גיסי וגיסתי בלי ילדים ואני בהריוןYNZS

לא נראה שהם לחוצים בכלל (למרות שאף פעם אי אפשר לדעת)

והם נשואים רק 8 חודשים.

 

הבן שלי הוא הנכד הבכור וכל פעם שאנחנו באים לחמי וחמותי כולםםםם סביבו ומדברים עליו המון ונמצאים איתו ורבים עליו והוא לגמרי המרכז.

 

גיסי וגיסתי גם אוהבים אותו מאוד, לפעמים לוקחים אותו לגינה ולטייל,

יש פעמים ששומרים עליו סתם בבית ובעלי ואני הולכים לנוח.

אבל עכשיו עם ההריון הנוכחי זה מרגיש לי קצת יותר מידי.

אנחנו הולכים להיפגש עם המשפחה (כמובן בסיבה מותרת ובתנאים הכי טובים ואידיאלים לקורונה ונא לא לפתוח דיון על העניין ) וחשבנו שזאת הזדמנות לספר על ההריון.

 

כ"כ לא רוצה להכאיב או לגרום לקנאה או לא יודעת מה (אני יודעת שהם לא מונעים)

והם כאלה מפרגנים ומתוקים!!

 

איך אפשר לעשות את זה בצורה הכי חלקה ונכונה?

כואב ממש,מקווה לטוב מאוד

ורגיש ממכם לחשוב עליהם. 

 

לדעתי תידעי אותם לבד ולפני...

 

^^^אל הר המוריה
כמה ימים קודם שיוכלו לעכל לבד ואז יהיה להם יותר קל..
אשרייך על הרגישות!
וואו רעיון!YNZS

ואגב זאת הזדמנות לכתוב לך שאת פשוט מדהימה!!!

איזה שבוע את?בתי 123
13YNZS

והאמת שאני הייתי מעדיפה עוד לא לספר 

כבר חודש לא הייתי באולטרסאונד ומלחיץ אותי אבל בגלל שהמשפחה שלי יודעת (וגם חמי וחמותי) אני מבינה את בעלי שרוצה כבר לשתף את המשפחה שלו...

בלי קשר לכלוםמקווה לטוב מאוד

שבוע 13 זה כמעט מתי שכדאי לספר... 

ובאמת כדאי לך אולי לעשות קודם אולטרסאונד, סתם כדי להיות רגועים??

קודם כל מזל טוב ❤️זמרת מיוחדת
לגבי השאלה שלך, אולי פשוט לספר להם אחד על אחד לפני כולם שיוכלו לעכל ביחד..
ויישר כח על הרגישות!!
תודה!!YNZS

באמת רעיון טוב!

הייתי מספרת לפני המפגשאמאשוני
גם להורים וגם לגיסים כל אחד בטלפון.
ככה חוסכת את צהלות השמחה שבגילוי בפניהם.
גם אני חושבת ככהבתי 123
מסכימה, אין סיבה להעמיס על הקושי שלהםמקווה לטוב מאוד

על אף שבהחלט יכול להוריד לכאורה לכם מהשמחה. 

תראי בזה השקעה במשפחה

אין לי בעיה עם זהYNZS

אני שונאת להיות במרכז העניינים...

החלום שלי זה שנספר ואז הם יגידו--- גם אנחנו וכל התשומת לב תלך אליהם!

 

את מהממת!מכחול
תודה יקרה!YNZS

זה יותר עניין של אופי (ששונא להיות במרכז) מאשר איזה טוב לב שנשפך ממני...

ישר כח על הרגישות!גלויה
תודה!YNZS


וכמו שכתבו, 8 חודשים זה לא הרבה זמן לזוג שהתחתן עכשיו...גלויה
כמובן כמובן!! גם אני הדגשתי את זהYNZS

כנראה שלא מספיקמבולבל

השאלה היתה מצידם ולא איך אני רואה את הדברים בעיניים שלי...

עונה לך מהצד השניהריון ולידה

אני נשואה שנתיים בלי ילדים, טוב לי והחיים שלי יפים, למרות שאנחנו מחכים כבר שנתיים,

ואישית נוח לי שפשוט מספרים, בזמן שבו היו מספרים בכל מקרה, בלי לעשות מזה עסק.

 

 

אבל--

ואוו- 8 חודשים זה כלום.

תעשו את זה טבעי, תספרו רגיל,

אל תהפכו את המצב לטרגדי, כי הוא לא.

זה פשוט כלום,

אם מתיחסים לזוג שנשוי 8 חודשים בצורה רגישה, וחושבים איך לספר להם על הריון- לאידת, בעיני העולם השתגע.

ואחרי זה יבואו לפה בנות שנשואות חצי שנה ויכתבו שהן לחוצות כי הן לא בהריון. והסביבה מצפה וכולם מסתכלים להם על הבטן.

 

 

מעריכה מאד מאד את הרגישות,

אבל נראה לי צריך להיות רגישים בפרופורציה למצב.

אוקי, כנראה שאת צודקת...מקווה לטוב מאוד

משום שאת רואה את זה מהצד הזה...

 

בגלל שאין לך מושג מה עובר אליהםרעותוש10
מצד אלד לא לעשות עניין כי הם הרגע התחתנו
ומצד שני אולי כן הם מצפים כבר

)אני בשלב הזה הייתי אחרי הפלה בחודש שלישי והייתי סופר רגישה)

פשוט תגידי להם לבד
זה יכול להיות בסמס בטלפון או בכל צורה שהם יכולים להגיב בינם לבין עצמם ולא בפומבי
חיכיתי לכזאת תגובה!YNZS

אז קודם כל תודה לך!!

ובאמת הקדמתי וכתבתי שהם נשואים **רק** 8 חודשים ובאמת שלא נראים לחוצים והם סופר מפרגנים.

אבל עכשיו עם התגובות האחרות קצת בילבלת אותי כי המטרה שלי היא בדיוק לא להראות להם שהם חריגים או שונים או יאללה אבל אם כן כואב להם והם כן רוצים אז.......

תראיהריון ולידה

בהודעה הפותחת שלך את שאלת איך להיות רגישה,

ודי יצאת מנקודת הנחה שנדרשת רגישות.

 

אני תוהה אם באמת כל מי שענתה- הקדישה מחשבה אמיתית לפרק הזמן שהזוג הזה נשוי.

 

 

 

אפילו הכותרת שלך - ממש משדרת סיפור אחר.

הראיתי לבעלי את הכותרת ושאלתי אותו מה לדעתו הסיפור-

והוא ענה שמדובר בזוג שהתחתן לפניכם ונשוי הרבה שנים בלי ילדים, ואתם צעירים וכבר בהריון.

 

 

 

מסכימה עם אלה שכתבו ש8 חודשים יכול להיות אחרי הפלה למשל.

גם אני בשלב הזה כבר הייתי אחרי הפלה,

אבל גיסות שלי ידעו מזה.

 

 

ובכל זאת, למרות שאני אישית הייתי בזמן הזה כבר אחרי הפלה, וכן היה לי קשה,

יותר היה לי קשה שחברה סיפרה לי על הריון בסוף חודש חמישי בגלל רגישות יתר.

 

 

ואני חושבת שזה חמור מאד אם החברה שלנו משדרת לזוג צעיר שנשוי כ8 חודשים שזה נורא קשה וכואב שעוד אין להם ילדים.

ושזה כבר הרבה זמן, ויאללה מה קורה.

ואולי יש פה כאלה שלא יסכימו איתי, אבל בעיני רגישות יתר לזה שאין להם ילדים - היא חלק מהשדר הזה.

ולחלום על זה שהיא תספר מייד אחרייך?

לאידת, בעיני זה חלק מהציפיה הזאת.

=

 

אפשר להחליט לא לספר כחגיגה, במיוחד אם זה יותר נעים לך גם ככה.

את יכולה לספר לכל אחד בנפרד-

אבל לא לספר רק להם לבד, כהכנה, ואז לבוא ולספר לכולם יחד אחרי שהכנת אותם רגשית.

כי החרגת אותם.

וכשאת מספרת- פשוט לספר.

 

 

באמת ממש מעריכה את התגובה שלך!YNZS

תודה רבה לךפרח

 

(וסתם לגבי הכותרת.. אחרי איזו הערה שהיתה פה אתמול על שרשורים נעלמים כתבו שכדאי כותרת מתמצתת שאומרת הרוב, אז ניסיתי-- כנראה שלא הלךצוחק)

מסכימה איתך מאודמקווה לטוב מאוד

אני דווקא חושבת שמי שצריכה רגישות, אז זה ממש חוסר רגישות לספר לה רק בחודש חמישי. 

מצד שני, לשתף את השני אבל לתת לו לעכל ולחוות לבד, בעיני זה רגישות. 

 

צודקת, ש8 חודשים זה בעיה להפוך לבעיה. 

אבל אין סיבה שהיא כבן אדם לא תכבד גם זמן שכזה. 

 

וכן, אפשר לא להפוך את זה לחגיגה משפחתית... 

 

 

 

תודה לך על זה!YNZS

הוצאת לי את המילים מהפה (או מהמקלדת?!)

הוצאתי לך את המקלדת בעצמה 😂😂😂😂מקווה לטוב מאוד


חחחחחYNZS


מסכימה^^1234אנונימי
ומוסיפה,
שממש יכול להיות שהם פשוט מונעים הריון. אז לא אומרת שלא צריך להיות רגישים, אבל זה לגמרי הגיוני
כמו שהיריון ולידה כתבה זה באמת היה נשמע מצידךזמרת מיוחדת
שנדרשת רגישות יתר מהרגיל ולכן בכלל לא הסתכלתי על הזמן שהם נשואים.
באמת בשלב כזה זה יכול להיות רגיש אבל לא צריך להתייחס ברגישות יתר עדיין, מכיוון שזה זמן באמת נורמלי שבו עדיין לא יכנסו להיריון..
אם הם נראים לך מפרגנים ותומכים אז הייתי מספרת כמו שמלכתחילה היית מספרת אם לא היה צריך רגישות גבוהה.. באמת לא צריך להפוך את זה לנקודה רגישה בשבלב כזה כי זה נורמלי והגיוני.. אבל ברור שצריך להיות רגיש אבל באמת בנחת ובלי הגזמה כי זה שלב הגיוני ונורמלי
ובעיני אם את גם ככה לא אוהבת אם הטררם מסביבזמרת מיוחדת
אז לא הייתי הופכת את זה לכזה ומספרת בצורה בה יהיה לך הכי נוח מול כולם.. אישית מספרת לכולם תמיד אחד על אחד כי יותר נעים לי ולא אוהבת שעושים מזה חגיגה ענקית כזאת אותי זה מביך
וואו בול.סופי123
8 חודשים אחרי החתונה לא מנעתי הריון ולא תכננתי להפסיק עדיין. נראה לי שהייתי מודיעה כרגיל
כל מילה!!קוקיז
הם נשואים בסה"כ 8 חודשים, אין מה לעשות מזה דרמה!
אז אני רוצה לכתוב לך שחיזקת אותי בתגובה שלך!נשואים כ8 חוד'חצי שני


הם נשואים רק 8 חודשיםאורי8
אולי הם באמת מנסים ולא הולך, אולי בכלל הם בהריון ועוד לא סיפרו. זה לא שהם מנסים המון זמן. דוקא לספר להן לפני, זה כאילו להחריג אותם, לשדר ששמת לב שהם במצב חריג. אלא אם כן יש לך איך לספר להם בדרך אגב, שיראה טבעי.
כשהיינו נשואים 8 חודשים נתנו לנו להיות קוואטר בברית , ובכלל היתי בתחילת הריון ולא ידעו עדיין, כלפי חוץ היה נראה שאנחנו נשואים 8 חודשים ועוד אין ילדים( בפועל היינו אחרי הפלה ובהריון שוב) .
8 חודשים זה לא הרבהאודיה.
אבל תמיד עדיף להיות יותר מידי רגישים ולא פחות מידי.

זה לא שצריך להכין לסיטואציה חבילות טישו ומבט מרחם.

אבל להודיע לפני לכולם ולא תוך כדי מפגש משפחתי זה נראה לי פתרון רגיש ולא דרמטי.


אצלי גיסתי נכנסה להריון אחרי שהיינו נשואים שנה וחצי בלי ילדים. מצד אחד היא סיפרה לי בלי הרבה דרמות. מצד שני אנחנו בקשר מעולה, בלי קשר... דבר שלישי, זה היה כואב. אבל הכאב לא קשור אליה. אלא לחוסר שלי.
חס וחלילה סיטואציות חבילת טישויים ומבט מרחם על הרחם!!YNZS

מלכתחילה זה לא היה הכיוון...

 

תודה לך על התגובה יקרה!

הקצנתי🙂 מקסימה על הרגישות 💜אודיה.
אמאל'ה 8 חודשים זה כלוםנפשי חמדה
אני אפילו לא חשבתי על הריון 8 חודשים מהחתונה
😶
אני יודעת שהם חושבים על זהYNZS

אני יודעת שהם לא מונעים

ואני יודעת גם שזה כלום זמן

ובעיני זה לא סותר את הרצון שלי להיות כמה שיותר רגישה, בכלל לא ממקום של רחמים אלא ממקום שהם חשובים לי ואני אוהבת אותם

ובגלל שאני לא יודעת כמה זה רגיש בשבילם אני רוצה שהסיכוי שאני אדרוך על נקודה רגישה יהיה כמה שיותר קטן.

 

תודה על התגובה שלך יקרה!

יכולה לספר לך על עצמי..שומשומ
8 חודשים אחרי חתונה.. אחרי הפלה ובהריון ב"ה
יחד איתי יש שתי גיסות (באותו שבוע בערך)
שתיהן סיפרו לי על ההריון שלהן לפני שידעו שאני בהריון.. בלי אי נעימות.. הכי בטבעי
אחת ידעה על ההפלה ואחת לא
לא חושבת שהייתה נדרשת רגישות מיוחדת הכל טוב..
מסכימה עם מה שנאמר,YaelL

8 חודשים זה כלום זמן, לכן הייתי מספרת רגיל, ומתייחס אליהם כזוג שרק התחתן ולכן זה שהם עוד לא בהריון (עד כמה שידוע לך) זה לגמרי נורמלי ואין שום לחץ. זה שהם אולי מרגישים לחוצים- אין לך שליטה על זה ול הייתי לוקחת בחשבון, גם מישהי שהתחתנה לפני חודשיים יכולה להיות לחוצה כי כל החברות שלה נכנסו להריון בניסיון הראשון אחרי החתונה, אין לזה סוף...

לא קראתי תגובות, תגובתי בסוף, קודם משתפת בסיפור שקשור-השם בשימוש כבראחרונה
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך י"ט בתשרי תשפ"א 23:50
חברה טובה שלי התחתנה כשהאחות שמעליה הייתה נשואה 4 שנים ללא ילדים.
לאחר כ- 10 חודשים מחתונתה חברתי הרתה,
ואחותה חגגה 5 שנות נישואין ללא ילדים.
חברתי התלבטה ממש ממש ממש איך לספר לאחותה ומתי. ממש פחדה מזה. אני ממש זוכרת את כל ההתלבטויות כאילו זה היה אתמול, למרות שעברו מאז 11 שנים. בסוף היא החליטה לספר לה פנים מול פנים, בשבת משותפת שבה התארחו אצל ההורים כל הנשואים. איך? בלב הולם היא חכתה להזדמנות ואחרי הסעודה, כשכולם ישבו לפטפט היא אמרה לה "בננה, רציתי לשתף אותך שמגיע לי מזל טוב, אני בהריון ב"ה.."
היא ממש פחדה מתגובתה אבל להפתעתה או לא- אחותה חבקה אותה וממש שמחה והתרגשה ואמרה שהיא שמחה בשבילה..
ומה התברר? ש"בננה" גם הייתה בהריון ב"ה.. ביחד עם חברתי... אפילו שבוע או שבועיים לפניה. רק שעדיין לא שתפה בכך איש (זה היה בסביבות שבוע 12-13 ) ולמרות שחברתי כן שתפה אותה, היא בחרה לא לשתפה גם. (משהו שנגיד אני, לא הייתי עושה. אדרבא, הכי הייתי שמחה לשתף גם במקומה. אבל אני לא במקומה. סגור סוגריים)
והן ילדו בהפרש קטן ממש. (ומאז יש לאחות הזו ב"ה כמה וכמה ילדים בלע"ר)

ומה אני רוצה לומר בזה? - שלפעמים יש גם סיפורים כאלה. ופה מדובר על הרבה פחות זמן.. 8 חודשים בלי ילדים זה לא משהו שאמור להלחיץ...
אם את בכ"ז חוששת, תכתבי להם בווטצאפ או בsms לפני שתפגשו, כך יהיה להם זמן לבלוע רוק, אם יהיה בכך צורך, או לקנא ללא עיניים סורקות (יתכן, אפשרי, לא נורא) ואולי אפילו לבכות אם הם נתונים במצב רגיש כלשהו... וכך כשתפגשו יפגם אפקט ההלם.
בהצלחה, הריון קל ותקין,
וכל הכבוד על הרגישות ושימת הלב. אשרייך. 🌷
אני אחרי לידה, אחרי הריון לא פשוט נפשית ורגשיתאנונימית בהו"ל

הילדים אצל ההורים שלי כי אין מישהו אחר שיהיה איתם

בעלי איתי

הילדים כמובן במסגרות ואחהצ ההורים מוציאים אותם ומתארגנים למקלחת ושינה


אני כל הזמן מקבלת טלפונים של צעקות, בכי, ריבים, ויכוחים, הבת שלי לא מסתדרת עם אמא שלי

אני פשוט יושבת פה ובוכה

בעלי ייסע לשם אבל הנזק כבר נעשה

הילדים בוכים

אמא שלי צרחה עליי שהיא לא מוכנה יותר לשמור עליהם

ואני עצובה כל כך


רואה פה נשים שיש להן 9 ילדים בבית שנשארו עם ההורים ואצלי אף פעם אין מי שישמור עליהם

הלכתי ללדת, כן?


איפה בדיוק הייתי אמורה להשאיר אותם??????

ווואי איזה קשה זהשירה_11

סיטואציה קצת הזויה

בת כמה הבת שלך?

איזה קשה זה שזה ככה, במקום להיות רגועה ונינוחה ולהתעסק בשמחה שלך את צריכה לקבל מבול פלאפונים כזה

בעלך איתך? מכיל?


חיבוק 🫂 ענק 

הבת שלי בת 6אנונימית בהו"ל

ילדה לא קלה, לא אשקר

אבל ילדה!

הייתי מצפה מאישה מבוגרת ליחס אחר


ושלא תביני לא נכון, היא שומרת על ניקיון של הבית ומכבסת וכאלה

אבל זה לא שווה לי!!!! לא ביקשתי לנקות ולסדר אבל זה כנראה יותר קל לה מאשר להיות סבלנית לילדים

כנראה שהיא בורחת לשםשירה_11
ובאמת מרגיש שמצופה מסבתא להיות חביבת הילדים 🩷
מתואמת

מבקשת סליחה, קודם כול, כי נראה לי שאני אחת מאלה שגרמו לך לקנאה...

(רק אומר שאנחנו דווקא משתדלים יחסית לא הרבה להפיל על ההורים שלנו. היינו אצלם אחרי שלוש הלידות הראשונות - כולנו יחד - ובכל שאר הפעמים שנעז3נו הם שמרו עליהם לא יותר מיומיים, אף שב"ה הם ממש נכונים לעזור...)

אני חושבת שלשלמור על חבורה של ילדים שהיא לא שלך (אף שאלה נכדים) לכמה ימים - זה ממש קשה. (ראיתי את זה על עצמי כששמרתי לשעות ספורות על אחיינים שלי, שאני מאוד אוהבת - הייתי כל הזמן במתח, ולא תמיד ידעתי איך להרגיע אותם ואיך להתנהל איתם, כי אני לא מכירה אותם מספיק...)

אני מבינה שאת במצב קשה מאוד, אבל אולי היה עדיף לעשות הפוך - שאת תלכי להורים שלך עם התינוק ובעלך יישאר בבית עם הילדים? (עשיתי את זה אחרי שתי לידות)

עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל זה, אני מניחה, אז כרגע המצב הוא שאתם צריכים להתנהל בעצמכם:

את בחדר כל היום, לא מטפלת בילדים כלל מלבד בתינוק, ובעלך נמצא עם הילדים ברחבי הבית ודואג לבייביסיטר אם צריך. (גם את זה עשיתי אחרי חלק מהלידות)

בכל אופן, חיבוק גדול. הקטע שאמא שלך צרחה עלייך זה הכי קשה...

תרגישי טוב ומזל טוב!

אני אף פעם לא נסעתי להורים אחרי הלידהאנונימית בהו"ל

ובואי נגיד שידעתי למה


אני כרגע עדיין בבית רפואה, לא בבית

ובכנות זה לא לשמור עליהם כל היום, רק כמה שעות בערב


פשוט עשתה לי רע

אבל למה בעלך לא יכול לשמור עליהם?מתואמת

או בייביסיטר?

התגובה שלה באמת קשה, ואני מבינה אותך שאת לא רוצה ללכת אליה, אבל במצב כזה גם בשמירה על הילדים אי אפשר להיעזר בהם...

(ושוב אגיד איך היה אצלנו בלידות שבהן לא היינו אצל ההורים - הם באו אלינו לכמה שעות, בתורנות בין שני הזוגות, לפעמים גם האחים הרווקים שלי באו, והייתה גם בייביסיטר. בלידות האחרונות כבר היו ילדים גדולים מספיק בשביל לשמור על הקטנים. ובאמת בעיקר בעלי היה נוכח...)


וסליחה שאני נשמעת לא רגישה...❤️ מנסה לעזור לך למצוא פתרונות למצב הקיים, אף שיכול להיות שאת בסך הכול רוצה לפרוק...❤️❤️

אני לא יכולה פיזית להיות לבד בזמן האשפוזאנונימית בהו"ל
בייביסיטר חיפשתי אבל לא מצאתי ללילה
הבנתי עכשיו... באמת קשה❤️מתואמת
קודם כל מזל טוב!!חשבתי שאני חזקה

איזה קשה!! ואיזה חוסר אונים....

חיבוק לך! ממש קשה להיות רחוקה מהסיטואציה ובמיוחד שהכי מגיע לך בעולם רק להנות מהפלא החדש שלך ולהתאושש מהלידה...

מקווה ממש שתצליחי למצוא פתרון אחר לעד שתחזרי הבייתה (אולי לפזר אצל חברים? אולי בנות נוער לבייביסיטר או התנדבות?)

מזל טוברקאני

וחיבוק ענק

זה לא קל

לא לכולם יש את האופציה להיעזר בהורים

יש לך אולי אפשרויות אחרות?

בייביסיטר בתשלום? משהו בסגנון? שכנה אולי?

 

 

אצלנוoo

בעלי חזר הביתה באמצע הלידה כדי להוציא את הילדים למסגרות ואז חזר שוב ללידה

ולא הגיע יותר לבית חולים עד שהשתחררתי

לא תמיד יש מישהו אחר שיטפל בילדים והעדפתי להיות רגועה שהוא איתם

איזה לא פשוט!התלבטות טובה

רק רוצה לומר מזל טוב!

וחיבוק על הסיטואציה הלא פשוטה וכואבת ❤️

איזה עצוב התחושה שאין גב..כורסא ירוקה

אני אישית מעדיפה שבזמן האשפוז בעלי יהיה בבית עם הילדים, וברגע שחוזרת הביתה מזמינה המון בייביסיטריות צעירות (כיתה ז-ט כזה) שיהיו בבית איתי, ישחקו עם הילדים ויעשו עבודות בית קלות (שטיפת כלים, הגשת א.ערב, אולי קצת קיפול כביסה)

אז פתרונות פרקטיים אפשר למצוא, אבל הקושי האמיתי זה התחושה שאין לך באמת תמיכה מאמא וזה קשה מאד. חיבוק על זה.. 

קלעת בולאנונימית בהו"ל

זה בדיוק מה שמפריע לי

הייתי מצפה שתרצה לעזור לי באהבה ותתרגש איתי


אני לא יכולה פיזית להיות לבד בזמן האשפוז

בית החולים אמור לתמוך בך לגמריכמהה ליותר

ברמה הפיזית.
לא פירטת, אבל אם נניח אין לך שום יכולת לקום לבד, אז האחיות יכולות ללוות אותך לשירותים, ואם גם שם את לא יכולה לבד, אז אפשר לבקש אולי קטטר.
לגבי מיקלחת - אולי אפשר לתאם עם בעלך בבוקר שיבוא לעזור לך, או שוב, לבקש מהאחיות שיביאו אותך לשם, בדרך כלל הם שמים שם כיסא, ואז מספיק שאחות תושיב אותך.
גם לגבי התינוק - אם את לא יכולה לקום - את יכולה לבקש מהאחיות שיביאו אותו אליך.

האמת, שבתור מישהי שגם אין לה כל כך גב, אני אפילו לא מצפה, וכך גם לא מתאכזבת. והאמת היא שאני רואה כל כך הרבה נשים סביבי שאין להם תמיכה, אז אני מפקפקת בכלל באקסיומה הזאת שיש לנו בראש, שהמישפחה תמיד אמורה לשמוח איתנו ולעזור.
הילדים נשארים אצל שכנים\ חברות בזמן הלידה עצמה, ואחר כך אנחנו עושים מה שאפשר כדי שבעלי יהיה איתם כשהם חוזרים.

כנ''ל מסכימהבורות המים
זה שהוא אמור, זה משהו אחראנונימית בהו"ל

בפועל לוקח המון זמן עד שהן מגיעות והן לא מגיעות כל פעם כשצריך לקחת את התינוק ולהחזיר

מזל טובהשקט הזה
וחיבוק על הסיטואציה❤️


יכולה להגיד שעכשיו בלידה השלישית שלי, כשהבנות לא היו במסגרות, בעלי היה איתן בבית.


לידה זה אירוע מטלטל למשפחה ואם שני ההורים נעלמים פתאום זה יכול להחריף את הטלטלה ולהוציא מילדים התנהגויות מאתגרות.


וואו מממ שמורכב להרגיש ככהבורות המים

שה להיות אחרי לידה ולשמוע כאלה טענות מהבית


מנחשת שמראש הסכימו ולא תארו לעצמם כמה הז קשה

ולפעמים גם ילדים אחרי לידה משתגעים בעצמם ומתנהגים לא קל

מנחשת שזה לא בכוונה רעה אבל זה באמת מאודדד קשה להיות ככה בתחושה שקשה להם ככה עם הילדים


באמת מה עושים כשיש הרבה ילדים?


האמת אצלי נגיד אין משפחה שתשמור

להורים שלי קשה כבר מזמן..

אז

א. בעלי בא איתי ללידה נשאר איתי שעה-גג שעתיים אחרי ונוסע הביתה ורק הוא עם הילדים

ב. בזמן הלידה עצמה- משריינת מראש כמה נערות לבייביסיטר

השאיפה שיפגשו את הילדים לפני ויכירו אותם.

ג. שכנים

ד. משפחה אחרת אם יש

וכן לזמן יחסית יותר קצר..רק ללידה עצמה

ובבע'ח אם קשה לך לבד תבקיש עזרה מהאחיות..תשימי בתינוקיה.. י שאיך לקבל עזרה לרוב

או לפצל בין חברים של הילדים

בפועל בזמן אמת אנשים לרוב מסכימים לעוזר

ובאמת בעיני הכל עדיף מאר להעמיס על ההורים אם זה היחס


עוד הצעה להבא להביא להורים רק חלק מהילדים

או שההורים יבואו אליעם כי בבית יותר קל לילדים


אבל עכשיו תבקשי שיתקשרו לבעלך עם טענות ובעיות ואת צריכה לנוח פיזית

ובעיקר נפשית

אל תתערבבי ואל תתני לזה להרוס לך את ההתחלה

וכן בעיני עדיף לשחרר את הבעל ולהיות יותר רגועה

אני חושבתSARITDO

אם לא מצפים

לא מתאכזבים

יש הורים ששומרים

ויש גם הרבה שלא ..

מבינה את התחושות ובכיקר אחרי לידה שאת מוצפת רגשית.


שאלת מה עושים עם הרבה ילדים ?

ישכל מיני פתרונות שצריכים להיות קשובים ופתוחים אליהם.


ולפעמים לא צריך פתרון

כי המשפחה ממולך עם 9 ילדים. הגדול שלהם כבר בן עשרה ויכול לשמור בעצמו

סתם דוגמא.


ובכא מה שבדכ מצוי זה שהאבאנבבית עם הילדים

והאישה בבית חולים.

בביהח בדכ למי שצריך !! יש עזרה.

ואולי בכלל לאמא שלך יהיה יותר קל לבוא לעזור לך

מאשר לעזור עם הילדים.


גכ סוג של פתרון

ילד בן 10 שומר על 8 אחים??אנונימית בהו"ל

ברור שלא

יש לי המון חברות שההורים שלהן שומרים על הילדים בזמן לידה, זה לא זמן רגיל


אני נמצאת כאן ורואה סביבי שאין כמעט נשים בלי מלווה, ממש בודדות. כולן עם הבעל או עם אמא 

היא כתבה בן עשרה - הכוונה למתבגר...מתואמת
מאיפה הגעת למסקנה שהילד בן 10?SARITDO

יש כל מיני טווחי גילאים במשפחות.

בכא להזתכל ולדמין שלכולם ההורים עוזרים

זה קצת פטאטי


מבינה את התסכול

בלי קשר

אין צורך לדמיין, זה מה שקורה סביביאנונימית בהו"ל
אפילו כשכתבתי הודעה בקבוצה של הקהילה קיבלתי תגובות כמו "אצלי ההורים עזרו" ולא מאחת
אני יכולה להעיד רק על עצמימתיכון ועד מעון

מלידה שלישית אני לבד לאורך כל האשפוז, בעלי קופץ קצת, לפעמים עם הילדים לפעמים לבד אבל רוב הזמן הוא מתפעל את הבית ואני עם התינוק, כולל בסיטואציה של שבת בבית החולים, כולל אשפוז יחסית ארוך ומורכב.

אני אף פעם בלי מלווה.

מבינה את הכאב שלך ואת הרצון אבל נשמע שזה לא הולך.

אולי דווקא כדאי הפוך שיבואו להיות לידך בבית החולים ולא בבית? אני עשיתי את זה עם אחותי, באתי להיות איתה ובעלה היה עם הילדים 

חיבוק ענק🩷🩷🩷אמא לאוצר❤

תחושה ממש קשה

אני הייתי חלק משמעותי מהזמן בלי מלווה כי בעלי חזר לילדים וככה המוןןן נשים שאני מכירה

וגם בבית חולים ככה ראיתי בכל הלידות שלי

בלידות ראשונות הבעל צמוד ואחרי זה הרבה פעמים האשה נשארת לבד לפחות חלק מהאשפוז, בלילה וכו'.... זה ממש מקובל.

אבל התחושה שלך הכי חשובה, זה לא באמת משנה מה קורה אצל כולן

הלואי שתמצאי איך להרגיש עטופה💓💓💓

אני גם חושבת שאמא שלך הייתה צריכהשוקולד פרה.

להתנהל ברגישות, ולספוג את כל חוסר הנעימות שיש מול הילדים.

גם כי היא סבתא, היא לא איזו מישהי מבחוץ, וגם כי את אחרי לידה, והיה ראוי שהיא תתחשב בך, למרות הקושי שלה.


אבל בני אדם הם בני אדם. את מכירה את אמא שלך הכי טוב. אולי אפילו התגובה שלה לא מפתיעה אותך, למרבה הצער.


זה כואב מאוד שככה זה, ובאמת שאת צודקת שעם כל זה שלסבתא מאתגר עם בתך בת ה-6,

את מתמודדת יום ביומו עם האתגר שבגידול ילדה עם אופי לא קל.

ואוטובוסים תתמודדי כשאת עם תינוק צמוד.

זה מאוד מאוד קשה.


ובאמת חבל ומצער שאמא שלך לא מאפשרת לך את מנוחת הנפש הזאת, ואומר לך שלא תשמור עליה בחיים.

היא הנכדה שלה.

וזה לא אשמת אף אחד שיש לה אופי כזה.

זה משהו שצריך לעבור אתו תהליך. ללמוד לאהוב אותה כמו שהיא, ויחד עם זאת להתקדם איתה שיהיה לכם יותר קל מולה.


חיבוק גדול אהובה.

נראה לי שמה שאת צריכה זה בעיקר הרבה חיבוקים מנחמים.

תודה, אני פשוט יושבת ובוכה פה...אנונימית בהו"ל
אוי אהובה, אין לי יותר מידי עצותעדינה אבל בשטח
גם אני לא באה ממקום שאמא שלי יצאה מגדרה אחרי הלידות , למדתי לצערי להסתדר לבד, ומעדיפה להסתדר לבד ולקבל רוגע נפשי, אבל כואב לי עליך כל כך.. על הבת שלך, על זה שאמא שלך לא מתעלה מעל זה , על זה שאת לא מקבלת טיפת שלווה , שולחת לך חיבוק ענק, ועוד אחד ועוד, אל תבכי ♥️ 
ממש מובן. חיבוק.שוקולד פרה.
אהובה, מגיע לך חיבוק גדולחנוקה

אני חושבת שהקושי הבאמת גדול זה רגשית

אחרי לידה זה זמן מוצף הורמונים, ולהרגיש אז לבד- זה נורא קשה

אני גרה רחוק מההורים ככה שזה לא ישים 'לשים אצלם ילדים ללידה' (הם כן עוזרים בייחוד חמותי ולוקח את הילדים אבל לא מהרגע להרגע ולא לזמן בלתי מוגבל)

ובחלק מהלידות בעלי חלק את הזמן ביני לבין הילדים ובאחרונה שהיתה קשה לי יותר- פיזית ונפשית- הרגשתיש אני לא מסוגלת להשאר לבד,

ובאמת הזעקנו בייביסיטר שתשאר עם הילדים ברצף גם בלילה למשל, מה שבעבר ברור שהייתי לבד.

אני לא בטוחה שאת מחפשת פתרונות או לשמוע שיש עוד נשים שלבד בבית החולים

ברור שהצוות צריך לטפל בך (כולל לקלח אותך אם צריך, כולל הכל הכל) ויכול להיות שהוא לא הכי יעיל בעולם

ובכל מקרה, כתבת שאת גם אחרי הריון מורכב- את מרגישה צורך שבעלך יהיה איתך

אז חיבוק רק על זה, ומגיע לך

כי ילדת...

 

אבל אל תכנסי בבקשה לפינה מול ההורים שלך

זה לא יעזור

תכבי את הטלפון שלך, תאמרי להם שיתקשרו לבעלך

חפשי שכנה או חברים מהגן, בזן לידה אנשים אוהבים להתגייס (כבר כתבתי כאן פעם שאנחנו תיאמנו עם הגננת של הבן שלי שתיקח אותו בזמן הלידה)

בייביסיטריות צעירות פחות מבינות את הפואנטה אבל מישהי מהשכונה, לאו דוקא שיש לך קשר קרוב איתה, טקטית מספיק- תעזור בשמחה.

בטח יש לך איזה קבוצה קהילתית, תכתבי שילדת בשעה טובה ומחפשת סידור לילדים ל3 הימים הקרובים, כי את זקוקה לעזרת בעלך.

אני בטוהח שתקבלי את הגב שאת זקוקה לו.

וואי אהובה! את צודקת ככ. את נמצאת בנקודה שצריכהאביגיל ##

משענת וגב. ומגיע לך אחרי הריון ולידה מורכבת!!

באסה שאמא שלך פחות נמצאת ככזו כרגע


מה עם לקחת בשבילך דולה פוסט פארטום שתבוא לביח להיות איתך ובעלך יחזור לילדים?

אני לקחת אחרי הלידה את יושביה כץ והיה לי ככ טוב ומשמעותי

זה גם רעיון טובמתואמת
גם אני עשיתי את זה בלילה הראשון אחרי קיסרי, כי רציתי שבעלי יוכל לישון נורמלי בבית וגם להיות עם הילדים. לפעמים גם יש החזרים מקופת חולים (אם לא מממשים אותם על דברים אחרים)
וואן זה רעיון טוב!! מכירה הרבה שלוקחות שירות כזהאמא לאוצר❤אחרונה
וזה ממש ממש יכול לתת מענה!🩷
ירידה בשמיעה וביטוח לאומיshiran30005

משני ניסתה לתבןע את ביטוח לאומי בגלל ירידה בשמיעה?

עשינו בדיקה ויצא לנו 40-45 דציבל , בפועל כל היום הילדון אומר "מה? מה? מה? " קשה להתנהל איתו בבית כבר. בדיקה קודמת היה ירידה אבל לא ככה.

הבודקת אמרה לנו לבדוק את הזכויות שלנו.

מקבל טיפול של קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור.

מה הסיכוי שימהרו לנתח מהר? ידוע על נוזלים מהחצי שנה האחרונה בלי דלקות אוזניים

בן 2.10 עם אסתמה קשה ברקע

אין לנו ניסיון עם ביטוח לאומי על זהמתואמת

(יש לי הרגשה שזה לא יהיה קביל, כי למלא ילדים יש ירידה בשמיעה בגלל נוזלים...)

בכל אופן, אם יש קושי בשמיעה ובהבנה וידוע על נוזלים - אז למה שלא ימהרו לנתח? בטח בגיל צעיר, שזה משמעותי לשפה... (אבל האמת שגם בזה אין לנו ניסיון כי הלכנו למנתח פרטי)

ככה הבודקת אמרה ליshiran30005
ולא באמת יודעת איפה לבדוק ואם באמת יש זכאות על דבר כזה
אם נצליח בפנייה שלנו לביטוח לאומימתואמת

עם ילד אחר שלנו, אשתדל לעדכן אותך איך הצלחנו...

אבל כרגע אנחנו מסתבכים😐 (אמרו לנו לפנות לרווחה. נכון לעכשיו הם לא עונים...)

נראה לי שביטוח לאומי זה אחד הגופים שהכי קשה לפנות אליהם, ובטח לקבל מהם משהו...

אבל אולי תתייעצו עם רופא הילדים? לפעמים הקופה יכולה לעזור בזה...

מה הקשר בין הרווחה לתביעה בביטוח לאומי?oo
ככה אמרו לנו שכדאי לעשות. אנחנו כבר לא יודעים...מתואמת
הרווחהoo

בירושלים גם לפני 20 שנה לא ענו לנו

לגבי תביעה נראה לי מספיק דוח רפואי שמתאר בצורה מפורטת את הבעיה

הרווחה יכולים לכתוב דוח סוציאלי אבל לא ידוע לי שזה נחוץ לביטוח לאומי

הבנתי, תודה רבה! ננסה לראות איך לקדם את זה...מתואמת
מה עם יד מכוונת של ביטוח לאומי? הם לא עוזרים?כורסא ירוקה
לא שמענו עליהם... איך פונים אליהם?מתואמת
אוף! בא לי לעבוד במיצוי זכויות!כורסא ירוקה

כל כך קשה לי שאנשים לא מכירים מי יכול לעזור להם.

יד מכוונת זה שירות של ביטוח לאומי שנועד להנגיש שירותי מיצוי זכויות והכנה לוועדות הרפואיות שלהם, כדי שלא תצטרכי ללכת למקומות שעושים את זה בתשלום.

אני לא יודעת מה בדיוק הצרכים שלכם והאם אתם אמורים לעבור ועדה רפואית (כולם עוברים בסופו של דבר?) או לא, אבל הייתי בכל מצב מתקשרת אליהם כדי לשאול ואולי הם יוכלו לעזור.


שמה פה קישור מהאתר שלהם, תנסו, מה יש להפסיד

השירותים הניתנים ביד מכוונת - סניפים וערוצי שירות | ביטוח לאומי

ממש ממש תודה! את מקסימה!!מתואמת
אני ניסיתי להעזר בהם אבלshiran30005

לא ממש עזרו לי, שלחו אותי לאיזה עו"ד חיצוני והוא סתם קישקש . אותו מתוק עם אסתמה קשה וגם עם עיכוב התפתחותי ובדקתי לבד והבנתי שאני עונה על כל הקריטריונים, היינו בוודעה ודחו אותנו על סתם מצאו סיבה מתחת לאדמה למה לא לאשר. רק אישרו מעון שיקומי שכרגע החלטנו לוותר ולטפל בעצמנו אבל לא קיצבה. התייעצתי עם ארגון אחר לא יד מכוונת והם באמת כיוונו אותנו, מקווה שיצא מזה משהו.

תמיד כדאי להתייעץ ולבדוק בגוגל זכויות, היום הכל שקוף

לכן שהיינו בבדיקת שמיעה והבודקת עברה על התיק שלו ועל הבדיקת שמיעה אמרה שכדאי לנו לבדוק את הזכויות שלו

את יכולה להגיש ערעורoo

ובכל מקרה כדאי לך להגיש תביעה חדשה בגיל 3

אז הקריטריונים אחרים וילד שזקוק להשגחה עזרה וטיפולים רפואיים כנראה זכאי לקצבה


הבן שלי לא קבל קצבה עד גיל 3 וגם בגיל 3 נתנו לו חלקי

רק אחרי ערעור הוא קיבל 100%

האמת שהתעייפתי מהםshiran30005

נראה אם יהיה לי כח להתעסק עם זה, סתם התישו, כי באמת היה לי הכל והכל היה להם על מגש של כסף

מחר יש לנו ייעוץ פרטי משולב של אא"ג עם רופא ריאות נראה מה יוחלט

אני כל הזמן עסוקה סביב התרופות שלו- הטיפולים- מחלות חורף- ועכשיו גם השמיעה אז אין לי כח לדברים אחרים שמתישים.

וכן, עבודה במשרה מלאה במקביל

ובעלי פחות מבין בבירוקרטיה אז הכל עליי בקטע הזה

זה ממש מובןoo
זה סוחט מאד כל ההתעסקויות הללו


אולי כדאי לך לשלם למישהו שיעשה את זה כי זה יכול להיות שווה הרבה כסף

שמעתי ממישהו שמתעסק במיצוי זכויותחנוקה

שהרבה פעמים דוקא מי שזכאי לא מקבל

כי בסוף זה בירוקרטיה לא פשוטה

ומיש באמת יש לו בעיה עסוק בטיפול במצבו הרפואי

ואין לו פנאי לעסוק בהוצאת קצבה..

 

אם את לא מצליחה לבד אני כן חושבת ששווה אחרי בירור לשלם למישהו שיוציא לך את הקצבה כי בסוף זה מקל 

כי פניתי לאחד הארגונים הגדוליםshiran30005

אמרו לי את לא צריכה אותנו חבל על הכסף שתפתחי תיק ותגיעי דרכנו, אתם זכאים בלי שום בעיה ומוזר שלא אישרו. כיוונו אותי מה לבקש בביקור הבא אצל הרופא

הכל מגובה במסמכים ואישורים ולא שהמצאתי משהו על הילד

בנתיים עייפתי ומעדיפה להשקיע את האנרגיה בטיפול בו, אבל זה שהיא אמרה לי על הבדיקת שמיעה היום הדליקה לי נורה אדומה

בכל מקרה בדקתי בכל זכות, כנראה שכן נהיה זכאים למשהו זמני , אז ננסה בהמשך באמת

את מהממת!! אבל רק רוצה להגיד שלנו הם לא עזרו בכללאמא לאוצר❤

יד מכוונת..

וניסינו להיעזר בהם לכמה בקשות/ועדות מול ביטוח לאומי וכלוםם

קודם כל לוקח להם כל כך הרבה זמן שעד שהם חוזרים אלייך הוועדה כבר עוברת (אשכרה קרה לנו) אבל גם הם לא יעילים בעליל ולא עושים כלום מקריאים לך בערך מהאתר של ביטוח לאומי איזה מסמכים את צריכה ולא עוזרים מעבר כלום.

זאת לפחות הייתה החוויה שלנו 🙈

אנחנו קבענו ניתוח תוך שבועoo

באסותא פרטי

אבל זה היה לפני הרבה שנים

לא יודעת איך זה היום

אבל כדאי להזדרז כמה שיותר כי זה יכול לפגוע בצורה משמעותית בהתפתחות השפה

אני לא רוצה ולא יכולה באסותא בגללshiran30005

האסתמה. רופא ריאות אמר לי רק בבית חולים, המצב שלו מעט מורכב , הוא יצטרך להישאר לאשפוז לילה-2 אחרי הניתוח גם לוודא שלא מתחיל משהו עם הריאות

הבנתי שהרבה פעמים מחכים לראות ירידה עקבית במס בדיקות כדי לנתח

אם יש לו סיפור רקעמתואמת

אז אולי באמת לא ימהרו לנתח...

אם יש באפשרותכם, נראה לי שהכי כדאי לפחות להתייעץ עם רופא פרטי מומחה, או לבקש ייעוץ עם רופא מומחה בקופה.

כן יש לי מחר בפרטיshiran30005
ייעוץ
יופי, מקווה שהוא יעזור לכם!מתואמת
הייתי באסותא עם 2 ילדיםoo

אחד מהם עם אסתמה

אסותא זה בית חולים


אם היום הם כבר לא מקבלים עם אסתמה

אולי אפשר פרטי בבית חולים רגיל 

הרופא המטפל שלו בביחshiran30005

די הלחיץ אם נעשה באופן פרטי כמו אסותא. זה היה לפני מס חודשים שהירידה בשמיעה היתה עוד בסדר, עכשיו יש לו ממש ירידה בשמיעה. וזה מסביר את האי שקט שלו בבית לאחרונה

אולי יש להם אנטרס שנטפל רק בביה"ח? 

לא יודעתoo
אפשר להתייעץ עם אסותא ישירות להבין אם זה בעייתי או לא
תמיד אפשר ללכת לחוות דעת שניהכורסא ירוקה

ומהרופא הנוכחי לבקש את ההסברים לבעייתיות.

לפעמים יש להם אינטרס לפעמים לא. בלי להבין את הדברים לעומק ולהצליב חוות דעת שאתם מבינים מה עומד מאחוריהן, יהיה לכם קשה לדעת. 

אולי בשר''פ הדסה? זה בי''חאורוש3אחרונה
הגיוני מאד ששואל כל הזמן "מה" עם כזאת ירידה בשמיעהטרכיאדה

לפני שהייתי הולכת לביטוח לאומי, הייתי רצה לנתח אתמול לטובת ההתפתחות של הילד.

ירידה כזאת כאשר היא קבועה- מזכה בקצבה בביטוח לאומי, אם זו ירידה על רקע נוזלים

אז לא.

אם זה על רקע נוזלים אז לא מנתחים?shiran30005

כי אצל הבת שלי גם יש ירידה והרופא נתן סירופ כזה לנסות לייבש את הנזולים

לכן לא יודעת אם ימליץ לנתח ואם כדאי להתעקש, הולכת להתייעץ בפרטי אז זה שונה קצת ממה שהייתי עד היום

כשיש פגיעה שפתית ממהרים לנתחoo
אצלי 2 ילדים היו עם פגיעה שפתית ושניהם נותחו מיד שנמצאו הנוזלים
על רקע נוזלים זה בדיוק הסיבה לנתחבארץ אהבתי

ירידה קבועה לא ניתן לטיפול על ידי ניתוח, אלא נותנים מכשירי שמיעה.

נוזלים זו סיבה לירידה בשמיעה שהיא 'ברת תיקון'. לפעמים מחכים לראות אם מצליחים לייבש את הנוזלים לבד. אבל אם הוא כבר עם עיכוב שפתי, אז לא ממליצים להתעכב בדרך כלל.


ולגבי ביטוח לאומי - אין לי ניסיון בהקשר של שמיעה, אבל אני זוכרת שהוא מקבל טיפולים פרא רפואיים בכמה תחומים, אז יכול להיות 'יש לו עיכוב התפתחותי ברמה שמספיקה לקבל קצבה מביטוח לאומי. אני חושבת שמי שמגדיר את זה זה נוירולוג התפתחותי (ואם הוא אכן יקבל קצבה, אז יש אפשרות להכניס אותו למעון שיקומי, ואז הוא יקבל שם את כל הטיפולים, ובכלל מעטפת שתקדם אותו הרבה יותר, כי כל הצוות ימשיך את ההנחיות של הצוות הפרא רפואי לאורך כל השבוע).

הפוך. אם זה נוזלים אז מנתחיםטרכיאדה

אם זאת ירידה קבועה אין מה לנתח אלא רק להרכיב מכשירי שמיעה.

ירידה הולכתית על רקע של נוזלים לא מקבלים קצבה מהביטוח לאומי- כי היא זמנית וברת טיפול (ניתוח כפתורים)

 

ירידה עצבית- קבועה כן אפשר לקבל קצבה (החל מ40-45DB)

איפה כתוב אם זה עצבית או הולכתית.?shiran30005

ע"ג הסיכום בדיקה?

שהוא היה תינוק הוא לא עבר סינון שמיעה, רק בפעם ה 3 עבר בדיקת ברה ממש גבולי

אחכ עשינו בדיקות נוספות שכבר גדל ואז ראינו ירידה בשמיעה

יכול להיות שזה משהו קבוע שלא שןמע ולא קשור לנוזלים? או שאם ברה יוצאת תקינה אז סומכים על זה 100%  ?

אם את רוצה לשלוח לי בפרטי את התוצאותבארץ אהבתי

אני יכולה להסביר לך את המשמעות.

(עבדתי פעם בתור בודקת שמיעה..)

לגבי קצבהחנוקה

יש קצבה זמנית. ז"א לא משהו קבוע אבל כרגע הוא זקוק ליותר טיפול (ואתם מן הסתם תשמחו על הכסף הזה שיאפשר לכם לטפל בו בשרפ בצורה טובה)

העיקרון של ביטוח לאומי בקצבה אצל ילד זה צורך ביותר השגחה מהרגיל.

לא אכפת לו כמה עולים הטיפולים הרגשיים/פרא רפואיים, כמה קשה לילד וכמה הוא מסכן.

אם בגלל הירידה בשמיעה הוא זקוק ליותר עזרה מכם מילד בן גילו, דורש הרבה טיפול (מה שפוגע בעבודה שלכם) זה עילה לתביעה

תנסו לשאול עוס בקופח, זה צעד ראשון ובסיסי

 

ובריאות לילד, בהצלחה!

עד כמה שידוע לי לאמים מזוקקים

לא על ירידה בשמיעה, ולא על עיכוב שפתי, בטח בגילאים של מתחת ל 3. 

אבל הבן שלי נולד במצב יותר גרוע, ב"ה בגיל חצי שנה בערך התגלה שזה נוזלים ולא בעיה עצבית, ועד היום (כמעט שנתיים) השמיעה שלו לא בנורמה, עיכוב שפתי קל, ואף אחד משלל הרופאים ואנשי המקצוע שדיברנו איתם לא אמר לנו שמגיע משהו מבט"ל בגיל הזה. אם את מגלה שכן אשמח לעדכון!

מגיל שלושהריון ולידה
יש ביטוח לאומי על עיכוב שפתי אבל קשה להשגה ולא כל כך מוכר
לגיטימי לתקן לאנשים דברים בבית?לומדת כעת

ביקשו ממנו את הבית לשבת

אני בחודש תשיעי. בעיני לא לגיטימי בכלל לבקש דבר כזה מאישה בחודש תשיעי אבל סבבה. רציתי גם ככה לנקות את הבית והסכמתי.


היה לנו טפטוף קל בשירותים בצינור שמוביל לניאגרה אז רק עדכנו אותם כי אנחנו שמים שם סמרטוטים כל הזמן. זהו.


אנחנו חוזרים הביתה ואני מגלה שהם תיקנו את הטפטוף והחליפו לי בטריה לשעון הגדול בסלון שהיה צריך להחליף לו בטריה.

אני פשוט בהלם מהקונספט של להגיע לבית זר ולהתחיל לתקן בו דברים

בעלי אומר שהם עשו את זה מכוונה טובה

והוא צודק

אבל אני פשוט בהלם. אפילו בעצבים על זה.


הייתן מתקנות דברים כאלו בבית שאתן מתארחות בו? אני תוהה לעצמי אם אני מגזימה או שבאמת זה לחצות כל גבול.

וואו הייתי מתעצבנת כל כךךרקאני

והם בטח עוד מחכים לתודה או משו

בעיניי זו חדירה לפרטיות

 

אוף, תודהלומדת כעת
מרגישה מפגרת שבמקום להגיד תודה אני כועסת
בדיוק שאלתי את בעלירקאני

מה הוא היה אומר אם היו עושים לו את זה

הוא אמר שתלוי מי האורח

יש בזה משהו שאם זה מישהו קרוב איזה חבר טוב או אח זה בסדר

אבל אנשים זרים ממש לא 

אל תתערבו לי בחיים

לטוב ולמוטב

אני לגמרי מזדהה עם ההרגשה שלך

לא מפגרת בכלל

🫂

אותי זה היה משמח האמתהמקורית

אבל נראה לי שזה בא לך עקום כי ביקשו ממך את הבית (וזה כשלעצמו עקום בעיניי כנל ולא שייך בחודש תשיעי)

ומה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה וזהו

חיבוק❤️

לגמרי חציית גבול, מבינה אותך כל כך...מתואמת

מדמיינת לעצמי שהאורחים היו זוג מבוגר ו"סבתאי" כזה, והם רגילים לעשות את זה כשהם באים לבתים של הילדים שלהם, ובאמת רוצים לדאוג לכל העולם כמו שהם דואגים לילדיהם...

אבל עדיין זה לא בסדר! כנראה במקומך לא הייתי נותנת בכלל את הבית בתקופה הקרובה🙈

(אנחנו פעם נתנו את הבית לשבת. כתבנו בפתק שהם יכולים להרגיש בבית, אבל את דלת החדר שלנו סגרנו והודענו שבו לא ישנים. כשחזרנו גילינו שהם השתמשו בשמיכות שלנו ובמנורת הלילה שלנו... השתדלו להחזיר הכול למקום, אבל עדיין יכולנו לראות. והרגשתי כל כך פגיעה בפרטיות ואמרתי לעצמי שלא ניתן יותר את הבית לשבת... ואז די מיד אחר כך הגיעה הקורונה, והפסקנו לנסוע לשבתות כמעט לגמרי, וככה מימשתי את ההבטחה שלי🙈 וכשכן נתנו נעלנו את החדר...)

אנחנו נעלנו את הדלת של חדר שינהרוני 1234
אבל כנראה הם פתחו אותה עם מפתח של חדר אחר כי מצאתי משחק שלהם במגירה של התחתונים שלי!!!


(אגב אני הייתי מאד שמחה אם היו מתקנים לי את הטפטוף בניאגרה אבל הרבה שנים לא נתתי את הבית אחרי הארוע הנ"ל)

אימאל'ה😱😱😱מתואמת
הממ האמת לא הצלחתי להבין מה מעצבן מצטערתבורות המים

היתי מתעצבנת אם היו מחליטים לנקות לי את המקרר או לסדר ארון מחדש

או לתקן משהו במקום פרטי

אבל ראו שמטפטף ראו שנגמרה הבטריה

רצו לפרגן ולהגדיל ראש ולפתור את הבעיה

זה לא שחיטטו לך במשהו

רק ניסו לעזור

האמת משום סיבה לא רואה בזה בעיה

להפך

היתי מודה להם לגמרי


אבל יכל להיות שרגי שלך כי אולי נתת את הבית בתשיעיבורות המים

והתאמצת

ואולי זה מתפרש כמן ביקורת סמויה כאילו ראו מה לא בסדר..

ואולי רגי ש לך גם המרחב הפרטי שלך וזה זכותך


פשוט נראה לי שאני לא היתי מנחשת שזה יפריע למישהו

לא נראה לי שראו מה לא בסדר...ממתקית

זה בית, בבית תמיד יש ליקויים.
לא נראה לי שזה הפתיע אותם.
אם הייתי נכנסת לבית של זוג צעיר עם ילדים ורואה ניאגרה מטפטפת, לא הייתי מבינה איך לא טיפלו בזה כבר אתמול...
זה ריח (עובש מהסמרטוטים), זה סמרטוטים להחליף, זה התעסקות וכו לא הכי סטרילי, בטח התארח אצלך איזה אינסטלטור שבשבילו לתקן את זה, זה כמו בשבילך להפעיל מכונה.

בסוף זה בא מכוונה טובהרוצה לשאול שאלה

אבל נראה לי לא נחמד הקטע שהם עשו את זה מעצמם בלי לבקש, תשאלו, תבואו בסוף שבת תגידו אמרתם לנו שיש טפטוף, יש לנו קצת ניסיון בזה, אנחנו רוצים לעזור כי ממש מעריכים את זה שנתתם לנו את הדירה בתקופה לא מובנית מאיליה, בא לכם שנעשה את זה? אמרו כן תעשו אמרו לא - תביעו את ההערכה שלכם בצורה אחרת. 

והבטריה בשעון לדעתי עוד יותר לא לעניין כי לא אמרו להם כלום על זה כאילו באתם חיפשתם את כל הפגמים ותיקנתם...

ברור שזה מכוונה טובה ממש ואולי גם כן כדאי להתעלות על עצמך ולהגיד תודה אבל זה ממש לא נחמד ואפילו חסר טאקט. 

דווקא הבטריה בסלון היה פחות מפריע ליפאף
נשמע שהם פשוט היו צריכים שעון לשבת במקום בולט ...
אני יכולה להבין את העצבים. אבל וואלה משמחבאתי מפעם

מישהו כנראה שיש לו ידיים טובות התארח שם רוצה לעזור מטוב ליבו. אני לא חושבת שזה צריך להכעיס, הוא לא חיטט לך בדברים האישיים, זה משהו מקצועי ואולי סוג של הכרת טובה על הדירה. 

לדעתי את כועסת כי מלכתחילה לתת את הדירה הכעיס אותך... 

מבינה אותך למרות שבאופן אישי הייתי שמחהפצלושון
ורוצה להזמין אותם שוב😅
אני הייתי שמחה..אפונה

אבל יצא פעם שנכנסתי לשים משהו בבית של שכנה שהיתה עם ילד באשפוז, ראיתי שיש כלים בכיור אז שטפתי אותם,

והיא ממש התבאסה עלי... בעדינות אבל אמרה לי בפירוש שהיא לא מסוגלת שנוגעים לה ומנקים לה.

לא הייתי מעלה על דעתי שיש מישהו שיתנגד שמנקים בשבילו משהו לא אישי כמו כלים, ועוד בסיטואציה כזו, אבל וואלה למדתי.

מבינה אותךשלומית.

אבל האמת שאותי זה היה בעיקר מצחיק...

והייתי נהנית מהתוצאה.

אבל זו אכן חציית גבול 

הזכרת לי קטע..נקודה טובה

כל כך תלוי במנטליות..


פעם התארחה אצלנו מישהי בדירה של שכנים והיא ממש רצתה לנקות להם את הווילון אמבטיה כי הוא היה עם עובש.

זה היה נראה לי הזוי לחלוטין וממש אמרתי לה שזה לא עניינה והיא לא אמורה לגעת בכלום.

לקח לה זמן לקבל את מה שאני אומרת..אבל היא ממש רצתה להיטיב איתם ומבחינתה זה היה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות..מזל שהיא אמרה לפני שעשתה..חחח

לי זה מזכירשלומית.

שפעם השארנו בית לשבת.

השארנו אותו נקי בסבבה כזה, וקיבלנו אותו נוצץ, משהו מטורף.

אמרנו תודה יפה (:

את רצינית? לא קראתחי תגובות קודמות (מעניין)ממתקית

אבל בואנה הייתי מזמינה אותם להתארח בביתי בשבת בכל פעם כשיש לי ליקוי...חחחח

איזה כיף לך...את כבר לא צריכה סמרטוטים להניח מאחרי היאגרה, פחות ריח, פחות טרחה.
מתנה גדולה לאישה בחודש תשיעי, פחות התעסקות.
רק לגבי השעון- לא הבנתי מאיין היה להם בטריה...
בכל אופן, אני רואה את זה כמחווה של תודה, נהוג להשאיר מתנה כלשהי, וכנראה התארחו אצלך מישהו בעל מקצוע וידיים טובות ופינק.

לא הייתי מתקנתניק חדש2

וואלה הייתי שמחה אם היו עושים את זה בשבילי😅

קשה לי להבין את הנקודה שזה מעצבן.

אבל מה משנה לך מה אנחנו חושבות?

זכותך

את גם בחודש 9. לא נראלי שהייתי מסכימה לתת את הבית מלכתחילה❤️

זה קצת מוזר ומצד שניחילזון 123אחרונה

אולי הם הרגישו בדיעבד שזה היה לא הכי נעים לבקש ממך בחודש תשיעי וע''י התיקון הם הרגישו שגמלו לכם על העזרה שלכם.


אגב אני לא הייתי מתקנת כי אולי לא הייתי יודעת לתקן....

אבל הייתי שמחה שיתקנו לי כמה דברים .


ועוד משהו כתבת שלדעתך לא לגיטימי לבקש בחודש תשיעי. אז לא יודעת... אם זה לדעתך לא לגיטימי היית יכולה בכיף לסרב ואני בטוחה שהם לא היו נוטרים לך על זה טינה.

אבל לא לכל אחת לתת את הבית זה כזה היסטרי, הם לא יכולים לדעת איך זה בשבילך.

מה דעתכן? צריכה עגלה קלה לאיסופים של הילדיםתודה לה''

יש בכל מיני מקומות במהלך האיסופים לא מעט מדרגות,

ולכן חייבת עגלה קלה.

העגלת אמבטיה שוברת לי את הגב..


מישהי הציעה לי לקנות ממנה דונה לא בתוקף (נקנתה ב2018) ב300 שח- תשמש רק כעגלה.. שווה את זה?


אופציה אחרת זה לקחת טיולון של גדולים שיש לי, משהו קצת מעפן ולשים בו איזה משהו עוטף כזה שראיתי שיש כאלה ששמות- שגם הופך את זה ליותר שכיבה וגם יותר מגן בחורף על התינוקת הקטנה... אשמח אגב לשמוע המלצות לגבי זה...


תודה רבה רבה!!!

למה לא מנשא?כורסא ירוקה

בני כמה הילדים? הם הולכים עצמאית?


לא הייתי לוקחת דונה כי סלקל משמעותית יותר כבד מטיולון, בטח אם יש הרבה מדרגות.

בגיל שמתאימים לסלקל - הרבה יותר נוח מנשא. הידיים שלך פנויות, הילד עוד לא כבד, לא מיטרטרים עם מדרגות וזה יותר חם ונעים לתינוק.


כשהילד כבד למנשא, הייתי הולכת על טיולון קל (איזיווקר, אינפנטי רויאל או משהו בסגנון) אבל זה עדיין ידרוש ממך יותר מאמץ פיזי במדרגות. 

אני שבועיים וחצי אחרי לידה, לא יודעת אם מומלץ היותתודה לה''
עבר עריכה על ידי תודה לה'' בתאריך ח' בטבת תשפ"ו 11:13

עם מנשא בחצי שעה 40 דק של הסתובבות...

 

ותודה על התשובה!!

בעקרון אומרים שאםשר לסחוב עד משקל התינוקמנגואית

לי היה ממש טוב מנשא בעבר בחורף ועם פיצי

עגלה במדרגות זה כבד יוצר

הגדולים הולכים וסוחבים לבד את הציוד שלהם?

כן הולכים לבדתודה לה''
ממה שידוע לי מנשא לא מומלץ עד 6 שבועותיעל מהדרום
לק"י


לא קשור למשקל התינוק.

אני גם יודעת ככה.. מצד שני אם זה לסחוב עגלה כבדהתודה לה''
אז אולי עדיף מנשא?...
לא יודעת באמתיעל מהדרום
לדעתי ממש עדיף מנשאאפונה

בפרט בחורף.

אבל אני לא אשת מקצוע או משהו

אני נוטה לשם גם... תודהתודה לה''
אני חושבת שאם אין לך עזרה במדרגותבארץ אהבתי

אז באמת עדיף מנשא על פני עגלה.

אבל ללכת כל יום 40 דקות עם מנשא גם לא נשמע הכי מומלץ בשלב הזה...

אין סיכוי לקבל עזרה בשבועות הקרובים? אולי משכנות? אפילו בתשלום? (אולי בחלק מהפעמים בעלך יכול להיות גמיש ולהגיע מוקדם כדי לאסוף?)

זה לא לתמיד, רק לכמה שבועות הקרובים. יש סיכוי שתמצאו פתרון אחר שיאפשר לך לנוח?

 

ובימים שאין ברירה ואת חייבת לאסוף - יש סיכוי לבקש עזרה מאיזה שכנה רק עם העגלה במדרגות?

אני אנסה לחשוב. תודה על הדחיפה לכיוון!תודה לה''
לא מצאתי בינתיים אבל ננסה...
קשוח!כורסא ירוקה

מצד שני, לפי האינטרנט, המשקל של הדונה הוא בין 7.5-8.5 ק"ג, יחד עם משקל התינוק נגיד שתגיעי ל10-12 ק"ג? (תלוי בדגם של הדונה ובמשקל התינוק שלך)

נכון שזה לא עלייך, אבל זה הרבה מאמץ פיזי במדרגות.


מנשא לעומת זאת זה רק משקל התינוק, אז נשמע לי קל יותר להתנהלות.


האמת שאני לא רואה פה תשובה נכונה "אידיאלית", לכל אפשרות יש חסרונות, השאלה מה את חושבת שיהיה לך קל יותר.

אולי כדאי לנסות יום אחד לשאול עגלת דונה ממישהי ולהתנסות, לראות כמה קל להתנייד איתה ולהחליט לפי זה 

ממש תודה על התשובה המושקעת!!תודה לה''
את ממש צודקת בהכל...
וואו 40 דקות כל יוםבורות המים

אין דרך אחרת לאיסוף?

או תורנות עם שכנות

ממש קשוח במזג אוויר הזה ואחרי לידה בכללל


להרים עגלה במדרגות בעיני יותר קשה לגוף ממנשא

מה זה חריג 40 דק איסופים?תודה לה''
עד שהולכים ממקום למקום, 3 נקודות איסוף....


כן אנסה שאני אוספת רק חלק- יקצר את הדרך..

תראי לרוב מגיעים ברכבבורות המים

גם לי יש 3 איסופים שונים

ובאמת ברגל לוקח יותר זמן

אבל כן זה נשמע לי הרבה

אבל מניחה שזה המצב..


אחרי לידה נשמע לי מאוד קשוח עם קטן

בלי רכב ושלוש נקודות איסוף זה הגיוני הזמן הזהיעל מהדרום

לק"י


גם לי לוקח קרוב לשעה.

איך את עושה עם הקטן?תודה לה''
בהתחלה בעגלת אמבטיהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


ומגיל חודש וחצי או מנשא או עגלה ומנשא (שמה בעגלה, ואם הוא לא רגוע, אז מעבירה למנשא).

דונה זה כבד? לא רואה את עצמי שמה אותה בטיולוןתודה לה''
קליל בגיל הזה ובמזג הזה..
לנו היה דונהאבי גיל

והייתי ממש מרוצה!!

עזר לי מאוד עם הפיזורים והאיסופים


שימי לב -

לא בטוחה ששווה לקנות יד שנייה פג תוקף

תבדקי את זה

זרם גם במדרגות?תודה לה''

זהו אני לא מבינה בזה..

300 של לדונה בת 7 שנים נראלך משתלם?

לא שווה לשלם שקל על דונה לא בתוקףממשיכה לחלום
ותודה רבה על הצשובה!תודה לה''
דונה לא ממליצה לצורך הזהבורות המים

א. לא כיף להעלות אותה מדרגות בעיני .יותר קלה מעגלת אמבטיה אבל היא נמוכה בידית והגלגלים לא זורמים כיף במדרגות..לפחות לפי דעתי

ב.היא פתוחה לגמרי לרוח ולקור


בעיני עדיף טיולון לסגור את הגגון ויש גם שקי שינה לקטנים שאפשר לעטוף את הקטן


תודה רבה!!תודה לה''

צודקת ממש מבחינת הקור


אבל איך שמים פיצים בטיולון פשוט?

הטיולון של העגלה המשתלבת לא ייקל עלי מבחינת משקל..

והטיולון הפשוט מאוד לא יציב ומתנדנד ..

המדרגותזריחה123

עולות/יורדות לגן או באמצע הדרך?

אצלנו היו מדרגות לגן אז באתי טיפה יותר מוקדם וכשבאה אמא שאני מכירה ביקשתי ממנה שתביא את הבת שלי / שתשמור על התינוק

ניסיתי כל מיני אופציות, הכל לא היה נוח ככ. כשקצת גדל הייתי משאירה את העגלה / הדונה (אם באתי עם הרכב)  ועולה במדרגות עם התינוק בידיים

בהצלחה! 

באמצע הדרך...תודה לה''

תודה ע ל התשובה!

אולי כדאי לך לצאת כמה דקות קודם ולעשות עיקוףכורסא ירוקה
דרך המדרכות מסביב כך שלא תשתמשי במדרגות בכלל
המדרגות זה בדרך חזרה...תודה לה''
אבל זה רעיון לעשות עיקוף עם הילדיםתודה לה''

למרות שיש שני מקומות שאין איך לעקוף

אבל אם זה רק בחזורכורסא ירוקה
אז למה לא לחזור דרך הדרך של ההלוך שאין בה מדרגות?
דונה מאוד לא נוחה במדרגות! הרבה פחות מעגלות רגילותיראת גאולה

הגלגלים שלה קטנים והידית נמוכה,

ממש לא מוצלחת למטרה הזו

הוצאת התקן שהסתבכהטוט

הלכתי להוציא את ההתקן והרופאה לא ראתה את החוטים. הפנתה להיסטרוסקופיה. 

היא רופאה חדשה בקופה, שיערתי שאולי רופאה חדשה בכלל אז קבעתי לרופאה אחרת, היא אמרה לי להגיע בווסת. 

 

מה הסיכוי שתצליח להוציא? מישהי פעם הסתבכה עם ההוצאה? מה הפרוצדורה כשלא מוצאים חוטים? אשמח לשמוע אם מישהי עברה הוצאת התקן בהיסטרוסקופיה.

איזה התקן?אחת כמוני

לי היה ג'ניפיקס שרופא בקופח לא הצליח להוציא והמליץ על היסטרוסקופיה.

חזרתי פרטי לרופא שהתקין לי והוציא תוך כמה דק בלי היסטרוסקופיה

אז לא יודעת אם זה עונה למקרה שלך. אבל  אני ממש שמחה שעשיתי את זה למרות העלות הגבוהה של הביקור הפרטי

לא מכירה את ההליךמיקי מאוס
אהל אצלי תמיד מבקשת שיגזור את החוטים עד הסוף ולא היתה שום בעיה להוציא את ההתקן


אני גם מכירה שהכי קל זה לקראת הווסת (לא חייב דווקא בווסת אפשר גם יום יומיים לפני או אחרי. אבל אז צוואר הרחם הכי נגיש)


אם את מאזור מודיעין או המרכז ובמיוחד אם את במכבי או מאוחדת ממליצה מאוד על ד"ר אילן ברעם. הוא מומחה ממש להתקנים 

קרה ליביבוש

אבל ממש לא שלחו להיסטרוסקופיה. שלחו לבי"ח להוציא תחת אולטרסאונד, עניין של 2 דקות לכל היותר

לפעמים החוטים מסתובבים סביב עצמם אז צריך להוציא תחת מצלמה

האמת שאני הוצאתי תוך כדי הריון אז הרופא ממש ניסה לא לפגוע בעובר וזה לקח ממש 2 דקות

וואוטוט
היסטרוסקופיה זה אחלהמרגול

הוציאו לי כך את ההתקן (מסיבה אחרת)

דווקא זה שהרופאה ממש רואה מה שהיא עושה זה טוב כי היא יותר נזהרת… לא פשוט שולפת מהחוט


לא כאב כמעט (ובהכנסה של ההתקן ראיתי כוכבים)

רק כזה כשהיא עוברת בצוואר הרחם אבל זה שניה וחצי לכל כיוון


תביאי פד ליתר ביטחון (ממלאים את הרחם במים, אז לפעמים קצת טפטוף אחכ, לאו דווקא של דם).

אגב זה לא כזאת פרוצדורה. אפילו בלי הרדמהמרגול

זה סתם עם שם מפחיד

לא מכירה השלכות קליניות של זה…

סה"כ מכניסים מקל דק ממש עם מצלמה, ממלאים את הרחם במים בשביל לראות (לא הרגשתי מבפנים את המים, רק הם נזלו בין הרגליים😅), ומושכים… לא חותכים או משהו… בקטנה

עבדתי עם רופאת נשים שגם היא לא מצאה ושלחה להיסטרוהריון ולידה

ועוד פעם שנתקלתי במקרה מסובך יותר

אבל נשמע לי שזה הגיוני לא להצליח למצוא לפעמים.

אבל אולי שווה ללכת בווסת לרופאה אחרת ולנסות שוב אצל ידיים אחרות אם זה ירגיש לך יותר טוב

תודה לעונות! עברתי בעבר היסטרוסקופיהטוט

אני לא חוששת מהבדיקה כמו שאני מבואסת על התהליך. לחכות לתור בבי"ח, לא להיות בבקרה על התאריך שיוצא. 

לפי הפסיקה שלנו הוצאה של התקן אוסרת אז זה באסה שלא אוכל לתזמן לזמן הווסת ולגרור את הזמן שאני עדיין עם מניעה זה עוד אישיו גם ככה הלב לא שלם עם זה...

עונהזריחה123אחרונה

קרה לי

הרופא לא הצליח להוציא התקן נובה טי

אמר לי לבוא בוסת, בין התורים

באתי ביום-יומיים הראשונים של הוסת והצליח להוציא, לא כאב

רופא מנוסה. יכולה לכתוב בפרטי את השם. 

ילדון בן רבע ל3, והתעסקות עם חברהרוני_רון

הבכור המתוק שלי בן רבע ל3.

לאחרונה מתעסק הרבה עם עינייני חברה.

מתעניינת אם זה תואם גיל או מצביע לי על משהו חריג?

משתפת בכמה שיחות שהיה לי איתו לאחרונה, שתבינו מה אני מתכוונת.

 

- הוא ראה את החנוכיה ואמר לי שהוא מתפלל כבר שיבנה בית המקדש, ואין לו כח לחכות. וכשיבנה בית המקדש, הוא יעבוד בבית המקדש בגלל שהוא בכור, והוא ידליק את המנורה, ואז כל הכהנים יהיו חברים שלו, וכולם יבואו אלינו הביתה והוא ישחק איתם במשאיות.

 

- הוא שיחק עם האנשים של הפלימוביל אני שומעת דו שיח שהוא מנהל שם:
הילד שואל שם את הדמות של האבא
אבא אתה חבר שלי? האבא עונה לו כן בטח.

הילד שואל אבא אבל נכון אתה לא חבר של אנטיוכוס? לא אני לא חבר שלו הוא רשע.
 

- מלא פעמים הוא שואל אותי או את בעלי, או את אחים שלי וגיסים שלי וכו
את/ה חבר/ה שלי?

 

- הוא ניסה לשחק עם בן דוד שלי בן 6 והבן דוד לא ממש זרם איתו
הוא בא אלי ואמר לי: אמא אני חבר של X וX לא חבר שלי.
זה לא עושה לי נעים...
 

אני מרגישה שזה מעסיק אותו, ומנסה להבין אם זה תואם גיל...

 

תודה רבה לעונות!
 

נשצע לי נורמליכורסא ירוקה

זה גם גיל שילדים כל הזמן אומרים אחד לשני אני כן חבר שלך אני לא חבר שלך אז הוא מוודא מי איתו ומי נגדו (לא שזה כזה יציב, הם משנים את דעתם פעמיים בשעה).

הם גם פתאום נפתחים לענין שיש בחברה, תחשבי שעד לא מזמן חברים היו דבר נחמד שנמצא מסביב, אבל כל אחד משחק עם עצמו, רק עכשיו הוא אשכרה מתעניין בסביבה, אז הוא לומד אותה ואיך היא עובדת

נשמע לי מתקדם לגילו, אבל תקיןמתואמת

הבת שלי בת 3.5 וגם כל הזמן אומרת לאחים שלה: "אתה חבר שלי, נכון?" או "אני לא חברה שלך!" אבל אצלה זו השפעה מובהקת מהאחים...

בכל אופן, בסביבות גיל שלוש-ארבע זה הגיל שבו נפתחים ל"עולם", ומגלים שהוא מורכב מעוד אנשים חוץ מבני המשפחה. ומכיוון שהאדם הוא יצור חברתי (בדרך כלל) זה מעסיק אותו כבר מהגיל הזה...


(ורק אוסיף בסוגריים שבאופן אישי אני לא מעודדת שיח של "חברים" בתוך המשפחה - במשפחה כולנו בני משפחה ואוהבים זה את זה ונותנים זה לזה באותה מידה. אבל לפחות לא מול אבא ואמא... כשילד שואל אם אני חברה שלו, אני אומרת לו שאני אמא שלו ומאוד אוהבת אותו. זוכרת שפעם שמעתי ברחוב אמא אומרת לבת שלה: "אם לא תבואי יפה אז אני לא אהיה חברה שלך" והזעזעתי ממש...)

לגבי הסוףכורסא ירוקה
ברור שלעולם לא אגיד את זה לילד, אבל אני גם לא אוסרת עליהם להגיד לנו או ביניהם, רואה בזה דרך חמודה לתקשר את זה שכרגע קשה להם עם מישהו. לרוב זה גם סביב ענין ספציפי וכשהוא נפתר הם חוזרים להיות חברים
אני גם לא אוסרתמתואמת

אבל לא מחבבת את זה, ולפעמים מביעה את דעתי.

אבל אצלנו זה יותר: "אני חבר שלך, נכון? אז תכבדי אותי בממתק שקיבלת." ואז הילדונת מנצלת את המעמד ומנהלת 'מסחרה' של חברים מבין האחים, ולחלק נותנת את מהממתק ולחלק לא... את זה אני ממש לא אוהבת, ולכן מלכתחילה מעדיפה שהשיח בין האחים לא יכלול את המילה 'חברים'.

אה וואו זה מאד מתקדם חחכורסא ירוקה

אנחנו פשוט לא מרשים. או שאתה אוכל את כל מה ששלך או שזה של כולם, אין דבר כזה לתת לחלק.

גם אנחנו כך בעיקרון, אבל הילדים שלי מתוחכמים🙈מתואמת
הייתה תקופה ששניים מהם התנדבו תמיד לאסוף את הילדונת מההסעה, ושמחתי מזה כל כך - עד שקלטתי שהם עושים זאת כדי שהיא תכבד אותם בממתק אם תקבל מהגן🙈
חחח אין גבול ליצירתיותכורסא ירוקה
מקווה שהם ישתמשו בה לדברים טובים🤭מתואמת
זה לא קשור לחבריםאפונה

זה נתינה עם תמורה

אצלנו זה "אם תרשה לי בX שלך אני אביא לך מחר את הטופי שלי מהמחלק סוכריות"


אני אומרת להם שאם רוצים לתת מתוך הלב, אז אפשר לתת. לא תמורת משהו.

אבל זו הבנה שלוקח זמן לפתח אותה מבפנים...

יש אצלנו גם את זהמתואמת
אבל מול הקטנה הם בעיקר משתמשים ב"אני חבר שלך, אז תתני לי"...
מתוק! נשמע ממש בסדרעדינה אבל בשטח
מתקדם מאוד לגילומחיאחרונה
אבל זה מהמם, אין פה שום דבר בעייתי


ואני בהלם מההבנה והידע שלו! יש לי ילד בדיוק באותו גיל והוא ממש תינוק, רק עכשיו מתחיל להגיד משפטים. בטח שאין לו שמץ של הבנה במושגים כמו בכור, כהנים, רשע וכאלה תהני ממנו!

הבייבי עם צהבת ולא משחררים אותנואנונימית בהו"ל

ממש עצוב לי

רחוקה מהבית והילדים

יש לכן עצות איך להוריד צהבת?

הרבה הנקה! הכי עוזרתודה לה''

והדולה גם אמרה לי עור לעור

וחשיפה לשמש, אפילו דרך חלון

וחיבוקק, זה קשה ממש!! אבל עובר מהררתודה לה''
תנסי לנצל את זה לנוח ולהתאושש
לא מצליחה להבין איך להניק אותו ככה, כשהואאנונימית בהו"ל

במיטת אור כחול

אי אפשר עור לעור כי הוא צריך להיות שם כמה שיותר...

את לא מוציאה אותו להנקות?חילזון 123

הוא נמצא לידך?

זה באמת לא פשוט גם לתת זמן במנורה וגם להספיק להניק מספיק.

 

אפשר כדי לזרז לסחוט מדי פעם טיפה חלב לכפית קטנה ולתת לו.

חשוב לא להגזים, קיבה של תינוק שרק נולד היא קטנה מאד

בימים הראשונים היועצת הנקה נתנה לי כפית כזאת קטנטנה של ערבוב קפה ואמרה לסחוט לתוך זה ולתת.

זה באמת קשה..תודה לה''

אפשר לשאוב וכשמוציאים אותו להניק כמה דקות ואז לתת את הבקבוק ששאלת, אני לא זוכרת אם נותנים לאכול בתוך המיטה, אם כן אז אפשר גם להאכיל את הבקבוק ששאבת...

יש לרוב בבתי חולים משאבות מעולות


בהצלחה ממש!!

אפשר להאכיל בתוך המיטהיעל מהדרום

לק"י


וגם אפשר לסחוט חלב ביד, למי שזה קל לה יותר.

להניק המון. יש סגולה ליטול לתינוק ידיים בבוקרעניינית
המון הנקה. וויטמין e, ואור שמשחילזון 123
אין אור שמש, רק מבול פה...🤣אנונימית בהו"ל
גם אצלנו ויטמין e דרך הפה עזראחת כמוני
ותפילות
של איזו חברה?אנונימית בהו"ל
צריך להתייעץ עם רופא?
לא זוכרת חברה , לא יודעת אם משנהאחת כמוני
זה ב"מסורת" משפחתית אצלנו אז לא התייעצתי.. אבל את יכולה 
מוכר ממש!! ליבי איתךיעל מהדרום
לק"י


העיצה שלי זה להאכיל הרבה. אם הוא בפוטו, אז אפשר להאכיל אותו גם במזרק, כדי לעזור לו להירגע בלי להוציא הרבה (אם הוא לא רגוע שם). כמובן לא במקום ארוחות מלאות, אלא בין לבין אם צריך.

ואם מישהו יכול להביא את הילדים לבקר- אז ממליצהיעל מהדרום
קשוחראשונית

לא חוויתי צהבת אבל יצא לי להתקע בבית חולים כמה ימים וזה קשוח

אצלי גם הייתי בבית חולים עם אוכל זוועה

ממליצה להזמין אוכל טעים ומנחם ולהרבות בפינוקים כמו שוקולד ומה שמפנק אותך😅

ס ב ל נ ו תשלומית.

נשמע מעצבן אבל תכלס זו העצה הכי טובה...

גם לנו היה עם 2 ילדים 

גם נכון. אצלינו כל החמישה היו עם צהבתיעל מהדרום

לק"י


ואצל הקטן הברית נדחתה בכמה ימים בגלל זה.

בעז"ה לרוב זה יורד בסוף, אז מציעה להאכיל הרבה, ולנסות מה שהציעו לך בנחת. אם מלחיץ אותך אז לוותר.

הבילירובין יוצא בטיטולרימון

ולכן להאכיל כמה יותר.

אני שילבתי הנקה ומטרנה וברור לי מכמה ילדים שהתוספת מטרנה עזרה משמעותית.

(אני אחת שתמיד משלבת מטרנה בימים הראשונים עד שמגיע החלב האמיתי ומעולם זה לא פגע לי בהמשך ההנקה..)

רק אומרת שכדאי להיות מודעיםבארץ אהבתי
ששילוב של מטרנה בהתחלה ואחר כך תקופה ארוכה ללא מטרנה (הנקה מלאה) מעלה את הסיכון לפתח אלרגיה לחלב.


לפי מה שידוע לי, היום לא ממליצים באופן גורף להוסיף מטרנה כשיש צהבת. בדרך כלל עם הנקה בלבד הצהבת גם תרד.

^^^ אצלינו היו הבדלים בירידה של הצהבתיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וכולם או לא קיבלו בקבוק או קיבלו בקבוק- שניים.

כך שזה לא היה משמעותי.


כן חשוב לפעמים להעיר אותם כדי שיאכלו טוב, כי הרבה פעמים הצהבת גורמת להם לישנוניות, ואז הם אוכלים מעט מידי.

זה קשה לא למצוא עבודהשירה_11

כל כך הרבה זמן

אני גרה באיזור יבש

יש פה רק מינימום וביקוש רחב

ואני יודעת שיש לי המוןן מה לתת

אז אני בבית

והמינוס חוגג


ממש ניסיון באמונה 

תודה 🩷שירה_11
זה קשה שבא לבכטת
מזדהה חלקיתזוית חדשה
גוררת את עצמי לעבודה שאני לא אוהבת כי לא מוצאת משהו אחר
אז אני כבר אחרי הגרירותשירה_11
מנסה לא להיכנע
כמה את יכולה לעבודשירה_11
בתפקיד שלא קשור אלייך? 
את תוהה בקול או שואלת עלי?זוית חדשה
האמת שתהיתי בקולשירה_11
אבל מעניין לשמוע את תשובתך
בינתיים אני גוררתזוית חדשה
אני גם תוהה עד מתי
אניoo

הייתי עשור בעבודות שפחות התאימו לי

אבל לא בררתי יותר מדי

הלכתי להתפרנס


אחרי עשור עשיתי קורס ומצאתי עבודות יותר טובות

עד שהגעתי לעבודה הנוכחית שלי שהיא מעולה מכל הבחינות


העבודות שעבדתי בעבר

אמנם פחות התאימו לי

אבל עזרו לי ללמוד פונקציות של עבודה שבסופו של דבר עזרו לי להגיע למה שהגעתי 

לא עדיף להתחיל במשהו?המקורית

גם שכר מינימום זה כסף שיכול לעזור

ואחרי שתראי מה מתאים לך תתקדמי הלאה, לפחות לא להעמיק את הבור..

חיבוק❤️ זה באמת קשוח..

שוק העבודה באמת לא פשוט

לצאת לעבוד בשביל מינימום,שירה_11

כשיש תינוק קטן שצריך מסגרת

וואלה צריך כוחות נפש בשביל זה

ואם את עוקבת אני כמה וכמה שנים עברתי הרבה דירות ועבודות מיציתי 

זה באמת קשה לצאת לעבוד עם תינוק קטןפצלושון
במיוחד שלא ממש משתלם


אולי אפשר להיות מטפלת במעון (או אפילו בקבוצה) שגם התינוק נמצא? וככה לפחות קרובים אליו ורואים מה איתו

אבל אני עדיין צריכה לשלם עליו אל?שירה_11
כן, אבל אם יש הנחה אז כן מרויחים משופצלושון

אולי יותר רווחי לפתוח משפחתון בבית

עשיתי את זה שנה אחתשירה_11

זה יותר רוויי בהרבה

אבל נפשית שוחק ממש

נכון,את עם תינוק. זה באמת סיוט..המקוריתאחרונה

הילדים שלי יותר גדולים ויש לא מעט פעמים שאני חושבת שאמא עובדת זה יותר מכביד מאשר מקל..

שולחת הרבה כח❤️ שהשם ישלח לכם פרנסה ברווח

אולי יעניין אותך