המציאות הזאת לא נסבלת. היא פשוט לא נסבלת, בשום צורה בכלל.
הראש כואב, והנפש מתוסבכת ולא ברור מה היא רוצה ומה היא צריכה ומה היא מחפשת בכלל, והמוטיבציה לקום ולצאת מהמצב הזה הרצפה.
ואני ככ ככ ככ ככ מפגרת. אני הדבר הכי מפגר בכל בעולם כולו, וכולם כולל כולם שונאים אותי.

 

אני כל כך גאה בעצמי. אני לא מאמינה שהגעתי לזה. 

למה אני חוזרת לשם, למה לעזאזל?

אינלי כח יותר לעזאזלל
שונאת את התחושות האלו..

מפגרת כפשוטו

באלי לדעת לכתוב יפה.  

אעלק אמנית. 

העולם הזה ככ מחורבן

קשה לי ככ