בעיקרון אני לא מהמתחסנים...
חיסון שפעת בהריוןסימן שאלה?
בעיקרון אני לא מהמתחסנים...
בגדול1234אנונימי
אבל השנה בגלל הקורונה, מניחים שהרבה ירצו להתחסן. אז יש רשימה של קבוצות סיכון וסדר קדימויות שלפיו יתנו את החיסון. נשים בהריון לא נמצאות בראש הרשימה, לפי מה שהבנתי המרפאה תיצור קשר עם מי שזכאי להתחסן.
(קודם נגיד יחסנו מבוגרים עם מחלות רקע, אנשי צוות רפואי וכו')
אז קחי את זה בחשבון, ואם את רוצה להתחסן, תבררי איך זה יהיה במרפאה שלכם
^^באורות
נשים בהריון נכנסו לרשימה ממש בשבוע שעבר
הריון ראשון13
והיום זה כל חולה כרוני מגיל 18 (סוכרת ל'ד לב אסתמה וכו')
וההמלצה להתחסן מטרימסטר שני (אלא אם כן רופא אומר אחרת)
יודעת מה קורה עם תינוקות?מקרמה
מגיל שנתיים עד 12 רקעלה למעלה
כן, תינוקות טרם נכנסוהריון ראשון13
הם בשלב או הבא או הבא הבא
אם את לא מהמתחסניםבת 30
תחזקי את הגוף בדרכים אחרות, כדי שגם אם.תחלי בשפעת, הגוף יתמודד יפה
אני לא מאלה שמתחסנים לשפעת,סימן שאלה?
הבנתיבת 30
היעילות של חיסון שפעת היא מאוד נמוכה יחסית יעילות של כ60%.
הסיכון של המחלה- לא יודעת באחוזים, אבל הם נמוכים. בטח אם את צעירה ובריאה באופן בסיסי.
גם לחיסון עצמו יש סיכון מסוים, במיוחד כשמדובר החיסון שכל שנה מתחדש ולכן לא יכול לעבור את סדרת הבדיקות והביקורות שחיסונים רגילים עוברים.
אז במשוואה הזאת, בעיני לפחות, החיסון הזה מיותר.
אא''כ את נוטה כל חורף לחלות בשפעת מזעזעת.
^^^ בדיקנביעה
אם את לא מהמתחסניםמתואמת
יש חיסונים שמיועדים למחלות הרבה יותר מסוכנות - אז אם את לא עושה אותם אז ודאי שאת החיסון הזה לא...
לגמרי. אני מהמתחסנים והמחסנים וזה היחיד שאני לא עושהנועה נועה
גם בהריון, בתמיכתה של אחות ליווי ההריון שלי
(אני שמחה לגלותמתואמת
אני לא יודעת אם היא מתנגדת באופן גורףנועה נועה
היא שאלה אותי אם חליתי פעם בשפעת, ואם אני בריאה בדרך כלל. עניתי לה לא וכן בהתאמה, אז היא אמרה שנשמע שהגוף שלי יודע לעשות את העבודה בעצמו וחבל לחסן.
(אחר כך קיבלתי מרופאת המשפחה ההיסטרית שהיתה לי אז שיחת טלפון נרגשת של יותר מ-10 דקות שבה היא ניסתה לשכנע אותי לחסן וסיפרה לי על כל ההריוניות שהיא שלחה לבית חולים בגלל שפעת ובלגנים... היה מעניין
)
מעניין...מתואמת
אויש הם כל כך דרמטיים שזה משהו..אל הר המוריה
כן...מתואמת

גם אותי היו מפחידיםבת 30
לא אמיתיאמא וגם

יש כאלה שמתים משפעתבאורות
עצוב מאדאמא וגם
אבל זה יחסית מאד נדיר בטח לצעירים.
מבוגרים יותר זה כנראה שונה...
את יודעתבת 30
גילו קשר בין מקומות שבהם היה אחוז התחסנות גבוה לשפעת בשנה שעברה (אצל מבוגרים), לבין אחוז תמותה גבוה מקורונה.
ולהפך- מקומות שבהם אחוז התחסנות נמוך, גם התמותה מקורונה נמוכה.
רק לאור זה, דווקא השנה ממש לא הייתי מעודדת מבוגרים להתחסן לשפעת...
לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות ממחקר בודדבאורות
אם את רוצה תביאי את המחקר ונראה אם הוא רציני ויש באמת סיבה לחשוש מלהתחסן.
נכוןבת 30
ולכן זה מענין ומעורר מחשבה.
אני אנסה להעלות אותו.
קיבלתי אותו בקישור בהודעה שגיא בן צבי שולח מידי פעם.
הוא לא חשוד בקונספירטיביות...הוא מאוזן ורגוע.
הנה הקישור
Positive association between COVID-19 deaths and influenza vaccination rates in elderly people worldwide
אסתכל, תודהבאורות
קראתי את המאמרYaelL
הוא בעייתי במובנים שונים, כשהעיקרי מביניהם הוא עניין הקורלציה שלא מוכיח קשר נסיבתי. בתוך המאמר עצמו מוזכרים מגוון מאמרים אחרים עם תוצאות הפוכות. עוד דבר שהפריע לי, הכותב מחפש קורלציה בין אחוז המתחסנים בקרב האוכלוסיה מעל גיל 65, ומשווה את זה בין היתר לשיעור התמותה באוכלוסייה הכללית. זו השוואה לא נכונה, אם כבר תשווה את שיעור המתחסנים בכלל, למה רק מעל גיל 65? או הפוך, שיעור המתחסנים באוכלוסיה זו לעומת שיעורי התמותה באותה אוכלוסיה בדיוק. גם אין התייחסות לשיעור התחלואה בקורונה מתוך המחוסנים. ויש עוד מלא גורמים שיכולים להשפיע על התוצאות.
יכול להיות. הבאתי אותו כי הוא מעניןבת 30
בכל אופן.
אם את מסוגלת לקרוא מחקר שהוא בבסיסו לא חרטה, ויכול לזהות שיש בו בעיות מתודולוגיות ומהותיות,
אז אולי כדאי שתעברי גם על מחקרים שונים בנושא יעילות ובטיחות של חיסונים שונים.
אם תעבירי עליהם באותה ביקורתיות מדעית, יכול להיות שתופתעי.
בעיה אחת מתודולוגית חשובה לאין ערוך בנושא בטיחות חיסונים:
כמעט כל החיסונים נבדקים מבחינה בטיחותית.
היית חושבת שהבדיקה נעשית על x אנשים שמקבלים את החיסון ועל x אנשים מקבילים שמקבלים פלצבו, נכון?
ככה עושים מחקר מדעי.
זהו שלא.
חלק ממבדקי הבטיחות נעשים בצורת השוואה בין חיסון ישן לחיסון חדש. (ואז ממילא יש הרבה תופעות לוואי בשתי הקבוצות שלא ''סופרים'' אותן)
חלק נעשים בצורת השוואה בין החיסון המלא לבין החיסון ללא המרכיב המומת או המוחלש- רק עם החומרים המשמרים והאדג'ובנטים, שרידי תאים וכד' (והרי חלק ניכר מהטענות כלפי חיסונים הם לגבי נזקים שנגרמים מה''מעטפת'' של החיסון ולא רק ממרכיבי המחלה עצמה, אז מה בדיוק בודקים פה?)
בקיצור.
תחת הכותרת ''מחקר מדעי'' נכנסים הרבה הרבה דברים.
מחקר מדעי לא חף מהטיות.
מחקר מדעי לא חף ממחויבות למי שמממן אותו (תבדקי מי מממן אחוז ניכר של מחקרי החיסונים. אני אגלה לך- חברות החיסונים הגדולות. ומה יקרה אם תוצאת המחקר תוכיח משהו שיפגע בחברה המממנת?)
מחקר מדעי הוא לא מזוקק וטהור כמו שאוהבים להציג אותו.
אז אם מחליטים להאמין וזהו- סבבה. רק צריך לבחור למי להאמין.
ואם מחליטים באמת לבדוק- אז מן הראוי לבדוק היטב את כל הצדדים.
הגישה שלך שאומרת ''ברפואה אין דעות, יש מדע. וזו האמת'' פשוט לא כ''כ רלוונטית ולא עומדת במבחן המציאות.
ואם בכל זאת את מחזיקה באמירה הזאת, אז את מוזמנת לבדוק מבחינה מדעית טהורה את מחקרי החיסונים השונים.
הספר '' צבים כל הדרך למטה'' יוכל לעזור לך בזה. הוא מביא המווון מחקרים, שמתפרסים על פני עשרות שנים, ומנתח אותם בדיוק כמו שניתחת את המחקר הזה.
אוי לאYaelL
הבאת את הספר עם הצבים.... באמת שאין לנו בסיס לדיון בכלל. ממש לא אמרתי שאין דעות ברפואה, אמרתי שבנושא החיסונים אין חילוקי דעות, זה לא אומר שאין מחקרים מוטים. זה אומר שיש מחקרים אמינים, ולא קיימים מחקרים אמינים שמפריכים, בניגוד לנושאים אחרים- למשל כמו טיפול בפרוגסטרון כתמיכה בהפלה מאיימת שזה משהו שעולה כאן לפעמים- זה משהו שלא הוכח כיעיל באופן חד משמעי, יש ממצאים לכן ולכאן. בחיסונים באופן כללי אין דבר כזה. הקהילה הרפואית באופן גורף רואה בחיסונים טיפול יעיל למניעה ראשונית של מחלות.
לא יודעת מה הכרותך עם עולם הרפואה, אבל ממש לא מקובל לקבל כל דבר כמו שהוא, להפך מחנכים לקריאה ביקורתית של מאמרים, ממש לא מקבלים כל מחקר.
זהו אני פרשתי כאן מהדיון, נראה לי שלעולם לא נסכים. וגם זה בסדר...
אפשר בלי קשר לדיון לצחוק?מיואשת******
אוי לא הבאת את הספר עם הצבים
אני לא יודעת למה
אבל אני צוחקת לי פה כמה דקות כבר
(למען הסר ספק אין לי מושג מה הספר הזה ואני מכבדת גם אותך וגם את בת30 כנשים שאני מעריכה והכל. אבל המשפט בלי קשר לכל הדיון הוא אחד המצחיקים)

חחחYaelL
שמחה שגרמתי לך לצחוק... צחוק יפה לבריאות 
(בואו רק לא נתווכח גם על זה עכשיו....)
אני שמחה שנשמע גם דעתך!אנייי88
ומחסנת בכל החיסונים!!
היו כל כך הרבה מחלות שעברו מהעלום בזכות החיסונים.
אני באמת מאמינה במערכת הבריאות שלנו שלא תרצה להזיק לנו, ועוד לדלם על כך!
אם זה לא היה עוזר לא היו מנסים להשיג כ"כ הרבה חיסונים כדי לא להתמודד עם שפעת וקורונה יחד.
באמת שאני לא מבינה,YaelL
למה מכל התחומים ומגוון הטיפולים השונים הקיימים ברפואה- תרופות מסוגים שונים, ניתוחים ועוד, משום מה נושא החיסונים כל כך מעורר מחלוקת ותאוריות קונספירציה, כשזה אחד ההמצאות המדהימות ביותר שיש לרפואה המודרנית להציע! (עוד המצאה מופלאה- האפידורל- הכי מוצלחת בעיני...) כאילו, ממש הצליחו למגר מחלות נוראיות. (עכשיו יבואו ויגידו שזה לא החיסונים, זה כל מיני בלה בלה בלה אבל נו באמת) .
אולי כי זו מניעה ולא טיפולשלומצ'
סתם מחשבה.
מלכתחילה אתה מתחסן כשהבעיה לא עומדת מולך, אלא מאחוריך. יתכן שתחלה, יתכן שלא.
הרי כשאדם באמת חולה הוא מטפל בעצמו (אני מקווה...).
אוליYaelL
אבל זה ממש חבל כי הטיפול הכי טוב הוא מניעה ראשונית- כלומר בכלל לא לחלות.
מסכימהשלומצ'
אצלי קיבלתי נזיפה חמורה מהרופאת נשיםטארקו
לא מבינה את הגישה הזוYaelL
מה זה הגוף יודע לעשות בעצמו? אתן נותנת לגוף יותר מידי קרדיט, הגוף גם יודע לחלות וגם חס ושלום למות ממחלות, גם מישהו שבריא בדרך כלל, יכול להחלש. גם הגיל עושה את שלו. והריון משפיע מאוד על מערכת החיסון ולכן נשים בהריון הן בקבוצת סיכון לשפעת קשה- לא שפעת בכלל, שפעת קשה עם סיבוכים נשימתיים ואפילו מוות. זה ממש לא מצחיק.
זה לא אני, זאת אחות.נועה נועה
אני יודעת שאת רופאה והיא 'רק' אחות. עדיין. אני מאוד מקפידה על חיסונים להכל כולל הכל. ספציפית בחיסון השפעת לא ברור השקלול של הסיכון מול הרווח, ולא סתם הוא לא נמצא בחיסוני החובה.
לא באה לזלזל חלילה באחיותYaelL
או באף אחד, להפך אני מעריכה מאוד אחיות, מכירה אחיות מדהימות. אבל במקרה זה לא מסכימה איתה על האמירה הזו, בלי קשר לחיסון, אי אפשר לסמוך על הגוף, הוא יודע גם להתקלקל. לנשים בהריון ללא ספק הרווח עולה על הסיכון.
וחשוב לצייןYaelL
שהחיסון מגן לא רק על האשה ההריונית אלא גם על העובר שלה לכשיוולד, בחודשים הראשונים אחרי הלידה כשעדיין צעיר מידי כדי להתחסן.
שמחה לקרוא אותךריקת
אלוקים נתן לנו את החיסונים האלו במתנה, זו ההשתדלות שלנו בנוסף לתזונה בריאה וכו.. לשמור על הגוף
שלנו בלי לקחת סיכונים.
טובבת 30
לא רוצה לפתוח את זה פה.
אבל צריך להכיר בעובדה שיש דעה אחרת ..
אז זהו שלאYaelL
אני יודעת שבפורום זה שנוי במחלוקת, אבל בעולם המדעי זה לא שנוי במחלוקת בכלל, חיסונים הוכחו חד משמעית כיעילים, גם החיסון לשפעת. דעה אישית של מישהו כזה או אחר לא רלוונטית ולא משנה את העובדה הזו. כל אחת תעשה מה שבא לה, זה ברור, לא מחסנים בכפייה, אבל חשוב שתדעו את העובדות ולא לקבל החלטות על סמך כל מיני דעות ושמועות לא מבוססות.
תרשי לי לא להיכנס לדיון.בת 30
אין דעות אחרותYaelL
דעות של אנשים בודדים שנויים במחלוקת לא נחשבות. המחקרים (האמינים) חד משמעיים. אין על מה לדון.
יש רופאים ואחיות שלא מתחסנים לשפעתהריון ולידה
וכשאני מתייעצת איתם באופן אישי הם מסכימים איתי שאין צורך
יש דעות אחרות
את מציירת את זה כאילו חיסונים זה דבר שבטוח ב 100% וזה לא ככה
יש סיכונים גם לחיסונים וצריך לעשות שיקול של סיכון מול תועלת
זה לא נחשבYaelL
אמרתי שלא מדובר בדעות אישיות של אנשים כאלה או אחרים, ברפואה דברים נקבעים לפי מחקרים, והמחקרים כולם תמימי דעים וכן ההנחיות המקצועיות. זה ש"רופא א" או "אחות ב" אמרו זה חסר משמעות, הם מביעים דעה אישית ולא משהו מגובה מחקרית. הסיכונים הינם מועטים וכמעט אף פעם לא מסכני חיים, גם ארועים שהיו לרוב הופרך הקשר שלהם לחיסון.
ברפואה יש הרבה דעות וגישות, ומחקרים לכאן ולכאן בכל מיני עניינים. אבל דוקא בנושא החיסונים יש תמימות דעים, מי שחושב שיש דעות אחרות או שהוא מכיר חומר אחר בנושא- זה ברור שלא מדובר באנשי רפואה או בחומר רלוונטי. אני חושבת שאף אחד לא יכול להבין בהכל , לפעמים צריך לסמוך על מומחים כי כמה שאני לא אקרא, אני לא אבין באמת תחום שלא למדתי באופן מסודר ולא עסקתי בו במשך שנים. משום מה בנושא הזה יש כל מיני אנשים שחושבים שהם מבינים ומגבשים דעה מכל מיני שרלטנים שאין להם שום קשר לתחום כמו כל מיני מתנגדי חיסונים שיש להם קבוצות בפייסבוק והם מייעצים משום מה בלי שאף אחד הסמיך אותם לכך. זה שיש רופאים שמייעצים ככה- זו באמת בעיה שמשרד הבריאות צריך לטפל בה, הבעיה שהוא לא עושה יותר מידי..
יעל היקרה♥הריון ראשון13
אני מאוד מעריכה את הדעה שלך, בגלל זה אני גם מגיבה לך,
האמת שגרמת לי שוב לחשוב פעמיים אם להתחסן או לא כי אני אמורה ללדת בחורף, אני יודעת שבסוף סביר להניח שכן אתחסן בגלל לחץ מהצוות שלי (וגם כדי להגן על התינוקי המתוקי)
אבל תכלס, שנה שעברה הייתה השנה הראשונה שהתחסנתי, לא הייתי בהריון והסתבכתי משפעת (הייתה לי דלקת ריאות). אני מאמינה שאם מחזקים כמו שצריך את מערכת החיסון וזה אפשרי גם בהריון אז אפשר להיות מוגנים משפעת. אגב, מחסנים רק ל4 זנים. לא לכולם. ובגלל זה אני לא הכי מאמינה בזה.
זאת דעתי.
אגב, עבדתי גם בפנימית
אני מבינהYaelL
למה החוויה הלא נעימה שהיתה לך בעבר עם הדלקת ריאות יכולה לגרום לך לא לרצות להתחסן, אכן זה לא מגן ב100% ולא לכל הזנים אלא למה שאמור להיות שכיח בעונה הזו, לכן מתחסנים מחדש כל שנה. אבל דוקא בהריון זה ממש חשוב, במיוחד שהיתה לך דלקת ריאות בעבר! נשים בהריון ממש מועדות למחלה קשה עם אשפוזים וסיבוכים נשימתיים. בעיני עדיף חיסון שמגן חלקית מאשר בכלל לא. תחשבי על זה..
שנה שעברה היה זן שפעת קשה במיוחד...באורות
את מאוד חד משמעיתבת 30
בעולם הרפואה זה חד משמעיYaelL
אחד הנושאים היחידים שיש בו תמימות דעים.
לא מדויקבת 30
לא הבנת אותיYaelL
זה לא משנה מה חושב רופא כזה או אחר, זה לא עניין של דעה, ברפואה מתנהלים לפי מחקרים- evidence based medicine, רפואה מבוססת עדויות מחקריות- זה לא עניין של דעות ומה הרוב חושב. המחקרים תמימי דעים ועל זה מתבססים בטיפול.
הבנתי מצוין...בואי נעצור פהבת 30
יש לי הרבה מה לכתוב בנושא מחקרים, מימוני מחקרים, ועוד.
אבל לא בא לי.
במיוחד כשבצד השני יש אמונה חד משמעית בצדקת וצדקות הרפואה והמדע, בלי מוכנות לשמוע ולקבל דברים אחרים.
זה בסדר, זו אחת הבעיות העיקריות של עולם החיסונים.
אם היו מוכנים להקשיב לכמה טיעונים משמעותיים של הצד השני, היו יכולים אולי לתקן כמה בעיות מהותיות ולרכוש את אמונו של ציבור הולך וגדל בארץ והעולם.
האטימות המוחלטת וההגנה החד משמעית על כל מה שקשור לנושא החיסונים, רק פוגע באמון ולא מאפשר לתקן מה שטעון תיקון.
או שאת תמימה או שהריון ולידה
את מתייחסת למחקרים כאל תורה למשה מסיני
יש מחקרים מוטים, יש מחקרים ממומנים ויש גם מחקרים טובים ואמיתיים
אם את מתעלמת מזה בכזו נחרצות הדעה שלך הופכת ללא אמינה, צר לי
זה באמת מוגזם לכתוב בצורה כזו מאנונימימיואשת******
סליחה. לא לזה נועד האנונימי.
מי שיש לה דעה זכותה להביע אותה בלי להיות מותקפת מאנונימי.
יש לך מה לומר זה ממש טוב וחשוב, אבל ברור לכולנו שככל הנראה מהניק שלך היית כותבת בצורה יותר נעימה
במקרה זה אני אישית מסכימה איתך שיש מחקרים מוטים ולא לכל דבר צריך להאמין בצורה עיוורת אבל חשוב לי למחות על צורת ההתבטאות הזו מאנונימי.
מקבלת, את צודקת.הריון ולידה
התחברתי באנונימי להגיב על משהו אחר שבו חששתי מאאוטניג ובטעות הגבתי גם כאן מהאנונימי
במקרה הספציפי הזה היתי כותבת לה אותו דבר גם מהניק שלי כי היא באמת מגזימה בעיני אבל זה כבר לא הנושא פה
אוקי, מאמינה לך
תודה שקיבלתמיואשת******
תודה לך שחידדתהריון ולידה
באמת לא הוגן לנצל משתמש אנונימי כדי להתנסח באופן שלא היינו מתנסחות בניק המוכר
לא הבנתיYaelL
איפה קראת בדברי שאני מאמינה לכל המחקרים?
מה שלי אישית מפריע בהודעות שלךמחכה_ומצפה
1. או שהם סתומים/תמימים שמאמינים בכל מה שאומרים להם בשנה א׳ של לימודי רפואה, לא יודעים לקרוא מחקרים בעין ביקורתית (שזה משהו שברור שכל מתנגד חיסונים חסר השכלה רלוונטית יודע לעשות, כמובן), שטופי מוח שלא מסוגלים לחשיבה עצמאית ובאופן כללי כנראה די לא חכמים
2. או שהם רשעים מרושעים שיודעים את האמת אבל מקבלים כסף מחברות התרופות ולכן מסתירים את האמת הקשה מהציבור
וזה לדעתך נכון פרט לכמה רופאים יחידי סגולה (שלכאורה חושבים כמוך) שמפחדים לומר את האמת בקול רם ורק לוחשים את דעתם אך ורק אל מול מתנגדי חיסונים כמוך, כמה נוח (ואל תגידי שהם מפחדים למקום עבודתם, אנשים מוותרים על הרבה הרבה יותר ממקום עבודה כשהם נלחמים על דברים שחשובים להם).
הסיבה שרופאים כל כך ״בעד״ חיסונים היא לא בגלל שהם שטופי מוח חסרי בינה ולא בכלל שהם חמדנים ורשעים. הסיבה היא שהם ראו ממקור ראשון את כל החולים במחלות ״פשוטות״ שהסתבכו, כל אלה שהיו בסיכון נמוך ולכאורה לא היו ״צריכים״ להתחסן לשיטתך, אבל למרבה הצער נפלו בצד הרע של הסטטיסטיקה. כל אדם כזה הוא עולם ומלואו. דברי פעם עם רופא שיספר לך על מה הוא ראה במחלקות בבתי החולים (בהתמחות אם הוא עכשיו רופא בקהילה, או יום יום אם הוא רופא בבית חולים בשגרה).
רופאים גם ממליצים להתחסן כדי להגיע לחסינות עדר באוכלוסיה, גם זו טענה נגד חיסונים שהמתנגדים אוהבים לנפנף בה. זה גם נכון, אבל מה רע בזה? חסינות עדר נועדה בין היתר להגן על החלשים בחברה: חולי סרטן, קשישים, תינוקות, נשים הרות, אנשים עם מערכת חיסונית חלשה. כל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו בקטגוריות הנ״ל בתקופה מסויימת בחיים. אז מתנגדי חיסונים באים ואומרים שמחסנים ילדים ״סתם״ כדי להגן על קשישים. אז קודם כל, מחסנים ילדים כדי להגן גם על עצמם (כי שוב - המחלה מסוכנת גם להם, באחוזים כאלה ואחרים), וכן - גם כדי להגן על הסביבה. ו״קשישים״ זה גם סבא וסבתא וגם אנחנו עוד כמה שנים. ולא מדברת כבר על חולי סרטן וכו׳.
אז קצת קרדיט לרופאים. באמת שהם לא טיפשים (או רשעים) כמו שמתנגדי חיסונים אוהבים להציג אותם.
מצטערת שהכתיבה שלי מפריעה לךבת 30
א. אף פעם לא רשמתי בשום מקום שרופאים הם רשעים!! חס ושלום. יש רופאים חצופים, יש רופאים לא נחמדים, יש רופאים מקסימים ויש כאלה מדהימים. יש כל מיני, אבל רשעים- לא. נתקלתי בהרבה רופאים. ברופא רשע לא נתקלתי. ולדעתי גם כתבתי במפורש את הערכתי לרופאים ולעבודתם.
מה שכן- הם חלק ממערכת ענקית שלא הם עצמם מניעים אותה. אלא הם בסוף בורג קטן.
ב. רופאים הם לא סתומים. ואף פעם לא התבטאתי ככה. אבל, וזאת עובדה, רופאי משפחה ורופאי ילדים הרבה מאוד פעמים לא מכירים את הנושא לעומק.
זה לא נושא שנלמד לעומק בלימודי רפואה.
ורופאים בעצמם אומרים את זה.
אני למשל, לא יכולה לגשת לרופא הילדים שלנו, (שאגב אני מעריכה אותו מבחינה מקצועית, למרות שמבחינה אנושית הוא לא משהו..), ולדון איתו באמת בנושא.
למה? גם כי הוא לא מוכן לשמוע בשום פנים ואופן, הוא רק יסעיף פניו ויצעק עלי, וגם- כי לא נעים להגיד, אבל יש הרבה פרטים שהוא לא מכיר ולא למד. מעטים רופאי הילדים שאפשר לשאול אותם באמת על הנושא.
היתה רופאה שכבר יצאה לפנסיה שכן יכולתי לשאול אותה, והיא ענתה לי עניינית. וגם הלכתי לפי עצתה.
לרוב רופאים שמחליטים ללמוד לעומק את הנושא, בסוף מדברים קצת אחרת מהמערכת.
אגב, יש עוד תחומים שרופאים לא מכירים, וזה מאוד חבל.
החלום שלי זה שרופא ידע גם לתת מרשם לתרופה וגם להציע לי תמציות צמחים, למשל, שיכולות לעזור. אבל זה תחום שלחלוטין לא נלמד בשגרה, ולצערי- אני נתקלת דווקא בזלזול מצד רופאים.
למה לזלזל? סתם. אין באמת סיבה לזלזל. זה נובע מחוסר ידע, לא מידע והכרות.
ולמה רופא נשים לא יודע להפנות אותי לאוסתאופט כשאני סובלת כאבי תופת מסימפיזיוליזיס? לא כי הוא רשע. פשוט כי הוא לא מכיר.
אז היה נחמד מאוד אם רופאים היו פחות מזלזלים במה שהוא תחום ידע שהם לא מכירים.
לגבי פרטים שכתבת על חיסון עדר וכד', אני לא נכנסת לזה, כי זה דיון מפורט עם הבדל בין חיסון לחיסון. אין שום אמירה כמעט שנכונה לכלל החיסונים.
אבל הנה, שוב את עושה את זהמחכה_ומצפה
משמע, רוב הרופאים לא לומדים ולא מכירים ולא יודעים ולכן הם בעד חיסונים, מתוך בורות.
האמירה הזו מכעיסה, והנטיה שלך ושל מתנגדי החיסונים בכלל לבוא ולהגיד שמי ש״למד״ בהכרח מתנגד לחיסונים (כי עכשיו הוא חכם ויודע) - היא מוטעית ביסודה.
וגם ההנחה שלך לגבי רופאים שלא יודעים ולא למדו ולא חקרו (כי אם כן אז בוודאי שהם יתנגדו לחיסונים) - גם היא מכעיסה ומשוללת יסוד במציאות, ומזלזלת ברופאים.
אני מכירה לא מעט רופאים, ואני יכולה להגיד לך שהרבה מאוד מהם ישבו וחקרו לעומק. והם עדיין בעד חיסונים.
מניחה שתגידי שהם לא ״למדו מספיק״ (אבל כל מתנגד חיסונים עלום שם כן, ברור. כי הקבוצות בפייסבוק יודעות הכל כמובן).
בקיצור, אין על מה להמשיך לדון כשזו הגישה שלך, שכולם בעצם לא יודעים כלום ולכן הם בעד, ורק את החכמה יודעת הכל ולכן מתנגדת.
נראה לי שאת מקצינהבת 30
אם פגשת רופאים שלמדו לעומק את הנושא - נהדר.
אני לא.
אני פגשתי אך ורק רופאים שזלזלו וצעקו.
אני גם לא ''נגד חיסונים''.
אם קראת אותי מספיק, אז את יכולה להבין שאני לא ''נגד''. אני כן בעד לימוד של הנושא, וכן בעד שכל משפחה תחליט, לפי הנתונים שלה, אילו חיסונים היא נותנת ואילו לא, ומתי.
אני לא חברה באף קבוצת פייסבוק בתחום. ונכנסתי אליהן אולי פעם, פעמיים בחיי.
ונדמה לי, שאם מדברים על זלזול- אז באופן סטטיסטי- רוב הזלזול מגיע מצד המערכת הרפואית כלפי מי שמאז לדבר נגד חיסונים, ולא הפוך.
אני זכיתי שרופאים יצעקו עלי, שרופאה תטיף לי מוסר, שרופא ישלח אותי עם ילדה למיון בלי שום הצדקה. כל מיני דברים נחמדים.
כבוד להחלטה שלי? מעולם לא.
דוקא ישYaelL
תרופות שמקורן בצמחים. זה לא שיש משהו נגד צמחים. פשוט אין הרבה צמחים שהוכחו כיעילים לטיפול במשהו. להכיר לעומק את כל המרכיבים של החיסונים, כמו גם של תרופות, זה לא משהו שרופא צריך להכיר, זה התחום של הרוקחים. ואל תלכי לרופאים שיצעקו עלייך. לא כולם ככה, באמת.
אני חושבת שאת טועה הענין הצמחיםבת 30
כמעט כל הצמחים שמשתמשים בהם במסורות שונות ברחבי העולם נחקרו היטב, והחומרים הפעילים שבהם ידועים ומוכרים.
ויש הרבה מאוד! צמחים יעילים מאוד בשימושים שונים.
אבל שוב, זה עדיין לא תחום שרופאים לומדים בשגרה, ולכן אין להם את הידע.
ולגבי הרופאיםבת 30
וגם כשהייתי בבי''ח עם תינוקת בת שנה לא יכולתי לבחור מי תהיה הרופאה שתטפל בי...
בבית חולים אי אפשר לבחורYaelLאחרונה
אני מתכוונת בקהילה. אבל אם את גרה במקום קטן שאין מבחר אז זו באמת יכולה להיות בעיה.
דוקא בת 30 ממש לא מגיבה בצורה שאת "מאשימה" אותהיעל מהדרום
היא ממש מסבירה בענייניות ובכבוד.
אצלינו קבלו את זה בשלווהיעל מהדרום
ב"ה אני לא מהחולות בשפעת (צינון קשה בדרך כלל כן. מה זה בכלל שפעת?!), אז לא רואה סיבה להתחסן.
אל תגלו לאף אחד..הריון ראשון13
אבל אני אחות ואני גם לא מתחסנת. לשפעת בכל אופן.
לדעתי זה מיותר.
למרות שהאחות האחראית שלי ממש מנסה לדחוף לי בכוח..
זה גם מעניין לשמוע...
תודה!מתואמת
לא נגלה... ואני לא אגלהבת 30
מצער לשמוע.באורות
כנראה לא ראית מקריםYaelL
חמורים של סיבוכי שפעת שזו הגישה שלך.
כנראה לא ראית מקריםהריון ולידה
חמורים של סיבוכי חיסון שזו הגישה שלך
אכן לא ראיתיYaelL
ואם יש לך מידע בנושא שהוא אמין אשמח לשמוע.
סתם נקודה למחשבההריון ראשון13
הייתה אצלי מטופלת שקרובת משפחה שלה הסתבכה מחיסון שעלת בהריון.
הרופא אמר לה שעדיף סיבוך נדיר (ויכול להרוג) מאשר שעלת (שאפשר לצאת ממנה)
היא וכל בני שפחתה מאז לא מתחסנים לכלום.כלום.כלום
איזה סיבוך היה לה?YaelL
ולא מדוייק שאפשר לצאת משעלת, שעלת מסכנת חיים לתינוק קטן, זו הסיבה שמחסנים נשים בהריון.
רק בעניין השעלת- אני מכירה תינוק שהיה מורדם ומונשםאמהלה
חודש בגלל שעלת (חלה בגיל שבועיים) הוא היה ממש בסכנת חיים
ועד היום יש לו תופעות לוואי מהמחלה (כבר בן 8)
אני מכירה תינוקת שאושפזה בגיל שבועיים בגלל שעלתרעותוש10
אני לא מתכוונת לצאת עם התינוק לפגוש אנשים בגלל הקורונהאמאשוני
אבל הויכוחים האלו הם בלתי נגמרים.
לשעלת אני כן חושבת להתחסן
תראי אם זה יעזור אפילו במשהו לדעתי כן לקחת.רויטל.
לא להתחסןאל הר המוריה
שלךחתי לך אישי
הריון ראשון13
אני מחסנת את הילדים להכל כמעט ואת זה לאהריון ולידה
מיותר בעיני
לכולנו היתה שפעת כילדים וכגדולים לפעמים
לא רואה צורך להתחסן למרות המקרים הספציפים שהיו שהסתבך- לא שכנע אותי מאחר ולא מרגישה שזה כזה נפוץ לרוב האוכלוסיה הבריאה.
כנלנביעה
כנלחמניה
חסון שפעתYaelL
ההמלצה היא לא לחסן את כולם אלא מי שבקבוצת סיכון- ילדים מתחת לגיל 5, נשים בהריון, אנשים מבוגרים מעל גיל 65, אנשים עם מחלות כרוניות.
ומה זה "מרגישה שזה לא נפוץ"- איך תדעי כמה זה נפוץ? את עובדת בבית חולים? כנראה לא תראי את החולים ברחוב. אמירה הזויה קצת בעיני..
אני התחסנתי לפי זה כשהייתי בהריוןרעותוש10
אמא שלי עד המצאת החיסון הייתה מושבתת חודש בשנה כל הילדות שלי בגלל שפעות, החיסון הציל אותה מהסיוט הזה
לא בעדמתביישת_אנונימ
אני בד'כ לא עושה את החיסון הזה, אבל דווקא בהריון התחסנתיrivki
כנ"ל. בהריון היה לי חשוב להתחסןשלומצ'
זה גם מועבר לתינוק ? יש 1+1?anonimit48
עד כמה שידוע לי כן,שלומצ'
אבל גם הגוף חלש יותר בהריון. ועוד הייתי בהריון בסיכון (מרובה עוברים), ובגיל מבוגר יחסית. לא תכננתי לקחת סיכון.
מתייגתהיופי שבשקט
תודה אהובה אחת! איך פספסתי אותו חחanonimit48
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר
הוא בן 5 וחכם ומקסים.
אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.
מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.
אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.
אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו
ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.
אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.
בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.
מה אני אמורה כן לעשות?
מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔
והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.
אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.
אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.
באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.
ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.
בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה
מבינה אותך מאוד❤️מתואמת
העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.
העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר
מה הכוונה לא בשליטתו?
הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת
הוא מציק כי משהו מציק לו...
אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):
היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?
אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?
אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?
כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...
אנסה. תודה.אונמר
למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?
כן, בהחלט!מתואמת
שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:
משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?
אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...
אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.
אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?
זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️
ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...
אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה
נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,
אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...
נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.
בעז''ה.
חיבוק♥️המקורית
לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר
אני ממליצה להתעכב על זה
מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?
אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?
אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?
אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?
לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.
עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏
זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"
מתואמת
שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...
אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית
הכול בסדר
❤️מתואמת
תודה.אונמר
ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.
אבל באמת אני רוצה.
אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.
מבינה אותךהמקורית
היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.
תחשבי על זה
את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.
וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️
אני חושבתoo
שמוקד ההפעלה הוא בציפייה
את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה
אבל ילדים
גם יותר גדולים
לא צריכים סיבה להציק
(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה
שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)
אם יוצאים מנקודת הנחה
שילד רשאי להציק
כי הוא צריך לעבור דרך
כדי לראות את העולם במבט רחב
יותר מנקודת המבט שלו
אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה
וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות
לדבר איתו אחכ
לשמוע אותו
את נקודת המבט שלו
להסביר לו למה זה מציק
להציע דרכים אחרות לפעולה
אבל להשאר איתו
בצד שלו
להיות ההורה התומך והמנווט
לא השוטר
תודה ♥️♥️אונמר
היתי צריכה לשמוע את זה.
זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.
אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.
תודה.
מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666
אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.
אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.
בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך
וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר
באמת זה מה שמפריע לי.
שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.
ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.
מזדהה ממששיפור
לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?
הגיוני שזה תקין.אונמר
אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא
מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.
ילדים צריכים נוכחות הורית.
היתה תקופהריבוזום
לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.
זה דבר ראשון.
דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.
אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.
בהצלחה, והרבה נחת מהם!
(חידוד של משהוריבוזום
כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)
נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר
אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...
תודה.
תודה!! אמן.אונמר
מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני
חושי.
לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.
אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים
מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)
אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש
אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,
והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!
אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה
ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)
וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..
ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!
וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור
אין לי ניסיון (רק חלום ;))
מקפיצה לך
תודה
ברכה כפולה:)
האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅
זה מופלא.מוריה
לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.
אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.
יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.
סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.
ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.
אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.
היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה
רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.
שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?
ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..
אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)
הפה שלי מלא פצעים-
כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-
כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער
יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני
אוי ואבוירקאני
תנסי חלב עיזים
וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!
אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.
ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.
לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?
וואי, חיבוק!מתואמת
לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)
יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?
תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...
הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️
לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!
כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.
לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית
רפואה שלמה♥️
יאא ♥️אונמר
אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה
תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים
כמו שצריך. תרגישי טוב!
יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24
שאמור לעזור לפצעים בפה…
החלמה מהירה!!
תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)
אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו
תרופת סבתא מטורפתתתתותית11
חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר
היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר
ברמה שלא יכולתי לדבר
באותו יום הכל נעלם
ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה
הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.
ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי
איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר
מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים
אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....
גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב
הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים
אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר
יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999
לפירות וירקות.
הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.
המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.
זה מקרר עםפינק ליידי
מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.
האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?
כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול
לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.
כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...
מכירה מאוד את מה שאת מתארת
כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה
ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.
ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.
התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה
יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.
כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)
וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.
אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות
אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית
כנ"ליעל מהדרום
לק"י
אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.
וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.
ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.
ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.
2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.
בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.
ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....
(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).
תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור
עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית
נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור
מהניסיון שלי..חזקה בעורף
בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)
וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈
בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻
קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅
וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה
והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים
לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית
והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.
כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.
לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.
אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב
תראי לי היה סיוטטטטטהרמה
ההחלמה היתה קשה קשה קשה
מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.
השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה
ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית
מה היה ב2 הלידות האחרות?
יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות
יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.
הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת
ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית
שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..
קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא
לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ
מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק
במיוחד אם זה מחמיר
ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2
לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול
בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו
לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית
לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל
אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית
כאב בסדר הזה
תפרים
הנקה
צירים ולידה
בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף
בכל הלידות אני יולדת על הגב.
חלק עם אפידורל חלק בלי….
הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.
מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.
לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.
חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?
לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️
אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון
שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות
אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי
והיו לי לידות טובות.
הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.
כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤
ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר
לגבי עיסוייעל מהדרום
לק"י
יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.
לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור
אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור
לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה
לק"י
לא פירטו איזה בדיוק.
אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.
לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה
ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.
אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,
בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה
בלי להיות היסטריים.
שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות
אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד
יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.
אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.
פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.
ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.
אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.
סליחה על החפירה ותודה על ההכלה
תודה!!!
מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24
למה להעמיס סתם?
אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…
מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.
הלוז אצלנו:
16- חוזרים מהצהרון
עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק
18- ארוחת ערב
19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת
20- זמן התמרחות לצערי…
21- לישון
אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי
בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24
לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח
(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)
הייתי מורידה עומסנעמי28
מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.
אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.
גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?
זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?
זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?
אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?
ולמה?
באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.
אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.
הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'
רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.
היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.
כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?
לילדים פי כמה.
אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.
אצלנו היה בערך ככה:טארקו
חוזר ב16 מהצהרון
זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם
חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.
18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה
מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום
ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.
פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר
מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.
אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.
אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום
אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד
וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.
הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ
אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.
אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.
מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??
מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד
לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.
יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום
לק"י
אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.
לוזהמקורית
חוזרים ב16
מסספרים איך היה, מנשנשים משו
משחקים
לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)
ארוחת ערב+ מקלחות
זמן פטפוטים
20 לישון וביי
אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.
לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי
הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי
בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות
זהו
אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה
המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי
אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו
אמהות לצמודים?עיונית
אז מסתבר שאני בהריון.
לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...
והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..
השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?
אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲
תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה
התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט
גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון
להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי
יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.
ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.
בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.
הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)
אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני
וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק
כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה
כן זה לא קל
גם הריון עם תינוקת זה לא קל
ובסוף הם כן דורשים שניהם
אבל זה ממש בסדר
הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה
לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת
ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊
לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית
זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן
בשעה טובה♥️
שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי
בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.
אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.
היום?
הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.
המון כוחות!
עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות
עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.
ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10
אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.
ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.
אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.
לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...
ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!
ליooאחרונה
צמודים היה קשוח מדי
על סף הבלתי אפשרי
והעצות שלי
לדעת שזה קשה מדי
לא לצפות להסתדר לבד
לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית