דכאון זה משהו נורא שאין חשק לכלום,
ולא שמחים מכלום, וכל העולם חשוך,
אבל לפעמים יש קצת חוסר מצב רוח
ואם אחרי זה שמחים ורגועים זה לא
נקרא דכאון.
לנסות שגם עם הבעל יהיה טוב, אולי קצת לבוא אחד לקראת השני,
מאוד חבל שהחיים שלנו עוברים ולא מנצלים אותם לשלום בית אמיתי
וכנה, אני יודעת שזה מגיע לבעל נהיה מתח ובלאגן, אבל חייבים להשתדל
יותר, אני קראתי פעם כשלהורים אין שלום בית זה מאד משפיע על הילדים,
לכן כדאי עוד טיפ טיפה מאמץ ולחזק את השלום בית,שוב ליבי איתך נשמה יקרה.
זה הטבע שלו הוא תמיד ידבר כך,את צריכה להמשיך לדבר איתו בנועם
ואת תראי שזה יתהפך לטובה,בהצלחה רבה רבה לך.
ה' שפתי תפתח
יקרה,
קשה מאד לשמור בתוך הלב כל-כך הרבה קושי... 
טוב מאד שפרקת!!! 🤍
דבר ראשון, אני רוצה להרגיע אותך שאני לא רואה אותך כמטומטמת בכלל!
אני רואה אשה מוצפת מאד.
אשה שעוברת תקופה מאד קשה.
אשה שמרגישה בקצה.
אשה מלאת כאב.
אז לפני-לפני-לפני הכל - קבלי חיבוק גדול!
קבלי את הכתף הזאת לבכות עליה. קבלי את האוזן הקשבת הזאת. 🤍
חשבתי לאורך כל היום על הדברים שכתבת... אני אנסה להתייחס לנקודות השונות שהעלת.
1. אני רוצה לפתוח ולהדגיש את כל הדברים הטובים שמנית!
* את לגמרי מתפקדת! קמה, עושה דברים...!
* את משחקת (!) עם הילדים שלך!
* את מצליחה לראות את המתיקות שלהם!
* את משקיעה בהם ורוצה להשקיע בהם!
* את נהנית ממפגשים עם בני המשפחה!
* שאר החיים שלך די בסדר לך! זה ענק!!!
שום דבר מהרשימה הזאת מובן מאליו וזה חשוב לתת לכל אחד מהם מקום של כבוד!
זה חשוב, כי למרות שמצב הקשר בינך ולבין בעלך מעיב כרגע מאד על החיים ועל ההרגשה שלך, זה רק חלק אחד ממשהו הרבה יותר רחב וגדול שבנית ושזכית לו. תראי כמה טוב שיש בך. כמה טוב את עושה. כמה יכולת של שמחה והנאה יש לך. כמה נתינה. כמה ראיית טוב - על עצמך, על הילדים, על החיים הכלליים שלך...
זה חשוב כי כשמתמקדים בטוב (כל טוב שהוא בחיים), הטוב מתעצם.
וזה חשוב כי אחת הדרכים לגדול זה להתמקד בטוב שבנו (ומתוכו לתקן את מה שמצריך תיקון).
*
2. לגבי הקשר בינך לבין בעלך. אני לא מכירה את כל התמונה ואני לא יודעת אלו דברים קרו ביניכם...
אני כן שומעת שיש לך בלב הרבה זיכרונות כואבים מצטברים.
אני כן שומעת שקיבלת יחס שמאד פגע בך בכל מיני סיטואציות.
הוא צעק עלייך. דיבר אלייך בזלול. בזמן שבכית!
הוא צחק! בזמן שבכית!!
אלו דברים מאד מאד מאד מאד מאד פוגעים.
ועם כל זה, בתוך כל זה, יש משפט אחד שמשך את תשומת לבי. כתבת: ''וגם אם לא עשו לך את זה בכוונה ובחוסר ידיעה...אלה הנתונים וזאת התוצאה. ...בלי קשר לכוונות שלו...''. לולא המשפט הזה, האמת היא שהייתי קצת דואגת. צעקות, זלזול ולעג - אלו דברים שעל פניו נשמעים מאד לא טוב.
אבל כתבת את המשפט הזה. ואותי הוא מאד הרגיע. הוא הרגיע מכיוון שמה ששמעתי במילים האלה שלך, זה שבתוך תוכך את יודעת שכל הדברים הכואבים האלה שהוא עשה -- הוא לא עשה מתוך רוע חלילה. הם לא נעשו מתוך כוונה לפגוע. הם לא נבעו מכוונות רעות.
השאלה הגדולה אם כן היא: ממה הם כן נבעו? מתסכול? מחוסר אונים? ממבוכה? מפגיעה שלו? משפות רגשיות שונות ביניכם? מחוסר שינה? מעצבים? מניכור ביניכם? מכאב? מקצרים בתקשורת? מאופי מגושם? מכל מיני צרכים (רגשיים ואחרים) לא מסופקים אצלו?
מה שאני מנסה להגיד כאן, זה שבדרך כלל (להוציא מקרים של אלימות וכאלה), יש שני פרטנרים בזוגיות. ובדרך כלל, כשיש קושי, מתח, מריבות, אווירה עכורה - זה קשור לריקוד ששני בני הזוג רוקדים. לפעמים מדובר בשני בני זוג עם תכונות קצת תוקפניות. לפעמים יש אחד שמגלה קצת יותר תוקפנות והשני שלא יודע לשים גבולות, שמתמסר באופן לא בריא... ועוד כל מיני שילובים אפשריים. אבל בסופו של דבר, אם מחפשים אחראי, בדרך כלל שני בני הזוג אחראים. אחראים על מה שהיה אבל לא פחות ---- אחראים על כל מה שעוד יכול להיבנות ביניהם. האחריות על הצלחת הנישואין שלהם, על האושר שהם עוד יזכו לו בע''ה, היא של שניהם. הבנייה שייכת לשניהם. אם מצליחים לבד, מה טוב. אפשר לגמרי לבד ואפשר באמצעות ספרים, סדנאות, קורסים אונליין... לא חסר היום ב''ה.
אם זה תקוע מדי, אם משקל המשקעים כבד מדי, עם חסרים כלים מדי, אפשר ללכת להתייעץ אצל יועץ זוגי. או לטפל אצל מטפל זוגי.
בין כך או בין כך, כדי להוציא את עצמינו מדפוסים כואבים ומכאיבים, נדרשת מאתנו עבודה. זה לא תמיד קל, אבל זה משתלם מאד. לא תמיד מתחשק לנו, אבל שם נמצאת האמת. זה המסלול שמוביל לשמחה, לסיפוק, לנחת, לקרבה ולאהבה אמתיים.
*
3. לגבי המעשים שתיארת (הטחת החפצים ומשיכת השיער) - אני חושבת שהמעשים האלה מבטאים במצבך סיטואציות של מצוקה מאד גדולה. הם ככל הנראה נובעים מכאב ומהרגשה של חוסר אונים מאד גדולים. באנגלית קוראים לזה 'acting out': זאת דרך (לרוב לא ממש מודעת) להוציא את מה שיש לנו בלב על-ידי מעשים או התנהגות חריפים, כדי למשוך את תשומת הלב של השני. זאת דרך לצעוק ''תראה אותי!!! אני מרגישה במצב ממש נורא!!!''.
את מבקשת דברים מאד אלמנטריים בזוגיות: הקשבה. מקום. תמיכה. הכלה. כבוד. ואת מרגישה שהצרכים האלה לא מסופקים לך. אז אחרי שגילית איפוק והתאמצת מאד במשך תקופה ארוכה (כמו שכתבת ''מרוב שהכלת...והכלת והכלת''), הגעת בסוף לקצה. ובפעמים שזה קרה, זה יצא ממך בצורה חריפה מאד. כלפיו וכלפי עצמך. זאת הייתה הדרך שלך לזעוק לבעלך שישים לב סוף סוף למה שאת עוברת ויבוא לעזרתך.
לא סיפרת מה קרה אחרי פעמים שעשית דברים כאלה. איך בעלך הגיב לזה. מה קרה ביניכם כתוצאה מאירועים כאלה. מה שאני יודעת, זה שבגדול, acting out יכול להוביל לשני תרחישים:
א. הסלמה - בן הזוג יכול גם הוא להקשיח את הטון, לצעוק, לדפוק בשולחן, לטרוק את הדלת וכו'. המריבה ממשיכה להידרדר עוד ועוד לפסים שהופכים לפחות ופחות מכבדים.
ב. רגיעה ושיפור זמני בקשר - בן הזוג קולט שקורה משהו רציני. הוא מבין שזה נובע מתוך מצוקה, הוא מבין שנחצו גבולות מבחינת הקשר ביניהם והוא כביכול 'מתקן' את הדברים שהוא עשה / לא עשה ו'מתיישר' לפי הבקשות והדרישות של מי שהתפרצה.
הבעיה היא שבשני התרחישים האלה, אין אפשרות להשיג באמת את הדברים שהיו חסרים לנו.
ביקשנו:
אהבה. קרבה. שיפור היחסים בינינו.
קשר. חברות. שלום.
אינטימיות. ביטחון. כבוד.
אלו הרי הדברים שאנחנו מחפשים (ובצדק!) בנישואין שלנו.
בפועל מה שקרה זה ש:
- במקרה ה'פחות טוב', ההתפרצות רק הובילה אותנו להסלמה יותר ויותר מכוערת.
- ובמקרה ה'טוב' יותר, יתכן שבסוף קיבלנו חיבוק. או בקשת סליחה. אבל באיזה מחיר! איבדנו (זמנית) קצת מצלם האנוש שלנו. פגענו בכבוד העצמי שלנו. אני ראיתי את זה ובעלי ראה את זה. זה משאיר טעם מר. זה מותיר זיכרונות שהיינו רוצים למחוק. ועל יסודות כאלה, קשה מאד לזוגיות להתקדם, להתחזק ולהמשיך להיבנות.
וזה מחזיר אותי לנקודה הקודמת, על הקשר הזוגי ביניכם. מבחוץ, ממה שהצלחתי להבין מתוך מה שכתבת, מה שנראה לי זה שהמקום שזקוק להכי הרבה תשומת לב אצלכם הוא (כמו אצל המון המון המון המון זוגות) - שיפור התקשורת ביניכם. המטרה היא שתרכשו מספיק כלים כדי שכל אחד יצליח לבטא את הצרכים שלו בצורה בוגרת, מכבדת ונקייה, במרחב בטוח ומכבד. בלי צעקות, זלזול, לעג, הטחת חפצים או משיכת שיער.
ברגע שכל אחד יכול להביע את עצמו עד הסוף, ברגע שיש הקשבה אמתית מהלב לגבי הצרכים של השני, השמיים הם הגבול.
זה נראה אולי רחוק, אבל זה בהחלט אפשרי, בעזרת ה'. זה לא יקרה בן רגע וזה ידרוש הרבה עבודה של שינוי הרגלים והקניית הרגלים בריאים יותר, אבל זה שווה את זה!!! אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה חיצונית, אנא מכם תשקיעו בזה ותחפשו דמות יועצת או מטפלת טובה, ששניכם מתחברים אליה. זאת השקעה שתחזיר את עצמה עשרות מונים. אולי ההשקעה הכי טובה שתוכלו לעשות בחיים שלכם. כי הנישואין שלנו, זה באמת אחד הנכסים המניבים הגדולים ביותר שיש לנו בחיים. מהם תלויים כל-כך הרבה דברים. האושר הפרטי שלנו. איך הילדים שלנו יגדלו. ועוד ועוד.
אני מקווה שהצלחתי לעזור... כתבתי מתוך תפילה שהקב''ה ישלח לי את המילים ואת הכיוונים הנכונים. ❤
אני מאחלת לך שהתקופה הזאת תעבור מהר מאד ושתזכו, את ואשך, בקרוב ממש לאור גדול ולאהבה ענקית. אמן. ❤
בס''ד
ערב טוב יקרה,
וואו, איזו הודעה.
שומעים את כללל המאמצים הרבים והגדולים שאתם עושים.
לא קל לכם, אבל אתם לא מוותרים לעצמיכם.
אתם רבים, אמנם - אבל גם משלימים.
אתם נופלים - אבל גם קמים כל פעם מחדש.
אתם מנסים שוב ושוב. ושוב. אתם קוראים ביחד על שלום בית. אתם מדברים. אתם מעבדים את מה שהיה. אתם מדייקים.
אתם בעבודה. אתם בדרך!
זה שהוא ככל הנראה כבר התקדם המון - זה דבר ענק.
זה שאת יכולה להאמין שהוא כבר התקדם המון (רק שקשה לך להעריך את זה) - זה המון.
זה שאת מבינה שבמצבים מסוימים הוא זקוק לתפוס מרחק ולהירגע בחוץ ואת מאפשרת זאת - זה המון.
זה שאתם יושבים ומשוחחים על הדברים - זה המון.
זה שאת מסבירה לו מה הלך לך בראש, זה הרבה מאד.
זה שזה עובד והוא מבין דברים חדשים - זה עצום.
וזה שלמרות הכל, כשאת מתבוננת, את יודעת להגיד שהתגובות הפוגעות של בעלך נבעו, בעצם, ממבוכה או משברון - זה עצום לא פחות.
יש לי רק דבר אחד להגיד לך: תמשיכו ותתמידו!
עוד צעד, ועוד אחד.
עוד שיחה.
עוד השלמה ממריבה.
עוד קימה מנפילה.
עוד דף מהספר על שלום בית.
עוד הכלה.
עוד דיבור מהלב.
עוד מאמץ להקשיב עם הלב
עוד ראייה מעבר למילים או לתגובות שנאמרו, אל המניעים הפנימיים של השני...
זה הסוד. להאמין ביעד. להתאזר בגבורה. ולהמשיך. ההר גבוה ויש רגעים של ייאוש, אבל אפשר לטפס אותו. את הדברים האלה, אני כותבת לך מתוך כל מיני זמנים בחיים שלי שהתמלאתי בייאוש וחשבתי שאולי כל זה לשווא וזה לא יצליח. והיום, עם מבט לאחור, אני נדהמת מכמה אפשר להתקדם בחיים. כמה אפשר לעבור מנקודות של שפל למקומות של טוב ושמחה. אני מדברת על כל מיני מישורים בחיים - תיקון המידות, זוגיות על היבטיה השונים, הורות, חוסן נפשי... אני עדיין לגמרי-לגמרי בעבודה, כן? ויש עדיין רגעים בכלל לא פשוטים לפעמים. אבל בכללי כן למדתי על בשרי שאפשר להגשים שאיפות וחלומות ברוך ה'. בזכות המון התמדה, בזכות מיקוד בחזון, בזכות עזרה חיצונית ומקצועית כשצריך, ובזכות תפילות וסיעתא דשמייא כמובן - אפשר להגיע רחוק מאד.
המשפט האחרון שלך היה מאד נוגע. אתם מאד מיוחדים, ויש לכם קשר מיוחד. ויש לכם ניסיון בתחום הזה והוא גורם לכם להרבה צער. עד כדי כך שהוא גורם לכם לבכות. ביחד...
תמשיכו ותתמדו - הזורעים ב ד מ ע ה, ברינה יקצרו 🤍
@קמה ש.אני קוראת אותך והלב מתרחב ונפעם ורוצה לברך ולהודות לקב"ה שיש נשים כמוך בעולמו!!!
איזה אוצר את לעולם זה לא יאומן!
מ-ד-ה-י-מ-ה!
כל מילה שלך,
כל תגובה שלך,
כמה כמה אהבה לזולת,
רגישות, חום, תמיכה, הכלה, חוכמה, שפע של ידע ואמת
את מותק אמיתית (לב)
מניפולציה = סחיטה רגשית
זה סוג של השפעה של אדם על אדם אחר ע"י התנהגות או דרישה מסויימת או איום כל שהוא
אם תעשה א' ב' אז יקרה כך או כך. או אגיב כך או כך.
ובכך בעצם משפיע על הבחירה של האדם השני
ממש לא נחמד. מכירה מקרוב מידי לצערי 
נראה לכן סביר לקרוא לשתי אחיות נועה ונעמה, או שזה דומה מדי?
תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...
(רק אות אחת שונה)
כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי
(לאחת יש גם עוד שם).
לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.
נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה
מרגיש לי כן דומה מדי.
כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.
יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.
אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.
ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅
עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣
ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה
אני מתבלבלת בניהם. 🫣
(אפילו לא אותה אות מתחילה)
הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.
יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.
ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.
וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,
ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...
נועה במלרע יותר דומה לנעמה.
נועה במלעיל פחות דומה.
ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.
יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע
לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.
תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי
יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.
לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍
יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜
היה על הנקה מלאה
הפסיק לינוק מעצמו ככל שהתבסס על המוצקים
עכשיו יונק רק בלילה (קצת לפני השינה כדי להירדם, ועוד פעם באמצע הלילה)
איך זה הולך עם הארוחות בגיל הזה?
אוכל ארוחה כל 3 שעות?
אני לא יודעת מה לתת לו כל פעם
בבוקר ב6 וחצי-7 אוכל ביסקויט ושותה מים
ב8 וחצי אוכל א.בוקר לחם עם גבינה/חומוס/שמנת/טונה וביצה.
ואז בסביבות 12 שוב ארוחה?
ב4 וחצי בערך אוכל א.מבושלת (בשרי בדכ)
וב7 א.ערב דייסת קוואקר עם פרי
מה אוכלים בין הבוקר לערב?
ועכשיו כשכותבת את זה, זה לא הרבה ההפסקה באוכל בלילה?
אשמח לשמוע את דעתכן ואם יש מה לשנות/להוסיף
אני רגילה לתינוקות עם תמ"ל שצריך לגמול אןתם בגיל שנה פלוס אז לא רגילה לדאוג ככה לאוכל.....
וב4 שוב פעם משו
רק שב12 הבאתי את המבושל,
ואז ב4 אפשר איזה פרי,
ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.
והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.
לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה
אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים
אז נגיד
כשקם אוכל משהו קטן
8:30 א. בוקר
12:00 בערך א. צהריים
אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)
ואזור 6 א. ערב.
כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..
ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.
במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.
את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?
(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)
בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....
עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?
הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)
אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.
ופרי לבד זה מספיק?
בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?
@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.
הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.
יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?
פרי זו ארוחת ביניים שלמה.
אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.
לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)
הוא גם בלי שיניים
ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?
עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות
אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).
אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.
תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...
אפשר גם בתוך נגיסון.
את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.
אבל אנסה שוב
הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?
מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא
לק"י
אצלי הוא נוגס ומוציא.
אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.
אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות
רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?
לק"י
בעיקר להתנסות ותעסוקה.
כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.
הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.
בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.
לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.
תפו"א, גזר, בטטה קישוא
הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)
יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.
מפריכית
לא ידעתי שאסור
ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן
השעות שלך בסדר
רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות
6 וחצי שבע- ביניים
יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו
8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית
(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)
(נשנושי פירות)
12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק
אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ
18-19 ארוחת ערב עיקרית
והדלמת הנקה לפיי שינה
לק"י
או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?
הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).
אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12
הוא בלי מטרנה?
מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות
תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה
כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.
תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל
דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים
ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת
ופה מוסיפה כפית שקדיה
וזה ארוחה מזינה ובריאה.
ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא
לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט
זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .
אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.
במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.
וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך
שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.
האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?
פתרון בעיות כלכליות?
פתרון למחלות?
אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.
הפתרון לבעיית הגירושין
וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)
אשמח לשמוע מבעלות ניסיון..
יש לי ספורטליין סיילו בת 6.5, אבל בשניים הקודמים לא היו מדרגות בבית..
עכשיו המדרגות הן על בסיס יומיומי, והאמת שלי קצת קשה לסחוב אותה במדרגות.
יש עגלות טובות יותר? מה אני מחפשת?
גוגל מציע לי בוגבו פוקס 5, שיש לה איזה פיצ'ר מיוחד למדרגות, אבל היא יקרה ברמות..
קיצור אשמח להמלצות🙏
את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה
מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.
הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.
למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב
כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא
אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0
מעבירים למנשא?
להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה
אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0
מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?
ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.
עולים ויורדים לאט ובזהירות.
יותר גדולים מהסיילו הרגילה.
יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅
האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים
פחות להיט במרגות
ממליצה גם על בייבי בוס
עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי
לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות
תודה!
תודה!
גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).
וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.
לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.
לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.
אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.
לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.
בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.
זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה
הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית
אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁
היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..
מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה
בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..
וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?
לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה
בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח
החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.
אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.
ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.
זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.
ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉
תודה לכן על העצות והתובנות🩷
ממליצים על קפלן, אבל היו פה בעבר שרשורים שאמרו שבהרבה מהמקרים המכשיר החיצוני שבדקו איתו בדיקה לא היה מדויק והיה צריך בדיקת פתיחה וגינלית.
מישהי עם וגיניסמוס שבאמת לא יכולה שיבדקו לה פתיחה,
מה למען ה' היא אמורה לעשות?
פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין
פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה
זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...
שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.
לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.
גלגלי על זה.
באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.
ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.
כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.
עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.
ככה הבדיקות לא יכאבו
בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.
פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל
נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו
ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..
ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,
אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....
אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?
דולה שתדבר עם הצוות בשבילך
לי ממש ממש עזר
ממליצה על מוריה אלישע במרכז
יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.
גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?
ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,
אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.
גם אסף הרופא לר מומלץ.
יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?
בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...
מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!
לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....
אין קסם. זה באמת קשוח
נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.
גם לי יש ממש חמור...
לי לא עושים בדיקות פנימיות.
רק במקרים ממש נדרים.
כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.
ולפי הקצב שלי...
(היה לי חשש להפלה מוקדמת.
באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים
לא הסכמתי.
ועשו לי חיצוני..
ב"ה שיסתדר.
אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)
אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.
הם ממש מתחשבים.
הגעתי לפני לפגישה לפני לידה
ככה שכתוב להם במחשב
והם היו ממש עדינים
נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות
ובדסקרטיות
וגם הרופאה עודכנה
ממש ממליצה..
חוץ מזה כדאי לטפל
זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים
אפשר לפנות למכון פוע"ה
לנו הם מאוד עזרו
בריאות וכח!!
היינו היום אצל רופא עור עם הקטנה, אחרי שרופאת משפחה אמרה לנו ללכת כי כנראה יש לה אטופיק.
שורה תחתונה, הוא אישר שזה אטופיק, אבל הוא רופא קצת מוזר (שילוב של מבטא כבד+דיבור מהיר מדי+בדיחות בקצב וכל מיני "משלים" לא ברורים), אז אני כבר לא בטוחה אם להקשיב למה שאמר.
הוא נתן מרשם לתרופה מייבשת נוזלים ולמשחה אנטי היסטמינית. על המשחה קראתי שיש בה סטרואידים, אז אני לא מעוניינת לתת לה (במיוחד שהמצב שלה לא חמור בכלל). מתלבטת על התרופה, כמה היא בכלל נצרכת. (אני מכירה את התרופה הזו מייבוש נוזלים באוזניים🤔)
בעיקרון כשהשתמשתי בסבון של לה רושה (ש @אמהלה המליצה עליו) היה נראה שהנגעים ממש חולפים לה. אז אולי זה מספיק?
גם הרופא אמר משהו לא ברור על זה שצריך לחזור אליו בעוד חצי שנה. אז ברור שלא נחזור אליו עצמו, אבל האם באמת צריך לעשות מעקב אצל רופא עור?
תודה מראש לעונות!
(*ורק מציינת שאין צורך לענות לי על השרשור בפרטי, במיוחד לא כל מיני גברים מעוררי תהייה. זה מה שקרה לי אחרי השרשור הקודם שפתחתי... זה נושא שלגמרי אין צורך לשוחל עליו בפרטי*)
>>> ושאלת בונוס:
יש לחמודונת דובי אהוב מאוד, שהיא מסתובבת איתו יום וליל. הוא כמובן סופג לכלוכים וחיידקים מרחבי הבית והרחוב והמרפאות שבהן היא מבקרת.
אני משתדלת לכבס אותו פעם בשבוע (מגניבה אותו לשם בלי שהיא תשים לב, אחרת היא תבכה צעקות קורעות לב מול מכונת הכביסה), אבל זה לא מספיק...
בסופו של דבר היא נכנסת למיטה מקולחת (גם זה לא תמיד), ואילו הוא נכנס איתה למיטה כשהוא מלוכלך...
יש דרך לנקות אותו במהירות בלי לכבס אותו? (גם הכביסה הכי מהירה לא מהירה מספיק, והיא גם לא אוהבת לחבק אותו כשהוא רטוב...)
לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,
אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.
אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.
למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?
יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?
שוב בקרוב)
אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה
(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)
כן? לזמןש הוא בכביסה
בקרוב למשהו קטן..
אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..
(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)
במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.
(אם כי ככל שהם מתבגרים אנחנו מגלים יותר הבדלים ביניהם...)האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.
בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...
גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)
בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח
זו הקטנה או הילדונת?
הייתי מנסה להגביל קצת האמת.
כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.
גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)
אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)
בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅
(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)
שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.
לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...
שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.
איך זה עובד? אי אפשר לצאתמהבית? לגינה וכו, מה עושים כל היום בבית?
אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש
וכמובן תלוי ילד
אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול
הם מבינים אם אומרים להם
כך עשיתי והיה בסדר
לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר
קחי בגדי החלפה
בגינה עושים בצד אם צריך
אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,
ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,
אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.
אם נוח אפשר להישאר בבית.
בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.
השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.
הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.
ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.
נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').
לק"י
לא נרשמו בעיות.
בהצלחה!
לנסיעות שמתי טיטול
אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,
ואוו. מעריצה אותכן
אין לי כח לכל הדבר הזהההה
ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת
אנחנו בתקופת צמצום כלכלי ורוצים להוציא ממש כמה שפחות. לא הייתי הולכת בכלל לנופש אבל הילדים מאוד רוצים ובשבילם חשבנו כן לנסות, וכדי שיעלה קצת אז מוכנה לסבול קמפינג
אבל-
מחפשת מקום (עדיף בצפון) שעולה כמה שפחות, אבל כן עם מקלחת ושירותים. גדול עלי מידי בלי...
אפשר גם דירה פשוטה אבל אנחנו 9 ילדים ב"ה ולא נראה לי שיש משהו במחיר שיתאים לנו.
אני ב"ה בחודש שביעי, איך ישנים ככה באוהל? מזרון מתנפח נשמע לי לא נוח בעליל, מזרון מהבית אפשר לקחת אבל רק דקיק כדי שיהיה לו מקום. מקום שמשכיר מזרנים בטח יהיה יקר עוד יותר. תוהה איך אסתדר בלילה..
תודה רבה!
ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת
לטייל ביום לפני ואחרי
אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה
והיה לי ממש קשה לישון באוהל
מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.
אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.
הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.
אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.
לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.
נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...
וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה
החלפת דירות אני לא רוצה.
לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול
יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.
מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?
לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול
מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.
בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם
גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.
אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים
ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.
חוויה מובטחת.
מקסימום+ 1 או 2
בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה
אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️
דירה ממש על קו החוף
אם תרצי פרטים בפרטי בכיף
היה ממש כיף!!!
היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה
וזה דירה שיש בה הכל
כלי מיטה מגבות
גז מקרר מיקרו
מזגנים
זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...
אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה
(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )
יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע
אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.
אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.
אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.
בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...
גנים לאומיים.
אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).
זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים
ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.
ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.
לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...
בהצלחה!
אפשר לקשור על הגג
קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.
(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).
(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)
והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב
תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!
נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!
יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.
מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.
ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...
העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)
מה נחשב מבוגר?
הבית שלנו🏠
צפתי ונעים בלב העיר העתיקה
מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)
הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).
המחיר הוא כ700₪ ללילה.
לפרטים
נחלה 0556884028
יהודה 0587506616
מרגישה פרנואידית שפותחת על זה שרשור בכלל🫣
יש סיבה ללכת לבדוק ריבוי תנועות? שבוע 33, כבר כמה זמן מרגישה כאילו העובר זז באקסטרים וגם תנועות שונות ממה שהרגשתי עד עכשיו, די באותו מקום כל הזמן וגם מכאיב לי. לא זכרתי ככה מההריון הקודם.
יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39
אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי
אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך
עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר
חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה
מה זה יכול להיות?
מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?
חינם עד 19.
לק"י
(מרכז בריאות האשה).
אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה
ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין
רק על מיעוט נבדקים
אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)
