תסרטון הזה שתמיד מראים בבצפר שכזה נראה לי זה של סינים שרואים איש משקה עציץ

ואיש שכל יום נותן מטבע לילדה עניה ואיש שעוזר לאישה זקנה לחצות את הכביש כל יום ועוד כמה כאלה 

ואז בסוף רואים איך ההתמדה שלהם עשתה תוצאות שכזה רואים הילדה הרויחה מספיק בשביל להכינס לבצפר והעציץ גדל וכו וכו..

יש למישו מושג איך קורים לזה אולי? או איך מוצאים את זה?

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול