• נפוליאון היה נמוך- נפוליאון היה 1.70 שזה מאוד גבוה במונחים של אז. אך מאחר והבריטים והצרפתים מודדים אינץ' באופן שונה נוצרה השמועה והתקבעה ע"י קריקטורות בריטיות שלו כגמד מצא כח.
• איינשטין נכשל במתמטיקה בבי"ס- איינשטיין בילדותו שלט בדברים מורכבים במתמטיקה
• ישראל מדינה קטנטנה- ישנם כ- 250 מדינות בעולם וישראל הבמקום ה97, מה שאומר שיש יותר מדינות קטנות מישראל ממדינות שגדולות מישראל ויש עוד 20 מדינות שלא גדולות מאיתנו בהרבה אך אנו גדולים מהם בהרבה בריבוי, כך שזה זמני
• ג'וקים חסינים לחלוטין מקרינה- הם יותר חסינים מבני אדם אבל רחוקים מאוד מלשרוד הפצצה ובאופן כללי יחסית לחרקים השרידות שלהם מאוד נמוכה האם תיקנים ישרדו את הקרינה אחרי מלחמה גרעינית? הדר
• פעם חשבו שכדור הארץ שטוח (לכן קולומבוס הראשון שחצה את האוקיינוס בלי לפחד ליפול)- אריסטו גילה שאנחנו חיים על כדור לפי הצורה של הצל על הירח בליקוי ירח, והפך את הידע לנפוץ בזכות הכתבים שלו. ו200 שנה אחריו היוונים חישבו את ההיקף שלו באופן די מדויק
• אפשר לראות את חומת סין מהחלל- הלווין הכי קרוב לכדור הארץ אפילו לא קרוב לזהות את סין ובטח שלא את החומה

השטח שלנו לא גדל עם הזמן, רק הולך וקטן...

מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי – ויקיפדיה

לגבי המיתוס האחרון שכתבת

יש היום לוויינים שמצלמים תמונות ברמה של אוניות בנמל... (ראיתי אות התמונות האלה)

משתמשים בצלבי בטון בגודל 18 מ' כדי לכייל מיקום של לויינים

אז לא יודע מה לגבי החומה הסינית, אבל ההפרכה שלך לא נכונה (לפחות בימינו...)

אלא הלווינים של אותה התקופה בה התפתחה התיאוריה

בכל אופן נראה לי שהוא התכוון למיתוסים קיימים.

וגם אם כן, עדיין הצלבי בטון נבנו בשנות השישים בארה"ב כדי לכייל את לוויני הריגול הראשונים בעולם. אז...

שאתה פתחת את השרשור 

בכל מקרה זה לא הפרכה למיתוס.....

לא אמרתי שיש משו מיוחד בחומה הסינית אלא שאפשר לראותה מהחלל

למרות הדעה הרווחת כי נשים נוהגות פחות טוב מגברים מחקר חשף כי רק עשר אחוז מהנשים מעורבות בתאונות דרכים וכי למעשה הגברים אחראים לרוב עבירות התנועה המתרחשות בכביש ולתאונות שקורות בעקבותיהם

שכמות הנשים שנוהגות כפול כמות הזמן שהם נוהגות מתקרב לזה של גברים, לכן ההשוואה לא נכונה...

ממומן ע"י ארגון שמנסה לקדם את האג'דנה שלו

בשר מכיל כמות ברזל גבוהה פי כמה וכמה מכל מקור עתיר ברזל אחר ומכיל מינרלים חשובים חוץ מבי 12 שהכרחיים להתפתחות תקינה של שרירים. וזה לא בעיה לקנות בשר לא מעובד ועם כמות פחותה של אנטיביוטיקה

כי הוא מכיל בנוסף לברזל גם את שאר הרעלים שהחיה מכניסה לגוף. 

כתבתי הרבה דברים, אז אני אביא מקורות לכולם

ערך תזונתי של כל דבר בעולם בערך יש באתר food dictionary

אם את מתכוונת לכבד עם מיץ תפוזים, ככה אמר רופא חבר של המשפחה לאמא שלי כשהיא הייתה בהיריון והברזל שלה היה בקאנטים, מאוד עזר.. 

הרעיון במיץ תפוזים זה וויטמין c שעוזר בספיגה של ברזל, וב100 גרם כבד עוף יש בערך 13 מ"ג ברזל (לצורך השוואה, ב100 גרם חסה יש רק 0.6, בלי לקחת בחשבון את זה שיש בו פי כמה סידן מברזל, וסיבים תזונתיים שאין בברזל, וזה עוד לפני האתגר עצמו בבליעת 100 גרם חסה...)

אם את מדברת על מה מונע ספיגה ומה עוזר הנה

ברזל – יסוד חזק

אפשר קישור לשלושה מתוך אלפי המחקרים?

ועוד יתרון ליוטיוברים. הם מרוויחים מפרסומות ופחות ממפרסמים. ואם הם מרוויחים ממפרסמים הם חייבים לציין את זה בפירוש בכתב בתיאור הסרטון

הואי נאמר שהוא יותר מקור ל"מה לא נכון"..

כלומר - אם רוצים לדעת אם משהו נכון או לא - בודקים אם אשרוב מאמין בו, אם הוא מאמין - סימן שזה שטות. אם הוא יוצא נגד זה - סימן שזה אמיתי....

הבנאדם הזה עם הארץ שלא יודע כלום לא ברפואה ולא בהלכה, ורק מדבר גבוהה גבוהה ומסכן חיי אדם ביהירותו וטיפשותו.

כל כך שטותי שלא צריך אותו כדי להבין שזה לא נכון. זה משהו שכל תינוק יודע

או במילים אחרות, גם אני יודע להתחכם...

מי שאוכל בורג נחנק מזה באופן מיידי, וכל ההשוואות בין הכבד האנושי ששונה מכבד של חיות טורפות מגוחכות לחלוטין כי טורפים ניזונים מבשר בלבד בעוד שהאדם הוא אוכל כל, ולכן הכבד האנושי גם שונה מזה של חיות שנזנות מצמחים בלבד

אנחנו יותר ממיליון, לא הגיוני שכולנו בני דודים

אבל הי, לפחות זה עוזר לי לדעת מי שרלטן ומי לא

לא חזקת חלבי.

(אגב לספרדים אין את זה מלבד מאכל חריף שנחתך בסכין בת יומה)

אני לא מכיר הרבה אנשים שמתמשים במושג חזקת בשרי/חלבי ויודעים מה באמת חזקת בשרי/ חלבי

שם קוד לאוכל שלא יודעים אם הוא התבשר או לא.

ומותר לכתחילה לאכול עם חלבי.

ב אני לא נלחם במילה, ומשתדללדיק את מי שאני שומע משתמש, אבל אמרו מיתוסים, זה מיתוס...

לגבי ציפס לרוב הוא חזקת בשרי בגלל הטיגון בשמן שטוגן בו בשר.

אם טוגן יחד עם הבשר הוא וודאי בשרי גמור לכולם, אם לאחר הבשר הש''ך (אשכנזי) מיקל בזה לגמרי. ובתכל'ס  נוהגים להחמיר לא לאכול עם חלב אבל לא לשמור 6 שעות ויש מי שיחמירו לשמור 6 שעות.

אם בשלתי בסיר בשרי (בושל בו בשר שעה לפני כן) פפגטי אז אדע לא לערבב אותו עם שמנת. אז המושג בחזקת בשרי חשוב. ודאי שלא אחכה 6 שעות, הוא לא בשרי, רק בחזקת בשרי

הנה מחקר עדכני בנושא - נשואים טריים

רחל נפטרה היום י"א חשוון- הסיכוי שהיא נפטרה היום דווקא הוא אחד ל60, כי מחלוקת אם נפטרה בחשוון וגם אם אכן נפטרה בחשוון אין מקור במי מימי חשוון נפטרה רחל אמנו. מהיכן התקבע המיתוס שרחל אימנו נפטרה דווקא היום? המחלוקת נכתבה במקורות כך:

מתי נפטרה רחל אימנו? יש אומרים בחשוון. ובראשי תיבות:

מתי נפטרה רחל אימנו? י"א בחשוון

מה מקורם של החושבים שהיא נפטרה בי"א חשון? הוא במדרש תדשא, המובא ע"י ילקוט שמעוני (שמות, רמז קסב, ד"ה ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב) המייחס תאריך זה ללידתו של בנימין. וכידוע בו ביום נפטרה רחל. ומדרש זה הובא גם ע"י רבנו בחיי (שמות א, ו).

ובכן מדברי חז"ל עצמם אין לנו שום מקור. אלא הכל ממדרשים מאוחרים (מתקופת הגאונים).

יש מדרשים מאוחרים אבל זה השתרש בטעות

באיזה טקסט קדום למדרש תדשא מצאת את המילים "יש אומרים בחשון", שלדעתך הוא המקור לתאריך פטירתה?

עדיף שתאמין לדעה הנפוצה ברוב המון ישראל וחכמיו.

אם אתה מוכן להטיל ספק, ומעדיף לחקור בעצמך, אז למה להסתמך על שיעור אחד ששמעת, בלי בדיקה מינימלית?

גם אם לרב מסוים יש השערה שצריך לתקן את הגירסא, זה לא מחייב שהוא צודק וכל השאר טועים.

לי באופן אישי כן...

ובכל מקרה, יש הבדל בין להעלות ספק לגבי משהו ["חשוד"], לבין לקבוע בנחרצות שהוא מיתוס.

זה כבר לא חלק מהמסורת (סוג של הלכה למשה מסיני)

כמו שהרב חיים נבון מונה בספרו טעיות נפוצות ביהדות את עניין גלגול הנשמות כחלק ביהדות, בגלל המחלוקת (כלומר זה ספק)

ותוריד את המצב השקט. אולי אמא שלך תתקשר?

ותיכנס למייל קיבלת כמה הודעות...

אלומיניום בדאודורנט לא באמת מסוכן
בזיעת אפיך תמנע ריח

@חיות צבעונית

אני בוחרת 2.

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

אבל היא בשימוש)

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

יכולה לגרש חושך גדול.

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.

בהצלחה.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?