נכון אתה תלמד אותנו לזכור איך נושמים לבד?
אני רוצה ים ומלא רעש של גלים ושקט שחור של שמיים ולשכב שם,כל כך לשכב בתוך החול ולא לעשות כלום.
פשוט להיות.
לא לפחד להרגיש את החול,
לא להיבהל מהגלים שעולים עלי פתאום.
לא,לא לפחד פשוט.
רק להיות.
ולא להיבהל מלמצוא עוד אנשים ששכובים בתוך החול כי הרי כולנו מגיעים להירגע ואף אדם כשלעצמו לא רע(זה רק יצר הרע.)
כולם רוצים גאולה,
פנימית כזאת,
אמיתית.
אף אחד לא רוצה לשקוע.
כולם שוכבים בחול כדי לקום אחר כך ולנער את הגרגירים ולרוץ לים להישטף.
אף אחד לא רוצה להישאר תקוע,כולם חולמים על להתקדם.
(גמאני.)

קשוח לי ממש. ממש. ממש. ממש.

אסור לי להקשיב לו

שמנה
שמנה
ש מ נ ה

רוצה להיות יפה

יד לי הרבה מה לפרוק
אולי הכל בסופו של דבר מתחבר לאינטגרציה מפגרת עם העולם.
מה היא בכלל בלימודים שלי,מה עשיתי לה,למה היא ככה שומרת ממני מרחק פתאום?
אני צריכה לא לתת מקום לחשש אלא להתייחס רגיל בפשטות.
ושאצא צועקת זה עושה לי רע וכואב בלב
ושלחתי לה אתמול משהו והיא לא ענתה
אולי היא גם מתרחקת ממני
מה קורה לי
והיא שאמרתי לה שאני לא אצליח לצייר לה את הציור,התבאסנ ממני ממש.
שמחה שעמדתי על הגבול שלי אבל מתג שני זה נורא מבאס ומעצבן ואני מרגישה משלוש אנשים שאני שונאת את המצב ובטלי ל, אבל אני לא יעשה את זה כי זה סתם מטומטם ואני עוד רגע אצא מהמחשבות האלו
רק
קחי בקלילות טוב

אני מטומטמת ומוזרה
באלי ללכת לעולם אחר ולחפש לעצמי את הדרך
להתנתק מכולן
מכולם
ולא לשמוע כלום יותר

באלי לצרוח ולהרביץ ולקלל
לא צריכה אותן
לא צריכה פאקינג אף אחתתת