אשכרה בשמים אני מחפשת. 

כמה זמן שלא שמתי בושם. מצחיק לחשוב שפעם הייתי נחשבת מטופחת, הייתי מתאפרת ומתבשמת ומתעסקת ככ בדברים האלו, אפילו ניסיתי לשווק את הקרמים והבשמים האלו לחברות..

קשה לחשוב כמה אני רחוקה משם עכשיו, שמבחינתי להוציא בגדים חדשים ונקיים מהארון ולשים אותם בבוקר זה הישג. זה כאילו הכי בסיסי שיש, וזה הדבר שאני גאה בעצמי עליו, קשה לחשוב שאשכרה הגעתי למקום כזה...

בסוף שנה, היה סבב כלשהו ומישי כתבה לי בפתק שאנחנו דומות כי לשנינו מאד אכפת מאיך שאנחנו נראות. חבל שהיא לא ראתה אותי לאחרונה, חבל שהיא לא יודעת למה אני נכנסת לזומים בסוודר...

אשכרה שנה שעברה איפור היה הקטע שלי בכיתה, ועכשיו, סתכלו עלי, אפילו לפני שאבסס אני לא מתאפרת, לפעמים אפילו לא מחליפה בגדים..

אנשים משתנים. אני משתנה, אולי פשוט אני צריכה לקבל ולהבין אתזה שעכשיו אני במקום אחר, להפסיק להשוות למה שהיה פעם, ולנסות להתקדם מהמקום שאני נמצאת בו.. 

ב.

מה יש לנו כאן?

ומה זה ר"ת קמק"ש?

מותש לי כבר.

אבאאא לא רוצה ללכת לסניף.

עייף לי עייף לי עייף לי.

ב.