כבתחילה
התחלנו לחשוב כבר ששווה לחכות עוד כמה ימים, אולי הילד יצא פיצי...
בסוף התינוקת המושלמת שלי היתה 3760. שמנה.
יעל מהדרוםהוא לא היה כזה ענקי, טיפונת מעל 4, אבל היתה לידה בזירוז בגלל השבוע, וירידות דופק וגם ככה הם בית חולים לחוץ בקטע הזה, ברור לי שאם היו יודעים את המשקל היו מטיסים אותי לקיסרי
באחת הלידות, יומיים לפני הלידה העריכו בקילו פחות!
המתוק נולד 4.600 קג. לידה רגילה.
אביול1. אוהבת להכין ספגטי בולונז... קל משביע וטעים.
לא אוהבת דברים מסובכים... או ברים שדורשים הפרדת ביצים...
2. האמת שיש לי פחד שאחד הילדים ייכנס למכונת כביסה והיא תיסגר עליו... שמעתי על זה סיפור פעם וזה הפחיד אותי ממש. בפועל הילדים שלי עדיין משחקים בכפתורים של המכונה מדי פעם...
עוד פחד היה ללדת בשירותים בלי לשים לב... אבל אחרי הלידה הראשונה הבנתי שזה לא הולך ככה
3. אממממ שלוש- ארבע...
רסיס אמונה
וגם בשנתיים האחרונות לימדתי את בעלי לבשל ומדי פעם כשצריך הוא תופס פיקוד ומבשל (בזמנים שאני לא מתפקדת...)
אז האוכל שלו טעים
וגם שלי
אפילו שזה בלי המון חשק
מכניסה בפנים אהבה לבעלי ולילדים , אולי זה התבלין שעושה את זה טעים
ובלי קשר- אין לי אהבה מיוחדת למבושל ובמיוחד לא לבשרי
מעדיפה חלבי...
ובהריון בכלל חיה על קורנפלקס, יוגורט, פריכיות ובייגלה אז הכל בסדר
ו-כן, מאמא שלי למדתי שאין מצב ליום שאין בו ארוחה מבושלת למשפחה
משהו שהוטבע בי והיא מסרה את נפשה על כך למרות שהיא גם שונאת לבשל
אז למדתי קיצורי דרך (ירקות קפואים שקל לבשל, הכנת בשרי בכמות גדולה והקפאה, שימורים מדי פעם...)
ובאמת משתדלת..
אבל נגיד גם יום כמו היום שלא היה אפשרות עבורי לבשל-
הכנתי פתיתים (אמא מושלמת, כן?)
וקציצות עוף תמיד יש במקפיא
וויתרתי על ירקות. אכלו בארוחת ערב. לא נורא...
פשיטא
אין לי הסברמתואמת
), אז זה לא ממש מסתדר...מתואמתמתואמתמה זה הכמויות המלחיצות האילו....
סליחה שחפרתי🤣🤣🤣
זכיתי_לאהובבאמת נס עצום לעבור את התקופה בשלום וידיים מלאות
בארץ אהבתינועה נועהיעל מהדרוםיעל מהדרוםתריסים עשית?
איך אפשר בלי תריסים אחרי סוכות??!?!
אין קשר
אבל איך אפשר?
😋מתאים לי
קטני ומתוק בעז"ה אענה יותר מאוחר...
תוהה ליבעלי גם אוהב בשרי, ואני תמיד חושבת על הגלידה, העוגה והקפה...
הוא גם לא נוגע בירקות ודברים בריאים, אפילו לא עוגיות קוואקר...
לא שאני מלכת הבריאות, אבל בכל זאת..
מה עושים עם זה? מה?
תוהה לי1. אוהבת להכין קינוחים מפנקים- פאי לימון, מוס שוקולד, קרם ברולה.. פחות אוהבת להתעסק עם דברים שצריך לקלף, כמו תפוחי אדמה.. אם מישהו אחר מקלף בשבילי זה ממש כייף.
2. פחדים בהריון- בעיקר הפחד בתחילת ההריון שמשהו יקרה, שלא יהיה דופק, שלא יתפתח... זה נחלש כשהשלב הזה עובר, אבל חוזר שוב בכל הריון.
3. לעומת כל החרוצות פה שכתבו שעשו לפחות 4 מכונות ואפילו 6, אני עשיתי רק 2.. מרגישה ממש בטטה...
1. לא אוהבת לבשל. מבשלת כי צריך.
2. מפחדת לא לזהות את השלב שצריך לצאת לבית חולים (בינתיים כל פעם הגעתי לבית חולים בגלל ירידות בדופק)
3. 3 מכונות. 2 במוצאי החג, עוד אחת היום. אחרי שבחג כיבסתי קצת בגדים של הילדים. נשאר את הבדים של הסוכה, ועוד קצת פה ושם.
מתואמתכבתחילהיעל מהדרוםכביסה נראה לי עשתה לפחות ארבע מכונות.
פחדים היו מעט לפני הלידה אולי קצת כאב קל
וברוך השם לאט לאט חוזרת לעצמי.
1. אני לא מאוד נהנית לבשל או לאפות, לא נעים לומר. אז זה תלוי כמה אני מרוצה מהתוצאה הסופית - אם היא יצאה מוצלחת אני שמחה, ואם לא אז פחות. בשאיפה שגם תהיה כמה שפחות הכנה בדרך.
2. הפלה. בהריון הראשון התקין והמושלם הייתי בפחדים כל הזמן ובעלי קצת צחק עלי בקטע הזה, מאז שההריון השני נפל הוא כבר לא צוחק... אחרי שתי הפלות מתוך ארבעה הריונות הפחד רק התחזק, לא נחלש לצערי.
3. ממש מעט. אנחנו ארבע נפשות בבית והקטן בגמילה אז הבגדים שלו עברו כביסה כמעט כל יום בחול המועד. בפועל כביסות 'אחרי חול המועד' עשיתי 4 נראה לי, וצריך עוד אחת של מגבות וסמרטוטי כיור שעוד לא עשיתי. וזהו.
ותודה ל@לפניו ברננה! על התיוג!
מתייגת את @גלויה, לא ראיתי שתייגו אותה כבר
יעל מהדרום
לו היו לך רק מעט בגדים אז ישר מהערימה הם היו עוברים לגוף הלובש ולא היה צורך בקיפול
נועה נועהעזבי אותי, לגברת בת החמש יש יותר בגדים ממני והיא רוצה עוד!
1. הכי אוהבת לאפות- כל דבר. הבעיה שלא תמיד יש מי שיאכל בקצב של האפיה.
לא ואהבת להכין אוכל שדורש הרבה כלים.
2. הפחד מהלידה הוא מתפרים או ניתוח.
זה לא עובר אף פעם... וגם הקושי מלהיות אסורים
3. הפעלתי 5 מכונות, אני תלויה בשמש (בלי מייבש) אז עדיין יש עוד כמה שמחכות...
אבל בחג כיבסתי קצת בגלל הפספוסים של הבנות...
מונח הפחד הזה שהוא הפחד מהמוות.
אם ח״ו גבר נשאר עם ילדים בלי אמא
ונישא שוב
האם זה פוגע באמא שעלתה השמימה וכבר נמצאת בגן עדן?
האם זה כבר אכפת לנשמה שלה?
במבט פרקטי אני אמרתי לבעלי 1000 פעמים שאני לא רוצה למות, אבל אם אני אמות ברור שיתחתן שוב
שהוא יסבול? שהילדים יסבלו בלי נוכחות אימהית?
סתם, לא באמת יודעת אם 1000 אבל זה עלה כמה פעמים בחיי הנישואים
במיוחד בזמנים סביב פטירות במשפחה/ בקהילה
אגב- הוא גם רוצה שאתחתן שוב
כנראה שאנחנו סומכים אחד על הטעם של השני...
ובעז״ה נמות חבוקים אחד בזרועות השני בגיל 120 לפחות
וכל הדיבורים יישארו בגדר נגד עין הרע
(וואו יש לי חלום כזה מאז שראית כתבה על זוג זקנים שמתו ככה)
נישואין פרק ב' הם דבר כ"כ מורכב, פאזל מטורף...
אמא יקרה לי*מיואשת****** בעברי עבדתי לא מעט שנים כעוזרת משפטית לשופט לענייני משפחה.
(עד שהעומס הכריע ועזבתי)
אורוש3מאמינה ומתאמנת מיואשת****** לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.
אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.
ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.
אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?
נגיד דברים כמו-
לשטוף קצת כלים,
להכין ארוחת ערב/ צהריים
לחתוך סלט
לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)
יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.
זה סבבה.
עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.
(רצפת אגן וכו)
כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).
אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...
ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.
לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!
(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה
זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.
לשטוף כלים ולקחת ילדים
שבועיים אחרי לידה
זה ממש לא סבבה
להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.
כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.
לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.
סותרות אחת את השניה
כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...
ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...
אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...
בבצלחה ומזל טוב!
בהריון תאומים שבוע 32.
התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.
משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.
הצילו
תודה רבה
הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.
לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד
התרחבות של הרחם.
זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).
אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.
חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ
תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא
זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...
וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊
אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.
😍😍
מגיעה על לחשוב על אחרי
תודה לך
כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..
פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר
תודה לך. זה ממש כאב לא נעים
בלי פער בגובה.
היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר
והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.
יש משהו שהוא גם וגם?
אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.
שאחפש לך את הקישור שלה?
מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות
וגם אולי לטיפול אישי רק לי (לא יודעת אם אפשרי בעמית כי בעלי זכאי ולא אני(
תודה!
על נגמרו לי השמות , יעל זקש
לא יודעת אם יש החזרים דרך עמית...
זה נקרא ייעוץ, לא פסיכולוגית
בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....
מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...
אשמח לשמוע אתכן
אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,
בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....
לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),
ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.
בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...
אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,
מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל
כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.
תודה
מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.
לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה
היתה לידה מהממת ב"ה, ועם אפידורל למתלבטות 🙃
כמה שאלות.
כאבי הנקה. אין פצעים בה אבל בדקה הראשונה של ההנקה מאוד כואב עד שמתרגלים. אין בעיה בתפיסה וזה משהו מוכר בהיסטוריית ההנקות שלי. זה שאין פצעים זו התקדמות. אבל מה יכול להקל בינתיים? שמה לנסינו ו קונכיות לסירוגין..
לתינוק המתוק יש יובש, ממש קילופים בגוף. לא היה לי לפני. מה יכול לעזור?
מתי נגמרות ההפרשות מהברית? שבוע זה תקין?
מזל טוב!!!! תרגישי טוב והרבה נחת!!!!!
בדיוק בדיוק ככה היה לי, בשניות הראשונות של ההנקה, פשוט כאב מפלח. עבר אחרי שבוע/שבועיים... תחזיקי מעמד
תקין לגמרי היובש, העור מתקלף ותיכף יחזור להיות עור בייבי חלק ונעים
איזה סוג הפרשות? הייתי שואלת את המוהל...
זה היה בסדר, אבל אני מציקה לו מלא אז חשבתי להתייעץ אתכן, נשמע שתקין ב"ה
לעשות לו אמבטיה עם שמן תינוקות לאמבט, בלנאום או של ד"ר שיפר. זה עוזר במיידי! גם למרוח בקרם (אני מעדיפה טבעי או שמן שקדים אבל אפשר גם של ד"ר פישר למשל)
ההפרשות אחרי הברית עדיין תקינות, ממה שזכור לי עד שבועיים זה יורד בהדרגה..
כמובן להמשיך לשטוף ושהאיזור יהיה תמיד נקי
ולגבי 2
זה עובר לבד
אם ממש מפריע לך אפשר למרוח בפנים (או בכל הגוף אם תרצי...) חלב שלך.
לגבי 3 תמיד כדאי לשאול את המוהל,
אבל ממה שזכור לי לקח איזה שבועיים עד שהיה נראה רגיל לגמרי
כן, זה כאבי תופת, אבל משתפר אחרי שבועיים בע"ה, ואחרי חודש כבר לא כואב כמה שאני זוכרת. מה שאת עושה זה מצוין.
זה בסדר גמור, מחליף את העור לעור של תינוק נעים ורך 😌
האמת לא זוכרת. אבל הייתי תמיד שולחת תמונות למוהל עוד מלא זמן אחרי הברית 🫣
לגבי פ2?
נסי לכבס בלי
ואולי חומר כביסה עדין
לפעמים הבישום עושה להם קילופי עור
רק גל תינוקות?
משתדלת לא לשים יותר מדי
ובלי מרכך בכלל
היה לי גם ככה. לנשום עמוק זה עבר אחרי כמה ימים.
בהמשך ל1
יש לי כאב חד בשד אחד. לא בפטמה, כמו דקירות כאלה פנימיות. כואב מאודדד ולא יודעת ממה זה יכול להיות?
לא יודעת בדיוק מה זה אומר..
יש לך יועצת הנקה להתייעץ איתה אפילו טלפונית?
אצלי עם כאבים שונים הרפידות הטיפוליות של ארדו מאוד עזרו
צריך לעסות בעדינות איפה שכואב , אפשר תוך כדי שהוא יונק
גם מקלחת חמה יכולה לעזור אם זה באמת גודש
תשאלי בגיפיטי. אם לא ישתפר עד אחרי שבת תנסי משחה של פטריה.
חשבתי בפטמה, אם זהלא שם אז לא יודעת מה זה,
אלא אם זה התמלאות בחלב.
לק"י
או שזה כואב מידי?
(לא יודעת אם זה אמור לכאוב עד כדי כך).
ומזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!!
שאז זה הזרימה של החלב שמתחילה
או כל הזמן?
אם כל הזמן זה יכול להיות סתימה, וכדאי שתטפלי בהקדם. אצלי הנקת פוטבול שחררה סתימות
מתרגשתתת איתך!!
גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)
ואני
משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי
כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער
אנחנו חברות טובות דווקא
אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה
וואלה עצבן אותי חח
כזה אופ נו מה נו
גם כי אני גם רוצה כבר ללדת
וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ
והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭
זה שלב כזה שאת מתה ללדת...
ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.
אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך
העיקר בעיתו ובזמנו.
ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?
ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.
וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...
גם לי זה היה.
משמים בסוף כל התיזמונים האלה...
השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️
בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅
בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך
ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל
גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.
וכן התעצבנתי חח
כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני
הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה
ושתינו עשינו ברית.
האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני 
אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)
זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושיתוכו'
נחיה כנראה מה יקרה בסוף
לק"י
(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).
אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.
הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.
נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...
שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...
כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..
אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉
אני כל כך אוהת להיות בהריון....
תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.
הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.
ואני כל כך יפה וסקסית...
לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.
תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.
אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!
אני לא מחכה ללדת
אני מחכה להיות אחרי
חחחח
לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל
ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.
זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...
לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע
את לא רוצה שלא יהיה לה
את פשוט רוצה כבר גם..
אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק
(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)
והיא מסכנה עבר לה…
כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…
היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.
ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!
הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅
כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח
היא ילדה יומיים לפני
נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם
הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב
