אלזה בעצם עוברת "יציאה בשאלה" כשהיא בורחת למקום לא סביר ושרה את השיר הידוע?
אלזה בעצם עוברת "יציאה בשאלה" כשהיא בורחת למקום לא סביר ושרה את השיר הידוע?
זה מה שקורה כששוטפים כלים אחרי שלוש בלילה 😶
אבל אולי התבלבלת כי זה מה שקורה כששוטפים כלים רצוף שלוש שעות?
ליידי מאדם מיסאף פעם לא עברתי את השעתיים לא משנה כמה הערימות היו גבוהות 🤷♀️
אבל זה אולי מנקודה של בנים שלא עושים כלום, לא יודע
מממ,
ממתי אתה בן שלא עושה כלום? 🤨
אני בן מיוחד, אני עוזר הרבה. אבל לא להורי, אלא להורים חורגים, אולי זה שונה..
זה לא משנה את העניין הלז שאתה עושה משהו
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)