סיפור מטרמפ😅צבע לחיים
עצרתי טרמפים בצפון עוצר לי רכב משפחתי עם שתי אולפניסטיות קיצר עליתי מאחור ואז אחרי איזה מאה מטר של נסיעה פתאום מישהי מאחורה (ולא ראיתי אפחד מאחור) מכסה לי תעניים עם היידים שלה חזק ואני מנסה להשתחרר ולא מצליח בסוף זאת הייתה אחותי😏 והן היו חברות שלה יואו כל הדרך צחקו עליי
חח קורע~אניגמה~

 

 

מסכן קטן שלנו

לרחם עליך?

למה לרחםבריו
הוא השיג טרמפ
לדעת... אם באלו..~אניגמה~


משבאלך~אניגמה~

 

 

אם תתחרט אז מוזמן לומר..

מי זורם לסיפורי טרמפים?-אנונימי-


פתח שירשור ותתחיל..~אניגמה~


תמשיך בו!צבע לחיים
יש לי עוד...
אני הייתי מתעלפת מהפחדרויטל.


...צבע לחיים
זה לא היה מפחיד זה היה מוזררר כאילו מי שנהנה מכסה לי תעניים??
גם ככה אני נורא פחדניתרויטל.

עכשיו משהי תכסה לי עוד את העיניים 

בטוח התעלפות.

...צבע לחיים
הקטע שאני בן גם...
לא הבנתי אתה נבהלת?רויטל.


לא כזהצבע לחייםאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך