אישתי באה ביציאה מטורפתדוד1000

יכול להיות ששאלו כבר אבל אני משתמש חדש אז סלחו לי. 

 

אישתי באה ביציאה לפני כמה ימים: רוצה להתנסות בדברים אחרים, להתאהב מחדש במישהו ולחוות.

 

אנחנו זוג דתי, נשואים כעשור. עליות וירידות כמו אצל כולם. חוץ מזה הכל בסדר גמור. היא אוהבת אותי ולא רוצה לפרק.

 

רוצה שיהיה לה "בסיס בטוח" לחזור אליו.

 

היא הציעה "נישואין פתוחים" או להיות בקשר עם אחרים. כלומר, שגם אני אתנסה אם ארצה. היא מבינה כמה זה אסור ומטורף אבל זה גדול ממנה. חשוב לה יותר הקשר הרגשי מאשר הפיזי (לא חסר לה..). אמרה שמתגעגעת להתרגשות שלפני דייטים ראשונים, להתכתבויות אל תוך הלילה ובעצם, להתאהבות. 


 

למה אני מעלה את זה כאן? בעיקר כי אני רוצה להתייעץ עם מישהו ולפרוק את זה. אין לי מושג למי לפנות. 

 

כל רב ברדיוס סביר ממני יגלגל אותי מכל המדרגות או ישלח אותנו לטיפול (שכבר היינו).

 

היא מבינה את החששות בנישואין פתוחים, ההלכתיים, המוסרים והרגשיים אז לכל המבינים והמטיפים, תחסכו.

 

 

 

בגלל ששנינו נראים טוב, אפילו טוב מאוד, היא חשבה שאקפוץ על ההצעה. הפתעתי אותה.

 

הבהירה שלא תעשה דבר ללא הסכמה שלי.

 

לאחר שיחות רבות, היא מבינה שיכול להיות שזה "משבר גיל ה30" ואולי זה יעבור. כרגע זה מציק לה מאוד, יושב עליה כבר חודשיים והיא אזרה אומץ רב כדי לפתוח את זה בפניי.

 

אני לא יודע מה להגיד לה. לסרב זה הכי קל, אבל אז תהיה לי אישה כבויה. להסכים זה להציב את הבית והנישואין בסכנת קריסה.

 

מה דעתכם? האם יש מישהו (לא חייב להיות רב) שאפשר להתייעץ איתו?

 

 

התחתנתי צעירים? גיל 20 כזה?די שרוט
זה קורה הרבה שפתאום מרגישים צורך לפצות על "שנים אבודות" של הגילאים הצעירים.

אני לא חושב שהיא תהיה כבויה אם תסרב. אולי אתה צריך פשוט לרגש אותה יותר. לעשות דברים אקסטרימיים יותר ביחד שלא חוויתם. כמובן אחרי הקורונה.

כןדוד1000

התחתנו צעירים ואנחנו שומרים היטב על הגחלת. יוצאים די הרבה בהשוואה לזוגות אחרים ושומרים על סף ריגוש. 

 

לאחרונה בגלל הקורונה דברים קצת נעצרו (יציאות וכד'). לדעתי זהו אחד המניעים אבל היא מתנגדת.

 

יש לה סף ריגוש גבוה, כלומר היא אוהבת לחוות דברים עד הקצה. הטענה שחזרה על עצמה היא שאנחנו מכירים אחד את השני

 

כל כך טוב שאין סיכוי שנרגיש שוב את מה שמרגישים בהתאהבות. היא כמהה רק לפרפרים בטן. בגלל שהיא חוששת לאבד

 

אותי, היא לא תעשה שום דבר ללא הסכמה. זו רמת הפתיחות שיש בינינו.

אני לא ממש מבינה מה היא אומרת.רקלתשוהנ
היא בעצם אומרת שהיא רוצה להתאהב במישהו אחר?
מה הכוונה שחסר לה הרגשי ולא הפיזי?
סליחה התכוונתי לשרשר להודעת הפתיחה שלךרקלתשוהנ
גם לנו יש סף ריגוש גבוה. ואני יכול לומר לך מניסיון ותגיד להדי שרוט
שכן, בהתחלה זה מחשמל, זה חדש, זה מרגש.
לנו זה היה ממש ככה. אם כי המקרה שלנו לא דומה לשלכם אבל התוצאה היא אותה תוצאה.

אבל אחרי זה זה הופך למעמסה ומשתלטת עליך תחושת של ריקנות במקרה הטוב ויסורי מצפון במקרה הרע.
יסורי מצפון דתיים הכוונה, אם חשובה לכם אורח החיים הדתי.

אם פחות חשוב לכם אורח חיים כזה, עדיין ברוב המקרים זה בסוף גורם לחוסר סיפוק וחרטות במיוחד כשיש ילדים ואתה מתחיל לחשוב על "אם הם ידעו שאנחנו עושים דברים כאלה" כי תכלס אף אחד מאיתנו, גם לא היא אני בטוח נרצה שהילדים שלנו יהיו ככה.
תודהדוד1000


אם רב יגלגל אתכם מכל המדרגות*אשתו של בעלי*
או ישלח אתכם לטיפול,
למה שאנחנו לא נעשה את זה גם???
אשתך באמת זקוקה לטיפול
ואין ספק ששטות כזאת(אם תסכים לה), תחסל לחלוטין את הנישואין שלכם.
מוזמנת לעשות את זה גםדוד1000


היא צריכה טיפול לא פרפרים בבטןמעיניייי
איך לוקחים לטיפול מישהו שלא רוצה ללכת לטיפול?דוד1000


אם היא תבין שהיא העלתה משהו מופרךרקלתשוהנ
והיא צריכה לחפש בעצמה מה חסר לה, ואיך למלא אותו, ואיך לעשות את זה במסגרת של נישואים שמתפתחים ומתקיימים ומשמחים ולא מתפוררים בתוך כותרת של "נישואין פתוחים" שזה נשמע מגניב אולי, אבל זה מרוקן את המילה "נישואין" מתוכן, ואני בטוחה שהטעם שנשאר הוא מר מאד.
אם הגעתם לזמן שצריך להשקיע כדי להרגיש פרפרים - מצויין, ויאללה לעבודה...
מה שאשתך מציעה זה לא עבודה, זה עבודה בעיניים. וזה לא יביא את התוצאות שהיא רוצה.

אני לא יכולה לראות איך יכולה להיות התפתחות, התקדמות ועניין בנישואין בלי מחוייבות.
מסכים איתך, גם אני לאדוד1000

אמרתי לה שהיא לא מצליחה לראות כרגע בבהירות אבל הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים. מוכרח לציין שזה ניער אותה קצת.

 

לקחה כמה צעדים אחורה. עכשיו אנחנו בבירור, בתהליך. 

בואנה לא יודעת איך שמרת על קור רוחרקלתשוהנ
חח, קשה להפתיע אותידוד1000

ראיתי דברים בחיים. צריך קצת יותר מזה כדי להפיל אותי מהרגליים.

כל הכבוד שכך הגבת. לא מובן מאליו בכללLola_123
עונהמעיניייי
זה נשמע שיש ביניכם פתיחות והקשר ביניכם טוב,
אני בטוח שאם תבקש ממנה ותבהיר לה כמה זה חשוב לך , היא תסכים..
זה לא חייב להיות עכשיו פסיכוטרפיה- היא מול פסיכולוג, זה יכול להיות אפילו ייעוץ זוגי שתלכו שניכם ביחד , או משהו בסגנון..
אולי גם תרצחו מישהו?ה-מיוחד

סתם, לגוון. לא מגיע לכם קצת אקשן בחיים?

 

 

רצח פוגע באדם אחרדוד1000

כאן לכאורה אין פגיעה במישהו אחר מכיוון שזה בידיעה. אם כוונתך ללא תנאף, כפי שכתבתי בהודעת הפתיחה - תחסוך ממני.

 

עברתי על התורה כמה וכמה פעמים. אין כאן עניין לעשות משהו אלא התמודדות עם מצב מורכב. אם אינך יודע להתמודד עם מורכבויות, מוזמן לדפדף הלאה ולחסוך מכולנו הודעות כה מתוחכמות.

מורכבות זה לקבל הצעת עבודה מחו"לה-מיוחד

מורכבות זה שצריך לעבור לגור עם ההורים מסיבות שונות

או שיש תקופה כלכלית קשה

גם זה פוגע באדם אחרפצל"ש אנונימי

בנפש שלכם

ובילדים שלכם

 

איך לדעתם ילדיכם (עכשיו או בעתיד) יגיבו כשתגידו :
אמא חיפשה ריגושים ולא הסתפקה באבא אז היא הלכה לגברים אחרים.

אם אתם לא מבינים שיש כאן בעיה מוסרית מהיסוד - שניכם צריכים ללכת לטיפול.

 

אני חושב, שדבר כזה לא ישיג גבול לעולם, כל הזמן היא תרצה עוד ודברים יותר מרגשים.
 

(ועוד לא התחלנו לדבר על בעיות רבות הלכתיות שיכולות להיווצר)

מה יעזור לרדת עליו?רקלתשוהנ
הוא מתייעץ מה לעשות עם זה וזה ברור שהוא לא בעניין
הטרלה? לא יודעאושפיזין מהירח
איך זו בדיוק הטרלה?דוד1000


פשוט ניק חדש מעלה שאלה מיניתרקלתשוהנ
זה תמיד עלול להיות מישהו שמשעמם לו...
אה, לא.. ממש לא.דוד1000

היא העלתה את זה לפני ארבעה ימים ומאז אנחנו ברכבת הרים.

מה יש לשאול??יהודה224
העצה הכי יעילה זה לגלגל (מטאפורית) מכל המדרגות
או לשלוח אותה עם טיל עם מצבך הכלכלי מסתדר עם זה
אפשר להתנסות בדברים חדשים גם בתוך המערכת הזוגית שלכםמיקי מאוס
המחשבה לצאת החוצה זה סתם בריחה.
כנראה הגיעה איזושהי שחיקה, אולי משבר כזה או אחר ויש לה איזה חוסר.
הרעיון הקל שעלה לה במח זה לא להתאמץ, לזרוק את כל המחויבות שלה ולחפש התאהבות קלה עם איזה פלרטטן. אבל זה סתם ובסוף היא תסיים ריקנית. כך שמעבר לזה שזה אסור זה גם לא יועיל ויפרק לה את מה שכבר יש לה

אני לא חושבת שרב יזרוק אתכם מכל המדרגות אבל גם לא חושבת שהוא הכתובת, אין פה באמת שאלה הלכתית - זה אסור נקודה.

כן חושבת שבהחלט יש מקום לייעוץ זוגי או אפילו ייעוץ אישי שלה (מניחה שזוגי יועיל יותר כאן כי בסוף המטרה שתהיה שותף בפתרון העניין)
מה שצריך זה לחפש ולמצוא את המקור לרצון הזה שלה, מה בדיוק החוסר, ואיך אפשר למלא אותו בתוך המערכת הזוגית שלכם
זה אמור להוליד כמה רעיונות, תנסו לראות מה מהם יתאים גם לך ותשדרגו את הזוגיות שלכם כך שתתן מענה גם לצורך הזה שלה.
כמובן יכול להיות שישארו לה פנטזיות לא ממומשות. אנשים בוגרים אמורים להתמודד עם זה, תמיד יהיו כאלה
למה היא לא יכולה להתרגש ולהתאהב במישהו חדשמפוצלשים

כשהמישהו הזה הוא אתה?

 

מעבר לזה - חיפוש ריגוש בשביל ריגוש נשמע כסימפטום למשהו שחסר בזוגיות.

 

זה נשמע כאילו אתם התרגלתם לחיות ביחד, אבל אתם לא קשורים נפשית זה לזו.

 

לדעתי (הלא מלומדת וחסרת הניסיון), כשקשורים מאד אחד לשני, אז לא יכולים לדמיין את החיים שלנו בלי בת הזוג, והפוך.

 

קל וחומר שלפזול החוצה.

 

 

סליחה מראש על התגובה הזאת. היא לא אישית כלפי הכותבפשוט אני..
לכל אלה שחושבים שלהתחתן עם ביסקסואל זה סיכון מטורף, תראו כמה זה נפוץ שגם סטרייטים מתקשים לחיות במונוגמיה.

אמנם זאת רק הודעה אחת, אבל הדברים קיימים וידועים, כולל דברים עוד יותר גרועים מ''נישואים פתוחים'', וד''ל.

בסופו של דבר מה שחשוב זה עם מי מתחתנים, ולא שום דבר אחר.
אני רוצה להאמין שמקרים כאלו הם מאוד מאוד נדיריםה-מיוחד


אני לא יודע לנקוב במספרים, אבל התופעה קיימתפשוט אני..
לא רק ''נישואים פתוחים'', אלא גם זוגות נשואים שנפגשים ביחד לרביעייה (כשהילדים ישנים בחדר ליד, כן?). כולל אנשים שבחיים, אבל בחיים, לא היית מאמינה עליהם.

ברור שזה לא מיינסטרים, אני חלילה לא מנסה להציג את זה כאילו זה קיים בכל קהילה.

הבעיה שאתה לא עונה לה על הצורך הריגשי הזהאניוהוא
אז היא מחפשת במקום אחר.
מה הייתי עושה בלעדיךדוד1000


שאלה יפה.אניוהוא
בשביל זה אני פה
לפי ידיעתי המעטהאם ל2

אם אישתך, אשת איש תהיה עם גבר זר, היא אסורה לך.

דברו על זה

טלטלה רצינית.

בהצלחה רבה

ידועדוד1000


היא עובדת?זית1
אם זו לא הטרלהזית1
אשתך ממש משועממת.
שתעבוד משרה מלאה בטוח לא יהיה לה זמן ויכוח לחשוב על שטויות....
אם זה לא עוזר, אפשר ללכת לסדנת טנטרה למילוי הזוגיות (היא כנראה מתביישת להודות אבל אין מצב שהיא מחפשת גבר אחר ולא חסר לה משהו גופני, הרי אף גבר פוליאמורי לא מחפש אישה בכדי לשחנש איתה, אלא תכלס להשיג משהו.... אלא אם כן היא מחפשת הומו אבל אז הוא לא יתעניין בה
ולא יהיה ריגוש וכו' קיצר הבנת...).
אפשר להתגרש ולהתחתן שוב ושוב ושוב.
אפשר לעשות קפיצה חופשית ממטוס וכו'.
לא מסכיםפשוט אני..
אם כולם היו רוצים רק ''משהו גופני'', הם פשוט היו הולכים לבית בושת.

כבר כתבתי פעם באריכות על יצר ה''כיבוש'', הרצון לגרום למישהו להתאהב ולחשוק בך, הרצון להתאהב מחדש...

אלה רצונות אמיתיים שקיימים לפעמים בנפש האדם, והליכה לבית בושת לא תמלא אותם ולכן אותם אנשים באמת לא עושים זאת.

השחנשים, ההודעות בשעות הלילה, ההתרגשות לפני כל פגישה, הרצון של הצד השני להיפגש כי הוא 'אוהב אותי' (ולא בשביל כסף!), אלה בדיוק הדברים שגורמים לאנשים לבגוד או ''לפתוח את הנישואין''.

אם הרצון הזה מגיע עד לרמה שכבר אי אפשר להמשיך ולהתעלם ממנו, זה זמן מעולה להתחיל טיפול זוגי/פסיכולוגי. יש מכונים פסיכולוגים שמתמחים ספציפית בנושא הזה, כמו מכון ארגמן.
תודהדוד1000


כמה סיבות לא ללכת לבית בושת.זית1
כי זה עולה כסף.
יש תחושת ניצול, והאדם רוצה להרגיש טוב עם עצמו.
פחדת להידבק במחלות.
המעשה מלווה בהסתרה.
וכו' וכו'.
כמו שאמרתי שתמצא את עצמה בעבודה, חברות, קשר עם בעלה וכו'.
לא חסר דרכים למלא את עצמך, ולהרגיש ריגוש.
הסיבה העיקרית, לטעמי, היא שאין בזה שום ריגושפשוט אני..
אנשים רוצים את הריגוש, לא רק את יחסי המין.
כשאני משלם כסף בשביל מגע, והצד השני בכלל לא חושק בי אלא רק רוצה את הכסף, אין בזה שום ריגוש.

*עולה כסף? לתת מתנות למאהבת עולה יותר.
*מחלות? ממילא משתמשים בקונדום
*הסתרה? הרבה יותר קל להסתיר הליכה לבית בושת מאשר להסתיר מאהבת (זו לא אותה אינטנסיביות).

כאשר הבעיה קיימת, צריך לטפל בה. לא להדחיק אותה על ידי עבודה, אחרת היא תתפוצץ.

כמו שאף אחד לא נגמל מסיגריות בגלל שהוא עסוק כל היום.
לכן הצעתי למצוא את עצמה בזוגיותזית1
לחפש את הריגושים עם בעלה.
אישה שמחפשת ריגוש שלא כולל את בעלה מחפשת.....
זה טבעי שהאש נכביתMgd
זאת העבודה הכי קשה בזוגיות.
לשמור על האש, תשוקה והפרפרים.
בטח בתקופת הקורונה.
והכי נוח זה לחפש עוד ועוד ריגושים בחוץ במקום לעבוד קשה.

אני חושבת שאתה צריך להתאבד עליה.
לחזר
תטריף אותה
תחזר אחריה מול כולם
ולבד
תחפשו יחד ריגושים.
תטוסו ביחד, תגלו עולם.

מה יקרה בנישואים פתוחים? היא תתרגש כמו ילדה, ואז גם זה יכבה, ועוד אחד וגם זה יכבה..
זה לא הפיתרון.

בנוסף, אתם שומרים טהרת המשפחה?
לנו אישית זה עוזר.



תגוונו אתכם בטירוף!פמיהלכה

אני יוצאת מנקודת הנחה שאתה לא מעוניין בפתיחת הנישואים.
אחרת, אני באמת לא רוצה להיכנס לזה מסיבות מובנות...

לחפש איך לפרוץ ולבטא במסגרת מה שיש.

לנתב את הרצון הבוער שלה לחידוש בחידוש הבית, העבודה, החברות;

למצוא מסגרות משייכות חדשות עם חברות חדשות ואנשים חדשים.

אני מציעה לגוון מאוד מאוד ביחסים בעזרת בעלי מקצוע מומחים (סקסולוגים), אביזרים, אולי צילומי נשיות בשבילה. 

לחפש עוד ועוד מקומות להמציא את עצמה מחדש, הן ביחסים והן מחוצה להם.

זה בסדר שהיא מרגישה שהיא לא מיצתה את עצמה אישית-זוגית, אבל יש עוד המון המון לאן ללכת.

אפילו סדנת ויפאסנה או סדנת ניקוי רעלים. כל דבר. תתחרפנו. רק תשמרו עליכם, כי אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

תגובה לגיווןדוד1000

א. תודה על התגובה המפורטת והמכבדת.

ב. נכון, אני לא מעוניין. 

ג. ברור שבגלל שאת לא מכירה אותנו את כותבת את הדברים בזהירות אז אעזור לך: זה לא שם. זה לא לחפש ריגושים בתוך הבית. זה לא הסיפור. 

ד. לא בהכרח שמיצתה זוגית כמו שרוצה לחוות עוד דברים. מרגישה שבגלל שהתחתנו מוקדם יחסית, היא החמיצה דברים. סגנון של משבר גיל 30.

מבינה מה אתה אומר...פמיהלכה

לכן כיוונתי להתפרעות בתוך הגבולות שאתה יכול לאפשר.

הבנתי שאתם מדברים פתוח, אז אני חושבת שזה הוגן לומר: 

"אני מבין את הצורך הבוער שלך למיצוי

ואני מבין את תחושת ההחמצה של השנים האבודות,

אבל אני לא חושב שאני מסוגל לפתוח את הנישואים.

בוא נחשוב על משהו אחר שיעשה לך פרפרים בבטן"

זה לא חייב להיות טיפול, בכלל לא. הייתי הולכת לכיוון של קואוצ'ינג. 

מישהו שיחשב איתה מסלול מחדש ממקום בריא, לא ממקום שצריך "לתקן" אותה,

אבל הכל במסגרת מה שאפשרי.

 

אני מבין אותה קצת ובכל זאת...מופאסה
בתור אדם שסף הריגוש שלו גובל אולי בשיגעון,
לפחות כך העולם אומר לי לא פעם
כשהתחתנו עשינו ברית ערכית ביננו
והבטחנו שאנחנו בוחרים אחד בשני ושאם יבוא יום שאנחנו לא נבחר אחד בשני
פשוט ניפרד כחברים טובים.
אז אחרי כמעט 20 שנה חווינו כ''כ הרבה טלטלות וחוויות
לא פעם נעזרנו באנשי מקצוע, סדנאות תקשורת, רעיונות חדשים וב''ה בסה''כ מחזיק נפלא.

בעיני הבחירה כאן בין ברכה לקללה, בין חיים למוות לזוגיות שלכם.
מסכיםדוד1000


אם אתה רוצה ..Alony
עזוב את הפן הדתי .
לא יודע איך הנישואים שלך כרגע אבל אם אתה רוצה שהנישואים שלך יתפרקו לרסיסים תסכים להצעה שלה ..
זאת דרך ללא מוצא .
זה אולי מתחיל ככיפי ומהנה ומרגיש כמו הרפתקה אבל אז תרצו או לא תרצו תתחילו הקנאה לחלחל ותביא לשנאה ומריבות בינכם וכשתרצו להחזיר את הגלגל לאחור כבר יהיה מאוחר .
יש המון דרכים אחרות להפיח חיים בנישואים, זאת דרך מצויינת לקלקל אותם .
באמת יציאה מטורפת מהבחינה הדתית והזוגיתמוש השור...
צריך להעריך שהיא שיתפה אותך ואת זה שהיא גם מכבדת את דעתך ולא תעשה דבר שלא בהסכמתך. לא קל לשתף במחשבות במיוחד שהם מטורפות.
פשוט שמכול הבחינות הן ההלכתית והן הזוכית הדבר הזה אסןר ולא יתרום לקשר שלכם , ההפך ולכן תעמוד בסרובך גם אם אישתך תהיה לתקופת מה כבויה. זה עדיף לך ולה היא צעריך אותך בסוף על הנאמנות ועל כך שבאמת לא ויתרת לה.
אי אפשר לפצות על חוסר ריגשי בריגושים והתרגשות מזדמנים אלא בעבודה זוגית.
הגעתם לשלב בנישואים שרמת השחיקה והקשר הזוגי מעבר לטכני כנראה מאוד מאוד גבוהה ורמת הההתעניינות של אישתך בפתרונות גבוהה.
כדי שהדברים יהיו נכונים ומדוייקים לשניכם וכדי שאישתך תוכל להבין מאיפה הצורך הריגשי הזה נובע ומדוע הוא לא מסופק כרגע בקשר שלכם כדי לך להתייעץ עם גורם טיפולי כמובן שיהיה תהיה תורני/ת( יתען ואצל מטפל חילוני עולם המושגים שלו יהיה שונה ואישתך לא תקבל את המענה המתאים)
ברור שהטיפול המענה צריך להיות לאישתך ובשלב מסויים הוא יהפך לטיפול זוגי.
יצא לי להכיר וללמוד אצל ד"ר ציפי ריין מטפלת זוגית מהשורה הראשונה מאוווד מקצועית . אם תרצה מספר אוכל לחפש
בהצלחה רבה. שתזכו לזוגיות איתנה אהובה ומוערכת

מצטרף בחום להמלצה ללכת לטיפול איכותי ולא שופטפשוט אני..
טיפול איכותי יעזור לה להבין מהם *באמת* הצרכים שלה, מנין הם נובעים, ואיך אפשר לתעל אותם לתוך מערכת הנישואין שלכם.
מצורף המספר של ציפי ריין-מטפלת זוגית משפחתית ועודמוש השור...
ציפי ריין דוקטור
נייד ‏‪+972525619884‬‏
בית
Israel
וואו.. ממש עצובLola_123
מקווה שזה באמת משבר חולף ויעבור לה כמו שהגיע..
הלילה האושפיזין הוא אהרון הכהןמפוצלשים

שידוע במידת השלום שלו.

 

אז אני מאחל לכם שלום אמיתי ביניכם. כזה שלא יגרום לאף אחד מכם לפזול החוצה כדי לחפש דברים בחוץ. תהא הסיבה אשר תהא.

התשובה פשוטה: עדיף שתהיה כבויה.סודית
היא תצא מזה כי היא פוחדת לאבד אותך. אל תפחד לעמוד על דעתךסודית
וואוהעני ממעש
נוטה בעניי שזה +- משבר גיל+ נישואין צעירים+ תובנות של דיי שרוט

וואו, זה גרועמתביישת_אנונימ
אם אתה לא טרול- זה נשמע רעיון רע ממש אחיהראל20
קודם כל אתה לא צריך להתנצל על הפניהאליפ
זה פורום זוגיות לא מאגר מידע

לגבי הדילמה שהעלית, אין כאן בכלל דילמה, יש כאן תמרור בוהק שאומר לך עזוב הכל ותפוס מחדש פיקוד על החיים שלך.

ראשית לגבי מה שאתה קורא יציאה מטורפת
זה יכול להיות משהו מודחק שפתאום פרץ. לפעמים יש הסבר אחר, זה יכול להיות הצדקה של קשר קיים שלא הבחנת בו. זה יכול גם להעיד על מימד חסר בקשר שלכם ועוד. כמובן יכול להיות שזה פתאום בלי שום סימן מוקדם, פחות נראה לי שגם העולם האמוני וגם העולם הזוגי קרסו יחדיו אל מול מתקפת ההורמונים אבל באמת שאתה מכיר ואני לא. אבל בקשה תנסה לפחות למצוא רקע או הסבר להצעה/ דרישה

דבר שני
בשום פנים ואופן אל תוותר על טיפול, אני לא מדבר על ההצעה שלה שהיא וודאי שלילית, אני מדבר גם על להתעקש איתה על הכנסת גורם מקצועי לנושא.
אם פשוט תתעלם, סביר שהיא תעשה זאת בכל מקרה גם בלי ידיעתך. אם תסכים מלבד האיסור שבדבר, דרך התורה תמיד היא ובחרת בחיים, ולא סתם איסור בעלמא. בניגוד לציניות המערבית השוררת כיום המתייחסת אל הכל כהורמונים ותו לא, האינטימות מגשרת על ימים קשים, הברית הפיזית היא ביסוס הקומה הרגשית והממד הרוחני בבית. אם תלך אחריה בזה סביר שתשאר לך רק מעטפת במקום בית וגם זה עלול להתפורר בקול ענות חלושה.
עצתי, תהיה גבר, תקום ותילחם על הבית, תציל את אהבת חייך. לא יהיה קל כי היא מסנוורת מתשוקה כרגע. נסה מחד לברר מה המציאות כרגע ואולי תמצא כמה הסברים. מאידך כל אמצעי שעולה ברוחך להביא אותה לייעוץ כולל שיתוף של משפחה או גורם אחר שיכול לשכנע אותה תפעיל אותו.
בהצלחה נשמה. תעדכן אותנו.
מרוב שאני המומה מאשתךID

אני לא יודעת מה להגיב 

אבל היא לא במצב תקין 

 כלפיך וכמובן כלפי שמיה

 

מזעזעק"ש
בין אם זה אמיתי ובין אם זו הטרלה - זה מזעזע שבכלל עולים רעיונות כאלו.

א. אז שיהיה ברור - זה אסור הלכתית ואסור מוסרית. זה ברור לכל אדם נורמלי, שתרבות המערב לא שיבשה לו את הפרמטרים המוסריים.

ב. עדיף בהחלט שהיא תהיה כבויה ולא תעבור את הסף הזה. (נגיד בזהירות, שכמובן שצריך להתגבר, אבל אם אלו שתי האפשרויות - צריך גם לההירג ולא לעבור!).

ג. זוג שהגיע למקום כזה, צריך בהחלט לבדוק את עצמו. מה חסר בפנים, שצריך לחפש בחוץ.
אומנם אתם מדברים פתוח אבל לא בהכרח מעיד על זוגיות טובההחוש השישי⭐????⭐
משבר שנקרא גיל השלושים נשמע כתירוץ.
אישתך צריכה להודות שהיא זקוקה לריגושים או שאתה כבר לא מעניין אותה.
**גם בעולם החילוני מדובר בסטייה גמורה אומרת את הדברים כחילונית לשעבר**.
אם בעלי היה מציע לי הצעה כזו הייתי מבינה שאין לו כבר עניין בי... והאלטרנטיבה טיפול או גירושין.
עדיף להתמודד עם אישה כבויה מאשר עם אישה שטעמה עוד אהבותor1900
זאת דרך ללא מוצאהעיקר

בלי קשר לדת. היא צריכה להבין שאם מתחילים בזה אז התוצאה היחידה תהיה פירוק של המשפחה.

נשים בד"כ בוגדות בגלל הצורך הרגשי , הצורך להתאהב ולהרגיש נאהבת , צורך שכנראה לא נמצא בחיי הנישואין שלהן.

ועל כן ברגע שהיא תכיר מישהו בחוץ והיא תתאהב בו זה יכול להביא לפירוק המשפחה שלכם.

עכשיו היא צריכה לדעת אם היא מוכנה לקחת את הסיכון הזה.

וואועץ הלבבות
החסר שיש לאשתך והצורך בריגוש קיים.
אבל, כשמשהו אסור הוא אסור.
בתחום הזה אין אפור.
תשב איתה ותגיד לה: לגבי הנושא שדיברת אין אין על מה לדבר הוא אסור הלכתית ונפסל. - באופן ברור וללא מקום לאמירות אפורות.
הצעותיי, או שנתגרש אם זאת תהיה החלטתך כי אין מצב שאתן יד למשהו אסור.
או שתשתפי אותי מה עוד יכול לעשות לך טוב ולמלא את החלק של הריגוש והוא מותר הלכתית. (למשל לטוס ולטייל ביעדים אקזוטיים.. או כל דבר אחר שעושה לה את זה והוא מותר הלכתית. ).
כמובן שאם היא חשובה לך תוסיף מילים טובות ותסביר לה עד כמה היא חשובה לך למשפחה ועד כמה אתה מוכן להיות איתה במשבר לתת לה יד אך רק בדברים המותרים הלכתית שימלאו את ביתכם באור בעז"ה.
אתה לא צריך ייעוץצ'או צ'או
מקובל עליך או לא דבר כזה,זאת השאלה.
כי אסור כולנו יודעים שאסור.
אם לא מקובל עליך,אז לא.
ואם אתה בעניין,האם ייעוץ הוא מה שימנע ממך?
החלטה שלך בלבד..
אגב,נראה לי שאשתך לא מודעות לאילו השלכות יכולות להיות לדבר כזה,לרעה..חבל...
קישטה טרול, קישטהקול געגועים
יש סיפורים אמיתיים כאלה גם בחברה הדתית -למה את צועקת טרולor1900
יש סיפוריםקול געגועים
אבל זו הטרלה. ניק חדש, שאלה מינית, סיטואציה מופרכת, "שנינו נראים טוב מאוד". עדיף ללמוד לצייר אם משעמם.
10 נק' על המלחמה בטרולמישהו כל שהוא
ואם הוא לא טרול?פשוט אני..
אתה רוצה שאנשים עם מצוקות אמיתיות לא יפנו לעזרה, בגלל הפחד מתגובות כמו שלך?

אבל הוא כן טרולקול געגועים
אפשר לזהות. אל תהיה נאיבי
מה זה משנה?מעיניייי
יש פה שאלה שכדאי להתמודד איתה , בין אם המקרה אמיתי או לא
נכון, ענו לו תשובות יפותקול געגועים
וטוב שכל אחד מאיתנו ישמע ויחכים ויסיק מסקנה לזוגיות שלו.

רק ציינתי, בדרך אגב, שהפותח ניסה להטריל.
אי אפשר לדעתמעיניייי
מגע פיזי (לא חסר לה..)קול געגועים
בואי. בואו.
הדשא של השכן תמיד ירוק יותר -ולרובם יש פנטזיות-מפה ועד ליישםor1900
המרחק רב מאוד...
זה בסדר לחשוב שאני טרולדוד1000
לא נפגע מזה ולא חשבתי שיחשבו את זה בכלל. לא מצליח לראות איפה כאן ההטרלה אבל שיהיה. עברתי על שאלות אחרות כאן והן גם בקלות יכולות להיות הטרלה. איך החלטת שדווקא אני מטריל? אני חדש בעולם הפורומים והשאלה כנה ואמיתית. כמו שכתבתי בכותרת, זה בסדר לחשוב שאני טרול אבל אפשר גם להגיב מה אתה חושב על הסיטואציה.
כמובן שאין לי מה לפגועקול געגועים
אני לא מכיר אותך. אבל זה סיטואציה שלקוחה מעולם סרטי המבוגרים. ועוד אתם זוג דתי בהגדרה. אישה שלא אכפת לה שבעלה החתיך ילך עם אחרות? פיזית? רגשית? רק לשם הגיוון? באה ואמרה לך ככה? ואתה מגיב ככה? לא יודע, נשמע שהסגר נהיה ממש משעמם..
אולי סטודנט/ית למגדר שעושה עלינו מחקר אושפיזין מהירח
עידן מטורלל תכלס
מה שהיא אמרהאורה שחורה
אתה אומר שההצעה שלה מטורפת ואתה לא מעוניין אבל נשמע שזה הכי זורם לך.
מזל שאתה נראה טוב, טוב מאוד אפילו. זה יעיל במצב הנ"ל.
שאנשים לא יתבלבלו בכתובת חלילהאורה שחורה
פה זה לא פורום חילופי זוגות טריים
הבהרהor1900
כמובן וללא ספק חילופי זוגות -נישואים פתוחים ולהבדיל אלף אלפי הבדלות...

לטעמי גם קשרי עבודה -ישוב-שכונה -קהילה - אקסים..קשרי לימודים -רשתות חברתיות -פורומים אינטרנטיים ועוד ועוד כי בסוף יצר הרע בא בכובעים שונים ...גם לצדיקים ביותר.

הם לא בריאים לזוגיות טובה והרסניים לזוגיות קלוקלת


בלי להכליל הפורומים פה שינו כיוון ללא ספק ולא לכיוון טובor1900
כשיש אהבה משיכה וחיבור נפשי עמוק לא חייב להיראות יפה במיוחדor1900
דרך אגב יש גם ניקים וותיקים שהם טרול !or1900
בשאלות כאלה לרוב תרצה ניק חדש
נכוןיהודה224
נערך
הזכרת לי עכשיו סרט חזק שראיתי פעםמודה על כל רגע

לפני הרבה שנים (כשעוד היה לי זמן בחיים לשטויות כאלו..... הסרט היחיד שאני צופה בו היום זה חלום לישון שינה הגונה בלי ששני ילדים יטפסו עלי משני כיוונים בו זמנית). זוג פשוט וצנוע שחיו חיים נפלאים ביחד באיזה חור איפשהוא בעולם. יום אחד הגיע מליונר וקינא בהם, ביקש מהבעל לצאת עם אשתו ערב אחד בתמורה למליון דולר. הוא כל כך הצליח לבלבל אותם עם ההצעה עד שבסוף הם הסכימו והמליונר אסף את האשה עם מסוק היישר אל היאכטה המפוארת שלו והשאיר את הבעל עם מליון דולר ללילה שורף של בדידות משגעת. בבוקר האשה חזרה ורצתה מאוד לחזור לחיים המאושרים שהיו לה עד לפני רגע. כמובן שהבעל לא בדיוק היה במקום הזה. אני אפילו לא זוכר את הסוף העלילתי של הסרט אבל אני כן זוכר בצורה חדה מאוד את המסר: אין חיה כזאת "בסיס בטוח" לחזור אליו. ברגע שיצאת מהבסיס, הוא לעולם כבר לא ישאר כשהיה. שווה למצוא את הסרט הזה כי הוא מאוד מחדד את הרגשות של הסיטואציה הזו, שלווה בתוך הבית מול רצון לריגושים. אולי מישהו יודע ?

 

שם הסרטצ'או צ'או
"הצעה מגונה".
אכן סרט טוב
בסוף חזרה לבעלה ... סוף טוב של סרט -בחיים האמיתיים זה לא כךor1900
מעניין. לי נצרב בראש הכאב לב שהשתקף שם מהסיטואציהמודה על כל רגע

אפילו לא הצלחתי להיזכר מה היה הסוף. כנראה שזה לא כזה משנה אם בסוף היא חזרה או לא. מה שמשנה זה המסר..... 

יש אנשים שחיים ככהמופאסה
קוראים לזה פוליאמוריה
אפילו יש אחת שכתבה ספר על זה בעברית
היא בעצמה חיה ככה.
לא קראתי את הספר אבל שמעתי שארחו אותה בפודקסט על זוגיות.
אז לא כל מוח יכול לסבול את זה אבל יש כאלה שחיים ככה וטוענים שהם מאושרים.
ועל זה אני אומרתבת 30
א. איכס. זה דוחה
ב. הפוסט מודרניות הצליחה לטשטש כל הרבה גבולות והגדרות. להפוך הכל לשווה, לגיטימי, וסובייקטיבי. רק כשאתה שומע על אישה משכילה שחיה ככה, ועוד מרצה על זה, אפשר להבין את עומק השקר והנזק של התפיסה הזאת
רק דבר אחד לומר לךלומדת
אם בסוף, תחליט שאתה רוצה לחזור להידבק בה'
לא תוכל לעשות זאת יחד איתה
וזה יהיה לכם ממש עצוב

בהצלחה חבר
אם זה יושב כמה חודשים לא כדאי, לטעמי אפילו לתת לזהיהלומ
מילימטר של מקום בשיח, ובטח לא במעשים.

כמה חודשים זה לא דבר שמציק בפנים. זה גו'ק. וגו'קים נועדו להכחדה.


אם הבעיה עמוקה יותר כשאי לטעמי שתחליט כמה חשוב לך שמירה על כללי היהדות ברמה המשפחתית, ואז תציב קו אדום. במיוחד שאישתך אומרת שךע'ה מה שתגיד לה.
יכול להיות שהיא באה ההפוך על הפוךחלושי
והיא פשוט רוצה לשמוע "מה פתאום אישתי האהובה, בחיים לא אחליף אותך באף אחת"
שתתגרש וזהו למה לחפש לגיטימציה לבגידות?בראשית2
התחלחלתי מעצם המחשבה.
בעולם בגדול נישואים פתוחים זו לא בגידה!!!or1900
זה חלק מתרבות השקר של המערב.אניוהוא
אין דבר כזה נישואין פתוחים. זה אוקסימורון
נשלח כתבה בתקווה שלא יחסם וימחקor1900
וערבי שהורג יהודי הוא לא מחבל ולא רוצחבראשית2
הכל עניין של כיבוס מילים מוצלח.
זה יופיזם בהתגלמותו.
יש הרבה דברים מהעולם הגדולבת 30
שלא ממש מקובלים בעולם היהודי...
בעולם מתוקן..יהודה224
בעולם מתוקן יחסים פתוחים זה אסון זוגי וחברתיor1900
זו בגידה בהסכמהאלירז


לדעתךor1900
כשאין נאמנות ובלעדיות בבסיס הזוגיותאלירז

אני מבינה למה היא נראית על הפרצוף
נראה לי שאתה יודע לבד לאיזה סבל זה מביא ולמה זה לא זוגיות.

צורת הכתיבה שלך לא מזמינה דיון -והאמת והשלום אהבוor1900
יש דברים שאין מה לדון עליהםאניוהוא
מי קובע??or1900
תורת ישראל וה יתברךיהודה224
בדיוקאניוהוא
מבין אותה.חדר בריחה
תן לה חיבוק גדול.
לא חסר לה מגע פיזי?שירה515
אז שיהיה חסר לה!
בשביל זה יש את הלכות טהרה, ואם אתם לא מקפידים, אז הגיע הזמן.
ואם אתם כן מקפידים, אז תתרחק עוד קצת. שתתגעגע אליך בטירוף. אם אפשרי, קחו לעצמכם חופשים (כל אחד לחוד, עם חברים) כדי להתאוורר ולהתגעגע.
חסר במה להתעסק?מותק 27
שתמצא לעצמה תחביב ותפתח אותו.
תתקדם במשהו.
תטפל בילדים אם ישנם.
חבל לפרק
אין תחליף לחיזור תשוקה אהבה גיוון וחידוש האש הזוגיתor1900
לסרב או להסכים זה משנה? - הבית בקריסה..אלירז

והרבה משום שנראה שהאישה לא מסתובבת בשדות הנכונים של השיח.. ומושפעת מתרבות איומה ועקומה.
אז אם אתה רק בפלונטר של לסרב או להסכים, עדיף לחתוך מראש במקום לחוות את הסבל של הסכמה וההמשך.. או סירוב וההמשך..

אבל נשמע שאתם מאוד פתוחים זה עם זו כל עוד זה טכני.
מציעה לדבר על הרגשות הפנימיים.
הריגוש שחסר לה לא יימצא לה בדמות גבר אחר..
יש שם משהו עמוק יותר שאפשר למצוא בתוך הקשר שלכם!
וזה אכן במסגרת טיפול.
זה שהייתם באחד, לא אומר שעשיתם את העבודה הנכונה.
גם טיפול נכון הוא חיפוש שמצריך יותר מאחד או שניים לפעמים.

ואומר עוד משהו -
חינכו אותנו לחשוב שאחרי הפרפרים הראשוניים כבר לא תהיה התאהבות וריגוש.
אז נכון אולי הפרפרים ילכו, אבל בעבודה מדויקת - 
יחזרו זיקוקים! לא פרפרים!
כל פעם שמגיע שלב שבו נראה לכם שאין פרפרים, זו הזמנה לגלות עוד רובד בנפש שלכם ולהתאהב מחדש ופי מאה ענק!
וזה לא צריך לקרות דרך ריגוש חיצוני, יציאות ואטרקציות.
היא צריכה להפסיק לפצות על רגשות החוסר שלה בעזרת הורמוני התאהבות.
ולהתחיל לבחון מה באמת חסר לה בעומק הנשמה.
 

ממש כואב הלב, חייבים להתייעץ עם משהו שמבין עדיף יראי שמייםרויטל.

 

אסור ממש אסור להשאיר ככה בית, לעת עתה תלמדו בספר מוסר 

קצת להבין מה העונשים שיש על דברים כאלה, זה דבר נורא וחייבים

לעצור את הסחף הנורא הזה. 

שמגיעים להצעה כזו הספר כבר לא יעזור -הרבה יותר עמוקor1900
ברור אבל חייבים לדעת שיש דין ויש דיין על הכל משלמים.רויטל.


בלת"ק - יש יועצת מהממת בשם שירי לופוביץ' גגלו עליהמודדת כובעים


אולי מסתתר כאן משהו אחרא.ג.
לא נעים לכתוב את זה, אבל יש אפשרות שאשתך פיתחה רגשות כלפי מישהו מסוים.
תבקש ממנה את הטלפון שלה, אם יש לה סיסמא והיא לא נותנת לך מיד - זה דגל אדום.
תבקש ממנה לספר לך עם מי היא חושבת לממש את הפנטזיות שלה. אם זה מישהו מהעבודה היא חייבת לעזוב את העבודה ולנתק מגע. ואם כבר היה משהו היא חייבת לספר לך.
אם אתה מגלה שיש משהו אין ברירה אלא להיות תקיף איתה.
תסביר לה בצורה רגועה שאם היא הולכת עם מישהו אחר, אין לה לאן לחזור.
אל תתחנן שהיא תישאר איתך ואל תתחנף.
במקרים כאלו דווקא תקיפות ועמוד שדרה יכולים להועיל יותר.
מסכים, אבל מסתייג מאוד מהאופן שהצעת להתמודדהרוזן!

באמת תהיתי למה עד אליך אף אחד לא הזכיר את הנקודה הזאת. אבל אני חושב שדרושה כאן זהירות רבה.

לא "לבקש את הטלפון", לא לתקוף אותה ולא להעמיד אותה במבחנים.

שים לב, מדובר כאן באישה שהעזה לבקש מבעלה כזה דבר כמו לרקום קשר עם גבר אחר. היא נותנת אמון בבעלה. גם אם חלילה מדובר שכבר ישנו גבר אחר ברקע - עדיין חשוב לה לשמר את האמון עם בעלה - עד כדי כך שהיא מבקשת את שותפותו של בעלה בקשר עם הגבר האחר...

האמון הזה יקר מאוד ועשוי להציל את הקשר גם אם חלילה ישנו קרע קשה.

 

מצד שני בהחלט ייתכן שיש גבר אחר ברקע, ואי אפשר להשאיר את זה כשאלה פתוחה.

לכן לדעתי דרך נכונה יותר לגשת לנושא היא כמו אפשרות אחרת שהצעת, וגם זה בסגנון אחר. לא לשאול אותה "עם מי את מתכננת לממש את הפנטזיות" ולצאת מנקודת הנחה שכבר ישנו גבר מסויים ברקע. אלא לשאול בכנות ובהתעניינות, בהקשבה ולא בהתקפה - "האם כבר חשבת על מישהו מסויים שאיתו רצית לממש את הפנטזיות?" שאלה אחרת, לגיטימית, לא מתקיפה אלא מנסה להבין את המקום של האישה.

 

גם אם יש משהו - להיות ברור, להיות חד וחלק - אני מסכים; אבל לא מתוך ריחוק פנימי.

לא מתוך "אוי ואבוי לך אם תתקרבי אל האיש הזה!!"

אלא מתוך "תשמעי, אני מבין שבאמת קרה כאן משהו, שעובר עלייך משהו. אני רוצה להיות ברור וכנה - אם את עם גבר אחר, זה משפיע עלי לרעה. מבחינתי אני לא מתכוון 'לפתוח' את הנישואין, את חשובה לי ורק אותך אני רוצה, ואני מצפה ממך לאותו הדבר. אם זה לא אותו הדבר מבחינתך, משהו אצלי נפגע, אני לא מסוגל להיות איתך בשלמות, אני כבר לא בטוח שיהיה לאן לחזור. לא כי חלילה פחות אאהב אותך, אלא כי משהו בתוכי יישבר" וכו'

 

בקיצור

אתה מאוד צודק שעלולה להיות כאן בעיה עמוקה יותר

אתה מאוד צודק שחייבים להתייחס לזה ולא להתעלם מהחשש הזה

ועם זאת צריך לעשות את זה בזהירות וברגישות, מתוך מטרה להתקדם ולא מתוך מטרה לפוצץ הכל

מקבל את ההערהא.ג.

הרבה תלוי בסיטואציה הספציפית ואני מקבל לגמרי שאולי הלכתי רחוק מדי. לפותח אציע להתייעץ עם מישהו שקרוב אליו שמכיר יותר פרטים.

 

אני מקבל את ההערה שצריך לפעול ברגישות ובזהירות, אבל גם בחכמה ואולי אפילו בקצת עורמה.

 

כמובן שיכול להיות שאין כאן  כלום - אבל צריך לבדוק.

לא התכוונתי לקחת את הטלפון בכח אלא לבקש בתמימות: "אפשר רגע את הפלפון שלך? אני מחפש תמונות של הילדים שצילמת בשנה שעברה...". המטרה היא לא להתעמת אלא להבין את המציאות.

 

אם התפתחו רגשות כלפי מישהו זה אמנם חמור מאד, אבל דברים כאלה קורים ולא תמיד מצליחים לשלוט ברגשות (גם לעשות דיאטה קשה מאד). ולכן אני לא ממליץ לפוצץ אבל כן להבהיר בקור רוח את האפשרויות בדיוק כמו שאתה הצעת: אם תלכי עם גבר אחר - יהיה לי מאד קשה לקבל אותך בחזרה, ולכן תצטרכי לבחור.

 

חשוב מאד לא להתחנף ולא להגיד דברים כמו "אני מוכן להשתנות כדי שיהיה לך יותר טוב איתי". אנשי מקצוע בתחום ממליצים דווקא על tough love - דהיינו אמירה ברורה ואסרטיבית. להפך - אם התברר שכן היה משהו, השאלה צריכה להיות: "מה את מוכנה לעשות כדי לשקם את הנישואין שלנו ולהיות ראויה לי?".

 

זה נכון גם עניינית - הרי היא זו שהציעה לפרק את הנישואין (וזה בעצם מה שהיא הציעה).

וזה נכון גם פסיכולוגית - יש יותר סיכוי שהיא תתעשת אם היא תראה שעומד מולה גבר בטוח בעצמו.

 

בקיצור: אני מסכים שלא לפוצץ אבל מצד שני חשוב לבוא מתוך עמדה ברורה של בטחון עצמי.

 

מומלץ ייעוץ - אבל לא ייעוץ זוגי אלא ייעוץ אישי שיעזור לפותח להתמודד עם המכה הזו שנפלה עליו.

 

כמובן שאם הפותח מרגיש שיש משהו שהוא יכול לשפר בחיי הנישואין - אז יאללה. אבל זה לא צריך להיות כתגובה להצעה הזו שלה.

 

כמובן שכולנו סתם אנשים פשוטים ולכן לא לקחת ההמלצות של כולנו כתורה מסיני.

יישר כוח.הרוזן!


איך אתה מרגיש עם זה?הרוזן!

רבים וטובים כתבו פה דברים מעולים. יש כמה נקודות שלא ראיתי כאן בתגובות, אז רואה צורך להוסיף אותן.

 

(א) איך אתה מרגיש לגבי כל העניין?

נשים אוהבות רגשות, זה מדבר אליהן.

מה הרגשת כשהיא העלתה את ההצעה הזאת? מה תרגיש אם חלילה הרעיון שלה יתממש?

שתף אותה בעולם שלך.

 

(ב) מפתיע אותי שרק אתמול העלו את הנקודה שאני רוצה לדבר עליה בסעיף הזה; אולי טוב שכך, כי צריך המון רגישות.

לדעתי הדרך הכי טובה לגשת לנקודה הזאת הוא ככה:

האם כבר יש לה רעיון לגבי, עם מי היא רוצה לחוות מחדש? במי היא רוצה להתאהב?

 

אני חושב שמדובר 2 מצבים מאוד שונים, אם יש מישהו מסויים ברקע או שהכל עדיין באוויר.

נכון שהיא מכבדת אותך ולא תעשה דבר ללא הסכמתך - וזה ראוי מאוד להערכה. אבל גם ברגשות בלתי ממומשים אסור ואי אפשר לזלזל.

והעובדה שהיא הצליחה לשתף אותך ברצון "לפתוח את הנישואין", לא שוללת שיש כאן דברים שהיא עדיין לא הצליחה לשתף...

 

לדעתי הדרך הכי נכונה לגשת לזה היא בדיוק כפי שכתבתי:

לשאול אותה אם היא כבר חשבה על רעיונות מסויימים למישהו שבו היתה רוצה להתאהב, או שהכל באוויר.

אני מניח שבצורה הזאת השאלה היא לגיטימית, לא תוקפנית, ומספקת תמונה ברורה.

 

(ג) מה קרה לפני חודשיים?

למה זה לא קרה לפני יומיים, או לפני שנתיים?

מה השתנה שפתאום הרצון הזה נהיה ממשי?

דבר איתה על הרגשות שלה. תשמע מה עובר עליה.

נכון, היא אמרה לך בכנות מה חסר לה - זה לגרי ראוי להערכה, וכל כך לא מובן מאליו במצב שלכם.

יחד עם זאת אני חושש שזה לא שיתוף עמוק מספיק, אלא כנות לגבי מה שמחוץ לפני השטח.

תתעניין בה באמת, בכנות פנימית, תרצה לשמוע מה עובר עליה. זאת אשתך

אתה אוהב אותה? תהיה שם בשבילה! משהו עובר עליה.

נסה ככל האפשר להבין מה עובר עליה, מה הביא אותה לזה, ומתוך זה בע"ה גם - איך כן אפשר לעזור לה להתקדם לתחושות טובות יותר, בלי לפרוץ את כל הגבולות ובלי להרוס את המשפחה.

 

(ד) אישה צריכה משענת להישען עליה. שים לב - אין לי מושג איזה דברים קשים עוברים עליה עכשיו ואיך היא בעצם מרגישה כלפיך, אבל דבר אחד ברור לי - כשהיא שואלת את עצמה האם יש לה משענת כזאת, היא מוצאת אותך: "אני רוצה "בסיס בטוח" לחזור אליו" - הבסיס הבטוח שלה בחיים זה אתה.

היא נמצאת בסערה, מחפשת מקומות חדשים בחיים, אבל היא זקוקה לעוגן - ואתה הוא העוגן הזה בשבילה.

קודם כל תהיה מודע לזה ותעריך את עצמך ככה כלפיה - תבין כמה אתה חשוב לה, ותעזור לה גם לראות את זה בצורה יותר בולטת. שלא תרצה לוותר עליך.

 

אבל גם תתנהג ככה, תצדיק את זה.

משענת היא יציבה. קשוחה. עמידה.

ככל שאתה מסוגל - תראה לה שאתה מעוניין בה, ולא באף אחת אחרת.

שאתה מעוניין בה באמת, באהבה בלעדית, ש"מתאבדים" עליה ועושים הכל כדי לחזק אותה ולמצוא בתוכה את כל הסיפוק הרגשי, החברי, הזוגי והמיני שאתם זקוקים לו. כלומר - שאתה רוצה בה בשלמות.

תראה לה שאתה אוהב אותה ורוצה בשמחתה.

שהיא יכולה להישען ולסמוך על אהבתך אליה.

 

וגם-

אתה לא מעוניין ב"פתיחת הנישואין", נכון?

תיתן לה להבין את זה בצורה ברורה, תיתן לה לראות שחלק מהמשענת שאתה עבורה - הוא גם העניין הזה שזה רק אתה. הבלעדיות שלך היא-היא חלק המשענת שאתה נותן לה: אני שלך ורק שלך, את שלי ורק שלי, ויחד אנחנו אוהבים ואהובים לנצח.

 

אני גם מרשה לעצמי לשאול אותך - לו יצוייר שהיא באמת תחפש התאהבויות חדשות, האם אתה באמת תישאר "בסיס בטוח"? אולי משהו עלול להתערער?

תן לה להבין שאהבתך אליה איננה מותנית ואיננה מסוייגת - אבל היא רצינית ומחוייבת. זה חלק ממהות האהבה שלכם עצמה: הרצינות, המחוייבות, הבלעדיות. כשמבקשים לוותר חלילה על הבלעדיות, על המחוייבות, או על הרצינות באהבה שלכם - מנסים לוותר על האהבה עצמה, ולכן זה עלול לערער את האהבה. לא כי האהבה מותנית או מסוייגת, אלא כי זאת מהות האהבה עצמה.

 

המון הצלחה.

תעדכן אותנו בבקשה בהתפתחויות?

ירה פצצה ונעלםיהודה224
... בטח צוחק על כל הסתומים פה שעונים לו(כולל אני בתוכם)
ממש לא צוחקדוד1000
כמו שכתבתי כבר, לא בנאדם של פורומים ונכנס לכאן לעתים רחוקות. יש כאן דברים שבאמת עזרו לי. יש כאלו שכותבים ברגישות ורואים שמבינים את לב האדם ויש כאלו שמוכיחים שאפשר להיות אידיוט גם דרך פרופיל פיקטיבי ולא רק בפייסבוק. תבחר אתה לאיזה קבוצה אתה שייך.
אני ברוריהודה224
אידיוט תחת פרופיל פיקטיבי זה סאאאחחח
עדכון קצרדוד1000
מעדכן שהשבועיים האחרונים היו רכבת הרים מטורפת עבור שנינו. מה שיכול לשתף הוא שנכנסנו לתהליך ובסופו נצא ממנו מחוזקים יחד או לחוד.
בהצלחה רבהרקלתשוהנ
והשם יאיר את עיניכם
אמן, תודהדוד1000
תודה על העדכון!הרוזן!אחרונה

בהצלחה, החלטות טובות ונכונות לכם בע"ה.

בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..

עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.

במיוחד סביב שבת ארגון.

כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.

מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.

טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.

במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:

לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.

המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.

נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.

עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.

כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.

היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.

לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.

לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.

פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.

והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.

🥺פצל"פ

גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה

הכל קיצוני

כואבשבורת,לב

ואני מבינה שזה פגע,

אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.

ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן

ואת המחשבות של פעם על הנושא

בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,

לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה

אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב

ואולי גם קצת ווק.

אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.

ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.

מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.

היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.

אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔

אמתמתנחל חייכן

גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,

וליבי עם פשוט אני

היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה

והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסף

מה לא עישנתי... זו השאלה.

א.נפש חבוטהאחרונה

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...