה באמת תישאר "בסיס בטוח"? אולי משהו עלול להתערער?

תן לה להבין שאהבתך אליה איננה מותנית ואיננה מסוייגת - אבל היא רצינית ומחוייבת. זה חלק ממהות האהבה שלכם עצמה: הרצינות, המחוייבות, הבלעדיות. כשמבקשים לוותר חלילה על הבלעדיות, על המחוייבות, או על הרצינות באהבה שלכם - מנסים לוותר על האהבה עצמה, ולכן זה עלול לערער את האהבה. לא כי האהבה מותנית או מסוייגת, אלא כי זאת מהות האהבה עצמה.

 

המון הצלחה.

תעדכן אותנו בבקשה בהתפתחויות?

ירה פצצה ונעלםיהודה224
... בטח צוחק על כל הסתומים פה שעונים לו(כולל אני בתוכם)
ממש לא צוחקדוד1000
כמו שכתבתי כבר, לא בנאדם של פורומים ונכנס לכאן לעתים רחוקות. יש כאן דברים שבאמת עזרו לי. יש כאלו שכותבים ברגישות ורואים שמבינים את לב האדם ויש כאלו שמוכיחים שאפשר להיות אידיוט גם דרך פרופיל פיקטיבי ולא רק בפייסבוק. תבחר אתה לאיזה קבוצה אתה שייך.
אני ברוריהודה224
אידיוט תחת פרופיל פיקטיבי זה סאאאחחח
עדכון קצרדוד1000
מעדכן שהשבועיים האחרונים היו רכבת הרים מטורפת עבור שנינו. מה שיכול לשתף הוא שנכנסנו לתהליך ובסופו נצא ממנו מחוזקים יחד או לחוד.
בהצלחה רבהרקלתשוהנ
והשם יאיר את עיניכם
אמן, תודהדוד1000
תודה על העדכון!הרוזן!אחרונה

בהצלחה, החלטות טובות ונכונות לכם בע"ה.

מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטוריאחרונה
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך