יש בימינו זוגות שיכולים להגיד שהם מאושרים והזוגיות שלהם שלימאני123
שלימה?
או שכולם כל היום מסתובבים עם רגשות כעס או תסכול לא פתורים??
זה נראה כאילו השחיקה מגיעה מאוד מוקדם.
אני חושבת שבגלל שפעם נשים היו במטבח זה חסך הרבה תסכולים.
זה מה שאשה הכירה את המטבח ואת הכביסה.
היום נשים נפתחו לעולם הגדול ומגלות שיש דרכים נוספות להיות מאושרות ולא רק עם הכביסה והכלים

עגבניות ומלפפונים בכיף
אצל כולם יש כעסים אחד על השני כןAlony
השאלה היא אם פותרים אותם או לא .
אם מסתובבים איתם ביום יום בלי לפתור זה הופך לתסכול ושנאה וזה לא בריא .
ולגביי פעם , לדעתי היו אותם בעיות כמו היום רק שפחות היו מתעסקים בהם כי לאישה היה את העיסוקים שלה בבית עם הילדים וכו'
והגבר היה רוב היום מחוץ לבית בשביל לדאוג לפרנסה .
וואלה יש.אונמר

אין דבר מושלם בעולם.

אבל יש זוגות מאושרים.

וחשוב שידעו את זה כאן.

 

כל הרווקים שנכנסים לכאן בטעות מתחילים לחוב פעמיים אם כדאי להם...

אז כן. יש כאן מאושרים!

 

 

אז אני גמבות, ברשותך 😉binbin
אני לא חושבת שאפשר להגיד על משהו שמתקיים עדיין כמשהו מושלם, מבינה למה אני מתכוונת?
זה כמו שאגיד על עוגה שעדיין בתנור שהיא מושלמת, אני לא באמת יכולה לדעת, אלא אם כן יסיימו את כל הפירורים בתבנית

מה כן?
אני כן עובדת יום יום על הזוגיות שלי, והבנה של בעלי שזו עבודה גם שלו, ביחד , בזקנה/120 אני אדע להגיד אם העבודה הייתה משתלמת והזוגיות שלי הייתה מושלמת. בעז"ה.
אנחנו עובדים קשה על זה, ב"ה, וכן אחרי השלמת ויכוח או ריב או הבנה בנינו אני מבינה שעשינו עוד צעד לזוגיות מושלמת.
היוםאורה שחורה
אנשים עצלנים
לא רוצים לעבוד לא יודעים להתאמץ
רוצים אינסטנט, מקרוגל, וצאפ, מקרוגל,גוגל, קניות אונליין
רוצים קל
אין סבלנות אין הבשלה אין עומק אין תהליכים.
רוצים סיפוק מהיר ומיידי גם במחיר של שטחיות.
רוצים לקבל בלי לתת, או לתת מעט, לעשות השוואת מחירים בזאפ. איפה אני אתן הכי פחות ואקבל יותר.
תמיד רצו את כל זה...נשוי ושחוק
היום זה פשוט נמצא
גם אם תמיד רצו, היום לא מסוגלים אחרת.אורה שחורה
ככה זה. אנחנו בעלמא דאתגלייא והנשמות, נשמות של גאולה בעז"ה. אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף.
באמת את חושבת שזה בגלל שנשים פתחו אופקים?נשוי ושחוק
נראה לי ששומעים היום על הרבה יותר דברים כי כולם ברשתות חברתיות. בגלל שכולם מכירים את כולם אז תמיד משווים ומקנאים. בשביל להישאר מאושרים כל החיים צריך לדעת טוב מאוד לאן נכנסים בחתונה ומה העולם מציע מצד שני ולא להתעורר מתסכול באמצע החיים כי התחתנו מוקדם או נשחקנו. קשה לחיות 80 שנה ביחד ולא להישחק... איזה 80 20
לא חוכמה להיסגר ולא לקנא אלא להיחשף ועדיין לא לקנאor1900
זורק **עגבניות** **מלפפונים** - בעצם אלה מצרכים של מטבח.די שרוט

**ספרי פילוסופיה**

 

**גמרות** (בעצם זה קדוש אז לא)

 

**רישיונות נהיגה**

די שרוט לפחות הצחקת אותי (:אני123
אנציקלופדיה...יהודה224
זה טובבבב
חחחחחאני123
מובן שיש. לא מעטים.גפן36
אין דבר כזה זוגיות שלמה, אבל יש המון שמאושרים בזוגיות שלהם.
אני חושבת שישהודיה11234
זוגות שמאושרים אבל זה ממש פה ושם...
אישית אני לא כל כך רוב הזמן
פה ושם ?Alony
אם כוונתך במאושרים זה שאין ריבים אז ברור שבקושי יש
אבל אם התכוונת במאושרים שיש חילוקי דעות ומחלוקות מידי פעם אבל בסך הכל הכללי טוב להם והם מאושרים יחד אז יש הרבה יותר מפה ושם ..
אני חושב שאם יגדירו בדיוק מה זה "אושר"די שרוט
אז הרבה מאוד ימצאו שהם נמצאים תחת ההגדרה הזאת של אושר.

יש פשוט חוסר ידיעה של מה זה באמת חוסר אושר וברגע שאנשים יראו שלא כל מה שקורה אצל אחרים הוא נוצץ(אבל גם להפך, לא כל מה שקורה אצלנו הוא כל כך גרוע) זה יהיה ברור יותר
בטח שיש,,,רויטל.

אם לומדים טוב טוב מה צריך האיש וחייב לעשות,

וכמובן גם האישה החיים ממש הולכים מעולה,

וגם עם הכביסה ועם הכלים והילדים, אם משקעים

בנישואין אין סיבה שלא יהיו חיים מאושרים, וחבל

ממש חבל שזוגות לא מסתדרים וחיים רק שאין ברירה,

ואת האמת זאת לא דרך התורה, אני מכירה זוגות גם

מצד הזה וגם מהצד השני, וחבל ממש חבל שלא משקעים.

אני!שירה515

זוגיות שלימה בהחלט. לא מושלמת, אלא משתלמת (במובן של השתלמות, לא של כלכלה...)

ממש לא מסתובבת כל היום עם רגשות כעס ותסכול. לפעמים יש רגשות שליליים, אבל למדתי לשתף ולפתור. (לא פשוט בכלל, אבל שווה ומקדם אותנו.)

המתכון: נכונות להקשיב באמת, ענווה, לדעת להכיר ולהודות בטעות

ואצלנו לא פחות חשוב- חזון משותף, כיוון חיים דומה, גם אם הדרך שונה. (אם לא היינו שנינו שואפים לעבודת ה', אני לא רואה איך זה היה עובד)

 

נשואה 15 שנים.

מעניין ישר כוחרויטל.


מדהים - מאחל לכם אהבה עד 120 יחדor1900
אבלאני123
אבל לפעמים לצד אחד יש נכונות והקשבה וכל מה שציינת
ולצד השני לא.
יש בטחמופאסה
אני רואה את ההורים שלי קרובים ל80.
שני אנשים שונים בתכלית אוהבים ומאוהבים.
רואה את הבן שלי, איך הוא מאושר איך אשתו מאושרת.
כמובן יש עליות ויש ירידות אבל המגמה הכללית היא תמיד לעלות, לשפר את התקשורת, להיות חברים נאמנים.
מהזווית שלי,רחפת..
אומנם טרייה יחסית, ב''ה נשואים כמעט שנתיים.
כל יום מתחדדת לי ההבנה שזוגיות זו העבודה הכי משמחת שיש לי בחיים

עבודה מתגמלת וממלאת.
מנגד היא יכולה להגיע למצבים הכי מתסכלים שיש, אך כשיודעים לפתוח ולתקשר נכון, בלי לסחוב ולאגור כעסים. אז 90% שהכל נרגע וטוב.

אני חושבת שהמפתח נמצא כבר בזמן הרווקות. ללמוד להקשיב לעצמנו ולהיות שלמים עם עצמנו. כשאני מגיע ככה לזוגיות העבודה המשתופת טובה. אנחנו שני שלמים שלומדים לתת מקום אחד לשני ולא שני חסרים שכל אחד מושך לכיוון שלו..


מרגש לשמוע.. תמשיכו עד 120 באהבה אחווה שלום ורעותor1900
אמן!רחפת..
בטח שיש!!אנונימיות
אנחנו
מאוד מקפידים לשתף בכעסים ולא לצבור גם כשזה קשה ולא נעים.
לא תמיד מסכימים ויש חילוקי דעות בכל מיני נושאים אבל מאוד מאושרים אחד עם השני ואוהבים מאוד ב"ה.
אז מה עושיםאני123
כשצד אחד משתף
וצד שני לא משתף במה שמכעיס אותו.
הוא אומר שהוא מבליג.
אבל בשעת כעס הוא אומר הכל
זה לצערי מוכר -התחמושת נאגרת ויוצאת בשעת מריבהor1900
שיח שיח שיח במהלך כל השבוע - שיח פתוח זוגי ומשחרר
כי אם שומרים בבטן זה הכי גרוע וכשזה יוצא במריבה זה גם הכי פוגע ולא נשלט כבר
מדרבנים אותו לדבר!! ולפרוק גם אם זה נוגד את האופי שלואנונימיות
תכונה גברית ידועהמופאסה
גברים לא אוהבים לשתף את החולשות שלהם.
דברים שמכעיסים אותו = החולשות שלו
אבל הוא לא מבליג באמת, הדברים מתבשלים בתוכו במודע או בתת מודע ובזמן הריב/כעס הכל גועש החוצה.
האם אפשר לשנות אותו? זה מצריך את המודעות שלו ואת העבודה שלו.
בתור התחלה, תתני לו הערכה, הרבה הערכה כל פעם שהוא כן משתף. תספרי לו כמה שזה מעורר בך רגשות חיוביים, עצם השיתוף (אפילו אם תוכן הדברים קשה).
שיחה שבועית חובה!שירה515

ואז מוציאים הכל.ומקשיבים.

ואם בן הזוג לא משתף, אז סוחטים אותו ומחתימים אותו על מסמך שאת מושלמת ואין לו שום טענות כנגדך (:  (בהנחה שהגבר הוא זה שלא משתף...)

מתייחסים למה שהוא אומר גם אם זה יוצא רק במצב רגשיסודית
קורה לי לפעמים
דברים שאני בעצמי אפילו לא שמתי לב לי, שעיסוקים שוטפים מנעו אפילו מחשבה על זה.
ואז נוצרת סיטואציה שמציפה את זה.

יכול להיות שאם היו שואלים אותי נגיד שעה קודם הייתי מנפנפת את זה.

לא צריך להלחץ -זאת לא אגירת תחמושת וגם לא בהכרח פגיעה משמעותית שהובלגה,
אלא פשוט זמן שהרגשות יותר צפים -כשעייפים או עצובים או כועסים.

אל תקחי ללב יותר מדי.
כן, ישעוד סתם אחד
כל היום מסתובבים עם כעס? קרה קצת בחודשיים-שלושה הראשונים של הנישואין, ואז החלטנו ש-א. לא הולכים לישון בלי שמתפייסים. ב. חייבים לדבר על מה שמפריע. וזה עובד.
כן.. אני יכולה להגיד את זה על עצמי וגם על עוד זוגות נוספיםאלירז

הרבה יותר מזוגיות טובה..
אני מרגישה שלימה! אני מרגישה שיש לי חבר שמבין אותי כמו שאני מבינה את עצמי..

רק חשוב לי לומר - שזה לא שזכינו והתחתנו טוב פשוט..
זה בהחלט כרוך בעבודה הנכונה!
וכל זוג!! 
כל זוג יכול להגיע לזה!
עם הכנה והדרכה נכונה וכמובן עם מוכנות לעבוד, להשתנות, להשתפר, להתקדם
ועם הרבה ענווה!

באמת הגיע הזמן להוציא את הנישואין מהארון!
ולספר לעולם שיש אהבת אמת! ושהיא עוברת אך ורק דרך נישואין מונוגמיים על פי תורה!!

___
אגב,אני לא חושבת שפעם היתה זוגיות טובה בגלל שנשים היו במטבח
זה לא גרם להן להיות מאושרות יותר ולהסתפק במועט
אבל אני מסכימה שהפמניזם בהחלט הרס הרבה במרחב הזוגי!
בכל אופן גדילת האישה במרחבים השונים מאפשרת גם לאיש לגדול..
ואולי כדאי להפסיק לחשוב שבן / בת הזוג שלי אחראים לספק את האושר שלנו..
זה ממש לא אחריותם הבלעדית.

לפי מה שאני רואה וחווההודיה11234
אישית אני חושבת שרק לזוגות אחדים יש זוגיות בריאה וטובה.
אני משתגעת בשלי
המבחן שלי סובב על בערך כמות של 6000 נשים נשואותאלירז

בכל אופן - את בהחלט צודקת שאלה שממש טוב להם הם לא הרוב.
אבל יש גם באמצע.
זה לא רק סבל או רק אושר..
הרוב נמצאים באמצע.
ואם את שואלת אותי, בהחלט כשלנו כציבור ובכלל - להכין אנשים לזוגיות (לא שבציבורים אחרים מכינים אותם)

 

אלירז...אני123
אני מסכימה איתך שלא מכינים מספיק לחתונה.
יש מגוון זוגות וזוגיות ומי שלא למד ליפני החתונה חייב ללמודor1900
לצערי ואנחנו הדוגמא הכי טובה
אלה שמוגדרים בפיך כאמצע ...
לא יכולים בלי לימוד שיפור ועזרה בתחום הזוגיות
הפערים רק מעמיקים.
אי אפשר להיתרע באמצע!
בדיוק כמו אופניים שנופלות אם לא מדוושים.
אם לא למדו והתכוננו נכון לפני החתונה.
לצערי אנשי האמצע סובלים מאוד.
האישה הגבר והילדים.
ומי שלא למד ליפני החתונה עושה טעויות בזוגיות כל החיים.
עבודה זוגית לא נגמרת לעולם .
אבל גזע שגדל לא נכון הוא מציאות חיים זוגית הרסנית.
וחייבים טיפול ולמידה זוגית עמוקה ושורשית בכדי לתקן.
לא להתייאש . פשוט להסתער על זה יחד.
זוג שמבין שהוא טועה ורוצה לתקן יחד.
חייבים להבין את הפערים והקשיים יחד ולתקן אותם יחד !

והאמת והשלום אהבו
אתם לא מוגדרים כאמצע לתפיסתי.. אלא כקצה..אלירז


לטעמי רוב מי שיש לו בעיות בזוגיות נחשב אמצע ולא קצהor1900
במחילה קשה לאבחן אותנו כקצה בלי להכיר אותנו.

זוגות אמצע רבים מתגרשים כי לא הלכו לטיפול מקצועי
לדוגמא כי אחד מבני הזוג מסרב ועוד ועוד
או שהטיפול כשל (לא בגלל המטפל ח"ו) וכו
את נשואה רק כמה חודשים (לפי שרשור אחר שלך)מיקי מאוס
עוד לא הספקתם לעבוד....
מקווה שזה יבוא מהר מהר אבל בהתחלה קשה ואחרי שמשקיעים נהיה טוב יותר, יש זוגות שבא יותר בקלות ויש זוגות שצריכים יותר עבודת מידות.
הזוי לחשוב שזה טבעי ש2 אנשים עם רצונות וצרכים שונים יתלכדו לזוג פרחוני ואוהב. זה לא טבעי. אבל זה אפשרי...

בהצלחה!
אני נשואה כמה חודשים?אני123
למי התכוונת?
אבל אלירזי, נשמהאורה שחורה
זה באמת נכון שזכיתם והתחתנתם טוב. מצא מין את מינו.
טוב= התאמה, אהבה, חכמת חיים, יר"ש, תקשורת, רגישות, כיוון משותף, מידות, רצון מודע ומוצהר- כל אלה באופן יחסית גבוה.
אתם לא תאומים ולא מלאכים. אתם עדיין 2 אנשים, זכר ונקבה, מאדים ונגה, ולכן גם לכם יש עבודה. אבל שוב הכל יחסי.
יש שזכו מאחל להם רק טוב.ויש שלא! ממגדל השן לא רואים את המרתףor1900
כשמסתכלים על פינה טחובה חושבים שזה מרתף..אלירז

אם יודעים להפנות מבט אחורה - רואים שגם אתה כבר במגדל.. 
 

אנחנו בדרך למגדל ב"ה אבל לעולם נזכור את מי שנשאר במרתףor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך ח' בחשון תשפ"א 12:58
מחילה אנחנו לא מסתכלים על פינה טחובה אלא אנו חיים מציאות לא פשוטה זוגית ומשפחתית.

דבר אחר - גם כשטוב לי בחיים בכל תחום שהוא אני תמיד קשוב למי שנמצא במקום אחר
אין דבר כזה התאמה מראש..אלירז

הדבר היחיד שיש זה מידות טובות במובן של ענווה, ומוכנות לקחת אחריות על החלקים שבהם אני מכאיב ומזיק..
גם זוגות טובים מאוד עוברים תהפוכות לא קלות, וכל הצרכים צפים, והכאבים הכי גדולים והפחדים הכי גדולים צפים
זה חלק מהגדילה ומהצמיחה. וזו תמיד הזמנה לחיזוק הקשר.

אין ספק שצריך ללמוד לבחור בן זוג וצריך להכין היטב לזוגיות.
אבל בסוף - זכו שכינה ביניהם..
ה"זכיה" תלויה בהם!!
והדבר היחיד שמוצא לנכון לומר בעניין זה רש"י - 
שלא יהא הוא נואף ולא היא נואפת.

ולא הכוונה כאן שלא יבגדו, הרי ברור שזה לא הדבר היחיד שעומד בבסיס שלום בית מתוקן ואמיתי - 

אלא שמחשבתם תהיה נתונה לאחדות שביניהם!! 
אם מוכנים לעשות הכל עבור זה, יש סיעתא דשמיא מיוחדת..
נדרש להתפלל על זה, נדרש להתאמץ על זה!
אבל זה אפשרי


 

ואם לא השכלנו לבחור "נכון"?אורה שחורה
קיימת כזו משוואה בעיניך?
ומה אז? לעבוד כשאין קרקע לעמוד עליה?

ויש עוד אופנים לבגידה, לאו דוקא הפצת dna לנשים שונות או פזילה לצדדים.
כל הפרת אמון היא בגידה, כמו כן זלזול, הזנחה, התעלמות.
אהבתי את הפצת הדנא חחחחחחחחיהודה224
נכון יש עוד סוגי הפרת אמוןאני123
כמו שציינת
זלזול.
התעלמות
זלזול והתעלמות זו בגידה ? טוב לדעת .Alony
יש שיגידו שאין לבחור לא נכון -תמיד אפשר לגשר על פערים..or1900אחרונה
אני לצערי מכיר זוגות רבים וגם אנחנו ביניהם שהתאהבנו אבל לא אהבנו ולא התאמנו ומהיום הראשון הפערים היו גדולים מדי לגישור...והתרחקנו.. ורבנו.. והבית הפך שדה קרב.

לא כל בן ובת רנדומליים בעולם יכולים להיות זוג ...

כאשר התאהבנו אבל בחרנו לא נכון ואין קרקע זוגית ולא מצליחים להתקרב ולגשר יחד עם מטפל מקצועי .
לטעמי צריך לבנות שני בתים שמחים נפרדים (להתגרש בלעז) וכך אנחנו עושים כרגע.
הזוגיות שלי זה מה שנותן לי כח בחייםאליפ
זה עושה לי ככ הרבה חשק לחוות שאני רוצה שגם לאחרים יהיה טוב. כל מה שאני מקשיב או מייעץ מתודלק מרעייתי.

האם זה אומר שהכל מושלם? ממש, אבל ממש לא.
איך אני יודע בכל זאת שהזוגיות שלי טובה? הקשיים מדרבנים אותי לשכלל ולשפר אותה ולא לחפש אלטרנטיבית בחוץ.
קפצתי פה לביקור מפורום שכןבלרינה
אז כן , חיי מאושריםםםם, בעלי זה אהבת חיי , מהרגע הראשון שראיתי איתו ידעתי שהוא יהיה בעלי. למרות אין ספור נסיונות שעברתי בחיים אחרי החתונה, לא קשור לחיי הנשואין , בעלי תמיד עמד שם בשבילי מחבק, מכיל.
לומדים להכיל את כל המצבים( בדיוק לפני 10 דקות בעלי ביקש ממני טובה הגבתי קצת בקיצוניות ,ראיתי שלקח את זה קשה . מיד הסברתי למה ככה הגבתי ואופפסס- הדברות- והכל המשיך כרגיל.

חוגגים יום נשואין 6 ועדיין פרפרים בבטן.
בעלי הוא החבר הכי טוב שלי , ממלא את המקום של אמא- שנפטרה בגיל צעיר מיד אחרי נשואינו..
עכשיו תקופה עמוסה בעבודה ( עובדת מהבית)
בעלי שעות עם הילדים. מכין אוכל, מכניס כביסות ומארגן את הבית.
אז כן יש חיים מאושרים בחיי נישואין אל דאגה יש נסיונות אחרים בחיים לא קשןר לחיי הנישאוין אבל היה חשוב לי להדגיש שיכול להיות אחרת.
חיי נישואין זה עבודה.
הסוד זה עבודת המידות לשאוף קדימה ולא להתפס על דברים קטנים,להיות ענווים- לדעת לקבל הערה= הארה. כשבעלי מעיר = מאיר לי משהו,אין מאושרת ממני ,בזכות זה אני אהיה טובה יותר... לדעת להמשיך הלאה גם אם יש תקרים קטנים תוכ"ד כי האהבה תמיד תנצח
ברור שישאורי8
אנחנו ב"ה .נשואים 21 שנים. וודאי שהיו כעסים לפעמים, ועדיין יכולים להיות.כעסים הם חלק מכל קשר. אבל אנחנו יודעים לדבר עליהם, ולהסביר את הצרכים והרצונות שלנו.לא הולכים לישון עם כעס לא פתור.
וב"ה שמחים ומודים לה' על הזוגיות שלנו
ונראה לי שאם הייתי רק במטבח הייתי מתוסכלת, אני עובדת ב"ה, משתדלת להתפתח מקצועית, ובעלי תומך בזה, ודוקא אוהב את זה.
דוקא הידע המקצועי שלי תורם לקשר הזוגי.
נראה לי שהפורום הזה ממש לא מייצג את המציאות, אני לא אפתח פה שרשור של- איזה מתוק בעלי...
ומי שיש לה קשיים בזוגיות תחפש מקום לפרוק ולהתייעץ ותפתח פה שרשור
כן יש זוגות כאלהצפורה
לדעתי יש כמה נקודות חשובות:
1. עבודת המידות והרבה עין טובה.

2. לא לצפות שהזוגיות תמלא את כל מה שהיינו רוצים.
בן/בת הזוג הוא/היא כתובת לרב הדברים אבל יש כמה דברים שהם לא במשותף וזה בסדר גמור.
לא כל פעילות בן/בת הזוג חייב להשתתף אם הוא לא בעניין. דווקא כשנרפה נגלה שעושים צעד לקראתנו לשמח אותנו.
באופן כללי עם הזמן בני זוג נהיים דומים בדיבור, בסגנון. מכירים אחד את השני וזורמים יותר טוב.

לפעמים מצפים מבן הזוג בתחומים שהוא לא טוב בהם (לא כותב מכתבים מעלפים, לא קונה מתנה לחג בעצמו, לא מבשלת טוב) וזה מקור לתסכול. יש כל כך הרבה דברים אחרים שהוא מעולה. לשמוח בזה ולא להשוות.

3. לא לצפות שיבינו אותנו בלי שנאמר ונסביר. לפעמים זה עובד, מבינים אותנו בלי שאמרנו אבל לפעמים לא... ואז פיצוץ. עם הפזמ זה פחות נדרש.. מכירים טוב יותר את הצרכים אחד של השניה.
אם עייפים והבית בלאגן אטומי אפשר לשתף. עבר עליי יום עמוס אשמח לכוס קפה/ מעט מנוחה/ מקלחת.. יש מי שיראה את הפרצוף ולא צריך דיבורים יש מי שצריך. ללכת על בטוח ולא להתאכזב.
מתנות זה בכלל מקור לתסכול אצל נשים. לא כולם יודעים לקלוע או בכלל לזכור.. מותר לגלות אם לא עוזר לרמוז. חבל על התסכול. כמו שנאמר בסעיף 2 - לא לצפות, ובסעיף 1 - עין טובה- חוץ ממתנות הוא מושלם.

4. להעלים עין פה ושם. קילח את הילדים והבגדים נשארו על הרצפה, פשוט לשים בסל.. העיקר הילדים רחוצים. שכחה לתדלק את האוטו, העיקר עשתה קניות. בהזדמנות על כוס קפה אפשר להעיר. בכללי, ביקורת לא מיד, בהזדמנות אחרת, בנחת.

5. להעריך את מה שבן/ בת הזוג עושה. לא לקבל כמובן מאליו שום דבר. עבודה, כביסות , כלים, מקלחות, קניות. להגיד תודה וגם פשוט לזכור ולשים לב למה עושים עבורנו, כמה קיבלנו, כמה חושבים עלינו, מפרגנים לנו. בכל יום יש המון פעולות יומיומיות שאנחנו עושים אחד עבור השני או עבור הבית וזה ממש לא מובן מאליו.
אני בדרך כלל לא מגיבה פה, אבל בשביל הזוגות הצעירים שפהרימון א"י
חשוב לי לומר שאנו נשואים יותר מעשרים שנה, ואוהבים ומאושרים הרבה יותר מהשנה הראשונה, בעלי החבר הכי טוב שלי, התקשורת מעולה, לעיתים רחוקות מאוד, יש אי הבנה, ופותרים אותה בנחת, כמעט מעולם לא הרמנו קול, או רבנו.
בשנים הראשונות היו יותר אי הבנות אבל תמיד היתה אהבה, ותקשורת טובה....
זוגיות טובה זה אושר גדול מאוד, כשכיף לך עם בן הזוג, זה משפיע על כל תחומי החיים.
תעבדו על זה- כללים אדומים, שפה בנחת ובכבוד לא מרימים את הקול ח"ו, בלי להאשים, תמיד לדבר מה אני מרגישה, ולא להאשים.
ראיה חיובית, בטוח יש לבן הזוג הרבה מעלות, תתמקדו בהם, ולא בחסרונות. תחמיאו לבן הזוג כמה שיותר, תפרגנו, תביעו הערכה על כל מה שהוא עושה בבית ובעבודה, כמה שיותר מילות תודה. לדון לכף זכות- הוא בטוח לא התכוון לפגוע, הוא עייף, לא הספיק לשטוף כלים...,
משהו מפריע לך, לא להגיב מיד, כשאת רגועה להסביר בנחת מה היה לך קשה היום, איך הרגשת, לא לדבר בגוף נוכח.





תודה לכל מי שהגיבאני123
עזרתם לי להבין שאני לא הבעיה בזוגיות שלי
לא בטוחה שזו מסקנה טובה כדי לקדם זוגיות..אלירז


יש המון סיפורים על נשים רעות שהיו פעםדעה נוספת

והאמת?

די ברור לי שאם הייתי כל היום בבית עם הכביסה והכלים הייתי נהיית אחת מהמכשיפות הללו

העובדה שנשים נפתחו אולי עשתה רע לחלק מהן (לא יודעת איזה חלק, אני כמעט לא מכירה נשים שהיו רוצות לחיות כך) אבל ברור שיש נשים כמוני שזה רק עשה להן טוב. לא מאמינה שהטבעים פעם היו כ״כ שונים מהיום, ברור לי שגם פעם היו נשים שרצו לצאת וברור לי שגם פעם היו גברים שרצו יותר שהות עם הילדים והמשפחה-מה שהיום ב״ה יותר מתאפשר להם

 

ולעניין שאלתך-לא מסתובבת עם רגשות כעס, יש לנו ב״ה זוגיות מאד טובה. חשוב מאד לפתור את זה בהקדם, אולי ללכת לייעוץ.

בנוסף - אל תשכחי שהקורונה מוציאה מאנשים דברים כאלה. נשימה עמוקה  וזה יעבור (מאאאד עמוקה, כי אולי זה יקח עוד כמה שנים טובות)

תודה רבה לך על התגובה..אני123
לפעמים אחריות משותפת ולפעמים חד צדדית -להכיר בבעייהor1900
ורק אז ללכת לטיפול מקצועי
כל אחד בבעיות שלו האישיות
ואז הזוג יחד בבעייה הזוגית

הכרה זוגית ואישית בבעייה ורצון להשתנות זה המפתח בעייני
התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעשאחרונה

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1אחרונה

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

אולי יעניין אותך