איך מכינים אחות "גדולה" לקראת הולדת הקטן בע"ה?שמחה!!
שבוע 29. בע"ה(!!) עוד חודשיים וחצי הלידה.
הגדולה תהיה בת 3.
בינתיים היא לא יודעת כלום, חשבנו שהיא לא תצליח לחכות...

מתי נכון לספר?איך כמה ולמה ?
נשמח לניסיונכן.
כיוון שיש מגוון המלצות וכדאי לקרוא מסודר -חפשו בגוגל הכנתקרן-הפוך
ילד ללידה.



ואו. מלא! תודה..שמחה!!
טוב קראתי קצת..לא מרגישה שנתן לי את מה שאני מחפשתשמחה!!
בעיקר תוהים מתי לספר לה. כמה זמן מראש.
וממ..איך לא לרחם עליה? אני קצת בחששות איך היא תקבל את הסיפור... כמה צומי היא קיבלה ופתאום הכל משתנה..
הכל תלוי בגישה שלכם אם תרחמו עליה היא תרגישבתי 123
שצריך לרחם עליה
אני חושבת שהכי חשוב להדגיש לה כל הזמן יהיה לך אח/ אחות זה האח התינוק שלך שתבין שזה גם שלה ושהיא שותפה מלאה להזכיר לה את המעלות את תהיה אחות גדולה עכשיו. אולי תתני לה לעזור לך לחפש מתנה לתינוק שיבוא ןלספר לה שכשאח חדש נולד גם האחות הגדולה מקבלת מתנות (לדעתי כבר עכשיו כדאי להזמין כמה מתנות באנטרנט)
להזכיר לה על שכנות דודות שילדו ולהגיד שגם לנו יהיה עוד מעט.
מתי לספר? לדעתי בסוף שמיני תחילת תשיעי.
לי הסבירובימבה אדומה
שהשינוי קשה בהתחלה אבל אז היא מרוויחה את האהבה אליו וממנו.. בהתחלה זה קשה כי כל שינוי קשה לנו... אז מרככים את המציאות קצת בהתחלה, עזרה של המשפחה... אבל אז כשמתרגלים היא לא מסכנה... היא זכתה באח!
למה לרחם עליה? זו המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לה.21
אין על אחים!!
היא תמשיך לקבל צומי והיא תשמח מאד בקטן שמצטרף.
אפשר לספר לה בהכי פשוט שיש לך תינוק וכשהוא יולד יהיה לה אח קטן ומתוק שהוא ממש מחכה לפגוש אותה
לגבי מתי לשתף.. לא יודעת. הבת שלי כשהיתה בת 4 שמה לב שאני בהריון כשהייתי בחודש רביעי. היתה לי בטנונת פיצית.. אבל היא כ"כ חיכתה שאהיה בהריון ושאלה על זה בלי סוף, אז עלתה על זה לבד..
אצלי עם הגדולה סיפרתי כבר די מההתחלהבארץ אהבתי
היא היתה קטנה יותר ולא היה חשש שתספר הלאה כי הדיבור שלה עוד לא היה ברור (היתה בת שנה ו-7 בתחילת ההריון). ורציתי שנוכל לדבר בבית חופשי על ההריון, אז סיפרתי לי שיש לי בבטן עובר קטן קטן, ולאט לאט הוא גדל. בהתחלה בכלל לא דיברתי על תינוק שיוצא, התמקדנו בעובר שעדיין בתוך הבטן. בשלב מסויים כן דיברנו על זה שכשהוא יהיה מספיק גדול אז הוא יוולד ואז יהיה לנו תינוק קטן.
אחותי ילדה כ-4 חודשים לפני אז ניצלנו את הלידה שלה כדי להמחיש קצת את העניין (כמו שאתה היה תינוק בבטן והוא כבר נולד, אז גם אצלנו כשהוא יהיה מספיק גדול אז הוא גם יוולד).
לי היה טוב שזה היה ככה. לא הרגשתי שהיה קושי לחכות, כי לא דיברנו על 'עוד מעט יוולד תינוק' שזה משהו שמחכים לו, אלא על תינוק שעכשיו נמצא בבטן.
לקראת סוף ההריון התחלתי לספר לה סיפורים על כל מיני ילדים שאמא שלהם היתה בהריון ואז היתה צריכה ללדת. כל סיפור היה עם תסריט אחר, כדי להכין אותה לאפשרויות שונות של לידה (באמצע הלילה, ביום כשהיא בגן ומישהו אחר לוקח אותה מהגן, אחה"צ וכו'). ואז גם לפעמים דיברתי איתה כאילו בקול של העובר והיא היתה מספרת לו שהיא מחכה לו, והוא היה אומר לה שהוא מחכה להכיר אותה, ושואל אותה שאלות וכו'. (אחר כך אחרי שהיא נולדה המשכנו עם זה לפעמים כשהוא עוד היה פצפון, ולדעתי זה עזר לה מאוד).


לגבי השאלה שלך של מתי לספר- אני לא יודעת לענות, כי כמו שכתבתי אני כבר סיפרתי הרבה לפני השלב שלך.
אבל לדעתי אין פה תשובה מוחלטת. זה צריך להיות לפי מה שמתאים לך.
(בשלישי סיפרתי גם מוקדם, אבל לא עד כדי כך, כי לא רציתי שכל העולם ידע מהם. אז סיפרתי ברגע שלא היה אכפת לי שידעו).
בכל מקרה, אני חושבת שהעיקר זה לספר בהתחלה על העובר שבפנים, ורק קרוב יותר ללידה לספר שעוד מעט הוא כבר יהיה מוכן לצאת.

ולגבי איך לא לרחם עליה -
קודם כל להאמין בעצמך שבאמת את נותנת לה מתנה גדולה ושווה, ומתוך כך לספר לה בשמחה על האח שיהיה לה. אפשר להוסיף גם מתנות לכבוד הלידה, כמו שאחרות כתבו, כדי לקשר את הלידה לחוויה טובה.
ובמקביל ולא בסתירה - להיות מוכנה לזה שיכול להיות שכן יהיה לה קשה. לא בהכרח בגלל קנאה, אלא בגלל זה שאמא חסרה כמה ימים (בלידה עצמה- לפחות לילה מחוץ לבית), ולא תמיד פנויה אליה, ובכלל כל השינוי והמציאות החדשה יכולה להיות מבלבלת. אז צריך להבין שזה יכול להיות קצת מטלטל בשבילה, ושיהיה לזה תגובות בהתנהגות שלה. ולהיות אמפתיים לקושי, ולחשוב איך לספק לה את תשומת הלב שהיא זקוקה לה עכשיו. אבל כל זה לא אומר שצריך לרחם. רק להבין שהיא עוברת פה משהו, וצריך לקבל את זה ולתת לזה את המקום הראוי. ועדיין זה לא גורע בכלום מזה שאח חדש זו מתנה עצומה בשבילה ובשביל כל המשפחה.

שיהיה בשעה טובה!
חחחח מה הזכרת ליחצילוש
סיפרתי לילדה מתוקה מתוקה שאני מכירה (בת שנתיים וקצת, אבל ממש ורבלית ובוגרת) שגדל לי תינוק/ת בבטן.. קיצור שעה אני מסבירה לה שהוא בפנים אז לא יעזור לנסות להרים לי את השמלה כדי לראות אותו.. בסוף היא דופקת לי מבט ארוך כזה ושואלת ... "אבל איך הוא נכנס לשם??"

בכיתי מצחוק. כשתגדלי תביני
😂😂😂😂😂😂 אוי.. מתה על זה..השם בשימוש כבר
אוי זה היה פשוט מצחיקחצילוש
זאת שאלה מצוינת!!!בת 30
גם הילדות שלי שאלו אותה כשהייתי בהריון השלישי.
נראה לי שדווקא חשוב לענות.
אני עניתי להן שהוא היה בהתחלה ממש ממש קטן, וגדל עם הזמן, זה לא שהוא נכנס לשם גדול .
וזה ממש סיפק אותן לגמרי.
ככל שהם גדלים הן שואלים עוד ועוד שאלות, כל שאלה על בסיס המידע הקודם שיש להם וככה נבנית להם תמונה מלאה, נכונה, והדרגתית.
לדעתי עוד מוקדם לספר הם לא יודעים לחכותאמא בעבודה
יכולה לשתף מהתנסות האישית עם ילד בגיל דומה סיפרנו בתחילת חודש תשיעי שאם יתפלל לה' אז יביא לנו תינוק , אצלו הוא לא הפסיק לשאול מתי יהיה לנו תינוק כי ראה אצל השכנים והדודים תינוקות חדשים הם לא מבחינים בשינוי של הבטן במהלך החודש התשיעי הכנתי אותו שכשה' יחליט להביא לנו תינוק אמא תלך להביא אותו ולא תהיה כמה ימים וככה במהלך החודש הכנתי אותו שהתינוק הוא קטן ולא מדבר רק ישן אוכל חלב מאמא וכו' בפועל כל החודש הוא היה צמוד לכל ספר קיים בבית ומצאתי אותו אומר תפילות בלי סוף שה' יביא לנו תינוק, כשיצאתי ללדת הוא ידע למה לצפות ושמח לראות את התמונה והסרטות בבית
מה שעשיתי עם בן ה3 שלימחי
מחודש חמישי-שישי דיברנו חופשי על זה שיש לאמא תינוק בבטן, אבל כמו שכתבה @בארץ אהבתי לא הזכרתי בכלל שהתינוק הזה אמור לצאת. יותר בקטע של אי אפשר לשבת/לקפוץ על אמא כי יש לה תינוק בבטן, אפשר לשים ראש על הבטן... וכו'
בחודש תשיעי התחלתי לטפטף לו שעוד המוווון זמן התינוק יגיע לבית שלנו וישן בחדר של אבא ואמא. הראיתי לו את המיטת תינוק והמוצץ של התינוק. שאלתי אותו מה הוא רוצה להגיד לתינוק והוא אמר שהוא אוהב אותו ורוצה שהוא יבוא לבית שלנו. וככה מדי פעם היינו מדברים על התינוק שהולך להגיע אלינו ומדברים עם התינוק. הקראתי לו שני ספרי ילדים על תינוק חדש והשינויים בבית והוא ממש קלט (בספר אחד יש ציור שהאח נותן לתינוק את המכונית שלו, וכשחזרנו הביתה עם התינוק הוא מיד רץ להביא לו מכונית)
בשבוע 38 (כי אני יולדת לפני התאריך) אמרתי לו שאולי יום אחד אבא ואמא ילכו לרופא להביא את התינוק ואז הוא ואח שלו ישנו אצל סבתא/דודה. מאז כשהוא היה שואל מתי נלך להביא את התינוק (הוא ממש ציפה לזה בהתרגשות) הייתי שואלת: אתה ממש רוצה שהתינוק יבוא כבר? היום אי אפשר, אבל אולי מחר, או ביום אחר.
כשכיבסתי את הבגדים והשמיכות לפני הלידה הוא ראה ושאל של מי זה וסיפרתי לו שזה בשביל התינוק החדש שלנו, נראה לי שזה מאוד המחיש לו את העניין.
ראיתי שההכנה הזו וכל הדיבורים מאוד עזרו לו. היו לי צירים בערב ושאלתי אותו אם הוא רוצה שהתינוק יבוא מחר והוא התרגש. אמרתי לו שאולי מחר אבא ואמא ילכו לרופא והוא ישאר עם בייביסיטר. הלידה היתה באמצע הלילה וגיסתי שהגיעה להיות איתם אמרה שמיד כשהוא ראה אותה בבוקר במקום להיבהל נהיה לו חיוך ענק על הפנים והוא שאל אם הלכנו להביא את התינוק
עד כאן מגילותיי... אם יש לך עוד שאלות בשמחה, פשוט הנושא עוד טרי בביתנו אמנם זה שונה כי יש לו כבר אח מתחתיו אז זה לא המעבר הקיצוני מלהיות בן יחיד, אבל הגיל אותו גיל אז מהנסיון שלי כמה שיותר לדבר, לספר, לתאר ולהמחיש, והכל מתוך שמחה, בלי לרחם עליה
תודה לכולכן כל התגובות המושקעות!שמחה!!
בהמשך היום אקרא הכל בנחת. תודה!
כתבתי כאן בעבר בפירוטרק טוב!
מוזמנת לחפש בהודעות שלי.

בגדול הגישה שלי, שב"ה עבדה אצלנו תמיד (5 ילדים במרווחים שבין שמה וחודש ל3 שנים) היא:

אח קטן זה מתנה. זה כיף, זה משהו משמח.
זה לא עול לילד, זה לא לוקח ממנו צומי, זה לא בא במקומו.

אם זה מתנה, אז מתייחסים אלי התינוק בהתאם: מותר להתקרב אליו, מותר להסתכל ולהתרגש, מותר לגעת לפי חוקי השימוש (לא בפנים, לא בראש), מותר להביא לו דברים גם אם הוא לא צריך אותם (מוצץ כשהוא לא בןכה, משחק כשהוא לא יודע לשחק, אפילו פעם בת השנתיים נעלה את הסנדלים שלה לבת השבועיים...) הכללים:. א. לא מסוכן. ב.התינוק לא בוכה מזה.

מותר גם להחזיק אותו ( ברשות של ההורים, על הספה, בידיים של ההורה).

אפשר לעזור לקלח אותו, אפשר לבחור לו בגדיפ, ואפשר בכללי לשדר לילד הגדול שאתה תעזור לי לטפול בתינוק כי אתה כבר ממש גדול או איזה כיף ךתינוק שיש לו אח גדול כמוך.

לתת להם להיות ביחד, לשכב ביחד על השטיח/מיטה, לעמוד ליד העריסה וללטף ולדבר.

יכולה להגיד שלמשל עכשיו בילדה החמישית, בהחלט היו מצבים (לא מעט) שאמרתי (אפילו בלי סבלנות...) לגדולים שאני עכשיו לא פנויה אליהם כי אני מניקה או עם הקטנה ןכו' ובכל זאת הם משוגעים עליה. הם יודעים שהיא הורסת להם משחקים ולוקחת להם דברים, ובכל זאת הם מאוהבים בה ושמחים מאוד שיש לנו אותה (כרגע בת שנה ורבע. הם בני 9 ומטה)

עוד משהו שלא רק שלא ראיתי אף פעם קנאה בין האחים, להפך,תמיד דווקא הילד ההכי קטן, הכי התלהב מהתינוק החדש, הסתובב סביב העריסה, שמר עליו וכו. אפשר גם לתת לו נניח לשמור שלא יתגלגל מהספה כשאת הולכת רגע להביא בגדים.

בקיצור,זה הראש שלי. ממליצה ממש.

אה,ועוד משהו, ברור שהתקופה אחרי הלידה היא מורכבת יותר מבחינת בניה מחדש של הלו"ז וההתאוששות שלך, בנחת. לאט לאט.
בגיל קטן אי אפשר לסמוך עליהם שישגיחו על התינוק שלא ייפוליעל מהדרום
לק"י

אולי אני אתן את זה לבן החמש+, ואזהיר אותו שלא יזוז ממנה בכלל.

ואהבתי את מה שכתבת.
תלוי ילד.רק טוב!אחרונה
יש בנות שבגיל 3 אפשר להעמיד אותן ליד הספה לדקה. לא מדברת על שהות ממושכת, כי אז סביר שיקרה משהו שיסיח דעתם.
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)אחרונה

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')